"פיו של ראש צוות החקירה ברשות ני"ע נפער"

תיק נוחי דנקנר החל במנורה אדומה שנדלקה במחשב, ללא התערבות אנושית, וללא שהיה ידוע כי מי שעתיד להיות גיבורה של הפרשה לא אחר מיו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר.

הנורה נדלקה במערכת ה-Business Intelligence ביחידת בקרת המסחר של רשות ניירות ערך. במסגרת היבול של היחידה ומכונת הניטור האימתנית שברשותה, צצו החשדות בכל תיקי הרצת המניות והתרמיות בניירות הערך הגדולים של השנים האחרונות.

בין היתר מדובר בפרשת דחיפת האג"ח של מליסרון, באמצעות רכישות מתוזמנות של חברת עופר השקעות; המאמץ להריץ את מניית מנופים פיננסים, כדי לדחוף אותה לתוך מדד תל-אביב 100; וגם כתב האישום נגד דנקנר בהנפקת מנייתה של חברת אי.די.בי אחזקות.

עיוור לזהות

מדובר במחשב שמנתח את פעולות הפעילים בשוק ההון, אולם על-מנת למנוע פגיעה בפרטיות, הוצפנו זהות בעלי החשבון המנותח מפני המערכת, וגם מפני חוקרי הרשות בשלב הראשוני של הבדיקה. המחשב אינו מכיר פנים. למערכת ה-BI אין סיבה לטפול אשם על איש, והמחשב אינו נתון להטיות פסיכולוגיות ולמצבי-הרוח של האווירה התקשורתית והציבורית. הוא עיוור לזהותו של נוחי דנקנר.

מערכת ה-BI של רשות ניירות ערך כבר הצליחה להציף כאמור את הבולטים והמתוקשרים שבתיקי עבירות ניירות הערך: תיקים כמו אלספק, פסגות, יובנק, מליסרון וגם מנופים פיננסים ובעליו ג'קי בן-זקן.

חלק מהנאשמים בתיקים המתוקשרים הללו טענו כי הרשויות מגלות מוטיבציית-יתר לחקור ו/או להאשים אותם, בגלל שהם מוכרים ומשפיעים, לעתים בגלל ש"עלו על הכוונת התקשורתית". אולם כפי שהתברר גם בעניין דנקנר, את האינדיקציה הראשונה לחשד בתיקים הללו הציף ואישש מחשב, כאשר שם החשוד לא נרשם במאגריו.

איך עובד האלגוריתם שחשף את דנקנר? האלגוריתם של מערכת ה-BI בוחן את היקף המסחר במניה ומאתר גורם שרכש את המניה בהיקף חריג יחסית לעצמו (וגם יחסית למסחר במניה בימים כתקנם). זאת, עוד לפני השינוי החד בשער המניה.

לדוגמה, גורם שרכש מניות בשער של 100 שקל בין 8:00 בבוקר ל-10:00 בבוקר בסך כולל של מיליון שקל. לאחר פרסום הדוחות, ערך המניות שרכש הגורם עלה ל-1.1 מיליון שקל.

המערכת מזהה, נניח, שסביב השעה 11:10 החל אותו גורם "לשחרר את המניות", כלומר, למכור אותן בשער החדש של 110 שקל למניה, עד שהוא נפטר מכל המניות שרכש עד השעה 14:00. התוצאה: בסופו של תהליך קצר, הגורם החשוד משלשל לכיסו רווח קל ומיידי של 100 אלף שקל (לשם הדוגמה נטרלנו את השפעות הגורם עצמו על השער).

במקרה כזה, האלגוריתם יאותת על "חריגה", ואז חברי יחידת בקרת המסחר ייכנסו לתמונה ויידרשו לשאלה, האם יש הסבר אחר לרכישה של אותו גורם, זולת קבלת מידע מוקדם על תוכן הדוחות. אם אין הסבר כזה, סביר שתיפתח חקירה בחשד לשימוש במידע פנים.

לדברי עו"ד עמית בכר, "תיק דנקנר התחיל כשהמערכת של רשות ניירות ערך זיהתה פעילות חריגה במסחר של אי.די.בי בימי ההנפקה. זה עורר את החשד הראשוני כי הפעילות הייתה חריגה בצורה דרמטית, של רכישות בהיקפים ובסכומים לא רגילים. המערכת מתריעה, מזהה פעולות חריגות והתנהגויות ודפוסים חריגים שמאפיינים מניפולציה או מידע פנים, שיש לו דפוס טיפה שונה. מתוך הדבר הזה התחילו את הבדיקה שהתחילה את החקירה. הנורה האדומה נדלקה סביב הגדלת הנפחים של המסחר במניות של אי.די.בי. אם ביום רגיל המסחר סבב סביב מיליון שקל ערך נקוב, פה דובר על 40 מיליון, שזו קפיצה דרמטית".

- אבל תמיד לפני הנפקות יש חריגות במסחר.

"נכון. תמיד לפני הנפקה יש ערנות. יומיים-שלושה לפני הנפקה יש עלייה במסחר, אבל פה הייתה קפיצה דרמטית גם ביחס לקפיצות שמתבצעות לפני הנפקות. וזה החשיד. לפני הפעילות הייתה ירידה בשער, ואחרי ההנפקה המשיכה הירידה בשער. המגמה בשלושת הימים הבעייתיים שבהם הריץ דנקנר את המניה הייתה בניגוד למגמה הכללית. כל הדברים האלה יחד הפעילו את מערכות החקירה ברשות ניירות ערך".

וכך זה התחיל, כשלא יודעים מי עומד מאחורי הפעילות, ולא מדמיינים שזה יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר. "זה יכול להיות סוחר או ספקולנט. בשלב הזה לא היה שום חשד נגד דנקנר. אחרי שחוקרי הרשות תפרו את הפרטים אחד לאחד, צץ נוחי דנקנר. כשזה התגלה, פיו של ראש צוות החקירה נפער, כי דנקנר הפך מיד לחשוד".