מוזי ורטהיים, בעל השליטה בקוקה-קולה ובבנק מזרחי-טפחות, נפטר בגיל 86 לאחר מאבק ממושך במחלה קשה.
הבסיס לעושרו של ורטהיים, שבעבר שירת בפלמ"ח ובמוסד, הוא ביסוס קוקה-קולה בישראל, באמצעות החברה המרכזית למשקאות. בנוסף לקוקה-קולה מחזיקה החברה בבעלות המלאה על חברות טרה (מוצרי חלב), פריגת (מיצים), נביעות (מים) ומבשלות בירה ישראל, המשווקת בין היתר את מותג הבירה קרלסברג.
ורטהיים החזיק במניות המהוות כ-22% מהון המניות של מזרחי-טפחות - חבילה ששווייה כ-2.2 מיליארד שקל. את השליטה בבנק חלקו עמו ליאורה עופר, אייל עופר ודורון עופר, שחוו בעצמם העברת מושכות מדור לדור בשנים האחרונות. ב-2014 פרש ורטהיים מדירקטוריון מזרחי-טפחות, לאחר שכיהן בו משנת 1995.
ורטהיים החזיק גם ב-23.1% ממניות חברת ההשקעות בנדל"ן אלוני חץ, בשווי של כ-812 מיליון שקל; ובכ-51% ממניות קשת, אחת משתי זכייניות ערוץ 2. נזכיר כי ורטהיים כבר פרש מתפקיד יו"ר קשת והותיר את ההובלה לבנו דוד (שמאז פרש בעצמו מדירקטוריון הזכיינית).
ב-2013 העביר ורטהיים את החזקותיו לילדיו: כמעט שני שלישים מהמניות, הן ביצרנית קוקה-קולה והן בבנק מזרחי-טפחות, ניתנו לדוד, והיתר לדרורית.
השנים הראשונות
משה (מוזי) ורטהיים נולד לפני 86 שנה בירושלים למשפחה דתית. עד גיל 15 למד בישיבה, ובגיל 17, רגע לפני פרוץ מלחמת יום העצמאות, התגייס לפלמ"ח ותרם את חלקו להקמת המדינה.
זמן קצר לאחר קום המדינה וסיום שירותו הצבאי הצטרף ורטהיים למחזור הראשון של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית והפך לעורך דין, הרבה לפני שהארץ הוצפה בעורכי דין צעירים המתקשים למצוא עבודה.
ורטהיים לא נטש כל-כך מהר את האקדמיה, ותוך כדי השלמת הסטאז' השלים תואר שני במינהל עסקים - גם הוא באוניברסיטה של עיר הולדתו.
המוסד ומוזי
אולי משום שהיה זקוק לפרנסה, וכנראה בגלל סיבה מורכבת קצת יותר, כבר במהלך לימודיו האקדמיים גויס ורטהיים למוסד הישראלי, ולאורך תקופת שירותו שימש מנהל תחנת הארגון בשווייץ ובאיטליה.
ורטהיים כנראה לא ממש נמשך לארגון הביון הישראלי, ובגיל 35, לאחר שנים של שירות למען המדינה, פרש מהמוסד והחל לעבוד בחברת התרופות אסיא, חברת התרופות שבה החל אלי הורביץ ז"ל את דרכו לפסגת טבע. הורביץ החל את דרכו באסיא כשוטף כלים, וורטהיים, המבוגר ממנו בשנתיים, החל לעבוד כמנהל כספים ויצוא.
מוזי והקולה
בניגוד להורביץ, ורטהיים לא הקדיש את כל חייו לחברה שברבות הימים הפכה לטבע, ואת הצלחתו העסקית הוא חייב לרגע שבו הצטלבה דרכו בזו של אייב פיינברג, איל הון יהודי-אמריקאי שהלך לעולמו בגיל 91, לפני 13 שנה.
פיינברג, יהודי עם לב חם, ניסה להקים את קוקה-קולה ישראל כבר בשנת 1949, רגע לאחר קום המדינה. הוא פנה לקוקה-קולה העולמית, קיבל את אישורה, אך שר האוצר דאז, אליעזר קפלן, התנגד לרעיון, והוא נגנז.
16 שנה לאחר מכן פיינברג ניסת בשנית, קיבל תשובה חיובית וחבר לורטהיים, ו-3 שנים מאוחר יותר, בשנת 1968, הוקמה "קוקה-קולה ישראל" - מונופול מקומי של משקאות קלים. ורטהיים כיהן כמנכ"ל החברה בין 1973 ל-1980, ומאז הוא מכהן כנשיאה.
החבירה של ורטהיים לפיינברג הוכיחה את עצמה לא רק בהצלחה המסחררת של קוקה-קולה ישראל: כשפיינברג הלך לעולמו בשיבה טובה, רכש ורטהיים את מניותיו של שותפו (לפי שווי מוערך של כרבע מיליארד דולר), וכך סלל את דרכו לפנתאון של עשירי ישראל.