רשות המסים טוענת הבוקר (ד'), בתגובה שהגישה לבית המשפט, כי בקשת בנק הפועלים להצטרף לבקשתה להכריז על איש העסקים אליעזר פישמן כפושט רגל בטענה לחובות בהיקף של כ-1.8 מיליארד לבנק, "חושפת טפח ומכסה טפחיים" ולא מאפשרת התייחסות לטענות הבנק ביחס לחוב הנטען על-ידו ולבטוחות הקיימות בידיו, הן ביחס לתוקפם והן ביחס לשווים.
לטענת רשות המסים, העובדה שהבנק הגיש חלק מן המסמכים המוכיחים את חובותיו של פישמן במעטפה סגורה לעיון בית המשפט בלבד, וכן נמנע מלפרט חלק מהעובדות הרלוונטיות, חוסמת את היכולת לבחון מהו החוב האמיתי שפישמן חייב לבנק.
הרשות טוענת: "באופן מעורר שאלות ותמיהות, הבנק בוחר שלא לפרט מתי נוצרו החובות כלפיו, מהו שיעור החוב, מתי נחתמו הערבויות האישיות על-ידי החייב, מהן פעולות הגבייה בהן נקט הבנק לצורך גביית חובותיו של החייב קודם לבקשת רשות המסים למתן צו כינוס, ומדוע פנה הבנק רק עתה, ימים ספורים בלבד לאחר שרשות המסים הגישה בקשה לצו כינוס, בדרישה לחייב למילוי ערבותו האישית כלפי הבנק".
לטענת הרשות, "שאלות אלה ורבות נוספות נותרו פתוחות וללא מענה, והכול, לטענת הבנק, באצטלה של 'סודיות בנקאית'".
רשות המסים הגישה לפני שבועיים, ב-2 באוגוסט, בקשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כי יוציא צו כינוס נכסים לפישמן ויכריז עליו כפושט רגל בגין חוב מס של כ-196 מיליון שקל. בתגובה לכך הגיש בנק הפועלים לבית המשפט בקשה להצטרף להליך.
בקשת בנק הפועלים איננה מופנית כלפי החברות מקבוצת פישמן, אלא כלפי פישמן אישית. בנק הפועלים טוען כי חובותיו של פישמן לבנק מסתכמים ביותר מ-1.8 מיליארד שקל - מה שהופך את הפועלים לנושה הגדול ביותר של פישמן.
בתגובתה לפניית בנק הפועלים, מתנגדת היום רשות המסים למינויים של עורכי הדין פנחס רובין וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי כמנהלים מיוחדים של נכסי פישמן. הרשות אף טוענת כי "ישנה חשיבות מוגברת כי מי שימונה כבעל תפקיד לא יהיה מי שעשויה להיות לו מראית-עין של ניגוד עניינים".
הרשות טוענת כי על בית המשפט למנות ככונס נכסים את המועמד שהיא הציעה, עו"ד יצחק יונגר, מאחר שלטענתה, בניגוד לעורכי הדין שמציע בנק הפועלים, הוא אינו קשור לאף אחד הצדדים ולכן מתאים יותר לתפקיד.
עוד נטען בתגובת הרשות כי בנסיבות בהן, כפי הנראה, נכסים רבים של פישמן משועבדים לנושים שונים, ובעיקר לבנקים, "לנושים הבלתי מובטחים של החייב, ובהם רשות המסים, יש אינטרס משמעותי כי בעל התפקיד יוכל לפעול ללא משוא-פנים, על-מנת לערוך חקירה ובדיקה יסודית של השיעבודים השונים שנתן החייב וכן בדיקה מקיפה בדבר הסתבכותו הכלכלית".
פישמן חייב גם כ-1.7 מיליארד שקל לבנק לאומי, הנושה השני בגדולו, שכבר קיבל מבית המשפט רשות לממש שעבודים שהוטלו על נכסיו להבטחת החובות. עד כה מימש הבנק את אחזקותיו של פישמן בכלכלית ירושלים בתמורה לכ-200 מיליון שקל. יתר הנכסים המשועבדים לבנק לאומי הוערכו בעבר בכ-350 מיליון שקל, כך שגם לאחר מימוש הנכסים החזר החוב ללאומי צפוי להיות חלקי ביותר. בנוסף, לפישמן יש גם חובות לבנקים דיסקונט, מזרחי-טפחות ואיגוד.
בנק לאומי הציע אתמול (ג') לבית המשפט לשקול מנגנון של 3 בעלי תפקיד: עו"ד רובין מטעם בנק הפועלים; עו"ד רונן מטרי ממשרד מטרי-מאירי מטעם בנק לאומי; ועורך דין נוסף, שייצג את רשות המסים ואת הנושים בעלי החובות הקטנים יותר. בהקשר זה טוענת היום רשות המסים כי אין צורך ביותר משני בעלי תפקיד, וכי אין להתיר לכל בנק גדול (הפועלים ולאומי) למנות כונס מטעמו.
*** אליעזר פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.