מתנה במשק חקלאי וביטולה

אחד מהנכסים היותר יקרים בשוק המקרקעין הינו משק חקלאי במושבים הנקרא גם נחלה. המדובר בסוג מיוחד של נכס מקרקעין המשלב בתוכו זכויות קנייניות מיוחדות ומשולבות כאחד. בנחלה ניתן לבנות יחידה אחת לבעלי הנחלה ,יחידה אחת לדור ההמשך ויחידה קטנה אחת לדור המבוגר.

הנחלות ממוקמות במושבים ברחבי המדינה כשהמושבים מתחלקים לשני סוגים עיקריים. הראשון הינם מושבים אשר משבצת הקרקע שברשות המושב , נמצאת במסגרת "חוזה דו צדדי " מול רשות מקרקעי ישראל. במושבים מסוג זה הקרקע בבעלות רשות מקרקעי ישראל (או יותר נכון בבעלות מדינת ישראל או קרן קיימת או רשות הפיתוח) ובהסכם שבין רשות מקרקעי ישראל לבין המושב (האגודה השיתופית) קרקעות המושב ניתנו לפי זכות בר רשות למושב והמושב מצדו נתן בר רשות לחברי המושב.

סוג שני של מושבים הינם מושבים "תלת חוזיים" שבהם הסוכנות נמצאת בתווך בין רשות מקרקעי ישראל לבין האגודה השיתופית. פסקי דין רבים ניסו להתמודד עם אינספור סיכסוכים משפחתיים שיוצר המבנה המשפטי והקנייני של נחלות. הסכסוכים הרבים בדרך כלל מתעוררים עת בעל הנחלה הולך לעולמו או בעל נחלה רוצה להעביר נחלה במתנה , ומאחר ולפי החלטות רשות מקרקעי ישראל יש מגבלות על דרכי ירושה והעברה במתנה של סוגי נכסים אלו , מתרבים הסכסוכים בין יורשי בעל הנחלה או נותני ומקבלי המתנה.

סוגיית מתנה במושבים מעוררת בעיות משפטיות רבות , במיוחד כשנותן המתנה מבקש לחזור בו מהמתנה , והעניין מסתבך עת בעל הנחלה הינם זוג אשר מבקש להעביר זכויותיו לאחד מצאצאיו , אך בינתיים אחד מבני הזוג של נותני המתנה הולך לעולמו ובן זוג הנותר מבקש לבטל את המתנה ובל נשכח כי המדובר בנכס שבדרך כלל שוויו רב , ויש נחלות ששווים עשרות מיליוני שקלים דבר שדי לבדו לעודד את בני משפחה להיאבק זה בזה על אוצר זה.

לאחרונה בית משפט המחוזי מרכז בהרכב של שופטים , מיכל נד"ב , בלהה טולקובסקי השופט צבי ויצמן דן בסוגיה של ביטול מתנה מפאת סיבות מורכבות ומיוחדות ביותר.

המערערת יחד עם בעלה המנוח בראשית שנות השמונים חתמו על מסמכים להכיר בבנם ובת זוגו (הכלה של המשפחה שהיא המשיבה ) להיות כבנים ממשיכים בנחלה ושלאחר מותם המשק יעבור על שמם, מה שמכונה הליך של קביעת "בן ממשיך" דבר שהינו אפשרי כי על פי דיני רשות מקרקעי ישראל הנחלה אינה חלק מעיזבון של בעלי הנחלה ויש לגביה דיני ירושה מיוחדים.

מכוח מסמכי מתנה אלו, המשיבה והבן של המערערת בנו את היחידה השנייה שמותר לבנות בנחלה . בשנת 2001, בעלה של המערערת הלך לעולמו ולאחר מכן המשיבה והבן של בעלי הנחלה (הבן של המערערת ) התגרשו והבן עזב את הנחלה והמשיבה כעבור זמן עזבה את הנחלה לטפל בהוריה החולים וביחידה השנייה נשארו צאצאי הבן והכלה קרי הנכדים.

המערערת ביקשה לבטל את המתנה ולסלק את הכלה ונכדים באשר טענה כי השינוי בהרכב המשפחתי והגירושין של הבן מהכלה ועזיבת הבן את הנחלה הינם בין היתר סיבה מספקת לבטל את המתנה.

בית משפט לענייני משפחה דחה את התביעה של המערערת בקבעה כי המתנה לבן ולמשיבה הייתה מתנה שהושלמה ואין עילה כדי לבטל את המתנה ומכאן הערעור .

מחוזי קבל את הערעור באופן חלקי וקבע כי ניתן לבטל את המתנה אך בכפוף לזכות מגורים של המשיבה ביחידה שניה כי על סמך המתנה בעבר, המשיבה שינתה מצבה לרעה ובנתה מכספיה יחד עם בעלה לשעבר את היחידה השנייה תוך לקיחת הלוואות. כלומר המערערת תישאר כבעלים של כל הנחלה ואף תוכל למכור את הנחלה אך בכפוף לזכות מגורים של המשיבה.

כידוע לפי חוק המתנה יש מצבים שבהם נותן המתנה יכול לחזור בו מהמתנה כגון שינוי למצב לרעה אצל נותן המתנה או התנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי נותן המתנה.

המחוזי מנמק את הקביעה בפסק הדין בכך שבאופן כללי כאשר זכות החזרה נמנעת מנותן נמתנה בשל שינוי מצבו של המקבל, עדיין עומדת לנותן המתנה זכות חזרה מהתחייבותו ליתן מתנה כשיש התנהגות מחפירה או הרעה ניכרת במצבו הכלכלי של נותן המתנה.

כאן מחוזי עושה אבחנה חשובה ביותר וקובע כי אין דינה של התחייבות ליתן מתנה מחיים כדין מתנה שמושלמת רק לאחר המוות, דוגמת הזכות לשמש כ"בן ממשיך" או לקבל זכויות במשק ההורים לאחר פטירתם בדרך אחרת. מחוזי קובע כי זכות החזרה מהתחייבות למתנה מהסוג השני יש בה תנאים מכללא והיא "גמישה" יותר בכל הקשור לאפשרות לחזור ממנה, בעת שינוי נסיבות מהותי.

בעניין דנן מינוי הבן הממשיך ניתן לבן (בעלה לשעבר של המשיבה) עת היו נשואים, על מנת ששניהם יעבדו את המשק, יתמכו במערערת ויהיו לצידה לאורך השנים , בעיקר לעת זיקנתה. מעת שחל שינוי נסיבות מהותי כגון הגירושין בין הבן לבין הכלה (המשיבה) , עזיבת הבן והמשיבה את הנחלה כל אחד מסיבות שונות, רשאית האם שהתחייבה ליתן מתנה שהיא מתנה לאחר מיתה , לחזור בה מהתחייבותו זו.

ללא ספק מדובר באחד מפסקי דין היותר מקיפים בסוגיה ובמיוחד האבחנה שבין מתנה בחיים לעומת מתנה שתתממש לאחר החיים.

עמ"ש 62373-11-15 י. נ' י. ואח'

האמור בחיבור זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי בנושא.

הכותב הינו עו"ד, מומחה לדיני מקרקעין ותכנון ובניה .