בסוף זה קרה. כ-6 שנים אחרי שהתפוצצה "פרשת מסמך הרפז" וטלטלה את צמרת צה"ל והממשל ולא ירדה שנים מהשיח הציבורי, הגישה היום (ה') פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) לבית משפט השלום בעיר כתב אישום חמור נגד בועז הרפז (סא"ל במיל'), בגין יצירת המסמך השקרי שדימה בכזב מעורבות חיצונית-אזרחית בהליך מינוי הרמטכ"ל, במטרה לטרפד את מינויו של יואב גלנט (אלוף במיל') לתפקיד.
הרפז מואשם בביצוע עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף ושיבוש מהלכי משפט.
על-פי כתב האישום, הרפז הכיר את רא"ל (במיל') גבי אשכנזי במסגרת שירותם הצבאי המשותף, ובין השניים התקיימו קשרים ידידותיים ומקצועיים, הן באופן ישיר והן באמצעות מקורבי אשכנזי - רעייתו רונית ועוזר הרמטכ"ל דאז, ארז וינר. במהלך כהונתו כרמטכ"ל, שררה מתיחות בין הרמטכ"ל דאז אשכנזי ומקורביו לבין שר הביטחון דאז אהוד ברק ואנשי לשכתו, ובראשם ראש המטה יוני קורן.
בתקופה הרלוונטית עסקה חברת EURO RSCG ISRAEL, שעם בעליה נמנים אייל ארד וליאור חורב, במתן שירותי ייעוץ תקשורתי לגופים ציבוריים ומסחריים, לרבות ייעוץ לבכירי הפוליטיקאים בישראל.
הפרקליטות כותב כי באותה עת, נתפס האלוף יואב גלנט (היום שר השיכון) בעיני אשכנזי כמועמד המועדף על שר הביטחון (ברק) לתפקיד הרמטכ"ל; והרפז ידע כי אפשרות מינויו של גלנט לתפקיד הייתה לצנינים בעיני אשכנזי.
לדברי הפרקליטות, "במועדים שונים במהלך אפריל 2010 סיפר הרפז בכזב לאשכנזי ולוינר כי נחשף למסמך המגולל תוכנית שתכליתה פגיעה באשכנזי והאדרת שמו של גלנט, מסמך שנעשה על-ידי יוני קורן, ארד, חורב ואנשים נוספים, שהרפז ובני-שיחו כינו 'פורום החווה 2'".
לפי הנטען, הרפז אמר לשניים (לאשכנזי ולוינר) כי יעביר לידיהם את המסמך, ואף קבע עם וינר מועדים להעברתו לידיו, אך לא עשה כן. "כדי לבסס את המידע הכוזב ולעמוד בדיבורו, גמלה בליבו של הרפז ההחלטה ליצור מסמך שקרי, המדמה בכזב מעורבות חיצונית-אזרחית בהליך מינוי הרמטכ"ל, ולפיו גלנט, או מי מאנשי שלומו, משתמשים בשירותיה של חברת EURO (של ארד וחורב) לקבלת ייעוץ תדמיתי-אסטרטגי לצורך קידום מועמדותו של גלנט לתפקיד הרמטכ"ל".
לפי האישום, הרפז נפגש עם אייל ארד במשרדו בתואנה כי הוא (הרפז) מייצג פוליטיקאי איטלקי, וביקש ממנו להכין הצעה לקמפיין בחירות עבורו. למחרת העביר ארד במייל הצעה הנושאת את לוגו החברה.
לטענת הפרקליטות, "לצורך עשיית המסמך המזויף בדה הרפז תוכנית אסטרטגית המתייחסת, בין היתר, לקידום מינויו של גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 ולפגיעה במעמדם של אשכנזי ומתמודדים נוספים לתפקיד, והעלה אותה על נייר הלוגו של חברת EURO, באופן הנחזה להיות חלק מתוכנית שהגתה החברה.
"הרפז מסר את המסמך המזויף לוינר, כדי שיעבירו לאשכנזי, תוך שאמר לוינר כי קיבל את המסמך מעובדת של חברת EURO, וזאת כדי להסתיר את דבר הזיוף ולשוות אמינות למקורו".
עוד נטען בכתב האישום כי בהסתמכו (של אשכנזי) על המצג הכוזב שהציג הרפז בפני וינר, הציג אשכנזי במועדים שונים את המסמך המזויף בפני קצינים בכירים, שנמנו עם המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל, וכן שוחח עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועם שר הביטחון דאז, אהוד ברק, על פגמים בהליך המינוי, כפי שאלה נדמו בעיניו, נוכח המצג הכוזב והמסמך המזויף.
עוד נטען כי בהסתמכו על המצג הכוזב, מסר וינר העתק מהמסמך המזויף לאחרים, שהעבירוהו לידי עיתונאי ערוץ 2, אמנון אברמוביץ', אשר פרסם אותו ב"אולפן שישי" תחת הכותרת "הקרב על הרמטכ"לות - מסמך עם לוגו משרדו של אייל ארד מגבש אסטרטגיה למינוי גלנט". זאת בצירוף תגובתו של חורב, שלפיה המסמך מזויף.
ב-8 באוגוסט 2010 הגיש ארד תלונה במשטרת ישראל על זיוף המסמך, ונפתחה חקירה. בו-ביום, בעקבות הפרסום, נוכח תכניו והחשדות באשר לאותנטיות שלו ולזהות יוצריו, הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, על השהיית הליך מינוי הרמטכ"ל ה-20. לטענת התביעה, לאחר שנודע להרפז על הפרסום, וכדי להכשיל חקירה פלילית, הוציא טכנאי מחשבים לבקשתו את הדיסק הקשיח והזיכרונות ממחשבו והתקין במקומם חדשים.
בפרקליטות מסבירים את הזמן החלף ממועד החקירה ועד הגשת כתב האישום נגד הרפז, בשרשרת הבדיקות שנעשו על-ידי גורמים שונים את הפרשה. כבר בשנת 2011 התגבשה נגד הרפז תשתית ראייתית, כמי שזייף את המסמך, ובעקבות זאת נערך לו שימוע. אלא שבעקבות היבטים אחרים שעלו במהלך החקירה, החל הליך ביקורת מורכב וממושך שניהל מבקר המדינה דאז, עד לשנת 2013.
בעקבות המלצות מבקר המדינה, ובכללם דברים שאמר הרפז בהליך הביקורת, החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז על הרחבת החקירה. במסגרת החקירה המורחבת נחקרו, בין היתר, חשדות שלפיהם היו מעורבים נוספים במעשה הזיוף, וכן שזיוף המסמך או השימוש בו היו חלק מהתנהלות עבריינית כוללת, שבה היו מעורבים גורמים נוספים.
הפרקליטות כותבת כי בשל כך "לא היה מנוס מדחיית מועד הגשת כתב האישום נגד הנאשם, עד לסיום החקירה ולגיבוש ההחלטות בה. החלטת היועץ המשפטי לממשלה באשר לכלל החשדות שנחקרו פורסמה בתחילת שנת 2016, וניתקה לחלוטין בין החשדות השונים שנבדקו לבין מעשה הזיוף והשימוש במסמך.
"למרות חלוף הזמן מאז גובש כתב האישום נגד הרפז, בשל חומרת העבירות, הקשרן ונזקן, ולאחר שמוצה הליך השלמת השימוע שהתקיים בחודשים שלאחר פרסום החלטת היועץ המשפטי לממשלה, הוחלט כי קיים עדיין עניין ציבורי רב בהגשת כתב האישום נגד הרפז".
יצוין כי "גיבורי הפרשה" האחרים שנחקרו באזהרה במשטרה בחשד למעורבות בה - ובהם גבי אשכנזי, ארז וינר, רונית אשכנזי ואבי בניהו - יצאו מהפרשה ללא אישום פלילי. בחודש ינואר השנה הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, לגנוז את תיקי החקירה נגד הזוג אשכנזי, וינר ובניהו. וינשטיין כתב כי לא נמצא בסיס ראייתי לחשדות בחתירת הדרג הצבאי תחת הדרג המדיני ממניעים פוליטיים, שנבעו מרצון להריץ את אשכנזי לראשות הממשלה, וכן לא נמצאו ראיות להתנהלות על בסיס תוכנית פעולה כוללת, שבבסיסה כוונות פוליטיות, או ל"איסוף חומרים" אגב ביצוע עבירות פליליות.
אדם נוסף שנחקר באזהרה בפרשה היה היועץ המשפטי לממשלה היום, ד"ר אביחי מנדלבליט, שהיה הפרקליט הצבאי הראשי בתקופה הרלוונטית. מנדלבליט נחשד בביצוע עבירה של שיבוש מהלכי חקירה, בכך שלא ייעץ לאשכנזי להודיע למשטרה על המסמך המזויף הנמצא ברשותו.
אך היועמ"ש הקודם גנז את התיק נגד מנדלבליט, בכותבו כי "כיממה בלבד לאחר שנודע לו על הימצאות המסמך בידי אשכנזי, הנחה מנדלבליט את אשכנזי לעדכן אותי בדבר הימצאות המסמך בידו. כך אכן עשה אשכנזי באופן מיידי בעקבות הנחייתו של מנדלבליט. נמצא, אפוא, כי מנדלבליט עשה את המעשה הנכון בתוך זמן קצר ביותר".
כתב האישום הוגש באמצעות עוה"ד טוני גולדנברג ורביד שיפמן מפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי).
ך
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
