המבקר: דלת אחורית לתוספות לפורשים מצה"ל - ע"ח משלם המסים

דוח חריף של מבקר המדינה חושף ממצאים מטרידים על מדיניות הגדלת הפנסיות של אנשי קבע שפורשים מצה"ל: בפרק נרחב המובא בדוח שעוסק בהסדרי הפנסיה במשק, מפרט המבקר, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, כיצד הרמטכ"לים מחלקים צ'ופרים לאנשי הקבע המשתחררים, בתוך הגדלת קצבאות הפנסיה שלהם בשיעור שמתקרב לעתים ל-20%. כל זאת באופן שעולה למשלם המסים מיליארדי שקלים בשנה, בהיעדר שקיפות ובקרה, מאחורי גבו של משרד האוצר ובלי בחינת ההשפעה המצטברת של הטבות אלה על תקציב המדינה ועל החבות האקטוארית שלה.

במשך שנים צה"ל מנסה להילחם בתדמית ציבורית שלילית שדבקה באנשי הקבע שלו, בעיקר בשל הפנסיות המופלגות וגילם הצעיר יחסית של הפורשים. קרוב לוודאי שדוח המבקר המתפרסם היום ועיקריו מובאים כאן בהרחבה יאלץ את מפקדי הצבא ואת בכירי מערכת הביטחון להסביר לציבור דבר או שניים על שקיפות, ניהול תקין ובעיקר על חיסכון בכסף.

הדוח החמור חושף כי בשנים 2013-2015 הסתכמה הגדלת הקצבאות לפורשי הצבא בידי הרמטכ"ל בשיעור ממוצע של 8.5%. מדובר בהגדלה של גמלאות הפרישה על ידי הרמטכ"ל לרוב אנשי הקבע המשתחררים - נוסף על הגמלה שמבוססת על שיעורי ההפרשה משכרם לאורך שנות שירותם, שלה הם זכאים כחוק עם צאתם לאזרחות. לפי דוח המבקר, בשלוש השנים האחרונות המחווה הזאת הגדילה את החבות האקטוארית של המדינה ב-3 מיליארד שקל כמעט. עד פברואר 2015 כיהן בתפקיד הרמטכ"ל בני גנץ ואז החליף אותו הרמטכ"ל המכהן, גדי איזנקוט.

הביקורת מצאה כי ב-2015 הסתכם ממוצע "הגדלת הרמטכ"ל" של הפנסיות לאנשי הצבא הפורשים בלא פחות מ-8.8% וכי בשנה זו כ-64% מפורשי צה"ל קיבלו "הגדלת רמטכ"ל" בשיעור של 7% ויותר - אומדן גבוה מזה שהיה ידוע עד כה לאגף החשבת הכללית במשרד האוצר ולוועדה בראשות האלוף (במיל') יוחנן לוקר, שבחנה את מבנה תקציב הביטחון וגיבשה דוח שנוי במחלוקת שבמרכזו המלצות לשינויים במבנה תקציב הביטחון, רפורמות עמוקות במבנה השכר ובשירות הקבע בצה"ל עד סוף 2017. ממצאי הדוח לא אומצו, בשל התרעומת שהוא עורר בצבא ובמערכת הביטחון.

"מאות מיליוני שקלים בשנה"

דוח המבקר חושף כעת כי 46.7% מאנשי הקבע שפרשו ב-2015 קיבלו "הגדלת רמטכ"ל" בשיעור של 8% ומעלה; 29.3% מהם קיבלו הגדלה בשיעור של יותר מ-10%; 14.9% קיבלו הגדלת פנסיה בשיעור של יותר מ-14% ו-1.4% מהפורשים קיבלו מהרמטכ"ל הגדלת פנסיה בשיעור של יותר מ-19%. המבקר מציין כי הרוב המוחלט של הפורשים מקבע (86.3%) קיבלו מהרמטכ"ל הגדלה בשיעור כלשהו.

ב-2015 חלה עלייה במספר ההגדלות הפנסיוניות של יוצאי הקבע בידי הרמטכ"ל ביחס לשנת 2013 - בייחוד במספר ההגדלות ששיעורן יותר מ-11%: ב-2013 "רק" 17.6% מפורשי הקבע קיבלו הגדלות ששיעורן עולה על 11%, לעומת 23.7% ב-2015. "העלות התקציבית המצטברת של ההגדלות היא מאות מיליוני שקלים בשנה", קובע מבקר המדינה. "החבות האקטוארית שנוספה בגין ההגדלות בשלוש השנים האחרונות על פי חישובי החשבת הכללית במשרד האוצר עומדת על 2.9 מיליארד שקל. על אף זאת, לא נמצא כי באגף כוח אדם בצה"ל ובמשרד הביטחון ניתנה התייחסות למגבלת תקציב הביטחון במתן הגדלות אחוזי הקצבה".

עוד קובע המבקר כי "לא נמצאו חישובים על השפעת ההגדלות האחוזיות על החבות האקטוארית ועל העלות המצטברת בתקציב המדינה, שגדולות באופן משמעותי מהעלות השנתית של הפורשים באותה שנה לפי חישובי צה"ל ומשרד הביטחון, ולא הייתה בידי אכ"א רשימה מרכזת ומפורטת של אותן הגדלות".

מנתונים שמובאים בדוח עולה כי עד 2015, כמו גם בשנים שקדמו לה, היה גיל הפרישה הממוצע מצה"ל 44. הקצבה החודשית הממוצעת שקיבל איש קבע שפרש באותה עת הייתה 13,081 שקל. בסוף 2015, כך לפי נתונים שעיבדו אנשי משרד מבקר המדינה, עמד ממוצע גיל הפרישה מצה"ל על 47 וגובה הקצבה החודשית של אנשי הקבע הפורשים עלתה ל-15,025 שקל. כך, חלקה של מערכת הביטחון בהתחייבות המדינה לפנסיה תקציבית זינק ב-2015 לכ-24% ביחס לשנת 2003, אז היה חלקה של מערכת הביטחון בהתחייבות המדינה לפנסיות התקציביות 17.8% בלבד.

אפילו הרמטכ"ל לא יודע

ועדת לוקר שבחנה את מבנה תקציב הביטחון קיבלה מאגף החשכ"לית נתונים שלפיהם אף שלרמטכ"ל יש סמכות להגדיל את אחוזי הפנסיה של אנשי הקבע הפורשים בשיעור של עד 19%, רובם זוכים להגדלה בשיעור של כ-6%. בקיץ 2014, כך עולה מהדוח, מסרה החשכ"לית מיכל עבאדי בויאנג'ו לאנשי ועדת לוקר כי "הגדלות הרמטכ"ל ניתנו לכלל הפורשים - ללא יוצא מן הכלל. במקרה אחר, היא שלחה לחברי הוועדה מסמך המשותף לה ולסגן הממונה על התקציבים באוצר ובו הם הלינו על כך שבאוצר אין נתונים לגבי היקף ההגדלות, אלא רק לגבי אחוז הצבירה לפנסיה של גמלאי צה"ל, כך שהממוצע של ההגדלות עומד על 6%.

על רקע ממצאי הביקורת דרש משרד מבקר המדינה מראש אכ"א, האלוף חגי טופולנסקי, ומראש אגף התקציבים במשרד הביטחון והיועץ הכספי לרמטכ"ל, תא"ל ששון חדד, את העלות השנתית של הפנסיה התקציבית של כל פורש משורות הצבא - לרבות נתונים על היקף הגדלות הרמטכ"ל שניתנו לפורשים. הצבא, כך עולה מהדוח, לא ידע לספק את הנתונים ובקיץ האחרון מסר הממונה על תשלום הגמלאות באכ"א לצוות הביקורת כי "אין ביכולתנו להפיק נתון מדויק של העלות התקציבית, ואין בידינו מידע מדויק בנוגע להגדלות האחוזיות שלנו. בירור המידע בצורה מדויקת מחייב פתיחתם של אלפי תיקים של פורשים לאורך השנים".

אפילו הרמטכ"ל איזנקוט לא ידע לענות על שאלות מבקר המדינה על היקף ההגדלות האחוזיות לפורשים מצה"ל. בדוח הובא ציטוט מדברים שאמר בדיון שקיים עם נציגי המבקר ובו ניסה להסביר את הקושי בקבלת הנתונים בנושא: "היה קשה לקבל את הנתונים. זה לא שביקשתי את הנתונים ומיד קיבלתי אותם".

במסגרת הדוח, מובאים ציטוטים מפיו של איזנקוט מחודש יוני האחרון בהתייחס לממצאי הביקורת שחשפו לפניו אנשי המבקר. "יש פערים שאתם מצביעים עליהם והם נכונים. יש אנשים שאחראים על זה באכ"א והם עושים את החישוב. זה לא מקבל את חותמת הרמטכ"ל ורובם יכולים לקבל 6% עד 9%".

בהתייחס לממצא שלפיו קיימת קבוצה של פורשים מקבע שזוכה ל"הגדלת רמטכ"ל" בשיעור של כ-19%, ענה הרמטכ"ל: "זה חלק קטן מאוד, וכשזה נאמר לי - אמרתי שעל פניו זה לא מקובל. זה נראה לי לא הגיוני ולא מקובל לעשות 19% תוספת, אני רואה בזה בעיה".

עוד אמר איזנקוט לאנשי מבקר המדינה כי על רקע הממצאים, הוא הורה לגורמים השונים בצבא להביא לאישורו הפרטני כל מקרה שבו תוגדל הפנסיה התקציבית של איש קבע שפורש בשיעור שעולה על 8%. "בכל מקרה כזה יסבירו לי ברחל בתך הקטנה למה נכון לתת מעל 8%. אני מבין שבמשק, כשעשו בדיקה והשוואה לגופים אזרחיים יש גם כלים אחרים של לתת דרגות ולעשות מהלכים שישפרו (את גובה הגמלה - י"א) וזה במקרים שבהם הגמלה הצפויה קטנה".

המבקר מצא כי בנוסף לכך שלצבא ולאכ"א אין רשימה שמרכזת ומפרטת את ההגדלות האחוזיות שניתנות בידי הרמטכ"ל לפורשים מקבע, הצבא לא מפרט גם לפני הפורשים עצמם את ההרכב של שיעור הגמלה שהם עתידים לקבל, ומציין לפניהם רק את שיעור הגמלה הסופי. 

 צ'ופר

התוספת לתוספת

היכולת של הרמטכ"ל להגדיל את שיעורי הפנסיה של אנשי הקבע המשתחררים מעוגנת בחוק גמלאות צבא הקבע, כך שאנשי קבע שפורשים מקבלים ממילא תוספת בשיעור של 6% על שירות החובה שעשו עוד טרם נכנסו לקבע. המבקר מצא כי בפועל, ההגדלה הממוצעת היא בשיעור של 14%, כך שכל תוספת של הרמטכ"ל ניתנת על תוספת שכבר מוקנית לפורש מתוקף החוק.

גם חברי ועדת לוקר נתנו את דעתם על חגיגת הפנסיות התקציביות בצבא. בדוח הוועדה נכתב כי "מצב זה מביא לידי ביטוי את חוסר יכולתו, ואולי אף את חוסר רצונו של הצבא לרסן את תשלומי הפנסיה, בתוך התעלמות מהמשמעות העתידית שיש לכך על התקציב".

עוד עולה מהדוח כי באפריל האחרון היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, תא"ל ששון חדד, טען לפני נציגי מבקר המדינה כי על אף המשמעות הכספית של ההגדלות האחוזיות בידי הרמטכ"ל, הוא כמעט שאינו עוסק ומעורב בסוגיה. חדד טען כי אין בכוחו של הצבא לחשב את החבות האקטוארית של ההגדלות האחוזיות, כי החשבת הכללית באוצר לא מסרה לו את הנוסחה לחישובה. בצה"ל הוסיפו וטענו כי העלות של ההגדלות האמורות "זניחה" ומסתכמת מדי שנה בכ-15-20 מיליון שקל, "שהם שני פרומיל בלבד מתקציב הגמלאות הכולל".

ב-2015 הסתכם תקציב הגמלאות של משרד הביטחון ב-7.4 מיליארד שקל וב-2016 הצעת תקציב הגמלאות הסתכמה ב-7.6 מיליארד שקל. כאמור, לפי חישובים של החשכ"לית, ובשונה מהנתון שמסרו צה"ל ומשרד הביטחון למבקר המדינה, החבות האקטוארית בגין ההגדלות האחוזיות של הרמטכ"ל בשלוש השנים האחרונות הסתכמה ב-2.9 מיליארד שקל. על כך העיר המבקר כי "התחשיב שהציגו צה"ל ומשרד הביטחון מתייחס רק לעלות השנתית שמתווספת בגין הפורשים באותה שנה. תקציב הגמלאות בתקציב המדינה כולל את תשלומי הגמלאות, לרבות החלק של הגדלות הרמטכ"ל בגין פורשים משנים קודמות, ולא רק בגין פורשים באותה שנת תקציב. לכן עלויות אלה מסתכמות במאות מיליוני שקלים בשנה".

עוד העיר המבקר שלהגדלות אלה השפעה מצטברת על תקציב הגמלאות במשך שנים רבות, מעבר לתקופת התוכנית הרב-שנתית (תר"ש גדעון - י"א) של צה"ל ובסכומים שגבוהים באופן משמעותי מסכומים שמציגים הצבא ומשרד הביטחון. המבקר שפירא העיר כי הידרשות פרטנית של הרמטכ"ל לכל הגדלת גמלה שעולה על 8% כפי שהרמטכ"ל הבטיח לנציגי משרדו, תצריך ממנו לקבוע פרטנית במאות מקרים בשנה של הגדלות פנסיה לפורשים מקבע.

בדוח נמתחת ביקורת חריפה על צה"ל גם בעקבות הממצאים שלפיהם הצבא העביר למטה השכר שבאגף החשכ"לית באוצר ולמשרד מבקר המדינה שני מסמכים שונים שעוסקים במדיניות הרמטכ"ל להגדלות האחוזיות: המסמך שהעביר הצבא לחשכ"לית לא כלל את חישוב ההגדלה של אחוזי הפנסיה בשיעורים של עד 19%. המבקר קבע כי מדובר במסמך חלקי, שלא מאפשר לקיים בקרה שלמה על עמידת הצבא במדיניות הרמטכ"ל. המבקר מגדיר את התנהלות אכ"א "פסולה" וכותב כי "על הרמטכ"ל להורות לאכ"א להעביר למטה השכר את כל הנתונים והמידע הנדרשים לצורך הפיקוח והבקרות שלו".

החשכ"לית נדהמה

נוסף על אלה, הובאה במסגרת הדוח גם עמדת בויאנג'ו, שמאשימה את הצבא בהשמטה מכוונת של מידע קריטי. "נדהמנו לגלות כי לאחר סיכומים רבים מול צה"ל הושמט ביודעין מידע קריטי שעשוי לפגוע ביכולתנו לבצע בקרה נאותה על תקציב הגמלאות בצה"ל ובפרט על יכולתנו לאמוד את עלויות הפנסיה התקציבית בצה"ל".

עוד כתבה בויאנג'ו למבקר המדינה כי "בשונה משירות המדינה, שבו נהוגים מנגנוני ביקורת ובקרה מאזנים בין נציב שירות המדינה שחותם על ההגדלות האחוזיות לבין אגף החשכ"ל שבודק ומשלם את הקצבה, בצה"ל קיימת סמכות בלעדית לרמטכ"ל לבצע את ההגדלות ללא שום שקיפות, בקרה וביקורת, כי הוא קובע את המדיניות ומשלם את הקצבה. ממצאי הביקורת בדבר הכשלים שבניהול מדיניות ההגדלות בצה"ל, לרבות אי-תיעודן ובחינת משמעויותיהן הכלכליות, מחדדים ביתר שאת את הצורך בהגברת השקיפות והבקרה בהתאם להחלטת ממשלה שהתקבלה בנושא (...) הדבר מעצים ומחדד עוד יותר את הצורך של אגף החשכ"ל בשקיפות ובקרה על מדיניות הגמלאות בצה"ל".

בין ההסברים שמסר הצבא למבקר המדינה על שערוריית הפנסיות התקציביות וההגדלות הנדיבות שלהן בידי הרמטכ"ל, היה גם ההסבר שמשרתי קבע המשרתים תקופה קצרה יכולים להיות מפוטרים בהתאם לצורכי הצבא כדי לשמר את גמישותו. בשל כך, עשוי להיווצר מצב שאנשי קבע שפורשים מהצבא יקבלו גמלה נמוכה באופן יחסי, כך שהגדלת הגמלה בידי הרמטכ"ל היא הכלי היחיד שעומד בידי הצבא כדי לשפר את תנאי הפנסיה של המשרתים בו וקצבתם צפויה להיות נמוכה.

בצבא הוסיפו וטענו כי בשירות המדינה המצב שונה, שכן עובדים יכולים לקבל מענקים כספיים נדיבים מתוקף הסכמים שנחתמים בין המדינה לארגוני העובדים בנוגע לפרישות מוקדמות. עוד טענו בצבא כי בשירות המדינה מקובל להעלות את עובדי המדינה בדרגה ואף בשתיים ערב פרישתם, כדי לאפשר את הגדלת המשכורת הקובעת שלהם ועל פיה מחושבת הפנסיה החודשית שלהם. על כך העיר המבקר כי נמצאו מקרים שבהם הגדלות הרמטכ"ל מזכות פורשים בגיל צעיר יחסית בשיעור הגדלה נמוך משמעותית מפורשים בגיל מבוגר יותר. זאת, בניגוד לכוונת ההגדלה - לשפר את תנאי הפנסיה של משרתי קבע שגמלתם צפויה להיות נמוכה בגין שירות מקוצר וצבירה קטנה, יחסית.

המבקר ציין עוד כי "שיעור ההגדלה אינו קשור למידת הסיכון או לאופי השירות של משרת הקבע או ליכולתו של איש הקבע להשתלב בשוק העבודה לאחר השחרור".

חרף הסברי צה"ל ומשרד הביטחון, המבקר מצא כי 97% מהפורשים מקבע קיבלו בשנים 2013-2015 הגדלות רמטכ"ל לפנסיות שלהם ובשיעורים שונים בלי שהסיבות להגדלות אלה תועדו ובלי אפשרות לקיים עליהן בקרה. המבקר הוסיף, מנה ופירט ארבע החלטות ממשלה שהתקבלו מאז 2002 ובבסיסן הגבלת סמכויות הרמטכ"ל להגדלות אחוזיות בפנסיות של אנשי הקבע. לדעת המבקר, "נמצא כי חוסר הפירוט של החלק בשיעור הקצבה מהשכר הקובע הקשור לסמכויות הרמטכ"ל לא מאפשר לבחון אם צה"ל מקיים את החלטות הממשלה (...) מן הראוי שהממשלה תאכוף את החלטותיה האמורות ולפי הצורך תבהיר, תסדיר ותבחן מחדש את המגבלות של הרמטכ"ל, של נציב שירות המדינה ושל יתר ראשי הגופים הביטחוניים לעניין הגדלת אחוזי הפנסיה לעמיתי הפנסיה התקציבית".

המדינה אינה מסוגלת להעריך

החבות האקטוארית, או העלות של תשלומי הפנסיה העתידיים לעובדי המדינה, עמדה בסוף 2015 על 746 מיליארד שקל - המספר האסטרונומי הזה אינו כולל את עלות תשלומי הפנסיה העתידיים לעובדי הרשויות המקומיות, החברות הממשלתיות, המוסדות להשכלה גבוהה וגופים ציבוריים נוספים. בנוסף, האומדן אינו כולל את עלות פנסיית הגישור - או הפנסיה התקציבית שהמדינה התחייבה לשלם לאנשי הקבע מיום פרישתם (גיל 42 לפי ההסכם החדש) ועד הגיעם לגיל הפנסיה (67).

בדוח המתפרסם היום, המבקר מגלה כי למדינה אין יכולת מלאה להעריך אם וכיצד תוכל לעמוד במימון הפנסיה התקציבית בעתיד - וזאת משום שאגף החשב הכללי ואגף התקציבים לא ביצעו את התחשיבים הנדרשים. האומדנים שנעשו מראים כי ההוצאה התקציבית על פנסיה (משני הסוגים - תקציבית וצוברת) תגיע לשיא של 3.5% תוצר ב-2029 ולאחר מכן תלך ותרד, בעיקר בזכות הקיטון הצפוי בהוצאה לפנסיה תקציבית.

בין עובדי המדינה בולט חלקם של עובדי וגמלאי צה"ל ומערכת הביטחון בתשלומי הפנסיה העתידיים. 42.4% מסך ההתחייבות האקטוארית של המדינה היא לעובדי מערכת הביטחון - המחויבות לקבוצה זו רושמת גם את קצב הגידול המהיר ביותר לאחר שזינקה ל-23.9% תוצר ב-2015 לעומת 17.8% ב-2003. סך ההתחייבות לפנסיה תקציבית גדלה באותן שנים בשיעור מתון בהרבה, מ-48.6% ל-56.4%.

בנוסף מגלה המבקר כי חישובי האקטואריה מבוססים על לוחות תמותה של כלל האוכלוסייה ולא על לוחות התמותה הרלבנטיים, כלומר של מקבלי פנסיה תקציבית - זאת בשעה שהסטטיסטיקה מצביעה על פערים בתוחלת החיים בין אוכלוסייה עובדת ושאינה עובדת. המשמעות: התשלומים בפועל יהיו גבוהים מהאומדנים הנוכחיים, וכל הפרש של שבריר אחוז מתורגם לסכומים במיליארדים רבים.

מעבר לכך מוצא המבקר שורה ארוכה של ליקויים בניהול, במעקב ובבקרה אחרי הסדרי הפנסיה, כי באגף התקציבים לא ניסו להעריך את היקף תשלומי הפנסיה העתידיים שישולמו מתוך תקציב המדינה וכן כי דיוני ועדת האקטואריה באגף החשב הכללי התנהלו ללא תיעוד כנדרש.

מערכת הביטחון: "צעדים חסרי תקדים לחיסכון בכ"א ולהרחבת השקיפות"

ממערכת הביטחון נמסר בתגובה לממצאי דוח המבקר: "צה"ל ומשרד הביטחון קיבלו לידיהם את הדוח ובעקבותיו התקיימה סדרה מקיפה של פגישות בין צמרת מערכת הביטחון לבין צוותי מבקר המדינה, כדי להכיר לעומק את הנושאים שעולים בדוח ולבחון כיצד לשפר ולהסדיר את הנדרש. צה"ל מיישם את רוב ההערות המופיעות בדוח הלכה למעשה, כחלק מתהליך מתמשך של צעדים חסרי תקדים שבהם הוא נוקט - כדי להביא לחיסכון משמעותי בהוצאה על כוח אדם בתוך הרחבת השקיפות.

"הביקורת נערכה בשעה שצה"ל נמצא בעיצומו של תהליך ליישום שינויים רבים, ובהם החלת מודל הקבע החדש שצפוי להביא להפחתה משמעותית בעלויות השכר והגמלאות והפחתת החבות האקטוארית שנובעת מהגדלות של תקופות השירות. מאז תחילת הביקורת ננקטו בצה"ל צעדים נוספים, ובהם מינוי צוות לבחינת היקף ההגדלות בגין תקופת שירות והידוק תהליכי הבקרה והפיקוח על מתן הגדלות אלה.

"נבהיר כי הגדלות תקופת השירות ניתנות לצה"ל כדין, בהתאם לחוק ולהחלטת הממשלה בנושא. כמו כן, צה"ל פועל לחיזוק שיתוף הפעולה עם גורמי הביקורת ומשרד האוצר באמצעות העברת דוחות חודשיים למשרד האוצר ומינוי של ועדה משותפת לצה"ל, למשרד הביטחון ולחשבת הכללית באוצר לשיפור תהליכי השקיפות. זאת לצד תהליכים של ייעול כוח אדם הכוללים ירידה בהיקף כוח האדם בקבע, הפחתת היקף מכסות הפרישה, שינוי שיטת ניהול ההוצאה על השכר ועוד. על כן ראוי כי לצד הביקורת יינתן ביטוי הולם גם למהלכים שעשה צה"ל בתקופה האחרונה ונותנים מענה ראוי לחלק משמעותי מהמלצות הביקורת".

גורמים ביטחוניים טענו עוד, כי הגידול בשיעור הגמלאות בשנים האחרונות נובע מתיקון שנעשה בחוק שירות הקבע בצה"ל ב-2011. תיקון זה, לטענתם, בוצע בלחץ משרד האוצר וחרף התרעות מצד צה"ל ולפיהן התיקון יוביל לגידול ניכר בהוצאה על גמלאות. לטענת הגורמים, בנובמבר 2015 סוכם על הורדת גיל הפרישה לקצינים, מה שצפוי להוביל להורדה משמעותית בהיקף ההוצאה על גמלאות. 

האוצר: נפעל לתיקון הליקויים

ממשרד האוצר נמסר בתגובה לדוח: "משרד האוצר מכבד את מוסד המבקר ונפעל לתיקון הליקויים שעליהם הצביע הדוח בהקדם. בין מועד כתיבתו של הדוח למועד הפצתו תוקן חלק מהליקויים והדברים הובאו לידיעת המבקר. 

"1. גיל הפרישה: 
לגיל הפרישה השלכות משמעותיות על שוק התעסוקה והדמוגרפיה המגדריות בישראל. שר האוצר משה כחלון הנחה את הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, לפעול לגיבוש הסכמה רחבה בקרב חברי הוועדה במטרה להביא את הנושא לחקיקה.

"2. תקציב הביטחון: 
משרד האוצר מקבל את הערות המבקר ומאז כתיבת הדוח ועד להפצתו פעל לתיקון הליקויים שנמצאו בהתנהלות המשרד בכל הנוגע לסיכום תקציב הביטחון. למעלה מ-30 הערות הממונה על השכר והחשבת הכללית אומצו והוטמעו בסיכום הביטחון סופי.

"3. הסדרת סמכויות באוצר: 
בחודשים הקרובים יפעל מנכ"ל האוצר על מנת לייצר מודל לניהול המשרד על אגפיו השונים במטרה לייצר עבודה משרדית סדירה ותקינה.

"4. אג"ח מיועדות:
משרד האוצר שם לו למטרה את הגברת הוודאות של הפנסיונרים בחיסכון הפנסיוני. המלצות הצוות להגברת הוודאות בחיסכון הפנסיוני הביאו להגשמת מטרה זו תוך שמירה על המסגרת התקציבית הקיימת".

עוד באותו נושא: 

■ כך ניהל אגף התקציבים מו"מ על הסכם של 300 מיליארד שקל

■ מבקר המדינה: יש לעגן את פנסיית הגישור בחקיקה

■ מבוטח בפנסיה תקציבית מקבל מהמדינה כפליים ממבוטח בפנסיה צוברת 

■ דוח המבקר מלמד שצריך לבחון גם את החלטות הרגולטור