תקדים בישראל: אישום נגד חברה בגין מתן שוחד לאיש ממשל באפריקה

כתב אישום ראשון בישראל בגין מתן שוחד לרשויות השלטוניות בחו"ל לצורך קידום עסקים: פרקליטות מחוז תל-אביב הגישה הבוקר (ב') לבית משפט השלום כתב אישום נגד חברת אן.אי.פי ניקוב פרויקטים בינלאומיים בע"מ. החברה נאשמת בכך שקידמה את עסקיה בממלכת לסותו שבדרום אפריקה, באמצעות תשלום שוחד של יותר מ-500 אלף דולר.

במקביל להגשת כתב האישום, הודיעה הפרקליטות כי הגיעה עם החברה להסדר טיעון, שעיקרו הוא שהחברה הנאשמת תודה בכתב האישום, והצדדים יבקשו שיוטל עליה קנס וחילוט בגובה 4.5 מיליון שקל ועונשים נוספים.

מדובר בכתב אישום תקדימי, שבו נאכפת לראשונה עבירה לפי סעיף 291א' לחוק העונשין, שנוספה לחוק בהמשך לאמנות בינלאומיות למניעת שוחד שעליהן חתמה ישראל. על-פי סעיף החוק החדש, גם מתן שוחד לעובד ציבור זר מחוץ לישראל מהווה עבירה בישראל.

במשרד המשפטים מבהירים כי ישראל רואה חשיבות רבה באכיפת עבירה זו, כחלק ממחויבותה למאבק הבינלאומי בשחיתות וכהשלמה למסגרת החקיקתית הפנימית לחיזוק השמירה על טוהר המידות.

ישראל חתומה על האמנה של ארגון ה-OECD למניעת שיחוד של עובדי ציבור במדינות זרות, כבר ב-2009. האמנה קובעת כי איש עסקים, יצואן או חברה המציעים שוחד או מנסים לשלם שוחד לעובד ציבור מחוץ למדינתם, גם אם באמצעות מתווכים, מסתכנים בהעמדה לדין פלילי בבית משפט בכל אחת מהמדינות החתומות עליה.

חברת אן.אי.פי שבבעלות עמנואל ענתבי, המשמש גם כיו"ר החברה, עוסקת בפיתוח תשתיות אלקטרוניות במדינות שונות. בין היתר עוסקת החברה בפיתוח פרויקטים שונים בתחום מרשם האוכלוסין והנפקת תעודות חכמות. אמנון פאר מכהן כמשנה למנכ"ל הנאשמת החל משנת 1999; ראובן כנפי שימש בתקופה הרלוונטית לאישום כיועץ חיצוני של הנאשמת בנושא פיתוח עסקי.

על-פי האישום, בשנים 2012-2010 פעלה החברה מול גופי ממשל שונים במדינת לסותו לשם קידום זכייתה במכרז וחתימה על הסכמים לביצוע פרויקט פיתוח והטמעת מערכת מרשם אוכלוסין, ביקורת גבולות ופיתוח תעודות אלקטרוניות הקשורות למרשם האוכלוסין במדינת לסותו.

לשם קידום הזכייה במכרז וחתימה על הסכמים עם ממשלתה, העסיקה החברה בשנים 2012-2010 סוכנים מקומיים שקידמו את ענייניה ואת האינטרסים הכלכליים שלה מול גורמי ממשל מקומיים.

בפברואר 2012 חתמה החברה על הסכם עם ממשלת לסותו לפיתוח ולהטמעת מערכת ביקורת גבולות ודרכונים אלקטרוניים; ובמארס אותה שנה חתמה על הסכם עם הממשלה לפיתוח ולהטמעת מערכת מרשם אוכלוסין. לפי ההסכמים, התמורה לחברה עמדה על סך לא פחות מ-30 מיליון דולר (אמריקאי).

על-פי האישום, על-מנת להבטיח את האינטרסים הכלכליים שאותם קידמה בלסותו, שכרה החברה את שירותיו של מתווך מקומי בשם מקואה, המקורב למי שכיהן כמנכ"ל משרד הפנים של לסותו בעת הרלוונטית, אדם בשם לקהטסי. המתווך נשכר כדי להניע את קהטסי לפעול לטובת החברה, בין היתר בתמורה לטובות הנאה.

מהאישום עולה כי בראשית 2012 הגיעה החברה לסיכום עם המתווך והמנכ"ל (של משרד הפנים), שלפיו המנכ"ל יקדם את האינטרסים שלה, ובתמורה יקבל שוחד שיועבר אליו באמצעות המתווך. בהתאם לסיכום זה, נטען, העבירה הנאשמת למתווך כ-500 אלף דולר ב-4 תשלומים - כדי שיעביר מתוכם למנכ"ל סכום משמעותי שאינו ידוע, וכן על-מנת שיניע אותו לבחון את מוצרי החברה שפעלה במדינות אחרות באפריקה ויקדם את זכייתה במכרז.