רק הטכנולוגיה תנצח את הבנקים

את הרבעון השני של שנת 2016 סיימה המערכת הבנקאית, ואנחנו מתכוונים לחמשת הבנקים הגדולים, ברווחי שיא של כל הזמנים, קרוב לכ-3 מיליארד שקל - תשואה על ההון יחסית יפה של כ-12%.

אמנם, חלק מהרווחיות מיוחס לאירועים חד-פעמיים, אבל תמונת הרווחיות הזאת נוצרה על רקע ריביות אפסיות (ריבית אפסית רעה לבנקים, ריביות גבוהות טובות להם בגלל אפקט המרווחים) ועודפי כוח האדם רק ממחישים את הסביבה העסקית שבה חיים הבנקים וממנה הם מצליחים לשאוב רווחיות לא רעה, והאמת: יחסית בקלות יתרה.

התוצאות הכספיות האחרונות רק ממחישות את כישלונן של ועדת בכר וועדת הריכוזיות, למרות יחסי הציבור המפנקים שהן זכו להם גם בגלל אינטרסים עיתונאיים זרים. ועדת בכר בכלל גרמה לקפיצה בדמי הניהול של קופות הגמל וסחפה גם את שאר אפיקי החיסכון ארוך הטווח, והקפיצה הזאת, בהיקף של מיליארדי שקלים לפחות, נסחטה דווקא מהשכבות החלשות וחסרות הכוח, והכול באדיבות רגולטורים ועיתונאים חסרי בלמים ורודפי רייטינג ואגו שהפכו שכבה מאוד מצומצמת של מנהלי השקעות למיליונרים כבדים והותירה את חסרי הישע מרוששים.

גם ועדת שטרום הולכת בעקבותיהן של הוועדות הכושלות ושוב רודפת אחרי הגביע הקדוש של תחרות בכל מחיר, והפעם במחיר של הפרדת חברות כרטיסי האשראי של הבנקים, בתקווה שהדבר יוביל לאותו גביע קדוש של "תחרות". כל מי שעיניו בראשו, ויש כאלה לא מעט חוץ משטרום ולהקת העיתונאים הסמוכה אל שולחנו (אגב, גם כחלון מבין זאת היטב), מבין שמסקנות ועדת שטרום לא יובילו למהפך, למפץ ולירידת מחירים בתחום הבנקאות. ספק אם חברות כרטיסי האשראי שיימכרו ימצאו בעל שליטה חדש שיוריד מחירים וירצה לשנות את הסטטוס קוו. נהפוך הוא: אם קרנות פרייבט אקוויטי ייכנסו לנעליהם של הבנקים הגדולים, התסריט ההפוך, של עליית מחירים (בדיוק כמו ועדת בכר), עלול להתממש, ומי שיסבול, כרגיל, מהחלומות באסמפיה של הרגולטורים יהיו, כרגיל, שוב - הצרכנים.

אז מה הפתרון, אתם שואלים, למרווחי הריביות, לריביות הנשך (זו אם הבעיות בבנקים, הרבה פחות מהעמלות), אם כל הוועדות הללו פשוט משחקות לידי הבנקים? התשובה היא רק אחת ויחידה: טכנולוגיה. בעוד אחת מסדרות הכתבות והתחקירים של "גלובס" ("מה שחשוב באמת"), תפרסם השבוע עירית אבישר, כתבת הבנקאות של "גלובס", מדי יום, כתבות על המהפכה הבאה בשוק הבנקאות שעומדת לטלטל את המודל העסקי עתיק היומין של עולם הבנקאות. צריך להבין: גם ענף הבנקאות, שנחשב "כבד", שהשינויים בו הם איטיים כביכול, כפוף לשינויים בטכנולוגיה. המודל העסקי והוותיק עד מאוד של הבנק כמתווך כמעט בלעדי ומסורתי בין לווים למלווים הולך ונסדק, והמהפכה הזאת רק בתחילתה.

בסדרת הכתבות נעשה היכרות עם עולם הפינטק, נלמד איך שירותים כמו העברת כספים בין חשבונות, פעילות צ'קים וגם חלק מהפעולות בשרשרת כרטיסי האשראי עשויים-עלולים לצאת מהבנקים וכבר יוצאים מהם ונשתדל להעריך איך יתקדמו מיזמי ה-P2P (הלוואות בין-חברתיות), הן בישראל והן בעולם, ואיך גוגל, אפל ועוד עשויות להשתלב בעולם הפיננסי.

הכוח התאגידי של חברות טכנולוגיות הוא עצום, וכן, הוא לעתים מנוצל לרעה, לחסימת מתחרים, לכיפוף ממשלות ולמאבקים עם רשויות ההגבלים העסקיים. אבל למרות צבירת הכוח, למרות העובדה שחברות טכנולוגיות הן מדינה בפני עצמה, ההתקדמות הטכנולוגית תמשיך להיות חשובה לעסקים ולצרכנים גם בעתיד, וכל פריצת דרך משפרת את מצב האזרחים, חוסכת עלויות ומסירה חסמים. וזה יקרה גם בעולם הבנקאות.

כל חברה תאגידית, גם זו שנקראת היום החזקה ביותר בעולם, כפופה לחוקי השינוי. במחשבים, בטלקומוניקציה ובאמצעי תקשורת אחרים, השינויים הטכנולוגיים גדולים ומהירים. זרם של רעיונות ומוצרים חדשים יוצר תחרות עזה ברוב התעשיות הללו ומוביל להורדת עלויות ולהורדת מחירים. אפילו אם נדמה לנו או לרשויות ההגבלים ששוק של מוצר מסוים נתון למונופול של חברה טכנולוגית כזו או אחרת, אפשר להתייחס לזה בסלחנות אם יזמים מסוגלים עדיין להוביל רעיונות חדשים אל השוק או לפחות להכריח חברות שולטות להמשיך ולהיות חדשניות ולהוריד מחירים. כן, תתפלאו, זה קורה גם בעולם הבנקאות.

הבנקאות העתידית איננה זקוקה לרמת הסינוף הקיימת (כ-1,000 סניפים בישראל) ובטח לא להיקף כוח האדם בסניפים. אין זה פלא שהבנקים עצמם הבינו את המגמה ונפרדו בתוך כארבע שנים מכ-5,000 עובדים, 11% מכוח האדם. לא רק הבנקים הגדולים יצטרכו להפנים את המהפכה הזאת, בין שתהיה איטית ובין אם לאו, אלא גם ובמיוחד הרגולוציה שנוהגת להילחם את מלחמות האתמול ולא את מלחמות העתיד.

הרגולציה חייבת להתחיל להתאים את עצמה לעולם הפינטק כדי שהצרכנים יוכלו ליהנות מפירות הפיתוחים המתקדמים ביותר בתחום הפיננסי ומהעלויות הנמוכות. מדובר במתן גישה לתשתית המערכת הפיננסית הקיימת, לתשתית מערכת התשלומים, גישה לתשתיות הבנקים ולנתוני הלקוחות שלהם, כדי להעניק להם הצעות משתלמות ומותאמות אישית. חלק די גדול מהאנשים העוסקים בבנקאות וברגולציה של בנקאות עדיין חיים בעולם הישן. לא תהיה להם ברירה: או שהם יתאימו את עצמם או שהם יהפכו ללא-רלוונטיים.

eli@globes.co.il