תום פחיס, שהקים לפני ארבע שנים עם שאול אולמרט את חברת פלייבאז, מכיר את המנכ"ל הכריזמטי של החברה כבר 19 שנה – היכרות ארוכה במיוחד בשביל בחור בן 31. "הייתי תלמיד בבית הספר והוא היה מורה", הוא נזכר. "איך שהוא השתחרר מהצבא פנו אליו מהתיכון לאומנויות בירושלים ושאלו אותו אם הוא יודע מחשבים והוא אמר שכן ובא ללמד. הכרתי אותו במשך שנה ובהמשך שמרנו על קשר: הרבה פעמים בחברות שהוא עבד בהן ושהיו צריכים בהן מפתחים, הוא היה שוכר אותי כפרילאנסר. כשהשתחררתי מ-8200, שאול היה הנשיא של חברה שקראו לה סאנדיי סקיי ואז הוא הציע לי לבוא לעבוד איתו ושם היינו ביחד ארבע וחצי שנים. אחרי שעבדתי על מיזם משלי ושהוא לא התרומם אחרי שנה, הוא פנה אליי ואמר לי 'תקשיב, פתחנו חברה חדשה לפני שבוע, בוא תצטרף".
לחברה הזו קוראים פלייבאז, והיא מייצרת פלטפורמה להטמעת תכנים ויראליים באתרים על מנת להגדיל את תעבורת הרשת שלהם. גם אם השם עצמו לא ממש אומר לכם הרבה, סביר להניח שנתקלתם במוצר של פלייבאז, ואפילו השתמשתם בו – באחד מחידוני הטריוויה של האתרים הגדולים, שכולם משתמשים בפלטפורמה של פלייבאז למטרה הזו (וכמובן למטרות רבות אחרות). פחיס החל את דרכו בחברה כאיש הטכנולוגיה הראשי שלה ועם הזמן, הוא אומר, הפך לאדם שמשלב בין "המוצר לטכנולוגיה ולתוכן". לפני כארבעה חודשים הוא עבר לסניף החברה בניו יורק לאחר שהוא ואולמרט החליטו שהסניף בתל אביב מתפקד מספיק טוב.
פחיס גדל בגבעה הצרפתית בירושלים והגיע ללימודים בתיכון לאומנויות כדי ללמוד ציור, "אבל עם הזמן עברתי ללמוד מוסיקה ואז מחשבים", הוא מספר. "פתחתי מגמת מחשבים בבית ספר ועשיתי מלא יחידות לימוד, לא בקטע שהייתי מחונן או משהו כזה אלא פשוט כי הבית ספר אפשר לי ללמוד את מה שרציתי ואיך שרציתי. הייתי לומד מהבית וכמעט לא מגיע לשם ואיכשהו יצאה לי מזה בגרות די טובה", הוא אומר. לאחר התיכון התגייס ליחידה הטכנולוגית של 8200 בה שירת כמפתח, כראש צוות ובסופו של דבר כראש מדור. זאת, אף על פי שלא היה קצין. במקביל, הוא למד מחשבים באוניברסיטה הפתוחה אבל לא השלים את התואר: "זה היה כאילו הדבר הנכון לעשות אבל לא היה מספיק מעניין ואחרי שהשתחררתי הלכתי לעבוד", הוא מסביר. "רק מאוחר יותר חזרתי ללמוד ואז אחרי די הרבה בירורי הלכתי ללמוד משהו שהחלטתי שיעזור לי בעבודה ובחיים והלכתי ללמוד פסיכולוגיה, וגם את זה עשיתי תוך כדי עבודה. שם", נימה מבודחת נשמעת בקולות, "לפחות הצלחתי לסיים את התואר".
כתב: שחר סמוחה