נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, לא מנותק מהמתרחש בחברה הישראלית. במסגרת דברים שנשא היום (א') ריבלין במסגרת וועידת ישראל לעסקים של "גלובס" הוא נטע תקווה באשר לשני נושאים כאובים בחברה, האחד הוא שילוב של אוכלוסיות מגוונות במעגל העבודה ואי-שיווין שמאפיין את החברה במדינת ישראל, והשני התייחס לתקשוב ולדרכי התקשור של האזרח עם גופים, בעיקר ממשלתיים - באמצעות פקס למשל. גם על נושא הגז, עליו "אנחנו עדיין מתקוטטים", לא פסח נשיא המדינה, שקרא לנוכחים, בכירות ובכירים במשק ש"לא לשקוט על השמרים".
"באמצעות ועידות מעין אלה וסיעור מוחות משותף, נוכל להתמודד טוב יותר עם האתגרים המרכזיים העומדים לפתחנו במיוחד שאלת ההשפעה המתמשכת של מהפכת המידע על העולם העסקי והכלכלי", אמר ריבלין וציין "מדינת ישראל הינה מדינה צעירה ומוקפת אויבים. היא מצויה בארץ קטנה וצרה ללא עומק אסטרטגי וללא אוצרות טבע יוצאי דופן, גם כשמצאנו גז, אנחנו עדיין מתקוטטים עליו, וזה בסדר. אולם, למרות המחסור הראשוני במשאבים ואולי דווקא בשל כך, רמת החדשנות והיזמות בישראל היא מהגבוהות בעולם וישראל ממוצבת בעולם כולו כ"סטארטאפ ניישן". ועדיין", אמר ריבלין, "אל לנו לקפוא על שמרינו. יש להישאר בתנועה מתמדת, ולהיערך כל העת אל הבאות, אל העתיד שכבר לא ממתין שאנחנו נבוא אליו, הוא מתקרב אלינו בצעדי ענק. דבר אחד חייב להיות ברור לכולנו. ממהפכת המידע לא נברח. ממהפכת המידע לא בורחים. אנחנו חייבים להתקדם איתה, ולהטמיע אותה בחיינו, כך שזו תסייע להיטיב את סביבתה הכלכלית, העסקית והתחרותית של מדינת ישראל.
"ה'סטראט- אפ ניישן' שלנו, לא יכול להתעלם, ממה שקורה אצלנו בחצר האחורית. כיום, שילוב מיילים בפניות ציבור, בוצע רק באופן חלקי מאד במשרדי הממשלה, בדרך-כלל בפנייה הראשונית. והמוסדות הממשלתיים, יחד עם הבנקים, קופות החולים ועוד, עדיין בפער משמעותי, מהמקובל ב-OECD - במקום שבו הפקס והנייר עדיין שולטים - יש כאלה שעדיין כותבים בעיפרון ובעט, נובע כמובן - לא תיתכן תרבות חדשנית המבוססת על מידע. אנחנו חייבים להתנער ולקדם את המהפכה על-ידי המדינה, ועל-ידי הזרוע של רשות התקשוב. אנחנו צריכים לשאוף לדיגיטציה מלאה של המידע, באופן שיביא לתועלת ישירה לאזרח, באמצעות ממשל יעיל שקוף יותר, אשר יספק שירותים משופרים ומעודכנים לכלל האזרחים".
נזכיר כי זהו נושא שעלה לא אחת על הפרק והוא מתקדם בעצלתיים, כפי שציין הנשיא בעצמו - במקום שבו עדיין נדרשים האזרחים לשגר פקס למשרד ממשלתי וכמוהו למוסדות נותני שירות בענפים אחרים - כנראה שלגישה השירותית יש עוד כברת דרך לעבור. בחודש ינואר האחרון אושרה הצעת חוק שתחחיב את משרדי הממשלה לחייב פניות מאזרחים במייל, ועדיין משלוח פקס כפי שנתקלים אזרחים רבים, היא פעולה שלא חלפה מהאג'נדה השירותית במדינה, 40 שנה אחרי שנכנסה תיבת המייל לעולמנו.
"מהפכת המידע טומנת בחובה פוטנציאל עסקי וכלכלי עצום", אמר ריבלין, "שימוש יעיל במידע ובכלים טכנולוגיים יביא להגדלת התפוקה, לשיפור משמעותי בפריון הנמוך יחסית, ולצמיחה בת-קיימא של המשק הישראלי. עם זאת, בראש סדר העדיפויות חייב להיות האדם ומהפכת המידע צריכה להעצים ולהעמיק את החברה האנושית. הבעיה היא, כמובן, שלצד היתרונות, המהפכה - הנמצאת בעיצומה - טומנת בחובה אתגרים וסכנות. היא אף עלולה, במידה רבה של סבירות, להחריף את אי-השוויון הגבוה בלאו הכי. זאת, באמצעות החלפת עובדים במכונות, ועל-ידי יצירת שוק עבודה קוטבי, בו מתקיימת הפרדה בין מגזרי "לואו טק" אשר מתאפיינים במיומנות נמוכה ובשכר נמוך, לבין מגזרי "היי-טק" אשר מתאפיינים במיומנות גבוהה ויעניקו שכר גבוה. בחברה זו, עלול להיווצר מצב בו 'המנצח זוכה בכל', בעוד יתר האוכלוסייה במדינת ישראל, תופקר לגורלה.
צמצום פערים והסרת חסמים
"יש קונצנזוס די ברור בין הכלכלנים שמהפכת המידע בשילוב עם הגלובליזציה גם אם היא תורמת לצמצום הפערים בין המדינות, היא מעמיקה את אי-השוויון בתוך כל אחת מהמדינות עצמן. פערים חברתיים מעין אלו הינם מתכון ודאי למועקה ואי-שקט בכל חברה דמוקרטית. ואכן, בספרות המקצועית, מועלות הצעות שונות, איך לצמצם את הפער ההולך וגדל, בתוך המדינות. מרבית ההמלצות, נוגעות בעיקר במיסוי יעיל, שיפור החינוך, והאוריינות הטכנולוגית, ופיתוח מאגרי מידע וביצוע משותפים לעסקים קטנים ובינוניים. אבל אני חושב שבמדינת ישראל, יש צעד נוסף שאנחנו יכולים, ומוכרחים לעשות.
"מדד ג'יני, שמודד את אי-השוויון בחלוקת ההכנסות, מצא כי אי-השוויון בישראל גבוה מאוד, בהשוואה לעולם. אבל השנה, פערי ההכנסות הצטמצמו, בעיקר בגלל הצטרפות גברים חרדים ונשים ערביות לשוק העבודה. הסרת חסמים, לגברים חרדים, ונשים ערביות, ושילוב של המגזרים והשבטים השונים, בתעשייה ובכלכלה הישראלית, זה הצעד הראשון, שאנו חייבים לעשות, ואתם ראשי המשק מסוגלים לעשות, כבר עכשיו. אתם חייבים להבין, אם לא יצרפו עוד אוכלוסיות במדינת ישראל, למעגל העשייה והתעסוקה, בסופו של דבר לא יהיה לכם איך לצמוח, לאן לצמוח, ולא יהיה מי שיכול לקנות את הסחורה והשירותים שלכם. אנחנו כאן יחד באותה סירה, ואם הפערים, בין צד אחד של הסירה לצד השני של הסירה יהיו עמוקים מדי, היא פשוט תטבע.
בשנה וחצי האחרונות, בית הנשיא מנסה להוביל יחד עם חברות מובילות במשק, את מיזם קולקטיב אימפקט בחברה הערבית. יצרנו מדדים ברורים, לשילוב ובמפגש שלי עם ראשי המשק, אני רואה ממש בעיני איך הדברים קורים. איך הד.נ.א. של חברות משתנה, מתגוון, וזה כמעט תמיד לטובה. אני לא אומר שאין אתגרים. לפעמים השילוב מלחיץ, וכשהמתח בין המגזרים האלה עולה, עולה גם סף הלחץ במשרדים, ובאתרי התעשייה. אבל כמו שאמרתי, אין לנו ברירה. זה נכון וטוב לכל חברה עסקית, לחדור לעוד ועוד מגזרים, לא רק כמספקת שירותים, אלא גם כמעסיק. האתגר המרכזי העומד לפתחנו טמון אפוא ביכולת לאמץ אל לבנו את השינויים וההתקדמות המדעית, ובמקביל לבצע צעדים מתאימים אשר ישמרו במידת האפשר על רמת פערים סבירה, ובתוך כך על המרקם החברתי ועל הסולידריות בין השבטים השונים. אני קורא היום לכולכם, התגייסו יחד איתי לאתגר. נטה שכם ונתגייס כולנו על-מנת לקדם את כלכלת העתיד, במרץ, בביטחון ובהעזה ומתוך אמונה גדולה ברוח האדם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.