המאבק על בחירת שופטים: שקד ונאור בדרך להתנגשות

האם שרת המשפטים, איילת שקד, ונשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, עלו על מסלול התנגשות בשל המחלוקות ביניהן על המינויים הצפויים של שופטים חדשים לבית המשפט העליון?

אין זה סוד שהשרה שקד והנשיאה נאור חלוקות בהשקפת עולמן באשר להיקף סמכותו של בית המשפט העליון. למעשה, העימות האידיאולוגי בין שתי הנשים שעומדות בראש מערכת המשפט מתנהל מעל ומתחת לפני השטח מאז ששקד מונתה לתפקידה לפני כשנה וחצי. עם זאת, למרות המחלוקות האידיאולוגיות, השכילו שקד ונאור עד היום לעבוד בשיתוף-פעולה מלא, ובין היתר לקדם בצוותא מינוי שופטים רבים לבתי המשפט המחוזיים והשלום, לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין לעבודה. 

גם כאשר העימות בין שקד לנאור הגיע לשיאו, למשל סביב החלטת בג"ץ לפני שנה לפסול את מתווה הגז של הממשלה, הן ידעו לשמור על אווירת עבודה עניינית. וכך, מיד לאחר ששקד סיימה למתוח ביקורת נוקבת בכנס לשכת עורכי הדין באילת על החלטת העליון, הן יצאו יחד לסיור משותף ומתוקשר בבית משפט השלום באילת, שבמהלכו הן הצטלמו חבוקות.

שיתוף-הפעולה בין שקד לנאור, למרות המחלוקת התפיסתית וקרב הסמכויות ביניהן, סייע עד כה לשקד להבליט את עמדותיה ולקדם את מטרותיה.

מחלוקת גדולה

אחת מהחולשות של המאבק בין שתי בכירות עולם המשפטים הוא הנופך האישי המתלווה אליו, מאבק שדומה במהותו למאבק שניהל בעבר שר המשפטים דניאל פרידמן נגד בית המשפט העליון. ברצונו או שלא ברצונו של פרידמן, מדובר היה במאבק שמצטייר כמאבק אישי. על אף שפרידמן ניהל את הוויכוח על בסיס ידע רב והשקפה תיאורטית מבוססת, המאבק על דמותו של בית המשפט העליון בתקופתו כשר המשפטים הצטייר כמאבק אישי נגד הנשיאה דאז, דורית ביניש. סגנונו הבוטה-משהו של פרידמן ויחסיו האישיים עם מושאי ביקורתו החלישו את טיעוניו, גם אם וכאשר אלה היו טובים.

בימים האחרונים נראה כי שקד ונאור, והמחנות של כל אחת מהן, עלו על מסלול של התנגשות. בשבועות ובחודשים הקרובים צפויים להיבחר 4 שופטים חדשים לבית המשפט העליון, במקומם של הנשיאה נאור והשופטים אליקים רובינשטיין, צבי זילברטל וסלים ג'ובראן, שפורשים לגמלאות.

שקד מעוניינת לנצל את ההזדמנות הזו כדי לקדם לעליון את מינוים של שופטים שמרנים, בשל טענתה כי העליון מתערב יתר על המידה בהחלטות הממשלה והכנסת.

מנגד, נאור וחבריה מתנגדים למהלך שיפגע בבית המשפט העליון, ובין שופטי העליון בוועדה לבחירת שופטים, נאור, ג'ובראן, ורובינשטיין, לבין שקד התעוררה מחלוקת גדולה באשר לשופטים החדשים שצריכים להתמנות לעליון.

ביטול הרוב המיוחס

נראה כי במטרה לכופף את נאור וחבריה לרצונה ולהשיג שליטה בוועדה למינוי שופטים, יזמו שקד וח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) הצעת חוק לביטול הרוב המיוחס, של לפחות 7 חברי ועדה מתוך תשעה, הנדרש כיום לבחירת שופט לעליון. לפי התיקון לחוק, שיזם השר לשעבר גדעון סער לפני כמה שנים, נדרש רוב מיוחס של 7 מתוך 9 חברי הוועדה לבחירת שופטים כדי למנות שופט לעליון.

לפי ההצעה החדשה של שקד ואילטוב, יהיה דרוש רוב רגיל ולא רוב מיוחס לבחירת שופט - כך שהפוליטיקאים בוועדה לא יזדקקו לתמיכת נאור ושופטי העליון במינוי השופטים. נאור וגורמים נוספים במערכת המשפט רואים בהצעת החוק של שקד ואילטוב עשיית צעד אחד רחוק מדי בקרב על מינוי השופטים לעליון. אמנם הצדדים מנסים להידבר ביניהם, כדי להוריד את גובה הלהבות ההולכות ומטפסות, אבל כרגע נראה כי מסלול ההתנגשות הוא כמעט בלתי נמנע, וכי תמה תקופת האידיליה בין שקד לבין נאור.

ביקורת על הצעת שקד

בתוך כך, נמתחת ביקורת של גורמים שונים על הצעת החוק של שקד, בהם של עו"ד רחל בן-ארי, ראשת משרד עורכי הדין בן-ארי, פיש. בן-ארי כיהנה בעבר בשתי קדנציות בוועדה לבחירת שופטים מטעם לשכת עורכי הדין והייתה שותפה ל-3 סבבים של בחירות לעליון.

בן-ארי אמרה היום (ד') ל"גלובס" כי "עושה רושם ששרת המשפטים יוצאת מתוך הנחה שנציגי הלשכה 'מובטחים לה', הן לגבי בחירת המועמדים והן לגבי ביטול 'חוק סער', ואותי זה מדאיג. הוויכוחים בוועדה הם לגיטימיים ופוריים. הקושי להגיע לרוב הנדרש דווקא ממקסם את התהליך ואת הבחירה ונותן מקום גם לקולות מיעוט ולגורמים פחות חזקים בוועדה להשפיע על ההחלטה.

"אני סבורה כי דווקא נציגי הלשכה הם הראשונים שצריכים לעמוד על המשמר ולדאוג שקולו של המיעוט בוועדה יישמע ויילקח בחשבון. אסור להשאיר את הזירה הזו לשופטים ולפוליטיקאים בלבד".