השתלחויות והכרזות מפוקפקות

שרת המשפטים איילת שקד הצפינה אתמול (ג') עד קריית שמונה, כדי לחנוך את לשכת ההוצאה לפועל החדשה בעיר. שקד פרסמה תצלום שלה בשעת טקס פתיחת הלשכה עם הכיתוב "מחזקים את הצפון".

פליטת המקלדת העגומה הזו ("הוצאה לפועל" ו"מחזקים") מצטרפת לשורה של הכרזות מפוקפקות, פרסום "עובדות" ללא כיסוי ולעתים אף השתלחות בלתי אחראית בבתי המשפט, בנושאים שאינה מגלה בהם בקיאות יתרה. דומה כי לא מדובר בעוד טעות חד-פעמית אלא בדפוס שלעתים חוזר על עצמו - דפוס של שטחיות, פזיזות, של היעדר בדיקה.

לפני שנצלול להיסטוריה, נקדיש כמה משפטים לסיבה שבגינה נדרשת הקמתה של לשכת הוצאה לפועל חדשה בצפון הארץ - דבר "פעוט" שכנראה נעלם מעיניה של השרה.

מנתוני רשות האכיפה והגבייה לשנת 2015 עולה כי יותר משליש מתיקי ההוצאה לפועל שנפתחים מדי שנה, נפתחים במחוז הצפון. זאת, על אף שבצפון הארץ מתגוררים כ-17% בלבד מהאוכלוסייה, לפי נתוני הלמ"ס. כלומר, תושבי הצפון מייצרים פי שניים חובות בלתי משולמים המגיעים לפתחה של ההוצאה לפועל, יחסית לחלקם באוכלוסייה. זו תעודת עניות לממשלות ישראל לדורותיהן, והוכחה שתושבי הצפון אכן משוועים לחיזוק. בוודאי לא מהסוג ששקד מציעה.

איך אפשר ליישב את דברי השרה, שלפיהם לשכת ההוצאה לפועל החדשה "מחזקת את תושבי הצפון" השקועים בחובות? הנה תזה הגיונית: לאחר חיזוק מערך ההוצאה לפועל, ניתן יהיה לעקל ביעילות רבה יותר את מקלטי הטלוויזיה והרדיו, מכשירי הסלולר והמחשבים של התושבים הרבים שקורסים תחת נטל החובות. כך לא יקראו ולא ישמעו על מצבם לעומת שאר האוכלוסייה, ולא תיפול רוחם.

בעיה בהבנת הנקרא?

האם שקד תתנצל על חוסר הרגישות שבדבריה? אם לשפוט לפי התנהלותה בעבר, ספק רב. הרקורד של שקד הולם את הסלוגן של מפלגתה בבחירות האחרונות: "לא מתנצלים". נדגים.

הגליץ' הראשון של שקד בתפקידה היה לפני שנה, ערב הפסיקה האחרונה של בג"ץ בנושא אותו מתקן לאכסון אפריקאים, המכונה "מתקן השהייה חולות".

ערב פסק הדין פרסמה השרה בעמוד הפייסבוק שלה סרטון שבו נראה אדם כהה-עור ברחוב, מטיח את ראשה של אישה לבנה בקרקע באכזריות, סוחב את הארנק שלה ומסתלק. כותרת הסרטון הייתה "פליט סודני תוקף נערה בלב העיר תל-אביב", והוא פורסם על-ידי השרה כדי להדגים כיצד ייראה דרומה של העיר אם בג"ץ לא יפסוק כדעתה. יותר מאוחר הסתבר כי הסרטון צולם בכלל בטורקיה. שקד הסירה את הסרטון, אך מעולם לא התנצלה.

השתלחות בבית המשפט העליון

בכיתוב לאותו סרטון המליצה השרה לשופטים שלא לחזור על "טעותם", בפסקי הדין הקודמים בעניין "חולות". "הנוסח שאישר בג"ץ בפסק הדין הקודם בעניין מתקן חולות היה רך מדי", הסבירה שקד.

מעבר לניסיון הבוטה והמסוכן של שרת משפטים מכהנת להתערב בעצמאות בית המשפט העליון, מי שמכיר מעט את החומר, יודע ששקד לא קראה ככל הנראה את פסק הדין הקודם בנושא "חולות", זה שהתיימרה להתבטא בעניינו, משום שלו הייתה קוראת - הייתה מגלה כי בג"ץ לא אישר שום נוסח, אלא ביטל הוראות שנמצאו סותרות את חוקי היסוד באופן בלתי מידתי.

טעויות קורות, גם טעויות מביכות קורות. אך היינו מצפים משרת משפטים שכבר פלטה קשקושים חסרי טעם נגד בית המשפט העליון, שתתנצל, וגם תישמר ותיזהר בעתיד ותבדוק טוב-טוב את העובדות לפני שתתבטא בעניין פסיקת בית המשפט בפעם הבאה. זה לא קרה.

נושא אחר שבעניינו סיפקה השרה התבטאות חריפה וחסרת אחיזה הוא פסיקת בית המשפט העליון בעתירות נגד מתווה הגז. העליון פסק כי סעיף אחד ויחיד מתוך מתווה הגז - "סעיף היציבות", הכובל את שיקול-הדעת העתידי של הממשלה בנושא הגז - מביא לביטולו של המתווה, אך אם יתוקן הסעיף ויוחלף, המתווה יקבל הכשר.

בניגוד לרוב הפוליטיקאים, שמיהרו להגיב לפסיקת בג"ץ בערב פרסומה, כשגם התקשורת עוד דיווחה על פסק הדין כ"ביטול" של מתווה הגז (שעה שפסק הדין דווקא הכשיר במידה רבה את מתווה הגז, למעט אותו סעיף), שקד הגיבה לפסיקה שבוע שלם לאחריה, בנאומה בכנס לשכת עורכי הדין באילת.

שבוע הוא משך זמן סביר לקרוא ולהבין את משמעויות הפסיקה. גם הפרשנויות בעיתונות כבר עמדו על הפער בין הכותרות הראשונות לבין המשמעות האמיתית של ההכרעה. כל זה לא מנע מהשרה להשתלח בבית המשפט, תוך שהיא מגלה חוסר התמצאות בעובדות.

שקד הצהירה כי "בית המשפט העליון הפך לזירה שבה מתבררות שאלות פוליטיות ומאקרו-כלכליות מזוקקות", וציינה כי "גוף שיפוטי שלא נושא באחריות למילוי הארנק בכסף, יכול במובן מסוים לרוקן אותו. מדובר בתופעה של הפעלת סמכות ללא אחריות". אמרה והרוויחה כותרת על-חשבון המערכת שהיא עומדת בראשה.

מחפשת סולם לרדת מעץ האגרה

אפילו עו"ד פנחס (פיני) רובין, המייצג את קבוצת דלק (כלומר, את מונופול הגז), אדם שהאינטרסים של לקוחותיו נפגעו מביטול "סעיף היציבות", ביקר את ההשתלחות המיותרת של השרה. "אם שקד אכן אמרה את מה שיוחס לה - שבג"ץ התערב בתחומים כלכליים שאינם נחלתו - זה פשוט לא נכון, כי בית המשפט עסק אך ורק בשאלה הזו - המשפטית - של 'סעיף היציבות'", כך רובין בראיון ל"גלובס" ערב יום העצמאות האחרון. ובאשר למקור הטעות של השרה, שיער רובין כי "שקד שגתה מטעם פשוט - אני מנחש שהיא לא קראה את פסק הדין".

קשה לנחש איך גיבשה השרה את דעתה בעניין ההתערבות של בית המשפט כביכול ב"נושאים כלכליים" בעניין הגז. האם מישהו השפיע על השרה בעניין הזה? זאת לא נדע. אך מה שכן ידוע הוא מי לחש על אוזנה של שקד, ערב ההכרזה האחרונה על החלטתה להטיל אגרה של עד 62.5 אלף שקל על תובענות ייצוגיות.

היו אלה שניים, אחד - שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים; והשני הוא מכרו הוותיק אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. מדובר בשני לוביסטים (אמנם לא בתוארם הרשמי אך במהותם), האחד של התעשיינים החזקים במשק, והשני של היבואנים הגדולים בישראל. שני "הנשיאים" פגשו את השרה בשבועות שלפני ההחלטה מעוררת המחלוקת, כדי להציג לה את "בעיית תביעות-הסרק". נראה כי שניהם גם הופתעו מההצלחה המסחררת, הרבה מעבר למה שחלמו, של הפגישה שערכו עם השרה.

אם אכן תוטל האגרה (דבר המוטל בספק היום), ייווצר פה גן-עדן ל"קליינטים" של ברוש ולין. לאלה יהיה מותר בפועל, ליצור הטעיות צרכניות, לדייק פחות בפרסום, לגבות כספים על שירותים שספק ניתנו וספק לא ניתנו ועוד. כל אותן עוולות שתובענות ייצוגיות גורמות לתעשיינים וליבואנים לשאת במחירן (וגם זה מחיר חלקי שמשולם רק בחלק קטן מהמקרים), יפרחו ויתרבו עוד יותר, בכל אותם מקרים שתוחלת הגמול לתובע המייצג, תיפול מתחת לסכום האגרה שתוטל.

שקד כבר מחפשת סולם כדי לרדת מהעץ בעניין האגרה על הייצוגיות, על רקע הסערה הציבורית שעוררה יוזמתה, וטוב שכך. היא שוקלת את הפחתת האגרה, או מנגנונים חלופיים ומתונים יותר לטיפול בבעיה שמטרידה את ברוש ולין. טוב ששקד שוקלת מחדש את עמדתה, אך הפזיזות שבה הכריזה על היוזמה, עדיין ראויה לביקורת.

מה שמטריד בכל הפרשות הללו, לא נוגע להחלטות שיושמו במציאות - אלא נוגע לשטחיות, לפזיזות, לחוסר ההבנה של האחריות העצומה שרובצת על כתפי השרה, אולי אפילו לחוסר הכבוד למילים, לעובדות, לצורך בהבנת הפרטים. נראה כי אם שקד הייתה מבינה את הסיבה שנדרשת לשכה חדשה בקריית שמונה - סביר שלא הייתה כותבת את שכתבה.

כשרה העומדת בראש משרד המשפטים, אפשר לצפות ממנה ליותר רצינות; ובאותה ההזדמנות, אם אפשר, נמליץ לשרה גם לחשוב יותר על האינטרסים של אלה שמכירים מקרוב מדי את לשכות ההוצאה לפועל - וקצת פחות על האינטרסים של שולחיו של שרגא ברוש.