מסתמן: שינוי ימי המסחר של הבורסה בת"א יירד מהפרק

מסתמן כי התנגדותו של יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני, ליוזמה לשינוי ימי המסחר של הבורסה בת"א מראשון עד חמישי לימים שני עד שישי, תוביל להורדת הנושא מעל סדר היום - כך עולה מבדיקת "גלובס". זאת, לצד המאמצים הנמשכים של לשכת שר האוצר ורשות ני"ע להשלים בכנסת את החקיקה לשינוי מבנה הבעלות בבורסה, שבשבוע שעבר מונה לה מנכ"ל חדש - איתי בן זאב.

ככל הידוע, הקושי בהעברת החקיקה לשינוי ימי המסחר בבורסה בת"א (כך שיחפפו לימי המסחר בבורסות המערביות המובילות בעולם) נובע לא רק מהתנגדותו של גפני, אלא גם מכך שהבנקים בחלקם הגדול מתנגדים לשינוי, בטענה שהוא יעלה להם הרבה כסף, ומצד שני יביא לתועלת מועטה ולא ישנה את מצב הבורסה.

לשינוי מבנה הבעלות בבורסה, תוך הפיכתה לחברה הפועלת למטרות רווח, ולשינוי ימי המסחר נלווים מספר צעדים נוספים, ובראשם התרת מסחר בישראל בכל ני"ע של חברות ענק בינלאומיות, גם אם הן לא הנפיקו כאן את מניותיהן ("המסחר הכפוי"). מדובר במהלכים שנועדו לעודד את המסחר בבורסה ולהביא לשינוי במגמה השלילית שמאפיינת את המסחר בה בשנים האחרונות, במיוחד בשוק המניות.

בנוסף, ל"גלובס" נודע על שינוי במאזני הכוחות בצמרת הבורסה, במסגרתו מסתמן שהיקף משרתו של היו"ר הדומיננטי אמנון נויבך יקטן משמעותית ממשרה מלאה לשני ימי עבודה בשבוע - 40% משרה. בהתאם, גם שכרו של נויבך יקטן. כל הידוע הצדדים טרם הגיעו להסכמה, כשנויבך מכוון לשיעור משרה גבוה יותר, בהיקף של שלושה ימי עבודה בשבוע ואף יותר מכך, בעוד אחרים, בסביבת הדירקטוריון, מצפים לשיעור משרה נמוך יותר.

מדוחות הבורסה ל-2015 עלה כי היו"ר הפעיל נויבך קיבל שכר שנתי בעלות של כ-1.3 מיליון שקל, כשהוא והמנכ"ל דאז, יוסי ביינארט, לא קיבלו אז בונוס, וזאת לאחר שבחודשים אפריל עד דצמבר 2014 הוא קיבל שכר בעלות של כ-1.22 מיליון שקל. בדוחות הבורסה מצוין ביחס להיקף משרתו והתגמול של נויבך, כי "על פי הסכם ההתקשרות עם חברת הניהול, מר נויבך יקדיש את עיקר מרצו וזמנו, וכן את מיטב כושר עבודתו, כישוריו ומיומנותו לקידום הבורסה ולענייניה". עתה הגדרה זו צפויה להשתנות, כאמור.

צמצום המשרה הצפוי של נויבך נעשה לאחר שהבורסה חוותה בשנים האחרונות שורה של עימותים חריפים בינו לבין מנכ"ל הבורסה ביינארט ומחליפתו הזמנית, גל לנדאו-יערי. בשל כך, לאחרונה, דירקטוריון הבורסה התערב והגדיר מחדש את חלוקת הגזרות בין היו"ר לבין המנכ"לית הזמנית וכן המנכ"ל החדש, בן זאב (שייכנס לתפקיד בתחילת 2017), תוך ששינה במקביל את תפקידו של נויבך מיו"ר פעיל ליו"ר לא פעיל.

ביחס לסוגיית צמצום המשרה, נמסר מהבורסה כי "הנושא עדיין לא נדון במוסדות הבורסה וכשתתקבל החלטה בנושא, נעדכן בהתאם".

בסביבת הבורסה משדרים מסוף השבוע אווירה של שינוי ותקווה על רקע מינויו של בן זאב למנכ"ל. כך, היו"ר נויבך, שהתעמת תדיר עם המנכ"ל הקודם ביינארט ועם מחליפתו, לנדאו יערי, אמר כי "בחרנו במועמד הטוב ביותר שהיה וכולי תקווה שהוא יצליח. אסייע לו ככל שניתן". בשלב זה בן זאב אינו מגלה מהן תוכניותיו לבורסה ונראה שהמטרה הראשונה שלו היא להביא להורדת העניין - השלילי בעיקרו - שהבורסה מייצרת, וליצור סביבת עבודה חדשה.

האתגרים של בן זאב, וזה של לאומי

לבן זאב שורה ארוכה של אתגרים ובראשם שיקום הפעילות והמסחר בבורסה, בדגש על המסחר במניות וההנפקות הראשוניות; שיקום היחסים עם העובדים, אגב מגעים קשים מאוד ביחס להסכם העסקה חדש וביחס לחלקם בחברת הבורסה החדשה; כמו גם השלמת או ביטול מהלכים חשובים כגון שינוי מבנה הבעלות בבורסה או החיבור לנאסד"ק. כל זאת, נציין, תוך שהבורסה צפויה להציג הרעה ניכרת במצב עסקיה, ואף לעבור השנה להפסד, תוך שהאיתנות הפיננסית שלה רחוקה ממצבה קודם שהבורסה החלה בבניית משכנה המפואר הנוכחי (תחת ההנהלה הקודמת).

לא רק הבורסה נדרשת בימים אלה לשינויים שקורים בעקבות המנכ"ל החדש. גם במקום עבודתו הנוכחי - בנק לאומי, ישנו צורך בשינוי, כשהמנכ"לית רקפת רוסק עמינח נאלצת לחפש שוב חבר הנהלה חדש בבנק לאומי.

בתוך פחות משנה, עזבו את רוסק עמינח שלושה חברי הנהלה (דני צידון ורון פאינרו), כאשר השלישי שעזב בסוף השבוע הוא בן זאב, ראש חטיבת שוקי הון בבנק. בן זאב (41), היה צעיר חברי הנהלת הבנק, וסומן כמי שעתידו עוד לפניו, אולם בסופו של דבר העדיף בן זאב לעזוב לטובת התפקיד היוקרתי של מנכ"ל הבורסה, גם אם מדובר בארגון הנמצא בעיצומו של משבר מתגלגל, שסופו לא נראה בעין.

ככל הידוע, רוסק עמינח טרם החלה בפגישות עם מועמדים פוטנציאליים. ההערכות הן כי כרגע לא מסתמן מועמד פוטנציאלי מתוך הבנק לתפקיד הבכיר הזה. נזכיר כי חטיבת שוקי הון נחשבת לחטיבה מרכזית בבנק לאומי. החטיבה מנהלת את תיק הנוסטרו של הבנק, ואחראית על חדרי העסקאות שלו. ניהולה מצריך היכרות עמוקה עם פעילות שוק ההון על נדבכיה השונים. גם גיוס של מועמד חיצוני לא יהיה משימה פשוטה לרוסק עמינח, וזאת לאור חוק שכר הבכירים שצפוי להיכנס לתוקפו, אשר בפועל מגביל את שכר המנכ"ל ל-2.5 מיליון שקל, וכתוצאה מכך שוחק את שכר חברי ההנהלה להיררכיה החדשה שנוצרה.

יחד עם זאת, לאור העובדה שמגבלה זו חלה גם על ענף הביטוח ובתי ההשקעות, ייתכן שרוסק עמינח תוכל לגייס משם מנהל, הכפוף ממילא לתקרות השכר החדשות. אחד השמות שנזרקו בבורסת השמות כמועמדת פוטנציאלית, הוא של ענת לוין, המכהנת כיום כמשנה למנכ"ל כלל ביטוח. הערכות הן כי אם לוין תקבל הצעה שכזו, היא לא תפסול אותה על הסף. עוד נציין כי בעבר הוצע ללוין תפקיד בכיר בבנק לאומי (בתקופה בה כיהנה גליה מאור כמנכ"לית), אולם בסופו של דבר לוין עברה לבנק הפועלים, שם כיהנה בתפקיד מקביל פחות או יותר לזה שממלא בן זאב בלאומי.