פישמן: למחוק הבקשה למינוי כונס על נכסיי ולהפנות התיק לגישור

בתגובה שהגיש היום (ד') אליעזר פישמן לבית המשפט, תוקף איש העסקים בחריפות את רשות המסים על כי נקטה בהליך חסר אחריות וחסר תוחלת, חרף היותה הנושה הקטן ביותר שלו, והוא מתריע מפני השלכותיו של המהלך: "אם ייפרץ הסכר, הדבר עלול לגלוש לכך שכל נושה, בכל אחת מהקומות של קבוצת החברות, ינסה למשוך לכיוונו את השמיכה, הקצרה גם כך, עד שהשמיכה תיקרע".

פישמן מציע להעביר את התיק להליך גישור ולמנות כמגשרת את השופטת בדימוס ורדה אלשיך.

"המטרה המרכזית של תגובה זו הינה לגונן על החברות המוחזקות ולעצור את גלגולו של 'כדור השלג', שהחל עם הגשתה של הבקשה (להכרזה על פשיטת-רגל של אליעזר פישמן, א' ל"ו) על-ידי מס הכנסה... ההליך שננקט על-ידי מס הכנסה הינו חסר תוחלת כלכלית, אך יש בו סכנה של ממש לגרימת נזקים מיותרים ובלתי הכרחיים לכלל הגורמים המעורבים, לרבות חברות מוחזקות, מטה-לחמם של אלפי עובדים וספקים וכיוצא באלה".

כך טוען פישמן בתגובה שהגיש היום (ד') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לבקשתה של רשות המסים להוציא צו כינוס על נכסיו ולהכריז עליו פושט-רגל, בגין חוב בסך כ-196 מיליון שקל. לבקשה הצטרפו אתמול והיום בנק לאומי, הטוען לחוב של כ-2 מיליארד שקל, ובנק הפועלים, הטוען לחובות בהיקף של כ-1.8 מיליארד לבנק.

פישמן לא מתכחש לכאורה לחובותיו, אלא מבקש למנוע את קריסת קבוצת החברות המוחזקות על-ידו. בתגובה מבקש פישמן מבית המשפט למחוק את הבקשה למינוי כונס נכסים זמני על נכסיו, ולהעביר את התיק להליך גישור. "באמצעות הליך גישור, שינוהל על-ידי מגשרת מנוסה ובעלת שם בתחום חדלות הפירעון - השופטת (בדימוס) ורדה אלשיך - יוכלו הצדדים למצוא את 'שביל הזהב' ולהגיע להסדר כולל בקשר עם הדרך היעילה והנאותה למימוש נכסים, העיתוי המתאים וחלוקת תמורות שיש לחלקן בין נושיו של מר פישמן".

מס הכנסה סירב לקזז את ההפסדים האדירים

במסגרת תגובתו תוקף פישמן את רשות המסים על חוסר האחריות שהיא מגלה בכך שהגם שהינה הנושה הקטן ביותר שלו, אצה לה הדרך להגיש בקשה לפשיטת-רגל שעלולה למוטט מספר רב של חברות. "מס הכנסה הגיש את הבקשה לפשיטת-רגל על אף שהינו בין הנושים הקטנים ביותר, עם היקף נשייה של פחות מ-6% מהיקף הנשייה הכולל, ובשעה שאותן חברות מוחזקות - שמר פישמן והמערכת הבנקאית דואגים לשמור עליהן כאתרוג - וכן עובדיהן, הספקים ונותני השירותים שלהן - כולם משלמים מסים לאוצר המדינה, שמסתכמים בסכומי עתק", כותב פישמן.

פישמן מסביר כיצד "הסתבך" עם מס הכנסה, כאשר החוב למס הכנסה נוצר כתוצאה ממכירה החזקות פרטיות שהיו לו בשנת 2006, ששועבדו בשיעבוד ספציפי לטובת פירעון חוב לבנקים. מלוא הכספים בגין מכירות אלה, נטען, הוזרמו לבעלי השיעבודים לטובת פירעון חוב, אך החוב נובע מכך שפישמן חויב בתשלומי מס בגין פעילות עסקית, שהניבה לו רווחים, בשעה שמס הכנסה סירב לקזז כנגד רווחים אלה את הפסדיו האדירים מפעילויות עסקיות אחרות. "יהיו שיאמרו שמדובר בחוב 'קפקאי', אך הוא הפך לחלוט ואין מנוס אלא להתמודד עם קיומו", כותב פישמן.

"למרבה הצער", מוסיף פישמן, "חזון נפרץ הוא שנושה 'קטן' נוהג להתנהל כ'פיל בחנות חרסינה', על-מנת לכפות על הנושים 'הגדולים' לשלם לו יותר מכפי חלקו בנשייה רק על-מנת שיימנע מלטלטל את הספינה, אולם ספק רב אם התנהלות כזו ראויה כאשר מדובר בזרוע של מדינת ישראל ואם היא מבטאת אחריות ציבורית וראייה רחבה".

עשרות הליכים שירחיבו את מעגל הנפגעים

משבחר מס הכנסה לנקוט הליך של פשיטת-רגל נגד פישמן, נטען בתגובה, "אולצו" הנושים הפיננסיים להצטרף להליך, על-מנת להגן על זכויותיהם ועל נשייתם. "אם ייפרץ הסכר, הדבר עלול לגלוש לכך שכל נושה, בכל אחת מהקומות של קבוצת החברות, ינסה למשוך לכיוונו את השמיכה, הקצרה גם כך, עד שהשמיכה תיקרע. קיים גם חשש, שכל נושה מובטח בחברות המוחזקות יבחר לפעול, באופן עצמאי, למימוש השיעבודים שלטובתו והדבר יביא לאסקלציה ולפגיעה בערך נכסים.

"גם קובננטים (אמות-מידה פיננסיות) עם גופים פיננסיים בחברות המוחזקות עלולים להידרדר למצב של הפרה. התוצאה המרה עלולה להיות פתיחה - מיותרת ומסוכנת - של עשרות הליכים משפטיים והליכי מימוש שיעבודים בקשר לחברות פעילות וטובות! תהליך שכזה, יהיה לא-יעיל ויקר, ירחיב את מעגל הנפגעים, יפגע בפעילות החברות, ואף יגרע בסיכוי למוכרן בהליך, שיניב את התמורה המקסימאלית".

לטענת איש העסקים, נכון להיום, החשיפה 'נטו' בגין חוב ישיר וערבויותיו אישיות שנתן מסתכמת בסך של כ- 1.75 מיליארד שקל (כולל החוב למס הכנסה). מנגד, נטען, נכסיו האישיים של פישמן מסתכמים בהחזקה בתאגידים שונים ובמספר נכסי נדל"ן, שערכם נטו (קרי - בניכוי התחייבויותיהם של התאגידים בגין חובותיהם הישירים), מסתכם בסך מוערך שבין 50-70 מיליון שקל. "מדובר בסכום שולי ביחס להיקף הערבויות האישיות והחובות האישיים", כותב פישמן לבית המשפט, ומודה בתגובתו, באמצעות עוה"ד שלום (שולי) גולדבלט ואהוד גינדס, ממשרד גולדבלט גינדס יריב, כי אין מנוס ממימוש נכסיו.

"אין ספק, כי המטרה היא מימוש וחלוקת תמורת נכסים אלה בין נושיו של מר פישמן, אולם הליך כזה צריך להיעשות לאחר שהצדדים יגיעו להסכמה על אופן המימוש, המועד הנכון למימוש ועל שיעור חלקם היחסי. איש לא חושד שמר פישמן לא יעזור לממש את הנכסים הנ"ל בערכם המלא (לעתים נשמעת טענה הפוכה, שמר פישמן קשוח, יתר על המידה, במכירת נכסים)".

לטענת פישמן, לשם מימוש הנכסים לא נדרש בהכרח מינוי של בעל תפקיד או הליכי פשיטת-רגל, שעלולים להיות בעלי השפעה מהותית לרעה ולגרום לאפקט שרשרת על החברות המוחזקות, על כל המשתמע מכך. "נזקם של הליכים שכאלה הינו הרבה מעבר לתועלת שתצמח מהם, ויביא לחסרון כיס לכלל הנושים", נכתב בתגובה.

פישמן מציין עוד, כי יש לו החזקות (ישירות או בשרשור) בעשרות חברות שונות, המנהלות עסקים מגוונים בתחום הקמעונאי, התעשייתי, הנדל"ן והאנרגיה. החברות מעסיקות (במצטבר) אלפי עובדים, פועלות מול אלפי ספקים ולרובן הנהלות עצמאיות, מערכות של זכויות וחובות עצמאיות ומחזורי פעילות של מיליארדי שקל בשנה.

"בעולם כלכלי תיאורטי, פעילותן העצמאית של החברות המוחזקות איננה אמורה להיות מושפעת מעניינו של מר פישמן. ברם, במציאות העסקית יש לדברים השלכה והשפעה ישירה, ובפרט כאשר מדובר במר פישמן, שהינו, בכל הצניעות, איש עסקים מאוד מנוסה, חרף הפסד שנוצר לפני כעשור. הוסף לכך, את העובדה, שמאז ומתמיד, מר פישמן מתנהל בשקיפות ובהגינות עם נושיו, והתוצאה היא שנושיו הפיננסיים לא סברו שיש ערך עודף בנקיטת הליכים משפטיים כנגדו, אלא המשיכו לתמוך בפעילות החברות לאורך השנים, מתוך הבנה שרק באופן הזה יהיה ניתן להשביח את הנכסים המשועבדים לטובתם, לממשם בהסכמה באופן שקול ואחראי, והכול מבלי לפגוע בפעילותן של החברות ובערכן. בדרך זו הצליחו הצדדים לצמצם במידה ניכרת את ההתחייבויות כלפי הגופים הפיננסיים".

על-פי התגובה, סך החובות וההתחייבויות לנושים, המובטחים בערבויות אישיות של פישמן, מסתכם בכ-3.4 מיליארד שקל (בנק הפועלים הוא הנושה הגדול ביותר, ומס הכנסה הוא מהקטנים ביותר). לטענת פישמן, ניהול סיכונים מפוקח מביא למסקנה, שנקיטה של הליך פשט"ר, הינו צעד לא נכון בנסיבות, שאין בצידו תועלת כלכלית ומעשית. "ההפך הוא הנכון, צעד כזה עלול לפגוע בחברות המוחזקות, על כל המשתמע מכך.. מוטב לעצור את אפקט כדור השלג לפני שהוא יתרחב במהירות לממדי ענק, יפגע ביציבות חברות מוחזקות ובערכן. פרדוקסלית, ההליך שנקט מס הכנסה, יביא לקיטון ביכולת הגבייה שלו עצמו ושל שאר הנושים".

"פישמן לא נטש את הספינה"

בתגובת פישמן נכתב עוד: "כיום, חברות רבות הינן במצב איתן, בקשר לחלקן ננקטים הליכי מימוש באמצעות בנקאי השקעות מתמחים, ובחלק מן החברות קיימות הסכמות והבנות עם הבנקים הרלוונטיים, באשר לאופן הפעילות, למימוש תוכניות הבראה, להשבחה או למימוש ערך בנכסים שהגיעו להבשלה... אליעזר פישמן (73), הוא איש עסקים ישראלי אשר הקים, יזם, פיתח ורכש, במשך עשרות שנים, קבוצת חברות בעלת החזקות בתחומים רבים במשק הישראלי בהם, תחום הקמעונאות, התקשורת, התעשייה, נדל"ן ועוד, מרביתם בארץ וחלקם בעולם".

חלק מהחברות בקבוצה הן בשליטתו של פישמן ובחלק יש לו החזקות (במישרין או בשרשור), כאשר ההחזקות של פישמן כוללות יותר מ-70 חברות שונות ונפרדות, חלקן חברות החזקה, חלקן פיננסיות וחלקן תפעוליות. בין החברות המוחזקות ניתן למנות את העיתון "גלובס", העיתון "ידיעות אחרונות", חברת הדלק טן, רשת הום סנטר, רשת טויס אר אס, חברת הנדל"ן אוניל ועוד.

בתגובתו לבקשה להכריז עליו פושט-רגל מתאר פישמן את הנסיבות שהובילו למצב שבו הוא מצוי היום. "בשנת 2006 אירע משבר מוניטרי, שנגרם כתוצאה מהיחלשות של מטבעות שונים בשיעורים משמעותיים, ובהם הלירה-הטורקית. כתוצאה מכך, נגרמו לקבוצת פישמן הפסדים כבדים אשר יצרו לו ולחברות בקבוצה, אשר היו חשופות למטבעות אלה, הפסדים כבדים... המשבר המוניטרי לפני כעשור, נתן לעסקיו מכה קשה", נכתב.

אולם, כך לשון תגובת פישמן לבית המשפט, "פישמן לא נטש את הספינה, אלא להפך - נטל אחריות והביע, בצורה ברורה, את מחוייבתו לשיקום החברות ולצמצום החובות, נתן בטחונות וערבויות להבטחת התחייבויות של חלק מהחברות בבנקים, ומאז אף הנהיג תוכנית הבראה ושיקום, שהביאה להקטנה הדרגתית של ההתחייבויות כלפי המערכת הבנקאית תוך שמירה על יציבות החברות המוחזקות".

לטענת פישמן, לאורך השנים לא נטענה כלפיו טענה בקשר להתנהלות בלתי ראויה או בלתי הגונה, להברחת נכסים וכיוצא באלה, ו"דווקא ברגעי המשבר, נטל אחריות, הזרים כספים, נתן ביטחונות וערבויות ואף הקדיש את כל זמנו ומרצו לחיזוק ולהשבחת החברות והקטנת החשיפה המימונית".

עוד נטען כי לאורך השנים מאז אותו משבר, היקף האשראי צומצם בצורה משמעותית ובתחומי פעילות מסוימים, אף נפרע במלואו. "כיום, חברות רבות הינן במצב איתן, בקשר לחלקן ננקטים הליכי מימוש באמצעות בנקאי השקעות מתמחים, ובחלק מן החברות קיימות הסכמות והבנות עם הבנקים הרלוונטיים, באשר לאופן הפעילות, למימוש תוכניות הבראה, להשבחה או למימוש ערך בנכסים שהגיעו להבשלה", נכתב בתגובה.

זאת גם הסיבה, כך פישמן, לעובדה שהבנקים והגופים הפיננסיים לא פעלו עד כה בהליכים משפטיים כנגדו, שכן ברור שאין תועלת כלכלית ומעשית בהליכים כאלה. 

*** אליעזר פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס".