הנחיה חדשה מאפשרת העמדה לדין של סרבני גט ואף מאסר

פתיחה בחקירה והעמדה לדין של סרבן גט תיעשה כאשר בית הדין הרבני הורה על "כפיית גט"; חלפו 61 ימים ממתן הצו ל"כפיית גט", והגט לא ניתן; והתביעה קיימה היוועצות עם הייעוץ המשפטי של בתי הדין הרבניים טרם נקיטת הליכים. במקרה שסרבן גט יורשע, התביעה תבקש לגזור עליו עונש מאסר ממשי - כך קובע פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, במסגרת הנחיה חדשה שפרסם הבוקר (ב') הקובעת את מדיניות התביעה בשיקולי העמדה לדין וענישה של סרבני גט.

ההנחיה נועדה לתת מענה לסוגיה שעד כה לא ניתן לה פתרון במסגרת הדין הפלילי, והיא קובעת כי במקרים בהם בית הדין הרבני נתן צו לכפיית גט, יש לשקול פתיחת חקירה נגד סרבן הגט והעמדתו לדין בגין הפרת הוראה חוקית.

"סרבנות גט" מתקיימת כאשר אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל את הגט, ובכך כופה על בן הזוג השני קשר נישואים בניגוד לרצונו. על-פי רוב, מדובר בסרבנות מצד הבעל לתת גט לאשתו. היות אדם מסורב/ת גט ("עגונה") גורר השלכות אישיות, חברתיות ובין-אישיות קשות.

המסרב לתת גט פוגע בחירויות וזכויות בסיסיות של המסורבת, ביניהן הזכות להינשא בשנית, הזכות ללדת ילדים מבלי שאלה ייחשבו כממזרים ופסולי חיתון, הזכות לקיים מערכת יחסים אינטימית ועוד, ובדרך-כלל אף גורם, כתוצאה עקיפה, פגיעה כלכלית וחברתית לבת הזוג.

ההנחיה של פרקליט המדינה מונה 3 תכליות עיקריות אשר בגינן ראוי לפעול במסגרת הליך פלילי נגד סרבן גט: תיוג הסרבן כעבריין פלילי הפוגע באינטרסים וערכים ציבוריים; מיצוי הדין עם מבצע העבירה והגשמת מטרות הענישה הפלילית כגמול והרתעה, הן בשל פגיעתו באישה והן בשל פגיעתו במערכת השלטונית שנתנה את הצו; הרתעה כללית של סרבנים פוטנציאליים וצמצום תופעת ה"עגינות".

ההנחיה קובעת כי ככלל, כאשר אדם יורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית בגין סרבנות גט, תבקש התביעה לגזור עליו מאסר בפועל לתקופה ממשית; במקרה שסרבן הגט יחזור בו מסירובו טרם שלב הטיעונים לעונש, יהווה הדבר שיקול להקלה בעונשו, אך עדיין, ככלל, יש לעמוד על הרשעה וענישה מוחשית.

עוד נקבע בהנחיה כי על-מנת לשלול אפשרות שגט שיינתן בשל הליך פלילי ייחשב כ"גט מעושה" - שהינו בטל על-פי ההלכה היהודית, פתיחה בחקירה והעמדה לדין של סרבן גט תיעשה, כאמור, רק לאחר הכרזת בית הדין הרבני על "כפיית גט", ובהיוועצות עם הייעוץ המשפטי של בתי הדין הרבניים טרם נקיטת הליכים פליליים.

ההנחיה החדשה הופצה במסגרת עבודת מטה הנערכת בחודשים האחרונים, עליה הורה פרקליט המדינה, שי ניצן, שמטרתה לעדכן את ההנחיות הקיימות ולהכין עשרות הנחיות חדשות בנושאים שטרם הוסדרו בעבר באמצעות הנחיות. עבודת המטה רוכזה על-ידי מי ששימש עד לאחרונה כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו,ד אלי אברבנאל, ומרוכזת עתה על-ידי המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, עו"ד עמית איסמן.

את ההנחיה ניסחו ד"ר דותן רוסו, המרכז את עבודת המטה של פרקליטות המדינה בכל תחום הנחיות פרקליט המדינה, ועו"ד יאיר חמודות מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, בשיתוף עם ד"ר רפי רכס מהייעוץ המשפטי של בתי הדין הרבניים.

תגובות השוק להנחיות החדשות לא איחרו להגיע. כך, פרופ' אביעד הכהן מסר בתגובה על הנחיית פרקליט המדינה כי "עד היום ראתה המדינה, במידה רבה, את המאבק בתופעה הבזויה של סרבנות גט, כעניינם הפרטי של בני הזוג. הנחיית פרקליט המדינה משקפת את השינוי בגישה זו, ולפיה סרבנות הגט אינה רק עניין פרטי אלא כתם על החברה כולה ופגיעה בערכי היסוד של כבוד האדם וחירותו. יש לקוות ששימוש מושכל בדין הפלילי, לצד כלים הלכתיים ואמצעים אזרחיים, יתרמו תרומה נוספת לשחרורן של נשים מסורבות גט מכבלי עגינותן".

מנהל בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקבי, בירך על החלטת פרקליט המדינה ואמר כי "זוהי עליה מדרגה משמעותית במאבק נגד סרבני הגט, כאשר לראשונה בישראל יוטל הליך פלילי על סרבנים. מדובר בעבודה מאומצת ומשותפת של הנהלת בתי הדין הרבניים ופרקליטות המדינה לבניית מסלול נוסף למלחמה בתופעת סרבני הגט. הליך זה ייעשה רק לאחר שבית הדין הרבני יאשר כי אין בהליך הפלילי כל חשש לפסילת הגט. ידעו מעתה סרבנים או כל מי שמסייע בידם שלא יהיה להם מנוח עד אשר העגונות ישוחררו".