פוטנציאל לרעידת אדמה

הרבה מילים, אנרגיות ומשאבים נשפכו ועוד יישפכו סביב ועדת שטרום. את רוב הפוקוס תפסה ההמלצה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, אלא שדוח הוועדה, שבימים אלה נמצא על שולחנה של הכנסת לצורך חקיקה, מתייחס גם ליצירת כללים המתבססים על כללי PSD באירופה להכנסת שחקנים חדשים לתחום התשלומים.

דווקא המלצה זו (בנוסף להמלצה להכניס לבנקים ממשקי API, שיאפשרו גישה לנתוני הלקוחות), עשויה להיות הדרמה האמיתית. בינתיים נראה שחלק מהמלצות הוועדה כבר מתקדמות והיום פרסם בנק ישראל את הכללים להכנסת שחקנים חדשים לשוק התשלומים, המתבססים על כללי ה-PSD האירופיים.

המסמך שפורסם יצא בשקט יחסי, על אף המשמעויות שלו. "מדובר בפוטנציאל לרעידת אדמה בעוד כמה שנים", אומר גורם במערכת הבנקאית. תחום התשלומים הוא מהמעוזות האחרונים הנשלטים באופן בלעדי על ידי הבנקים, זה תחום שמעולם לא הוסדר לו רישיון נפרד, וגם לגופים הפעילים בו כיום אין גישה למערכת התשלומים בישראל, הסגורה לבנקים. יש כיום חברות טכנולוגיה רבות שיכולות להציע שירותים בתחום התשלומים שהם מהירים, נוחים וזולים יותר מהבנקים. כעת נפתח הפתח הראשון שיאפשר להם להציע אותם בישראל.

לא רק זאת, מדובר אמנם ברישיון בתחום התשלומים, אך בנק ישראל מקנה גם את האפשרות להרחיב את הפעילות של אותן חברות גם לתחומי הבנקאות הקלאסיים של פיקדונות ומתן אשראי, כלומר פותח את האפשרות להקמת גופי טכנולוגיה שיהוו תחליף לבנקים, וייהנו מדרישות נוחות יותר לעומת אלו של הבנקים המסורתיים.

ובכל זאת, לצד האופטימיות והפוטנציאל, הדרך לכניסת שחקנים חדשים לתחום התשלומים עוד ארוכה. גורמים בתחום הפינטק מציינים כי אין להחלת כללי ה-PSD משמעות אמיתית, כל עוד מערכת התשלומים בישראל היא מערכת סגורה, שיכולים לעבוד דרכה רק גופים מהמערכת הבנקאית. גם בנושא זה מנסים הרגולטורים בישראל לשנות את המצב. בנק ישראל הודיע באחרונה כי הוא מנסה לקדם מהלך לפתיחת פרוטוקול של חברת שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים), המרכזת כיום את תשתית התשלומים. אלא שמדובר בנושא מורכב, וקשה לדעת בתוך כמה זמן סוגיות סבוכות אלה ייפתרו. בינתיים נראה שהרגולטורים פועלים במקביל לאפשר מבחינה טכנולוגית כניסה של שחקנים חדשים ולקבוע להם כללים לקבלת רישוי. כיום נעשה צעד משמעותי בקידום הנושא השני.