במקום לעבוד באגירת כסף

בקיץ 2016 ספק אם עדיין אפשר לנהל ארגון מבלי ליטול חלק במהפכה הדיגיטלית והקונספטואלית שחותרת בלא היסוס, וביצירתיות מסעירה, תחת סמלי הכלכלה הישנה.

השיח הדיגיטלי והחיים בפלטפורמות הטכנולוגיות חצו, ככל הנראה, את נקודת האל-חזור, והם מעצבים את המודלים הכלכליים שכולנו נשתמש בהם בעתיד. עסקים שנמנעים מלטוות את עתידם בין קורי הרשת החברתית, ובעיקר בנבכי כלכלת ה-network המסועפת, עלולים למצוא את עצמם בנחיתות אסטרטגית ותחת איום של חוסר רלוונטיות.

גם אם רצפת הייצור של ארגון כלשהו לא נמצאת בחזית העולם הדיגיטלי, ורעיונות המהפכה פחות הולמים לכאורה את קו המוצרים ואופי הלקוחות, לא בטוח שכדאי למהר ולטרוק בפניה את הדלת. מאחורי החזות הטכנולוגית פועם מודל כלכלי מנומק, שמחבר תובנות ומודלים מתקדמים עם חשיבה עתיקה ובסיסית, שמציבה בליבת הפעילות העסקית את מערכות היחסים הבין-אישיות בתוך הארגון עם הקהילות המקיפות אותו מבחוץ. כאשר בעולם המסורתי מצטמצמות ההזדמנויות ומקומות העבודה נתפשים על ידי רובוטים ומכונות, בעולם הטכנולוגי מזככים את הערך הסגולי של בני האדם.

מערכות היחסים והמודלים של סביבת העבודה בנטוורק הדיגיטלי שונים באופן מרחיק לכת מאלו של ארגוני האופ-ליין המסורתיים. האחרונים נוטים לטפח, לפתח ולהשקיע בתוצרים שהעובדים מייצרים, ולחשב את העובדים כהוצאות. בעלי העניין מאיצים במנהלים להשקיע מעט ככל שניתן באנשים ("הוא לא יעזוב, אין לו לאן ללכת"), להגביה את רף היעדים ולצמצם את שעות הפעילות.

שחקני פלטפורמת הנטוורק, לעומת זאת, הם העובדים, המשקיעים, הלקוחות והמנהלים מהאופ-ליין שהתחילו להבין שבמקום למכור את מה שיש להם (דירות, מכוניות, רעיונות, שעות עבודה...) כדי לקנות עוד מאותו דבר ושוב למכור, הם יכולים לרתום את הנכסים שלהם (דירות, מכוניות, רעיונות, שעות...) להזדמנויות חדשות ולמודלים כדאיים יותר. במקום לעבוד באגירת כסף, אפשר לחלוק עם עוד אנשים מומחיות ויצירתיות, להתחבר לרעיונות ולתובנות של אחרים, ולבנות במשאבים המשותפים דברים חדשים, שלבד לא היו מגיעים אליהם.

בבסיס המהפכה עומדים שלושה יסודות, שלושתם מציבים את ערך האדם בליבה.

1. הרחבה רעיונית של המושג "בעלי עניין". לצד ה-stakeholders המסורתיים, בעלי התפקידים הבכירים בארגון, בעלי השליטה בהון ובמניות, מסתופפים תחת כנפי ההגדרה גם העובדים, הלקוחות והספקים.

2. הגדרה מחודשת של הנכסים. בעולם המסורתי אמדו המוצרים המוחשיים והנכסים הפיזיים (נדל"ן, ציוד וכיו"ב) את הונו של הארגון ובעליו. ברשת ההון נאמד בעוצמת וברוחב הקשרים בין אנשים שונים, וברעיונות היצירתיים שהם מצליחים להחזיק במשותף ולאורך זמן. אפליקציית חדרי האירוח Airbnb היא ככל הנראה רשת האירוח הגדולה בעולם, למרות שאין ברשותה חדרים או דירות, אותם היא משכירה מדי יום ביומו.

3. גיבוש דמות מנהלת חדשה. מנהלי הזירה הרשתית הם מנהיגים עסקיים שמוכנים לעבור מכורסת המפקחים והמחליטים הבלעדיים לכיסא היצירתי והמשלב; מנהלים שמזהים את ההזדמנות היצירתית ומלאת התשוקה של ליצור בצוות, לחפש את הצרכים האמיתיים של השותפים החדשים שלהם (הלקוחות והספקים של האתמול) ושלהם עצמם; לבנות בייחד רעיון שישמש בו זמנית מענה לצורך קיים, וקרקע להזדמנויות חדשות ובלתי ידועות.

כשהקימו את טוויטר חשבו שזו תהיה פלטפורמה של הצגת סטטוסים חברתיים בעיקר. אף אחד מהשותפים לא העלה בדעתו שטוויטר תהפוך לזירה פוליטית, שדרכה יכריזו וינהלו מהפכות שישנו את העולם בזמן אמת.

לאורך שתי מאות, מאז המהפכה התעשייתית, נותר האדם על רצפת הייצור של עולם העסקים. ברוב הארגונים הקפידו להשאיר את "החומר הרך", את הפן האנושי של העובדים, מחוץ לליבת הפעילות והעניין. אתגר הנטוורק הדיגיטלי משנה את חוזה ההתקשרות ההיסטורי של העולם העסקי עם בני האדם. עדיין מוקדם מדי לזהות את מכלול האפשרויות וההשלכות של שינוי החוזה, אבל בהדרגה נאספים מודלים, דוגמאות מהשטח ומחקרים, שמרחיבים את תוואי הרשת ופורשים קורים לטובת הארגונים שיבחרו להצטרף למהפכה.

אחד הספרים שחקר את המעבר של ארגונים מסורתיים לעולם הדיגיטלי יצא באחרונה בהוצאת הספרים  "הארוורד ביזנס ריוויו". הספר נקרא:

The network imperative: How to survive and grow in the age of digital business models

הוא מציע 10 עקרונות בסיסיים שחושפים את החשיבה הרשתית לחיי היומיום ועשויים להוות גשר מעשי עבור ארגונים, שמחפשים הזדמנות להתחיל לפרוש את הרשת.

■ הילה טוב היא יועצת אסטרטגית אישית לבכירים ולמספרי 1.