איך באמת משלבים בין קריירה לחיי המשפחה?

*** הכתבה בשיתוף עדי הרפז - יחסים, הורות, משפחה 

הורים המגיעים אליי למפגשי הדרכת הורים, מתארים לא פעם את ימיהם כמסע הישרדות אינסופי ומתיש. הצורך בתמרון מתמשך גובה מחירים לא פשוטים, ובסופו של תהליך אותה שאיפה למצוינות שומטת את הסיכוי להצליח בדברים שבאמת חשובים לנו.

בזירת הקרב המכונה "ג'אגלינג אינסופי" ישנם קורבנות שונים, אבל הראשון שבהם הוא מערכת היחסים המשפחתית. הטלטלה הראשונה היא בגזרת הזוגיות אליה מחלחלים לא פעם תסכולים, האשמות הדדיות, ציפיות, אכזבות, היעדר זמן איכות, ריחוק ופגיעה באינטימיות. מיד אחריה, ממש כמו בדומינו, מטלטלת גזרת ההורות. היחסים עם הילדים מושפעים מהמצב, הללו חשים את המתח של ההורה העובד, הכורע תחת הנטל, ולא פעם סופגים את האש כשההורה מתפרץ, מאבד סבלנות או מתייחס בגסות, או כאשר ההורים נקלעים למריבות, או "סתם" חווים עוד יום מתוח.

בנוסף, אנחנו משלמים מחיר רגשי-נפשי. כולנו משתדלים ומתאמצים לרצות את כולם, לרצות את עצמנו ועדיין למרות כל אלו, בן או בת הזוג יכולים להיות מאוכזבים ומתוסכלים, הבוס מעקם פרצוף ושוב פספסתם את הטקס בבית הספר של הילד ואתם חשים כהורים שאינם מעורבים מספיק בחייו. המתח, חוסר המנוחה וההלקאה העצמית שמתובלים בנקיפות מצפון וברגשות אשם על בחירותיכם אינם תורמים ליציבות ולבריאות הרגשית-נפשית ואפילו הפיזית.

המחיר השלישי הוא איכות החיים שנפגעת. אתם אינכם נחים, אינכם מבלים ואין לכם די פנאי. צרכיכם נדחקים לתחתית הרשימה והשחיקה שלכם, הפוגעת באיכות החיים, בלתי נמנעת. למעשה, בעצם החתירה המבוהלת והבלתי פוסקת שלכם לאושר ולסיפוק - אתם משיגים בדיוק את ההפך. אז מה עושים?

מיכל הג'אגלינג (או במילים אחרות: תבחרו! אי אפשר באמת הכל)

החדשות הטובות הן שניתן לשנות את המצב - להצליח לאזן בין הורות לקריירה ולמצוא אי של שפיות בעומס הכאוטי של החיים. בלי הרבה מילים גבוהות של ניו אייג' או קואוצ'ינג באמת שיש בידיכם הכוח לברוא את המציאות בה תחיו. אולי יפתיע אתכם לשמוע שהמפתח הוא דווקא לא בשילוב המוצלח של הכל יחד, אלא בשלב אחד קודם, בבחירה של מה יכנס ל"מיכל הג'אגלינג" של חייכם. רק אחר כך יגיע שלב הלהטוט בין כל מה שבחרתם.

דמיינו לרגע את החיים שלכם כמיכל שיש באפשרותכם למלא ולהכניס לתוכו בכל זמן נתון 8 דברים בלבד. 8 דברים שהכי חשובים לכם בעת הזו של חייכם. מה הם יהיו? מה הערכים, העוגנים או הדברים שהכי חשוב לכם שיתקיימו? אחרי שבחרתם אותם דמיינו שיש מקום לעוד כמה כדורים בגודל בינוני, קטנים יותר... נאמר, 4 ולאחריהם לעוד 2 קטנטנים. וזהו. אין יותר מקום. בכלל. כל מה שתכניסו מעבר לכך יישפך החוצה מהמיכל. כעת אתם צריכים לבחור מה בעת הזו של חייכם הכי-הכי חשוב לכם. ואז בחרו מה אתם רוצים שיהיה ואיך אתם רוצים שהבחירה הזו תבוא לידי ביטוי.

בדרך כלל, כשאומרים לאנשים שחייהם משקפים את הבחירה שלהם הם מרגישים סוג של האשמה, הם חשים כי מישהו מאשים אותם, שהם אלה שבחרו לחיות את הבלגן הזה של חייהם. אני אומרת ההיפך - אל תראו בכך האשמה, זה אולי נשמע כמו האשמה אבל רעיון הבחירה מקפל בתוכו כוח אופטימי של שינוי. מדוע? כי אם אני בחרתי התנהלות מסוג אחד הווה אומר שאני יכולה במחי החלטה לבחור התנהלות אחרת או תמהיל וסדרי עדיפויות אחרים בחיי. בכל מרחב בחיי - בבית, ביחסים שלי עם בן הזוג וביחסים עם ילדיי, בניהול הקריירה שלי וניהול היומיום שלי בעבודה.

 איך משלבים קריירה וחיי משפחה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

צרו לכם איים של שפיות - כך תנהלו טוב יותר את האיזון בין הורות לקריירה

אחרי שבחרנו בחירה שהולמת את הערכים שלנו, מה עוד אפשר לעשות על מנת לאזן טוב יותר את חיי המשפחה מול חיי העבודה?

1. אמצו ריטואלים: אחרי שבחרתם מה יכנס ל"מיכל הג'אגלינג" שלכם, עליכם ליצור פעולות שיעזרו לכם לשמור מכל משמר על הבחירה הזו. מה שיכול לעזור ליישם את בחירותכם הוא יצירת ריטואלים - התנהגות חוזרת, קבועה שבבסיס שלה ניצב ערך שחשוב לכם שיתקיים בחייכם. אם הערך שחשוב לכם הוא זוגיות, צרו ריטואל דייט שבועי /דו שבועי/ חודשי, מה שעובד לכם - רק כזה שייתן ביטוי לבחירה שחשובה לכם בחיים; בחרתם לתת ביטוי לזמן אישי עם הילדים? צרו ריטואל של "חוג אמא/ חוג אבא" עם כל ילד, זמן קבוע שחוזר על עצמו מדי שבוע/שבועיים/חודש, זמן הידוע לכם ולילד שלכם ושניכם מצפים לו. כך תוכלו ליצור ריטואלים של תזונה נכונה, ספורט, ניהול הקריירה שלכם, ניהול מערכות היחסים שלכם עם חברים ומשפחה מורחבת או כל דבר אחר שחשוב לכם.

2. שאלו את עצמכם שאלות מפתח: מה חשוב לי? והאם אני חייב? אחת הסיטואציות המורכבות היא הפעמים בהן אנו נדרשים לבחור בין הבית לעבודה בסיטואציות יומיומיות. השאלה מה חשוב לנו והאם אנו חייבים לעשות את הדבר? יכולה לעזור למקד אותנו. לפני כל משימה בעבודה שבאה על חשבונה של חובה משפחתית (איחור לארוחת ערב משפחתית, היעדרות מאירוע בית ספרי וכדומה), שאלו את עצמכם האם אתם חייבים לבצע את המשימה. היכולת להבחין בין המטלות מחויבות המציאות, שאין ברירה אלא לבצען, לבין המטלות שאני מרגיש חייב או רוצה, אך אינני חייב לבצען וביצוע תעדוף של המטלות, הן אמצעי מצוין לאיזון בין קריירה למשפחה בחיי היומיום. מיון המשימות מאפשר לאתר מצבי פשרה ולמצוא פתרונות באופן שוטף.

3. היו נוכחים: כמה פעמים אנחנו בעבודה אבל הראש בבית? כמה פעמים אנחנו בבית והראש בתוך הטלפון בעוד מייל שנכנס או משימה שצריך לבצע? הפרידו בין העבודה לבין הבית: כשאתם בעבודה היו בעבודה ועם הגעתכם הביתה היפטרו ממדי השרד, עיברו למדי ב' ולפחות לשעה ביום נתקו את עצמכם מכל המדיה מסביב. הקריירה שלכם לא תתמוטט והילדים ואתם תרוויחו אחד את השני ובגדול. ילדים יעדיפו שעה במהלכה אתם כולכם שלהם על פני שלוש שעות בהן אתם איתם פיזית, אבל דעתכם מוסחת. או במילים אחרות: שימו לב לאיכות ולא לכמות.

4. היו אתם המנכ"לים של הבית: כשאדם מקים עסק הוא מתכנן, מגדיר מה חשוב לו, מזהה ערכים שלאורם הוא פועל, בונה חזון, קובע יעדים ומציב מטרות לעברן הוא מתקדם ביעילות ובנחישות. השאיפה שלכם לקיים חיי משפחה תקינים אינה שונה מניהול נכון של עסק, המשפחה היא העסק של חייכם, היא העוגן ממנו יוצאים לעוד יום של עבודה ואליו חוזרים בסוף היום. והיא מטרה ראויה וחשובה להשקעה מתמדת וטיפוח. צאו להגשימה כפי שאתם מיישמים פרויקט בעבודה. לשם כך שבו עם בן/בת הזוג (אתם צוות!), התייחסו אל המשימות החשובות, נסחו ערכים משותפים, מפו את האמצעים שעומדים לרשותכם וצרו יחד תוכנית עבודה ישימה ויעילה שתבטיח ניהול שוטף של חיי המשפחה.

בשורה התחתונה, איזון בית משפחה היא לא משימה רק של ההורה אלא של המשפחה כולה, לא ניתן להצליח במשימה החשובה הזו מבלי לחתור לתקשורת טובה ושיתוף פעולה בין הצוות הכי חשוב שיש לנו חיים - בני הבית שלנו. כשאנחנו יוצרים בהירות לגבי מה חשוב שיכנס למיכל של חיינו, משוחחים על הבחירה הזו, בונים תשתית של עשייה, נעזרים במי שניתן ומסייעים זה לזה, אנחנו מבטיחים שיפור משמעותי ביכולת שלנו להשיג מטרות אישיות ומשפחתיות ומשפרים את האווירה האישית והמשפחתית לטובת כולנו. שווה את ההשקעה.

הכותבת היא בעלת M.A בייעוץ משפחתי, מדריכת הורים, מאמנת אישית ומשפחתית, נשואה ואם ל-3 בנים ומג'נגלת בלי סוף בין משפחה לקריירה. לאתר של עדי הרפז