מנכ"ל אלרגן בראיון בלעדי: "התחייבנו להחזיק מניות טבע לשנה"

במאי 2015, בעוד טבע   רודפת אחרי מיילן בניסיונות רכישה עוינת, ומיילן רודפת אחרי פריגו מאותה הסיבה, התראיין מנכ"ל אלרגן הטרייה (שעד זמן לא רב לפני כן הייתה אקטביס), ברנט סונדרס, לסוכנות הידיעות בלומברג והצהיר בלי חשש, כי העסקה בין טבע למיילן עלולה להוביל להשמדת ערך מעצם היותה עסקה עוינת, וכי החפיפה בין שתי החברות גדולה מדי.

סונדרס ראה את עצמו כמבין בתחום: אקטביס שימשה כ"אביר לבן" עבור אלרגן (שלאחר מכן נתנה לחברה הממוזגת את שמה) כאשר זו ניסתה להיחלץ מהשתלטות עוינת על ידי חברת וליאנט - מפלצת פארמה שרכשה אז כמעט כל דבר שזז בשוק, ואחרי הרכישות נקטה אסטרטגיה של צמצום המו"פ והעלאת מחירים. אלרגן העדיפה את אקטביס, במיזוג ידידותי עם תג מחיר של 70 מיליארד דולר.

ייתכן שסונדרס ידע כבר אז שהוא צפוי להתערב גם בעסקת מיילן-טבע, וייתכן שעוד לא קיבל החלטה בכיוון, אבל חודשיים אחרי כן זו כבר הייתה עובדה: מיילן הפעילה גלולת רעל שהקשתה על טבע לרכוש אותה, ומנכ"ל טבע, ארז ויגודמן, קיבל החלטה מהירה יחד עם דירקטוריון החברה לרכוש מסונדרס את חטיבת הגנריקה של אלרגן במקום. תג המחיר היה 33 מיליארד דולר במזומן ועוד 100 מיליון מניות - סה"כ כ-45 מיליארד דולר.

האם אלרגן הייתה האביר הלבן של מיילן או דווקא של טבע? אולי של שתיהן? והאם המחיר היה מוגזם או סביר? את זה נוכל להעריך בעוד 5-10 שנים. בינתיים מיזוג עוין הוחלף במיזוג ידידותי נוסף, טבע ביצרה את מעמדה בראש רשימת החברות הגנריות העולמיות, וויגודמן הצהיר כי ממילא תמיד העדיף את החטיבה הגנרית של אלרגן על פני מיילן, אלא שעד כה היא לא עמדה למכירה.

בראיון בלעדי ל"גלובס" מסביר סונדרס למה החליטה אלרגן למכור את פעילות הגנריקה לטבע, מה התוכניות בנוגע ל-10% המניות שהיא מחזיקה בטבע, ומה גרם לו להכריז לאחרונה, ללא תיאום עם איש מעמיתיו, על הגבלה של העלאת מחירי התרופות.

מה הוביל אתכם למכור את פעילות הגנריקה שלכם, שעליה בעצם התבססה החברה שלכם מראשיתה?

ברנט סונדרס, בראיון בלעדי ל"גלובס": "אלרגן עברה שינוי וגם השוק עבר שינוי. ראינו קונסולידציה רבה בקרב חברות הגנריקה, וגם קונסולידציה רבה בקרב חברות אינובטיביות. אנחנו הפכנו בהדרגה לחברה הרבה יותר אינובטיבית וידענו שאם עלינו להחליט היכן אנחנו שמים את הדולר הבא שלנו, נעדיף לרכוש פעילות אינובטיבית ולא גנרית. ידענו שאם איננו מתכננים לרכז תחתינו פעילות גנרית גדולה, היתרון שלנו בתחום הזה פוחת, ולכן כבר עדיף להיפרד מהפעילות אם הוצע לנו מחיר טוב. כך הפסקנו להיות חברה גנרית. טבע, לעומת זאת, בנויה על פעילותה הגנרית והיא כן מתאימה להוביל את הקונסולידציה של התחום ולרכז אותו תחתיה, ולכן המכירה מאוד התאימה. אנחנו מאמינים מאוד בנכס שמכרנו להם וגם בצוות המנהל אותו. היה לנו קשה להיפרד מהם כי הם בהחלט היו חלק משמעותי במשפחת אלרגן".

מה לגבי המחיר? באופן כללי המחירים בעסקאות בתחום הפארמה ירדו מאז הוחלט על ביצוע העסקה.

"אני לא כל כך מודאג בנוגע לזה. זהו קוצר רואי לשפוט עסקה כזו לפי מחירי שוק ספציפיים בחודש זה או אחר. לטבע יש פוטנציאל מאוד גדול כרגע, ואני מאמין שטבע לא רק תוביל את תעשיית הגנריקה אלא תנצח את המספרים הממוצעים של תעשיית הגנריקה בצמיחה, בתשואה וכדומה. צריך לשפוט את העסקה על פני 10-20 שנה".

כמי שניהל פעילות גנרית ואינובטיבית גם יחד, וכבעל מניות גדול, איך אתה מייעץ לטבע לאזן בין התחומים הללו?

"הם צריכים למצוא את נקודת האיזון שלהם. יש להם חזון אסטרטגי שאנחנו מרוצים ממנו ואנחנו מאוד שמחים להיות בעלי מניות שלהם".

הם בחרו בדרך אחרת מכם, ולא הצמיחו את המו"פ האינובטיבי באותה המידה.

"הם פשוט בשלב אחר בהתפתחות שלהם לעומתנו, והם עוד יעשו דברים גדולים".

אתם מתכוונים להחזיק מניות טבע לטווח הרחוק?

"אנחנו צריכים להחזיק במניות לפחות לשנה מיום סגירת העסקה בתחילת אוגוסט 2016, אבל אנחנו לא חברת השקעות. אנחנו נמכור את המניות בשיתוף פעולה עם טבע ובלי לפגוע במחיר המניה".

פערי השווי בין שתי החברות לא עד כדי כך גדולים. טבע נסחרת היום לפי שווי של 47 מיליארד דולר , ואילו אלרגן נסחרת לפי שווי של 97 מיליארד דולר. זה מקנה לה את התואר "ביג פארמה", אם כי סונדרס מעדיף את התואר "פארמת צמיחה" כדי להבדיל אותו מחברות מבוססות בתחום, שבשנים האחרונות יצא להן מוניטין של מי שמשפרות את השורה התחתונה בעיקר על ידי צמצום הוצאות ותכנוני מס. סונדרס מדגיש כי אלרגן תצמח מתוך חדשנות. זוהי, לדבריו, אחת הסיבות שבגללן הוא מוכן להגביל את עצמו מבחינת העלאת מחירי תרופות.

כולם נהנים חוץ מהצרכן

תעשיית התרופות זכתה בשנים האחרונות לביקורת עזה כאשר כמה חברות, ואלרגן (עוד בהיותה אקטביס) ביניהן, החלו להעלות את המחירים של תרופות קיימות בשיעורים דו-ספרתיים, לעתים אפילו ב-50%-100% בשנה ובמקרים נדירים אפילו באלפי אחוזים בשנה.

בחלק מן המקרים קיבלו חברות הביטוח ובתי החולים בונוסים מחברות התרופות עבור שימוש בתרופות שהמחירים שלהן עלו, וכך במקום להתנגד להעלאות, היה להן תמריץ להתעלם מהן, עד שתשומת הלב הציבורית הופנתה לעניין. גם הפוליטיקאים נדרשו לסוגיה, ו-ועדה של הסנאט האמריקאי אף זימנה מנכ"לים של חברות כדי להעיד בנושא.

לפני כעשרה ימים עשה סונדרס צעד דרמטי בתחום תמחור התרופות. הוא הודיע באופן חד-צדדי וללא תיאום או שיתוף פעולה עם חברות תרופות אחרות, כי יגביל את העלאת מחירי התרופות של אלרגן ל"שיעורים חד-ספרתיים" ורק פעם אחת בכל שנה. העלאות בשיעורים כאלה, הוא אומר, הן רק מעט מעל רמת האינפלציה.

אתם לא חוששים שההחלטה להגביל את העלאת המחירים תפגע בצמיחה וברווח שלכם?

"אני מעריך כי הגבלות התמחור לא יהיו משמעותיות מבחינתנו. ההגבלה מכריחה אותנו לעשות את מה שממילא מצופה מאיתנו: להמשיך לחדש ולספק צרכים בוערים בעולם הרפואי. אני מאמין שיש לתעשיית התרופות חוזה חברתי עם הצרכנים שלה: אנחנו משקיעים ומחפשים פתרונות למחלות שאין להן היום מזור מספק, ואנחנו צריכים להרוויח מספיק כדי שיהיה לנו כדאי להמשיך ולהשקיע במשימה המסוכנת הזו. המטרה של ההצהרה שלי היא לאשש את החוזה הזה עם הצרכנים, ולהראות שאפשר לתמחר תרופות באופן סביר, להשקיע במו"פ ולייצר מעגל של הצלחה".

אבל גם אתם הייתם חברה שהעלתה מחירים.

"נכון, אבל חשוב לציין שכבר בשנה שעברה הפסקנו עם זה, ואפילו כשפעלנו כך, ההעלאות שלנו היו קטנות לעומת מה שהיה נהוג בשוק ולא העלינו מחירים בכל המוצרים - זו הייתה החריגה מן הכלל ולא הכלל עבורנו".

מהי הדינמיקה שאפשרה להעלות את מחירי התרופות דווקא בשנים האחרונות והפכה את הנושא לשנוי כל כך במחלוקת?

"חברות הביג פארמה נמצאות בלחץ רב לשפר את השורה התחתונה שלהן, ואפשר לעשות את זה בדרך הנכונה או בדרך הקלה. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לעשות זאת בדרך הנכונה כי יש לנו בצנרת מוצרים רבים שאנחנו מתכוונים להשיק השנה, והם יאפשרו את הצמיחה שלנו. למשל, יש לנו בצנרת תרופה אנטי-פסיכוטית חדשה, תרופה לטיפול במעי רגיז, בעולם האסתטיקה יש לנו מוצר חדש להעלמת סנטר כפול ומוצר לטיפול באוזניים בולטות. בתחום העיניים יש לנו דמעות מלאכותיות ומוצר חדשני לגלאוקומה. אז אנחנו יכולים לצמוח בלי ללכת בדרך הקלה אך הלא נכונה".

האם אחד המנהלים האחרים של חברות גדולות כבר חיקה את הצעד שלך?

"לא, אבל עדיין מוקדם. עברו רק עשרה ימים מן ההכרזה. לחקות אותה יהיה לא פשוט למי שלא נמצא במעגל של חדשנות חיובית כמונו".

מדוע הייתה צריכה הממשלה להתערב במקום שהרוכשים, חברות הביטוח ובתי החולים, יסרבו לשלם את המחירים הגבוהים?

"העליות במחירים התרחשו בעיקר כאשר נכנס לתוקף הרכיב בחוק הבריאות של הנשיא אובמה אשר הציע לתושבי ארה"ב לבחור בין תוכניות מימון שונות לתרופות, אך בהשתתפות עצמית גבוהה. האפשרות לגלגל את ההעלאה על הצרכן היא שגרמה, באופן פשטני, להעלאת המחירים, וזה בסופו של דבר גם משך את תשומת הלב של הפוליטיקאים - שזה בעיניי דבר חיובי.

"הסוגיה היא לא של חברות התרופות לבדן, ולא של אלרגן לבדה, אבל אנחנו, מנהלי חברות התרופות, שולטים רק בחברות התרופות ואני שולט רק במה שאלרגן עושה".

אתם עושים את זה גם כדי להנמיך את הלהבות של הביקורת הציבורית נגדכם ולמנוע מצב שבו הממשלה תפקח על המחירים, אולי באופן חמור מן הפיקוח שאתם משיתים כעת על עצמכם.

"אני לא הייתי רוצה לראות את הממשלה מתערבת בצורה בוטה בתעשיית התרופות, בין היתר בתמחור שלה, וכן - הימנעות מכך היא אחת הסיבות לצעד. אם אנחנו לא נגביל בעצמנו את המחירים, בהחלט עלולים לעשות את זה עבורנו".

חוויתם את השלכות הפיקוח הממשלתי כאשר נאלצתם לבטל באפריל עסקה למכירתכם לפייזר תמורת 160 מיליארד דולר, בגלל שינוי חוקי המס האמריקאיים. פייזר רצתה לנצל את העובדה שאתם חברה אירית ולבצע מיזוג הפוך לתוככם. בלי זה, העסקה לא הייתה כדאית.

"אכן מאוד התאכזבנו כשהממשלה התערבה, אבל היום אנחנו חושבים שהעתיד שלנו מאוד בהיר, והרבה אנשים בחברה שמחים שנותרנו עצמאיים וכעת אנחנו נחושים לבנות את החברה המובילה בעולם, באופן עצמאי".

לא מתכננים עוד עסקה

אתם מתכננים עוד עסקה ענקית שתשנה את פניכם?

"כרגע לא. המטרה שלנו כעת היא לבצע רכישות של מוצרים אינובטיביים או של חברות בעלות מו"פ. דוגמה טובה לכך היא רכישה שביצענו ב-60 מיליון דולר, של Retrosense שמפתחת תרפיה גנטית אופטית לטיפול בעיוורון. עכשיו קנינו את Vitea ב-639 מיליון דולר ושם השגנו תרופה לפסוריאזיס שהיא מובילה בקטגוריה, תרופה לאטופיק דרמטיטיס שהיא מובילה בקטגוריה וגם פלטפורמה לגילוי תרופות, שבה אנחנו מקווים להשקיע כדי לשדרג את המו"פ שלנו".

בעבר אכן אמרו שאתם דומים לווליאנט בכך שאין לכם מו"פ פנימי בשלבים הראשונים של גילוי התרופות, וכמוה אתם מתרחבים באמצעות רכישות. אתם דומים להם במשהו?

"מעולם לא חשבתי שאנחנו דומים להם במשהו, זו הייתה השוואה מלאכותית שיצרה וול סטריט כי שתי החברות יצרו החזרים גבוהים באותה התקופה, והמאבק של שתינו על אלרגן חידד את הנטייה להשוות בינינו. אלא שאנחנו מאוד חדשניים, והם מעולם לא היו. נכון שרק עכשיו יש לנו מדענים בתחום גילוי התרופות, אבל גם חברות כמו Cellgene ו-Gilead, הנחשבות לחברות ביוטק חדשניות לכל דבר, לא מתמחות בגילוי תרופות. גם גוגל השיגה את רוב מוצריה מרכישות.

"אנחנו מכירים בכך שהאקו-סיסטם של פיתוח התרופות הכולל אוניברסיטאות, בתי חולים, חממות, חברות צעירות ובינוניות, הוא כל כך הרבה יותר גדול מאשר רק חברה אחת ואין היגיון לנסות לשחזר אותו אצלנו במעבדה. לכן אנחנו כל כך פתוחים לשיתופי פעולה".

גם בישראל?

"בהחלט. ישראל היא מקום מאוד מלהיב עבורנו לחיפוש השקעות. חשוב לנו שתדעו שאנחנו נשקיע בישראל ואנחנו מבינים את עוצמת המדע והטכנולוגיה כאן. אנחנו מאוד נרגשים להשקיע בסטארט אפ ניישן".

החדשנות של היום תניב פירות מחר

גם ג'רמי לוין, לשעבר מנכ"ל טבע והיום מנכ"ל חברת פיתוח התרופות Ovid, התבטא לאחרונה בסוגיית החדשנות. במאמר לאתר "BioCentury" כתב לוין כי היום מנכ"לי חברות הפארמה כלל אינם מתומרצים עבור חדשנות, משום שהשקעה בחדשנות היום תישא פרי עוד 10-15 שנים במקרה הטוב, בעוד עלותה מתבטאת בשורה התחתונה כבר עכשיו. לוין קרא לדירקטוריוני החברות לשנות את התמריצים למנכ"לים כך שיתוגמלו עבור השקעה בחדשנות ולא רק עבור שורת הרווח ושיעורי הצמיחה בהכנסות. מדוע שהדירקטורים יעשו זאת? משום שהציבור ידרוש זאת מהם, אומר לוין. זו הדרך היחידה של הציבור לוודא כי מחירי התרופות יישארו שפויים בו בזמן שהרפואה ממשיכה להתחדש.

על פי גישה זו, החלטתו של סונדרס להשקיע יותר במו"פ ולהגביל העלאת מחירים, פירושה אולי שהוא מתכנן להישאר בסביבת אלרגן גם בטווח הרחוק.

החברה שהביאה לכם את הבוטוקס

אלרגן לוקחת על עצמה כמדיניות את הבעיות המורכבות ביותר ואת הצרכים הכי בלתי מסופקים בעולם האסתטיקה הרפואית. פעילות האסתטיקה היא זו שבזכותה מוכר השם אלרגן בציבור הרחב. היא הממציאה, היצרנית והמשווקת של בוטוקס, וכיום גם של מוצרים אסתטיים רבים נוספים - המובילים ביניהם הם שתלים להגדלה ושחזור של שדיים וחומצה הילורונית ל"עיצוב מחדש של הפנים".

בנוסף יש לה מוצרים לקיצור קיבה ללא ניתוח, להפחתת שקיות מתחת לעיניים וליישור אוזניים בולטות. לאחרונה רכשה חברה שלה מוצר ל"טיפול" בסנטר כפול, באמצעות זריקת המסת שומן מקומית.

הבוטוקס, שעליו תהילתה, כבר משמש היום לא רק לאסתטיקה אלא למגוון מקרים שבהם השרירים פעילים מדי, שכן התרופה גורמת לשיתוק שרירים חלקי וזמני). כך למשל היא משמשת לטיפול במיגרנות, בשלפוחית רגיזה, במצמוצים מוגזמים, בפזילה ובהזעת יתר, והיא נבדקת אפילו לטיפול בדיכאון.

עם כל זאת, החטיבה האסתטית מהווה היום, לאחר מכירת חטיבת הגנריקה, רק כ-20% מפעילותה של אלרגן. על היתר אחראיות התרופות ה"אמיתיות" של החברה וגם כאן היא לוקחת על עצמה משימות מאוד מורכבות, כמו תרופות לאלצהיימר, שהוא תחום מאתגר ורווי בכישלונות.

איך מנהלים חברה שיש בה חלוקה בין אסתטיקה רפואית לפארמה? אתם מודל ייחודי לכך בעולם.

"בשני התחומים אנחנו מאוד אינובטיביים. רוב המוצרים שאנחנו מוכרים בתחום האסתטי הם תרופות או מכשור רפואי, אז יש להם אותה רגולציה כמו למוצרי התרופות שלנו. השילוב נותן לנו יתרון, כי אנחנו לומדים המון מן האופן שבו אנחנו באים במגע עם הצרכנים בתחום האסתטי. אם נוכל להיות באותו קשר עם צרכנים גם בתחומים האחרים, זה רק יחזק אותנו".

ממילא הצרכנים סקפטיים כלפי חברות תרופות. העיסוק שלכם במחלות שהן לא ממש מחלות, לא מחמיר את ההתייחסות הזו?

"הרבה אנשים חושבים עלינו כחברת הבוטוקס. זהו היום המותג המוביל בעולם התרופות. אנחנו מאוד שמחים שמקשרים אותנו עם בוטוקס. זה מוצר מעולה, אבל אנחנו כל כך הרבה יותר מזה. הבחירה שלנו לשנות את שמה של אקטביס לאלרגן הייתה דווקא בגלל הבולטות של אלרגן בתחום רפואת העיניים, ולא באסתטיקה.

"באשר לאתיקה של התחום האסתטי - אנחנו לא רואים נתונים שתומכים בכך שעצם קיומם של פתרונות אסתטיים ושיווקם לקהל הרחב, גורם לפגיעה בדימוי גוף של אנשים עם אותן בעיות. אנחנו כן רואים שכשאנשים נכנסים לטיפול, הם מרגישים יותר טוב. אני מבין שזה באמת לא לכולם, אבל מי שכן רוצה טיפול כזה ומבצע, יוצא בתחושה טובה יותר".

ואין כמו סונדרס עצמו כדי להעיד על כך. הוא עצמו עבר לפחות טיפול בוטוקס אחד בעבר - כחלק ממצגת של החברה.

 "המטרה שלנו היא להציף לאלרגן העולמית כמה שיותר חברות ישראליות"

בשנה האחרונה ערכה אלרגן העולמית שינוי אסטרטגי בעולם כאשר פתחה בעצמה סניפים שיווקיים במדינות רבות, במקום המפיצים המקומיים ששיווקו את מוצריה עד כה. בישראל החברה אמנם פתחה סניף עצמאי, אולם הוא ממשיך להיעזר בשירותי המפיץ שהעסיקה לפני כן, טרדיס-גת. מנכ"ל אלרגן ישראל הוא אלון גת, 35, שהגיע מטרדיס-גת.

רבים ממנכ"לי הסניפים הישראליים של חברות הפארמה הגדולות שואפים להוות גשר שבאמצעותו יכירו אנשי הפיתוח העסקי של החברות את סצינת הסטארט-אפים בישראל, וישתפו פעולה עם חברות מקומיות, אפילו עד כדי רכישתן. לגת יש שאיפות גדולות וחשיבה מובנית מאוד בתחום זה.

"בנינו מאגר מידע מיוחד, אשר ממפה את כל החברות הרלוונטיות בישראל, לפי האופנים שבהן הן עשויות לעניין את אלרגן. כך למשל, אם בכיר מסוים בחברה מחפש רק חברות בשלב ניסוי קליני מסוים לבצע איתן שיתוף פעולה, ובכיר אחר מחפש כעת לרכוש חברות בתחום האורולוגיה, ומישהו אחר מחפש את החברות שהפעילות שלהן הכי סינרגטית עם זו של אלרגן, ואולי מדען אחד מחפש מדען בחברה אחרת לשתף איתו פעולה במחקר ראשוני מסוים - כל אחד מהם יוכל להפעיל חיפוש אחר על המאגר שלנו. כך, אם חברה ישראלית לא תבלוט באחד הפרמטרים, אולי היא תבלוט בפרמטר אחר. המטרה שלנו היא להציף לאלרגן העולמית בהדרגה כמה שיותר חברות ישראליות". לדברי גת, אין מאגרים דומים לזה בחברות האחרות.

"בביקור הנוכחי של סונדרס בארץ ערכנו לו יום היכרות עם חברות ישראליות. הובע עניין רב ואנחנו מצפים להיות עסוקים מאוד בנושא בשנים הקרובות. למזלי, אלרגן היא חברה שיש לנו באמת הזדמנות להצליח בזה איתה - יש להם הרבה כסף פנוי, רמת החוב שלהם נמוכה והם מאוד מעוניינים ברכישות". את יום העיון ארגנו גת ומדי וינר, ראש תחום העניינים הרפואיים והפיתוח העסקי באלרגן ישראל ובעבר סמנכ"ל האסטרטגיה התאגידית בטבע.

הסניף הישראלי של אלרגן צפוי לרשום הכנסות של כ-20 מיליון דולר השנה, מהן כ-40% מן התחום האסתטי, 35%-40% אחוז מרפואת עיניים והשאר תרופות ייחודיות, בעיקר בתחום הנוירולוגיה וטיפולי בוטוקס שאינם אסתטיקה. בכוונת החברה להוסיף תחומי פעילות מתוך המנעד של אלרגן העולמית בתקופה הקרובה - בעיקר רפואת נשים וגסטרואנטרולוגיה. החברה צפוי לצמוח השנה ביותר מ-20% והמטרה היא להגיע ל-25% בשנה הבאה, אומר גת.

- האם בישראל קיימת אותה בעיית מחירים שיש בארה"ב ?

"המחירים בארץ רק יורדים, כי משרד הבריאות הישראלי קובע מחיר בהשוואה לחמש מדינות אירופיות, ובוחר את הנמוך ביניהם. היחלשות האירו הפחיתה משמעותית את מחירי התרופות בארץ, למרות שההוצאות שלנו הן בשקלים".

"סיבה נוספת לירידת המחירים היא קונסולידציה של הקונים - בתי חולים מרכזיים, חברת שראל הקונה עבור בתי החולים הממשלתיים וכן קופות החולים עצמן - מכבי וכללית יחד שולטות ב-75% מהשוק. אני חושב שהן פועלות נכון במובנים מסוימים - הורדת המחירים מאפשרת להן להציע טיפולים נוספים למבוטחים בלי לגבות פרמיות גבוהות יותר. עם זאת, כשהמחיר נמוך, אנחנו האחרונים בתור כשאלרגן העולמית מחליטה באילו מדינות להשיק תרופות חדשות. אנחנו עונים לזה בכך שאנחנו מראים את היתרון האסטרטגי בעבודה עם הרופאים הישראלים, שהם המובילים בעולם".