מיסז'ניקוב וקירשנבאום זומנו לשימוע לפני העמדה לדין

חקירת פרשת השחיתות הציבורית הגדולה לכאורה במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי, המכונה "פרשת ישראל ביתנו" (פרשה 242), עולה שלב: כמעט שנתיים מאז שהפרשה נחשפה, הרעידה את אמות הספים של המערכת הפוליטית והציבוריות הישראלית והביאה לפרישתם של כמה פוליטיקאים בכירים, שלחה היום (ב') המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ל-16 חשודים מרכזיים מכתבי זימון לשימוע לפני העמדה לדין פלילי.

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, ומנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד דן אלדד, החליטו כי יש תשתית ראייתית להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את שני הפוליטיקאים הבכירים לשעבר החשודים בפרשה - שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב וסגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום - שניהם ממפלגת "ישראל ביתנו" שבראשות שר הביטחון אביגדור ליברמן. כן הוחלט להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, בכירים בגופים ציבוריים ובמועצות בגין עבירות שחיתות שונות - כל אחד לפי חלקו.

החקירה חשפה חשדות לכאורה שורה של פרשיות שוחד, קבלת דבר במירמה, מירמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. מדובר במספר רב של פרשיות, המקיפות עשרות חשודים שנחקרו באזהרה - חלקן נפרדות זו מזו וחלקן משולבות זו בזו.

בפרקליטות מדגישים כי מדובר ב"פעימה ראשונה" של מכתבי זימון לשימוע של חשודים בפרשה, וטרם התקבלו החלטות ביחס לכל החשודים שנחקרו בפרשה. כאשר העבירה המשטרה באוקטובר 2015 את חומרי החקירה לפרקליטות, היא המליצה להעמיד לדין 36 חשודים. לגבי חלק מהחשודים הוחלט בפרקליטות, כי אין מקום להגשת אישום והודעות בנדון ישלחו אליהם בקרוב.

 החשודים

צרכים שהגדירו במפלגה

בפרקליטות מציינים כי מדובר באחת מחקירות השחיתות הציבורית הגדולות שנחשפו בישראל, הן מבחינת מורכבות ותחכום השיטה והמעשים, והן מבחינת היקף הפעילות ומספר המעורבים. כתבי החשדות מתארים את התנהלותם ומעשיהם הפליליים לכאורה של החשודים השונים בפרשיות השונות. "מדובר למעשה במספר רב של פרשות שחיתות שונות, אשר נחשפו במסגרת החקירה, שביניהן קיים חוט מקשר המצביע על שיטה מאורגנת ושיטתית לביצוע העבירות. העבירות המיוחסות לחשודים נעברו בין השנים 2009-2014, כאשר חלק מהעבירות הופסקו רק לאחר שחקירת המשטרה הפכה גלויה", נמסר בהודעת הפרקליטות.

לדברי הפרקליטות, במהלך ליווי החקירה זיהתה הפרקליטות מספר תופעות שחיתות חמורה, שחזרו על עצמן באופן שיטתי, במסגרת העברות הכספים הקואליציוניים וחלוקת תקציבי המדינה. בעקבות ממצאים אלה, החליט היועמ"ש להטיל על מחלקות הייעוץ והחקיקה שתחתיו, לפעול לשינוי ההסדרה, הכללים וההנחיות המינהליות, באופן שיצמצם את הסיכון להישנות מקרים דומים בעתיד, וזאת במקביל לניהול החקירה הפלילית.

לפי הפרקליטות, הרעיון המרכזי, "השיטה" העוברת כחוט השני במירב הפרשיות שנחקרו הוא שעבור הקצאת תקציבי מדינה לרשויות ולגורמים שונים, נדרשו הגורמים המתוקצבים לתת שוחד לעובדי ציבור, אנשי מפלגת "ישראל ביתנו", שפעלו להקצאת התקציבים. הגורמים המתוקצבים - בין אם היו אלה רשויות מקומיות, הרשות למלחמה בסמים, עמותת עזרא, עמותת איילים וגופי ציבור אחרים - נדרשו להקצות סכום שנקבע (בהתייחס לסך התקציב שהועבר אליהם), שיוקצה לצרכים שהגדירו אנשי המפלגה: בין אם היה מדובר ברכישת שירותים עבור פעילות מפלגתית, ובין אם היה מדובר בהעסקה, אמיתית או פיקטיבית, של מקורבים למפלגה על-ידי הגורמים המתוקצבים. חלק מהתקצוב הוקדש למימון נסיעות פרטיות של סגנית השר קירשנבאום ובני-משפחתה, וחלק מהתקציב הוקדש למימון רכישת מכשירי חשמל וציוד אלקטרוני, שנקנו על-ידי הגוף המתוקצב ונתפסו בביתה של סגנית השר קירשנבאום.

טיסות ומלונות לסגנית השר

קירשנבאום חשודה בביצוע עבירות שוחד, מירמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. קירשנבאום שימשה בתקופה הרלוונטית בתפקיד סגנית שר הפנים וחברת כנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו. כחלק מתפקידה במפלגת ישראל ביתנו הייתה קירשנבאום אחראית על חלוקת "הכספים הקואליציוניים" של המפלגה, עשרות מיליוני שקלים שמקורם בתקציב המדינה, ובתקופה הרלוונטית הוקצו מכוח הסכמים קואליציוניים לשליטת המפלגה.

על-פי החשד, קירשנבאום קיבלה טובות הנאה עבורה, באופן אישי, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורביה, ובתמורה העבירה כספים מתוך הכספים הקואליציוניים לגופים שונים. בין היתר, חשודה קירשנבאום כי בדרך זו קיבלה שוחד מהחברה לפיתוח השומרון, מעמותת איילים, מהמועצה המקומית מטה בנימין, מעמותת עזרא, ומהרשות הלאומית למלחמה בסמים.

טובות ההנאה ניתנו, בין היתר, בדרך של תשלום מזומן לקירשנבאום, העברות כספים לטובת עסק שהקימה, העסקת בני-משפחתה, קבלת מחשבים, טלפונים סלולריים ומכשירי חשמל יקרים אחרים, תשלום עבור טיסות לחו"ל ומלונות עבורה ועבור בני משפחתה. בנוסף הועברו, על-פי בקשתם של קירשנבאום ומעורבים נוספים, טובות הנאה בדרך של מימון הסעות לפעילי מפלגת ישראל ביתנו, העסקתם של פעילי המפלגה בשכר חודשי, העברת כספים למקורבי המפלגה ומימון סקר עבור המפלגה.

באי-כוחה של קירשנבאום, עוה"ד גיורא אדרת ואורן אדרת, מסרו בתגובה: "קיבלנו מסמך חשדות המתפרס על-פני 49 עמודים. טרם קראנו אותו במלואו ובוודאי שלא קיבלנו ולא ראינו את חומרי החקירה. לא יהיה זה נכון וראוי להגיב".

קוקאין ועבודה לבת-הזוג של השר

השר לשעבר מיסז'ניקוב חשוד בביצוע עבירות שוחד, מירמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט. לפי החשד, בעת שכיהן בתפקיד שר התיירות, העביר מיסז'ניקוב תקציב של מיליון שקל לטובת פסטיבל הסטודנטים באילת, ובמקביל ביקש ממארגני הפסטיבל כי יעסיקו את בת-זוגו.

מארגני הפסטיבל, שחפצו בסיוע משרד התיירות, העסיקו את בת-זוגו של השר ושילמו לה עשרות אלפי שקלים. בנוסף, חשוד מיסזניקוב כי במספר מקרים בעת ששימש בתפקיד שר התיירות, במהלך אירועים רשמיים בארץ ובחו"ל, שלח את אחד מיועציו לרכוש עבורו סם מסוג קוקאין ואף השתמש בסם במהלך אותם אירועים.

עו"ד יובל ששון ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', המייצג את סטס מיסז'ניקוב, מסר בתגובה: "טיוטת כתב האישום מגלה כי מעצרו של מר מיסז'ניקוב בדצמבר 2014 במסגרת פרשת ישראל ביתנו היה מעצר-שווא, שככל הנראה כל מטרתו היה משיכת כותרות. הטיוטה אינה כוללת ולו אישום אחד הנוגע לאותה פרשה. מדובר במיחזור של טענות שנבדקו לפני שנים על-ידי מבקר המדינה וקיבלו מענה מפורט וענייני. לכך הוסיפו אישום שלא ניתן אלא לכנותו כניסיון אחרון, נואש וזדוני להשחיר את פני מרשי, אישום אשר אנו בטוחים כי ייעלם כלעומת שבא. אנו בטוחים כי בשימוע נמצא אוזן קשבת בפרקליטות, וכי יעלה בידינו להפריך את הטענות אחת לאחת, כמו גם את סיפורי הבדים שנטווה כנגד מרשי".

זיופים ואיומים על קצין משטרה

דוד גודובסקי, מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו, חשוד בביצוע עבירות שוחד, הלבנת הון, קשירת קשר, סחיטה באיומים והתחמקות במזיד מתשלום מס. כמנהל אגף הארגון של המפלגה, היה גודובסקי אמון, בין היתר, על הפן הארגוני של מערכות בחירות, ארציות ומוניציפאליות, ועל הקשר של מטה המפלגה עם גורמי השטח, לרבות ראשי רשויות חברי מועצות, מרכזי סניפים ופעילים. כמו-כן, עמד גודובסקי בקשר עם גופים שונים שביקשו כי המפלגה תתמוך בהם. גודובסקי חשוד כי פעל במסגרת תפקידו כדי לקבל טובות הנאה עבורו, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורביה, מגורמים שונים ובתמורה פעל כדי להעביר אליהם תקציבים.

מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, רמי כהן, חשוד בשוחד, קבלת דבר במירמה, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט. בין היתר, כהן חשוד כי נתן שוחד לקירשנבאום באמצעות מימון השקעתה בעסק אותו הקימה, פעל להעברת כספים קואליציוניים לאיגוד הכדורסל בתמורה לשוחד שקיבל, זייף מסמכים כדי להסתיר את פעולותיו ואיים על קצין משטרה בביון בבימ"ש.

דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר, חשוד כי במסגרת תפקידו ביצע עבירות שוחד. זאת, בתמורה להעברת תקציבים למועצה ולגופים הפועלים מטעמה. הלוביסט ישראל יהושע חשוד כי במסגרת יחסיו כבעלים של חברת לובינג עם עובדי ציבור, לקח שוחד, קיבל כספים במירמה תוך הצגת מצגים כוזבים, ביצע פעולות שונות להלבנת הון, וכן פעל במזיד ובמירמה כדי להתחמק מתשלום מס. לפי החשד, יהושע ביקש מגופים שונים אותם ייצג, סכומי כסף גדולים מאוד, חלקם במזומן. יהושע סיפר לאותם גופים כי הוא מעביר חלק מהכספים לעובדי ציבור, כדי שאלה יעבירו להם תקציבי מדינה.

כן נשלחו מכתבי זימון לשימוע לפני העמדה לדין פלילי למתן דהן, יו"ר עמותת איילים, בעבירות של שוחד והלבנת הון, דני גליקסברג, יו"ר עמותת איילים, החשוד בעבירות של שוחד והלבנת הון; אפי פלס, גזבר המועצה האזורית מטה בנימין, החשוד בעבירות של שוחד ומירמה והפרת אמונים; טלי קידר, עובדת בחברה להגנות ים המלח, ולשעבר ראש מטה השר במשרדי התיירות והחקלאות, החשודה בעבירות שוחד;

יועץ התקשורת, רונן משה, יועמד לדין בכפוף לשימוע בעבירות שוחד והלבנת הון; ויקטוריה רבין, לשעבר עוזרת פרלמנטרית של סגנית השר קירשנבאום, חשודה בעבירות של שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה; אלכס גולדשטיין, בעלי חברת izrus המנהלת אתר אינטרנט ישראלי בשפה הרוסית, צפוי לעמוד לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד והלבנת הון; בתיה כהן, רעייתו של רמי כהן חשודה בעבירות זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט; אירנה וולדברג, מנכ"לית התאחדות היזמי, חשודה בעבירות שוחד; ובלה גולדנברג, עובדת הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, תועמד לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות של מירמה והפרת אמונים.

החקירה האחרונה של תנ"צ ברכה

בין החשודים שהמשטרה המליצה להעמידם לדין, אך בפרקליטות עדיין לא התקבלה החלטה לגביהם נמצאים: שי ברס, לשעבר מנכ"ל מע"צ (נתיבי ישראל); אלכס ויזניצ'ר, לשעבר יו"ר נת"ע; יאיר גלר, לשעבר מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים לשעבר; אבנר קופל, לשעבר יו"ר איגוד הכדורסל לשעבר וטמיר קירשנבאום, בנה של סגנית השר לשעבר קירשנבאום. בדיקת ממצאי החקירה לגבי קבוצת חשודים אלה ונוספים נמשכת, בטרם תתקבל החלטה אם לסגור את התיק נגדם או לשקול את העמדתם לדין, בכפוף לשימוע.

החקירה הגלויה בפרשה החלה בדצמבר באישורו של היועמ"ש לשעבר, יהודה וינשטיין. החקירה נוהלה על-ידי המשטרה, תחת פיקוחו של ראש אגף החקירות המודיעין, ניצב מני יצחקי, ויחידת יהלו"ם של רשות המסים, ולוותה על-ידי צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות, בראשות סגן מנהל המחלקה ד"ר מאור אבן חן, והפרקליטים, יונתן קרמר, יעל דקל-שפריר, נטלי קוקוי ועמרי קופלר. היועמ"ש ופרקליט המדינה ציינו כי זו הייתה החקירה המשמעותית האחרונה אותה הוביל תנ"צ אפרים ברכה המנוח "בכישרון הרב שאפיין אותו".

חומר החקירה, שהינו רחב היקף, הועבר לפרקליטות בסוף אוקטובר 2015. תוך כדי לימוד החומר על--ידי הפרקליטות, ובהמשך לישיבות שהתקיימו בנושא בפני פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, בוצעו השלמות חקירה. בשבועיים האחרונים סיימה יחידת החקירות לבצע את כל פעולות החקירה הנוספות שנדרשו, וצוות הפרקליטים המטפל בתיק העביר את המלצותיו ואת כתבי החשדות לאישור פרקליט המדינה והיועמ"ש.

הפרשייה שנחשפה ב"גלובס": העמלה שגזר מנכ"ל משרד החקלאות מהתרומה לאיגוד הכדורסל

אחת מהפרשיות שנחקרה במסגרת חקירת פרשת השחיתות הציבורית הגדולה לכאורה במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי המכונה "פרשת ישראל ביתנו" (פרשה 242), נחשפה ב"גלובס".

בדצמבר 2014 חשף עיתונאי "גלובס" משה ליכטמן כי איגוד הכדורסל קיבל לפני כחמש שנים "תרומה" ממפלגת ישראל ביתנו ישראל, וכי מהתרומה הזו נגזרה "עמלה" לטובת משפחתו של רמי כהן, אז מנכ"ל משרד החקלאות. לפי החשיפה ב"גלובס", עמלת התיווך בגובה כ-100 אלף שקל שולמה לרעייתו של המנכ"ל כהן, בתיה כהן.

כהן היה חבר בכיר במפלגת ישראל ביתנו וממקורביו של יו"ר המפלגה ושר הביטחון, אביגדור ליברמן.

לפי הפרסום מ-2014, התרומה של ישראל ביתנו לאיגוד הכדורסל, בגובה מיליון שקל, ניתנה מעודפי כספי מימון המפלגות של ישראל ביתנו. התרומה ניתנה כסיוע ל"אקדמיה לכדורסל בנים" הפועלת במכון וינגייט. את המהלכים להעברת התרומה המפלגתית לאיגוד הכדורסל הובילה חברת המפלגה וסגנית השר לשעבר, פאינה קירשנבאום.

היום מסרה פרקליטות המדינה כי כהן יועמד לדין, בכפוף לשימוע, בין היתר כיוון ש"פעל להעברת כספים קואליציוניים לאיגוד הכדורסל בתמורה לשוחד שקיבל לידיו". כן נמסר כי רעייתו, בתיה כהן, תועמד לדין בכפוף לשימוע בגין עבירות זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט.