מדוע המשנה ליועמ"ש רז נזרי לא חתם על הסדר ניגוד עניינים?

מהו ההסבר לכך שלמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), עו"ד רז נזרי, לא נערך הסדר ניגוד עניינים מעולם? מדוע שרת המשפטים, איילת שקד, לא דיווחה במסגרת הסדר ניגוד העניינים שעליו חתמה על יחסיה הקרובים עם שלום שלמה, מקורבה, המייצג גופים עסקיים שונים כיועץ אסטרטגי? מדוע לא צוין התאריך במכתב עדכון ששלח המשנה ליועמ"ש (אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ, לעדכון הסדר ניגוד העניינים שלו?

אלה הן רק חלק מההשאלות העולות מהסדרי ניגוד העניינים של בכירי משרד המשפטים, שהושגו בעקבות פניית עמותת הצלחה ו"גלובס".

הממצא החריג ביותר בהסדרי ניגוד העניינים של בכירי משרד המשפטים הוא היעדרו של הסדר עבור עו"ד רז נזרי, המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים. עריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים נדרשת לאור הנחיות היועץ המשפטי לממשלה שנכנסו לתוקף לפני כעשור, ושעודכנו לאחרונה לפני כשנה, בתקופת היועמ"ש הקודם, יהודה וינשטיין.

ההוראה קובעת כי "ככלל, מן הראוי שמינוי המועמד לתפקיד, חתימת חוזה העסקה עמו או כניסתו לתפקיד בפועל, ייעשו רק לאחר שהיועץ המשפטי של הגוף הנוגע בדבר בדק את שאלת ניגוד העניינים, ולאחר שהמועמד חתם על הסדר מתאים למניעת ניגוד עניינים, ככל שהוא נדרש לכך".

אז איך זה שדווקא המשנה ליועץ חש שהוא יוצא מן הכלל? שאלות שהפנה "גלובס" למשרד המשפטים לפשר היעדרו של ההסדר נותרו משום מה ללא מענה.

משפט שלמה

בהתייחס לסוגיה אומר עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה (התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת), כי "ראוי שהסדרי ניגוד עניינים ייערכו בלא יוצא מן הכלל לכל פקידי הציבור כעניין שבשגרה, ועל אחת כמה וכמה לבכירים והמשפיעים שבהם. מצב שבו לא נערך הסדר כזה לפקיד בכיר בדרגת משנה ליועמ"ש הוא תמוה ולכאורה חורג ממסגרת התקינות, ויש לתקן את החסך הזה בהקדם".

ההסדר למניעת ניגוד העניינים של שרת המשפטים איילת שקד כבר פורסם בעבר. בדיקה מעלה כי הוא לא עודכן מאז כניסתה של השרה לתפקיד. במסגרת ההסדר נכתב כי עובדת המשרד (שמונתה עוד בטרם תקופת השרה), עו"ד מיכל כהן, המשמשת כיו"ר הוועדה להשגות על שומות מקרקעין, היא חברתה הקרובה של שקד; וכי שקד תימנע מהחלטות מקצועיות הנוגעות לעו"ד כהן, שיועברו לסמכותה של מנכ"לית המשרד אמי פלמור.

מה שנעדר מהסדר ניגוד העניינים של השרה שקד הוא קשריה עם היועץ האסטרטגי שלום שלמה, מקורבה ואיש אמונה. שלמה משמש כיועץ אסטרטגי של גופים עסקיים שונים, הוא נחשב למקורב לאנשי עסקים שונים, כמו איש העסקים חזי בצלאל, שעמו עבד בעבר. כיום שלמה עובד בחברה לייעוץ אסטרטגי של קבוצת הפרסום פובליסיס ישראל.

שלמה מכיר את שקד היטב עוד מתקופת עבודתם המשותפת יחד, עם ראש מפלגתה ובן-בריתה הפוליטי - שר החינוך נפתלי בנט - כאנשי לשכתו של ראש האופוזיציה (כפי שכונה אז ראש הממשלה), בנימין נתניהו. הקשרים נמשכו גם לאחר שבנט ושקד עזבו את הלשכה בעקבות הסכסוך הנודע עם משפחת נתניהו. שלמה המשיך יחד עם נתניהו בדרכו עוד כמה שנים, אך שמר על יחסים טובים עם הצמד בנט-שקד.

ב-2013 ביקש בנט למנות את שלמה למנכ"ל משרד הכלכלה, וכשהמינוי נתקל בביקורת קשה, מינה בנט את שלמה לראש המטה שלו בשלושת המשרדים שבהם כיהן - הכלכלה, ירושלים והתפוצות. לאחר הבחירות האחרונות החליט שלמה שלא להמשיך בתפקידו כראש מטהו של בנט, והוא חזר לתחום שבו עסק בעבר - בין פרישתו מלשכת ראש הממשלה לבין מינויו לראש המטה של בנט - תחום הייעוץ האסטרטגי. בין היתר שימש עד לא מזמן כיועץ האסטרטגי למפלגת הבית היהודי.

שקד פוגשת את שלמה לעתים קרובות, והיא נוהגת להתייעץ עמו בנושאים שונים על רקע יחסי האמון בין השניים וניסיונו של שלמה בשירות הציבורי ובעולם הפוליטי.

לאחרונה פורסם כי שלמה החל להעניק ייעוץ אסטרטגי להסתדרות, במסגרת חברה-בת של קבוצת חברות הפרסום פובליסיס ישראל (שלאחרונה הוחלט על פירוק השותפות בה). יו"ר פובליסיס, יורם באומן, הוא גם שותף של שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, לעסק. מדובר בחברת עושרד להובלת גז טבעי למפעלים שבעלי המניות בה הם באומן, ברוש ויו"ר ההסתדרות לשעבר, עופר עיני.

למה כל זה רלוונטי? כי כפי שחשפנו לאחרונה ב"גלובס", השותף של הבוס של שלמה - כלומר, שרגא ברוש - הוא היזם מאחורי מהלך האגרה השנויה במחלוקת שהחליטה השרה שקד לאחרונה להטיל על הגשת תובענות ייצוגיות. ברוש הציג לשרה את "הבעיה", השרה השתכנעה בצורך - אולי אפילו מעבר לציפיות של ברוש; ומכאן הדרך הייתה סלולה להכרזה על הטלת האגרה, כמעט ללא הליך של שימוע ציבורי.

בסביבתה של השרה נטען כי מבדיקה שערכו עולה כי אין כל ניגוד אינטרסים בין עיסוקיו הפרטיים של שלמה לבין עיסוקיה של שקד מתוקף תפקידה כשרת משפטים. עם כל הכבוד - יש אולי מקום לבחינה נוספת של העובדות.

קבוצת פובליסיס, מעסיקתו של היועץ והחבר הקרוב שלמה, משרתת נכון להיום קבוצה עצומה של חברות גדולות בתחומי השירותים, המזון, הביטוח הבנקאות ועוד. מדובר בחברות שריבוי התביעות הייצוגיות נגדן מהווה מטרד עבורן, גם אם מטרת התביעות למנוע עוולות הנגרמות לכלל הציבור.

בין החברות הללו נמצאות חברת המזון יוניליוור, ביטוח ישיר, קבוצת עזריאלי, חברת פרטנר, הבנק הבינלאומי ועוד ועוד - הרשימה ארוכה. אין ספק כי מדובר בגופים ששמחים על ההחלטה של השרה להטיל אגרה על הליכי תביעות ייצוגיות.

לפני מעט יותר מחודש הגיש עו"ד מיכאל דבורין, ממובילי המאבק באגרת הייצוגיות, בקשת חופש מידע ללשכת השרה, כדי לנסות ולקבל פירוט של הפגישות בין שקד לבין שלמה ופירוט של הנושאים שנדונו בהן. הבקשה לא נענתה עד כה, אף שחלף המועד למענה לבקשה, כפי שמחייב חוק חופש המידע.

מטעמה של השרה שקד נמסר: "מדובר בכתבה מופרכת המעידה על בורות בכל הקשור לנושא ניגודי העניינים. שלמה הוא ידיד אישי של השרה. עיסוקיו אינם מעניינה של השרה, כל עוד אינם נוגעים לעבודתה במשרד המשפטים".

קשר משפחתי

גם הסדר ניגוד העניינים של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, כבר פורסם בעבר. בין היתר מתייחס ההסדר לעובדה שמנדלבליט שימש כמרצה בקריה האקדמית אונו, כמו גם לעבודתו בעבר כחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ותפקידו כמזכיר הממשלה בעבר. מנדלבליט התייחס בהסדר, לקשריו ליוסף הרוש, סגן ראש עיריית לוד, גיסו של היועמ"ש. מנדלבליט גזר על עצמו מגבלות שונות בקשר לעיסוקיו בעבר, ובפרט התחייב להישמר בנושאים הקשורים לפעילותו של הגיס בעיריית לוד.

פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, חתם על הסדר ניגוד העניינים שלו ב-2013, וציין בו כי הוא משמש מרצה מן החוץ בקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו. עוד צוינו (והושחרו בהיעתק שנמסר לנו) פרטים על מקום עבודתו של קרוב משפחתו של ניצן. ממשרד המשפטים נמסר כי ההשחרה נועדה לשמור על ביטחונו של קרוב המשפחה.

קשרי משפחה לבכירים אחרים בתחום המשפט בשירות הציבורי עומדים במרכז ההסדרים שעליהם חתמו שניים - המשנה ליועץ המשפטי (ייעוץ), עו"ד דינה זילבר, והמשנה ליועמ"ש (אזרחי), ארז קמיניץ.

ההסדר של זילבר נחתם ב-2012, ובמסגרתו היא ציינה כי היא מכהנת כחברה במועצה לביקורת סרטים (גוף הבוחן ומאשר סרטים המוקרנים בבתי הקולנוע ובערוצי הטלוויזיה). עוד ציינה זילבר כי גיסתה, עו"ד יעל ויינר, משמשת כראשת התחום הבינלאומי במחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד - היחידה להסכמים בינלאומיים. הסדרים פרטניים לניהול היחסים בין היחידה בהנהלת ויינר לבין זילבר מפורטים בהסדר.

עו"ד ארז קמיניץ עדכן את ההסדר עם מינויה של אשתו - עו"ד דלית זמיר, לתפקיד היועצת המשפטית של רשות החברות הממשלתיות. זמיר כיהנה בתפקידה במשך תקופה ארוכה ללא מכרז, על בסיס תקן של ממלאת-מקום. בעקבות ביקורת תקשורתית על התופעה, נערך מכרז שבמסגרתו זכתה עו"ד זמיר בתפקיד.

קמיניץ עדכן את הסדר ניגוד העניינים שלו לאחרונה, במסגרת מכתב לעו"ד לאה רקובר, היועצת המשפטית למשרד המשפטים. אולם תופעה מוזרה העולה מהמסמך היא שבראש הדף מצד שמאל כתובה המילה "תאריך", ולצידה מופיע קו שנותר יתום וחף ממספרים. מדוע לא צוין התאריך? לקמיניץ הפתרונים.

כך או כך - קמיניץ ציין כי הוחלט שיסיים את הטיפול בשני נושאים הקשורים לרשות החברות, שכבר החל לעסוק בהם - הראשון הוא "סוגיית ייעוד הכספים בקופת הפירוק של 'פרזות', חברה ממשלתית-עירונית לשיכון ירושלים"; וענייני התכנון והבנייה הקשורים למהלך של הפרטת תעש.

הסדר ניגוד העניינים של נציב התלונות על מערך התביעה הנכנס, השופט דוד רוזן, טרם נחתם - אך במסגרת המענה לפנייה, נמסר לנו ההסדר של הנציבה היוצאת, השופטת בדימוס הילה גרסטל. מסיבה לא ברורה, מרבית הסעיפים ה"לא סטנדרטיים" - כלומר, הסעיפים שבהם נכלל גילוי מהותי של מידע - הושחרו ונמחקו מההעתק שנמסר.

מה שידוע על גרסטל הוא שבעלה ראובן גרסטל משמש כמנכ"ל חברת "אוצר התיישבות היהודים" (אוהה) הציבורית בחצי משרה. עיקר עיסוקה של החברה בהחזקה פסיבית של כ-5% ממניות בנק לאומי. פרט שלא הושחר בהסדר של גרסטל הוא תפקידה בעבר כחברת מועצת יד ושם.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, דיווח בהסדר ניגוד העניינים שלו כי אביו, עו"ד אריה ליכט, הוא בעל משרד עורכי דין בעפולה העוסק בתחום הפלילי, והוא גם איש עסקים המחזיק במספר חברות פרטיות ששמן פורט במסמך. אבי ליכט פירט עוד כי אביו משמש כיועץ לעמותת ידידי בית-החולים "העמק" בעפולה, כיועץ משפטי של עמותת "לב אל לב" העוסקת בסיוע למושתלי איברים ושל עמותה להנצחתו של רפאל איתן ז"ל. בכל הקשור לאביו ולעיסוקיו התחייב ליכט שלא לעסוק אם יגיעו לפתחו.

המשנה ליועץ המשפטי (משפט בינלאומי), עו"ד רועי שיינדורף, מגלה כי בשנים 2005-2010 עבד כיועץ משפטי במשרד עורכי הדין הניו-יורקי Debevoise & Plimpton, העוסק בין היתר בבוררויות בינלאומיות. עוד מגלה שיינדורף כי ברשותו תיק השקעות בניירות ערך המנוהל על-ידי חברה לייעוץ השקעות.

עו"ד שלומית וגמן-רטנר, שהחלה את תפקידה כראשת הרשות לאיסור הלבנת הון רשמית רק בתחילת השנה (עד אז שימשה בתפקיד בפועל במשך מספר חודשים לאחר סיום כהונתו של קודמה בתפקיד, פול לנדס), ציינה בהסדר ניגוד העניינים שלה כי אביה המהנדס דב ווגמן, משמש כמנכ"ל של חברה פרטית בשם ערד הנדסה מכניקה.

אתר האינטרנט של ערד הנדסה מסביר כי החברה מתמחה ב"פתרונות צבע חדשניים לתעשייה הכימית ופעילות בסביבות עתירות קורוזיה". בין לקוחות החברה גופים בולטים כמו מפעלי ים המלח, חברת הברום, רותם דשנים, חברות הדלק, חברת החשמל ועוד.

אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, פירטה בהסדר ניגוד העניינים שלה, בין היתר, על פעילות התנדבותית בכפר הנוער קריית יערים, וכן כי עד למינויה כיהנה כיו"ר ועדת אתיקה בשירות בתי הסוהר.

"הסדרי ניגוד עניינים צריכים להימסר מיוזמת הממשלה, ללא צורך בבקשות"

"הבקשה לגילוי ההסדרים שהגישה עמותת הצלחה היא חלק ממאמץ מתמשך להביא לשקיפות ולגילויים רחבים יותר בכל הנוגע להסדרי ניגוד העניינים בזרועות ממשל שונות. אנחנו רואים חשיבות רבה בהנגשת המידע הזה לציבור ובאפשרות של הציבור לקרוא באופן מושכל את מפת המניעויות של פקידי ציבור, נבחרי ציבור ושופטים" - כך מסר עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, שבקשתה הביאה לגילוי ההסדרים.

עו"ד מן סבור כי הסדרי ניגוד עניינים צריכים להיות מפורסמים באופן יזום על-ידי הממשלה, "ולא רק אגב בקשות חופש מידע". נדמה כי גם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מחזיק בדעה הזו, וזוהי ככל הנראה הסיבה שהסדר ניגוד העניינים שלו נמסר לציבור מיוזמת משרד המשפטים כבר בשבועות שלאחר מינויו לתפקיד.

עמותת הצלחה הגישה את הבקשה הראשונה לקבלתם של הסדרי ניגוד עניינים של בכירי משרד המשפטים וקיבלה אותם בתחילה מושחרים כמעט לחלוטין, וכשהם מגלים מעט מאוד. אולם לאחר פנייה לדובר משרד המשפטים, משה כהן, והתערבות של מנכ"לית המשרד אמי פלמור, נמסרו ההסדרים כשהם גלויים הרבה יותר, עם מספר קטן ביותר של השחרות.

בחינת הנתונים שנמחקו או הושחרו בתחילה על-ידי הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים מלמדים משהו על הנטייה הלא בריאה שיש לחלק מפקידי הציבור למסור מידע במשורה, גם כשאין מה להסתיר.

כך, לדוגמה, הוסתרו פרטים על עיסוקו של אביו של עו"ד אבי ליכט כעורך דין פרטי ואיש עסקים, אף שמדובר בפרטים ידועים שפורסמו בעבר.

לדברי עו"ד מן, היועץ המשפטי של הצלחה, "השחרת פרטים צריכה להיעשות רק במקרים חריגים ביותר. עצם ההשחרה חותר תחת תכלית הגילוי ופוגם ביכולת המעקב והפיקוח של הציבור על האדם נשוא ההסדר". 

 רז נזרי, איילת שקד