המפתחות למהפכה בעולם הבנקאות - בידי הרגולטורים

שלושה תנאים דרושים לכך שמהפכה טכנולוגית תוכל להתרחש בעולם הפיננסים במלוא עוצמתה: הראשון הוא יכולות טכנולוגיות, ואלה כבר נמצאות היום ברמה גבוהה והולכות ומשתכללות עוד; השני הוא נכונות הציבור לאמץ את הטכנולוגיות הללו.

ניסיון העבר מראה שלמרות הטינה שרוחש הציבור (גם בישראל) לבנקים, הביטחון שלהם בהם כגופים השומרים על כספם הוא גבוה, אבל זו תפיסה שהולכת ונסדקת. נתונים בארה"ב מראים שכבר היום ישנו פיצול בצריכה של מוצרים פיננסיים ומעבר לצריכתם באמצעות גוף חוץ-בנקאי; התנאי השלישי הוא תמיכת הרגולטורים והתאמת הרגולציה לעולם המשתנה. ללא שיתוף פעולה וסיוע מצד הרגולטורים, יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להפוך את חברות הפינטק לחלק אינטגרלי מהעולם הפיננסי.

נושא הרגולציה מורכב יותר משני התנאים האחרים. רגולציה בכלל ובתחום הפיננסים בפרט היא מערכת כבדה, נוקשה ומורכבת, שבראש מעייניה הדאגה ליציבות ומניעת נפילת גופים פיננסיים. ברוב המדינות, הרגולציה הפיננסית כיום מותאמת לעולם הישן, שבו הבנקים הם השולטים על כספי הציבור במערכות סגורות ומאובטחות, המקנות להם את הכוח הבלעדי באיסוף מידע על הלקוחות ובשמירה עליו. ללא התאמת הרגולציה, תחום הפינטק יישאר כנראה גימיק נחמד ושולי ולא יצליח להביא למהפכה אמיתית בצרכנות ובהתנהלות הפיננסית של הציבור כולו.

כדי שניתן יהיה ליהנות מפירות הפיתוחים המתקדמים ביותר בתחום הפיננסי, יש לאפשר לחברות הפינטק גישה לתשתיות הקיימות של המערכת הפיננסית ולמידע ה"נעול" כיום בגופים הפיננסיים המובילים - גישה הן לתשתית מערכת התשלומים והן לתשתיות הבנקים ולנתוני הלקוחות שלהם, כדי שיוכלו להציע ללקוחות דרכי פעולה נוחות ויעילות יותר וכן הצעות משתלמות ומותאמות אישית. אבל לרגולציה יש תפקיד נוסף - להגביר את אמון הציבור באותן חברות טכנולוגיה. כאמור, הציבור אמנם סולד מהבנקים, אך יש לו אמון ביכולתם לשמור על כספו, וכל עוד לא יהיה פיקוח על גופי הפינטק, רבים מהמשתמשים הפוטנציאלים יחששו לחשוף את נתוניהם בפניהם או להפקיד אצלם את כספיהם.

ענף הפינטק הוא חדש יחסית. הוא צבר תאוצה משמעותית בשלוש השנים האחרונות בעיקר והוא אתגר לרגולטורים בכל העולם (ראו מסגרת), כי הם נדרשים כעת לידע טכנולוגי ברמה גבוהה, לשינוי בגישה ולנקיטת צעדים אמיצים אך זהירים כדי לקרב את המערכת שעליה הם מופקדים לקידמה הטכנולוגית. רגולטורים גם מבינים את הפוטנציאל הטמון בפינטק לשיפור מצב הצרכן והתחרות, וגם לכך שמדובר בתחום בתהליך צמיחה מואץ שהם לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם ממנו.

היכן ישראל בכל הסיפור הזה? לפי הערכות יש בארץ כמה מאות סטארט-אפים בתחום הפינטק, אבל בכל הקשור להסדרה, אנחנו רק בתחילת הדרך. "ישנה מודעות לצורך להסדיר את תחום הפינטק, והרגולטורים מתחילים כבר לדבר את השפה ולנסות לקדם את הסדרת התחום, אבל הכול עדיין ברמת הדיבורים והסיסמאות", אומר גורם המכיר היטב את התעשייה. התוצאה היא שלרוב, יזמים בארץ שרוצים לצאת עם מוצר שפיתחו מעדיפים לפנות לשווקים שבהם התחום מוסדר יותר, כגון אנגליה או קנדה, שם הם גם נהנים מהקלות כגון הטבות מס. בישראל האי-ודאות הרגולטורית בנושא הפינטק גדולה מדי עבורם.

■ לכל הכתבות בפרויקט - מי צריך בנקים?

מה בכל זאת נעשה ועוד ייעשה בישראל? התשובות לפניכם.

1. "בנקאות בתקשורת": בנק ישראל משחרר את החגורה ההדוקה

אחת האג'נדות של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, היא קידום החדשנות בבנקים, מתוך הבנה שהטכנולוגיה היא האיום המשמעותי ביותר עליהם ויש להיערך לשינויים הצפויים. בבנק ישראל הקימו באחרונה אגף חדש לחדשנות ולטכנולוגיה, בראשות דודי בבלי, שנועד ללוות את הבנקים ואת חברות כרטיסי האשראי בשינויים הגדולים הצפויים בתחומים הטכנולוגיים, ולתת מענה מהיר לבנקים באשר ליוזמות טכנולוגיות שאותן יבקשו להשיק. בר מאפשרת גם לבנקים לשתף פעולה עם חברות פינטק, לצורך הטמעת מוצרים חדשים, ובנק ישראל עצמו אף קיים מפגשים עם חברות פינטק, כדי להכיר לעומק את התחום.

בר פרסמה הוראה חדשה בנושא "בנקאות בתקשורת", שמהותה היא הסרת המגבלות שהטיל בנק ישראל בפעילות של הבנקים בערוצים הדיגיטליים. בפיקוח על הבנקים החליטו לאפשר לבנקים לאמץ באופן עצמאי טכנולוגיות חדשות, ורק במקרים שבהם מדובר בטכנולוגיה שכרוך בה סיכון על הבנק לאשר את השימוש בה עם הפיקוח על הבנקים. עד היום כל שינוי טכנולוגי דרש את אישור הרגולטור.

בר, אם כך, משחררת את הבנקים מהחגורה ההדוקה שהייתה סביבם עד כה ומאפשרת לכל בנק לקבוע את גבולות הגזרה שלו מבחינת הפעילות שניתן לבצע בערוצים הדיגיטליים ובהיקף הפעילות הזאת. עוד כוללת ההוראה הסרת הביורוקרטיה של הניירת ושל שליחת הפקסים, שמאפיינת את היחסים בין הבנקים ללקוחות. בנק ישראל מאפשר כעת ללקוחות להתכתב עם הבנק באי-מייל, בצ'אט וב-SMS. בעקבות ההוראה הזאת, יוכלו לקוחות הבנקים לקבל את כל השירותים והמוצרים בלי להגיע לסניף. כמו כן, הוראה זו מאפשרת לבנקים להציע ללקוחות ריכוז מידע פיננסי מכלל חשבונותיהם. ההוראה נכנסה באחרונה לתוקף, ולפי הערכות, בחודשים הקרובים אמורים הבנקים להתחיל להרחיב את היצע הפעילויות שניתן יהיה לבצע בערוצים הדיגיטליים. בבנק ישראל מאמינים שהמהפכה הטכנולוגית בבנקים תתבסס על ההוראה הזאת, שגם מאפשרת למעשה הקמה של בנק דיגיטלי לחלוטין.

2. ועדת שטרום: הדרמה האמיתית שמתחבאת בדוח

ועדת שטרום, המשותפת למשרד האוצר ולבנק ישראל, שמה לראשונה על השולחן את העיסוק בהסדרת פעילות הפינטק ושילובה במערכת הפיננסית. רבות דובר ונכתב על הוועדה הזאת להגברת התחרות במערכת הפיננסית. את מרב הפוקוס תפסה ההמלצה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, אלא שדוח הוועדה, שבימים אלה נמצא על שולחנה של הכנסת לצורך חקיקה, מתייחס גם להכנסת ממשק API לבנקים ויצירת כללים המתבססים על כללי PSD באירופה להכנסת שחקנים חדשים לתחום התשלומים. לכאורה נראה שמדובר בהמלצות טכניות ואפורות, אך דווקא המלצות אלה - בהנחה שייושמו ולא יתמסמסו - עשויות להיות הדרמה האמיתית מבחינת הבנקים - הרבה יותר ממכירת ישראכרט ולאומי קארד.

"הבנקים יחויבו לאפשר קישור API מטעם גורם מוסמך, שיהיה נתון לרגולציה, לחשבונות של כל לקוח שנתן הסכמתו לכך, ולא יציבו קשיים בפני החיבור. האמור ייתמך בהסדרה של אבטחת מידע", נכתב בדוח במשפט קצר ולקוני, שהוא חלום הבלהות של הבנקים - חשיפת כל נתוני הלקוחות והמחירים שלהם לצד שלישי שינסה להתחרות ולהציע הצעות טובות יותר. ממשק ה-API (Application Programming Interface) הוא למעשה מערכת פתוחה, המאפשרת לגופים חיצוניים להתממשק אל הבנק ואל הנתונים שלו, ולשאוב ממנו מידע על לקוחות שיאשרו זאת. ה-API יפתח את הדלת למאגרי המידע הנעולים של הבנקים, וברגע שהמידע הזה יהיה נגיש ופתוח, התחרות עשויה להגיע לרמות שלא הכרנו. לתקן הזה חשיבות מכרעת בקיומה של בנקאות פתוחה. ההחלטה לכפות על הבנק להשתמש בטכנולוגיית API ולאפשר גישה לכל גוף שהרגולטור יאשר, תאפשר את קיומם של גופים טכנולוגיים שיוכלו לבצע בעבור הלקוחות שופינג פיננסי ולהציע להם מוצרים במחירים טובים יותר מאלה שהם מקבלים כיום.

נזכיר שכיום לקוחות משקיעים ומבצעים תהליך של שופינג (השוואת מחירים) כמעט אך ורק בתחום המשכנתאות, שכן מדובר בהתחייבות לטווח ארוך, והלקוחות משקיעים זמן רב במציאת המסלול הנכון והזול ביותר. השופינג הזה הוביל לכך שרמת התחרות בתחום גבוהה והמחירים נמוכים. כעת דמיינו אותה רמת תחרות גם בשאר תחומי הבנקאות והפיננסים. מבחינת הבנקים מדובר בזעזוע של ממש: הכנסת API למערכות הסגורות שלהם הוא מהלך יקר ומורכב מבחינה מיכונית שעלותו עשויה להגיע לעשרות מיליוני דולרים. זו עלות דרמטית במיוחד לבנקים הקטנים. כבר היום הבנקים הגדולים משתמשים בתקן הזה באופן חלקי, כך שהם כבר החלו לבצע השקעות בתחום, אך הם כמובן משתמשים ב-API באופן מבוקר וחושפים את הנתונים שלהם אך ורק למי שהם מחליטים לעשות זאת.

בנוסף, הכנסת API תביא לחשיפת נתוני הלקוחות של הבנקים ברמה הרבה יותר גבוה ועמוקה מאשר הנתונים בתעודת הזהות הבנקאית או בנתונים שהם אמורים להעביר למאגר נתוני האשראי, והדבר יביא כמובן להגברת התחרות ולשחיקת מחירים.

בעולם, הכנסתה של טכנולוגיית API לבנקים נמצאת בתחילת הדרך. בבריטניה, באוסטרליה ובסינגפור, לדוגמה, החלו כבר בתהליך הזה. בישראל, ועדת שטרום עדיין לא מפרסמת המלצות ברורות ורק מעלה את הנושא לסדר היום. הוועדה ממליצה ש"צוות של בנק ישראל, משרד האוצר, רשות ההגבלים ומשרד המשפטים יעסוק בהמלצות לקביעת הכללים והתנאים שבהם יפעלו בישראל גורמים כאמור, בהתאם לעקרונות המקובלים בעניין זה במדינות רלוונטיות אחרות".

בנק ישראל הקים באחרונה צוות הבוחן כיצד לבצע פרויקט מורכב כזה, הן מבחינה תפעולית והן מבחינת ניהול סיכונים. ייתכן גם שלא לכל מערכות הבנקים תוכנס טכנולוגיית ה-API, אבל יש כוונה עקרונית להוביל לשימוש בה.

נושא נוסף שוועדת שטרום מתייחסת אליו הוא ההמלצה להכניס את כללי ה-PSD לישראל. מדובר באוסף כללי רגולציה באירופה, שקובע באילו סטנדרטים צריך גוף לעמוד כדי לקבל גישה למערכת תשלומים מבוקרת. בשנים האחרונות, כחלק מהסדרת חברות הפינטק, פורסמו כללי PSD2 - "סט כללים מקיף שיחול על כל שירותי התשלומים באירופה ומטרתו לחזק תחרות על ידי פתיחת שוק התשלומים לשחקנים חדשים ועל ידי כך לשפר יעילות ולהביא להורדת עלויות", כדברי יבגניה קרמר, ראש מחלקת רגולציה פיננסית ב-KPMG סומך חייקין.

הרגולציה משלבת מהלכים שמטרתם להסדיר את כל המרכיבים הדרושים בשרשרת. כך, לאחר יישום PSD2 וקיום מערכת תשלומים יעילה וסטנדרטים לפעילות מוסדרת של תהליך הסליקה והתשלומים, הכנסת ה-API לבנקים תאפשר לאותם גופים טכנולוגיים גישה אל הלקוחות. התוצאה עשויה להיות שהבנק יחזיק בכספי הלקוח מבחינה טכנית, ויהיה אחראי על שמירתם ועל עמידה ברגולציה ובכללים הנוגעים להלבנת הון, אבל הכסף לא יהיה נעול והפעולות יבוצעו על ידי צד שלישי בהתאם לבחירת הלקוח.

לצד האיום על הבנקים, מדובר גם בהזדמנות מבחינתם להגדיל את פעילותם, באמצעות הגישה שתהיה להם ללקוחות הבנקים המתחרים. ההסדרה אמורה לחול על כל הגופים המספקים שירותי תשלום, כלומר גם על סטארט-אפים, והיא תתייחס להיבטים של צרכנות ודרישות הון, שאמורות להיות דומות לאלה שבכללי ה-PSD. ייקבעו גם כללים הנוגעים להסכמת הלקוח לגישה לחשבון ולשימוש במידע, מגבלות על השימוש במידע והוראות לשמירת המידע ואבטחתו. אלא שלדברי גופים בתחום הפיננסים, אין להחלת כללי ה-PSD משמעות אמיתית, כל עוד מערכת התשלומים בישראל היא מערכת סגורה, שיכולים לעבוד דרכה רק גופים מהמערכת הבנקאית.

גם בנושא זה מנסים הרגולטורים בישראל לשנות את המצב, ולפתוח את שוק התשלומים לכניסה לשחקנים חדשים. בנק ישראל הודיע באחרונה שהקים צוות לקידום עולם התשלומים המתקדם. כמו כן, הבנק המרכזי מנסה לקדם מהלך לפתיחת פרוטוקול של חברת שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים), המרכזת כיום את תשתית התשלומים. בינתיים נראה שהרגולטורים פועלים במקביל - גם לאפשר מבחינה טכנולוגית כניסה של שחקנים חדשים, וגם לקבוע להם כללים לקבלת רישוי. אולם מדובר בנושא מורכב, וקשה לדעת בתוך כמה זמן ייפתרו הסוגיות הסבוכות ואם אכן יביאו לכניסה של שחקנים חדשים בתחום התשלומים.

3. הסדרת גופי P2P: הפיקוח יצא מחוק ההסדרים

נושא נוסף שנמצא על שולחנו של הרגולטור בישראל הוא הפיקוח על חברות P2P. מדובר בענף שנמצא עדיין בחיתוליו בישראל - רוב החברות בתחום הוקמו בשנתיים האחרונות - והיקף תיק ההלוואות עומד על כ-300 מיליון שקל בלבד, כך שאין עדיין חקיקה, והגופים פועלים ללא פיקוח ייעודי, אלא בתוך עמידה בכללים בנושאים שונים כגון ריבית מרבית שניתן לגבות, רגולציה בתחום המיסוי וכדומה.

בטיוטת חוק ההסדרים הוצע שחברות P2P יפוקחו על ידי המפקח על השירותים הפיננסיים - גוף שאמור להקים משרד האוצר, ואם היקף פעילותן יגיע לרף מסוים, ייתכן שהן יעברו לפיקוחו של בנק ישראל. לפי ההצעה, בסמכות הרגולטור יהיה להטיל קנסות על הפרות שונות של מפעילי הפלטפורמה ולהטיל חובות על מפעילי הפלטפורמה המזכירים במאפייניהן את הפיקוח הקיים על גופים פיננסיים אחרים במשק. עוד הוצע להגביר את השקיפות של הפלטפורמה כלפי המשתמשים, לעדכן כל לווה בדבר רמת הדירוג שנקבעה לו ולפרסם את שיעור חדלות הפירעון בכל אחת מרמות דירוג האשראי. בנוסף, הוצע שמפעיל הפלטפורמה יפרסם דיווח תקופתי בנוגע להלוואות שהועמדו ופירוט ההלוואות שניתנו על ידי כל מלווה. אלא שנכון להיום, הפיקוח על חברות P2P יצא מחוק ההסדרים. לפי הערכות, החקיקה אמורה לעלות לדיון לקראת סוף השנה - בין אם בחוק ההסדרים או בדרך אחרת.

4. ייעוץ רובוטי: לבעלי ידע קודם בפיננסים

תחום נוסף שהרגולטור החל להידרש לו הוא השימוש בטכנולוגיה לצורכי ניהול השקעות. בחודש שעבר פרסמה הרשות לניירות ערך הנחיה המאפשרת שימוש באמצעים דיגיטליים לצורך ייעוץ וניהול השקעות, הקובעת כללים בסיסיים בשימוש באמצעים דיגיטליים בשלושת שלבי הייעוץ: בירור צורכי הלקוח, קביעת מדיניות השקעה ורמת סיכון באמצעות שימוש באלגוריתם, וקבלת שירות שוטף בניהול התיק. מבנה ההוראה מודולרי ומאפשר לבעל הרישיון להיעזר באמצעים טכנולוגיים, בכל אחד מהשלבים בפני עצמו או במתן השירות במלואו. "כך, לדוגמה, יוכל בעל רישיון לבחור לפעול באמצעים ממוחשבים בשלבי קביעת המדיניות והניהול השוטף, ואת שלב ההתקשרות ובירור הצרכים יבצע בשיטה הרגילה ובמפגש פנים אל פנים", נכתב בהוראת הרשות.

הרשות מדגישה שבכל שלב שבו הלקוח מבקש מענה אנושי לפנייה, יש לאפשר לו זאת, אך היא מאפשרת אינטראקציה בצ'אט מקוון. במסגרת ההוראה הוסדרו גם שני שירותים עם מאפיינים מיוחדים: הראשון הוא שירות התראות למספר רב של לקוחות, שאת תוכנו קובע יועץ אנושי (לדוגמה המלצה למכור נייר ערך מסוים בשל אירוע חריג). בהוראת הרשות, ניתן שירות כזה רק ללקוחות שהיועץ הגדיר בעלי רמה פיננסית גבוהה ונמצאו כשירים מבחינה הידע וההבנה של רמת הסיכון לבצע פעולות בהתאם לאיתותים, בכפוף לסוג הנכס שבו מתבצעת ההשקעה. "בשונה מייעוץ השקעות קלאסי, שהממד האישי שלו מובהק, מדובר בייעוץ שאינו מתחשב או יכול להתחשב בצרכיו האישיים, שכן נותן השירות לא מתייחס במועד כל המלצה והמלצה למצבת הנכסים של הלקוח ולצרכיו האישיים, וכן לא כולל בדיקה של כדאיות ההחזקה בנייר הערך או המוצר הפיננסי לאורך זמן. מדובר למעשה בייעוץ נקודתי הנכון לנקודת הזמן שבה הוא ניתן, גם אם לעתים נלווית להמלצת קנייה גם המלצה למכירת נייר הערך בעתיד, כאשר יגיע לשער מסוים", מסבירים ברשות מדוע שירות זה יוכל להינתן רק ללקוחות מסוימים.

השירות השני הוא מסחר חברתי, שבמסגרתו יכול הלקוח לצפות בהרכב תיק השקעות של סוחר אחר ובמידע נוסף לגביו, כך שבאפשרותו להעתיק את הרכב התיק או רכיבים ממנו. גם כאן נקבעו כללים לגבי אופן הצגת המידע ושקיפותו. בעקבות הנחיה זו, עשויים חלק מהבנקים להכניס לשימוש אמצעים טכנולוגיים בנושא ייעוץ השקעות, ובכך לייעל את תהליך הייעוץ, ואולי גם לפתוח אותו בפני לקוחות עם סכומי כסף קטנים, שאינם נהנים היום מקבלת שירות של ייעוץ השקעות בבנקים.

הרגולציה בעולם: בריטניה מתקדמת, גרמניה שמרנית

"בעולם יש גישות שונות של רגולטורים בתחום הפינטק", אומרת יבגניה קרמר, ראש מחלקת רגולציה פיננסית ב-KPMG סומך חייקין. המדינות המתקדמות ביותר בגישתן לתחום הן אנגליה, אוסטרליה וסינגפור. "הרגולציה בבריטניה בתחום הפינטק הייתה בעבר מאוד קשיחה, אך הבריטים ראו שהתוצאה הייתה זליגה של השקעות בהיי-טק אל מחוץ למדינה, ולכן הם החליטו לשנות כיוון וגישה באופן דרמטי", היא אומרת. לדברי קרמר, שינוי הגישה התבטא לא רק בריכוך היחס אל תחום הפינטק, אלא גם בעידוד אקטיבי שלו. בריטניה העניקה הקלות מס לחברות בתחום והקלות בקבלת ויזות עבודה ליזמים. בריטניה גם הייתה מהראשונות בעולם שפרסמה כללי רגולציה לחברות בתחום ה-P2P כדי להסדיר את התחום ולהגביר את אמון הציבור בו.

צעד מרשים נוסף נעשה באחרונה, כאשר הבנק המרכזי באנגליה הודיע שהוא עצמו מקים אקסלרטור לסטארט-אפים בתחום מערכות התשלומים. "הבנק המרכזי הסכים להשקיע כסף באותם סטארט-אפים, להעניק גישה לתשתיות מערכות התשלומים, ואם יוצגו לו פתרונות ראויים, הוא גם יאמץ אותם כלקוח ויעניק רישיונות מתאימים", אומרת קרמר. לדבריה, הגישה החיובית בבריטניה לחברות הפינטק מביאה לכך שרוב חברות הפינטק שרוצות לצאת ולפעול באירופה, מעדיפות להתחיל עם השוק הבריטי.

בצד השני של המפה נמצאת גרמניה, שמציגה קו שמרני מאוד בנושא. הגישה שם היא שגופים שרוצים להעניק שירותים בנקאיים צריכים להיות מפוקחים כמו בנק. מדובר גם במבנה עסקי מורכב וכמובן בדרישות מחמירות, המקשות על סטארט-אפים הרוצים לפעול בתחום. "עם זאת, הרגולטור הגרמני, אף שאינו רואה את תפקידו כגוף שנועד להאיץ חדשנות, רואה חשיבות בקביעת תנאים רגולטוריים ברורים לפעילות בעידן הטכנולוגיות החדשניות. בשנה האחרונה החלה גרמניה להפנות תשומת לב רבה יותר לתעשייה הזאת, לאחר שהחלה לזהות שמוסדות פיננסיים מסורתיים החלו לשתף פעולה עם חברות פינטק", אומרת קרמר.

בין שתי הגישות נמצאת ארה"ב, ש"אמנם נותנת לגופי הפינטק חופש פעולה, אבל כמעט שלא עושה פעולות יזומות לעידוד הפעילות בתחום", מוסיפה קרמר. "כמו כן, מבנה הרגולציה בארה"ב מורכב מאוד וכולל רגולטורים רבים, הן לפי סוג הפעילות והן לפי המדינה שבה הם פעילים, מה שמכביד על פעילות חברות הפינטק שם. התוצאה היא ששיתופי הפעולה בין גופי הפינטק לבנקים ולגופים מוסדיים אחרים נפוצה מאוד".

לפני כחצי שנה פרסמה ה-OCC (אחת מרשויות הפיקוח על הבנקים בארה"ב) מסמך הנוגע לקידום חדשנות אחראית. מאז מובילה הרשות פורום לחדשנות וגם מפרסמת הוראות בתחום טכנולוגיות המידע.

■ לכל הכתבות בפרויקט - מי צריך בנקים?

 מצב הרגולציה