רשות המסים קוראת לבית המשפט לדחות את הצעת הסדר החוב של איש העסקים אליעזר פישמן ולפעול לכינוס נכסיו. "מדובר בבקשה שכל כולה ניסיון נוסף לייצר מסלול חדלות פירעון VIP, שנועד למנוע מהחייב את 'עוגמת הנפש' של בדיקה וחקירה יסודית של נסיבות קריסתו הכלכלית, של התמודדות הלכה למעשה ולקיחת אחריות אמיתית וכנה עם יצירת חובות עתק של 5 מיליארד שקל" - כך מסבירים עורכי הדין מזי רנצלר ויעל בן משה בוך מרשות המסים את החלטתם להתנגד להסדר, המציע תספורת של 95% מהחוב.
אנשי רשות המסים ביקרו בחריפות את הסדר החוב שהגיש פישמן וכתבו: "הבקשה שהגיש פישמן אינה אלא שיר הלל לאיש העסקים המוצלח שלא באשמתו יצר חובות עתק לגופים פיננסיים ולקופה הציבורית ועתה מסכים ברוב טובו לשתף פעולה עם נושיו ולפעול למען החזר חובותיו. על כך, נושיו נדרשים להודות לו ולהסכים למחיקה של למעלה ממיליארד שקל (!) מחובותיו".
נזכיר כי בשבוע שעבר הגיש פישמן הצעה להסדר חוב לחוב בהיקף של 1.7 מיליארד שקל, שבגינו אין ביטחונות. ברשות המסים אומרים כי ההצעה המתוקנת של פישמן לא נותנת מענה לדרישות רשות המסים, "ועל כן דוחה רשות המסים מכל וכל גם את הצעת ההסדר המתוקנת ומבקשת מבית המשפט לשים סוף לניסיונותיו הבלתי נלאים של החייב לעכב את גביית חובו", לשון המסמך.
ברשות המסים מבקרים את התנהלותו של פישמן וכותבים עוד כי "החייב פעם אחר פעם מנסה להתל ברשות המסים ובבית המשפט הנכבד ולהציג מצג-שווא של מי שנוטל אחריות על מעשיו ושמתכוון לשלם את חובו, אולם מעשיו הוכיחו שעד היום כל מה שהצליח החייב לעשות הוא לעכב את תשלום חובו לרשות המסים. משכך, בית המשפט מתבקש לדחות את בקשתו ולתת צו כינוס".
רשות המסים גם מזכירה שהבנקים ביקשו וקיבלו אישור למכור נכסים של פישמן שהיו משועבדים להם. "לעומתם, לרשות המסים עד היום לא שולמה אגורה שחוקה אחת על-ידי החייב על חשבון חובו הפסוק והחלוט", אומרים ברשות.
ברשות מתנגדים להסדר לאור שיעור הפירעון הנמוך המוצע בו לעומת החוב שיישאר. מדובר בפירעון של פחות מ-90 מיליון שקל בגין חוב ללא ביטחונות של 1.7 מיליארד שקל (גם ביתרת החוב המגובה בביטחונות, שווי החוב גבוה משווי השעבודים). "פישמן מציע הסדר תוך הותרת חוב של מיליארדי שקלים, חוב אשר ללא ספק יהיה החוב הגבוה ביותר שהותיר אדם חדל פירעון בישראל".
חקירה לגילוי מלוא הנכסים
בנוגע למקורות הכספים בהסדר, טוענים ברשות כי הם תלויים ברצונו הטוב בלבד של פישמן, ולא מהווים את מלוא מקורות הפירעון הקיימים. "כך, למשל, אף שלטענת פישמן, חברות בשליטתו או שבהן הוא שותף חייבות לו עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים שאותם העביר להן כהלוואות בעלים, הוא בחר להציע בהסדר כי תצורף לו אך ורק הלוואת בעלים שהוא נתן לחברה אחת בסכום של 4 מיליון שקל", כותבים ברשות.
הרשות גם מתנגדת להצעת פישמן להעביר 4 מיליון שקל בלבד ממכירת הווילה שבה הוא מתגורר בסביון ורשומה על שם רעייתו, אף שהיא שווה יותר מכך. "לאור העובדה שמדובר באחוזה ששווה עשרות מליוני שקלים, מקוממת במיוחד 'תרומה' של אחוזים בודדים משווי זה, בסך של 4 מיליון שקל בלבד".
עוד מציינים ברשות כי "ההצעה לשלם רק 4 מיליון שקל ממכירת הווילה מחזקת את העיוות ואת חוסר הצדק בכך שחייב שחב במיליארדי שקלים מבקש להמשיך ולהחזיק בידיו נכסים במיליוני שקלים. כל זאת, בשעה שנושיו מתבקשים לתת לו הפטר מוחלט מחובותיו. יודגש בעניין זה, כי מגוריו של החייב באחוזה רחבת ידיים בעודו חייב מיליארדי שקלים מחייבת חקירה ובדיקה שבמסגרתה יש לבחון מתי נרכשה האחוזה, מהם מקורות המימון לרכישתה, שיתוף אישתו של החייב בחובותיו וכדומה".
הרשות גם מבקרת את ההצעה שפישמן ישלם לנושיו 50% מהכנסותיו בשנים הקרובות, במתווה דומה להסדר של נוחי דנקנר עם הבנקים. "חרף העובדה שבמסגרת הצעת ההסדר המתוקנת החייב נותר חייב גם לאחר מימוש הנכסים המוצעים על ידו, במיליארדי שקלים, הוא אינו מציע כלל לשלם את עיקרן המוחלט של הכנסותיו, אלא 50% בלבד".
רשות המסים קוראת לבצע חקירה אפקטיבית של נאמן לגילוי מלוא נכסיו של פישמן. "חקירה אפקטיבית בעניינים אלו ובעניינים נוספים יובילו למקורות ולנכסים נוספים ששייכים לחייב ולהלכה למעשה לנושיו", כותבים ברשות.
הרשות דורשת שהליך הבדיקה והחקירה יהיה מקיף, בניגוד להצעת פישמן למנות מומחה עם סמכויות מוגבלות יותר. ברשות מנמקים את ההכרח לבצע בדיקה מעמיקה יותר וכותבים: "למשל, בשנים האחרונות היקף האשראי צומצם על ידו בצורה משמעותית ובתחומי פעילות מסוימים אף נפרע במלואו. כל זאת, בשעה שלרשות המסים לא שולם דבר על חשבון חובה, חרף העובדה שהנה נושה, כאמור בדין קדימה".
עוד נכתב בהקשר זה: "יש לבדוק את אורח חייו של החייב כמו גם פרטים הידועים לו בדבר נכסיה, הכנסותיה, הוצאותיה וחבויותיה של בת זוגו, וחשוב מכול לפרט את הסיבות אשר הביאו אותו לחדלות פירעון, תוך שאלו צריכות להיבדק על ידו".
ההצעה של פישמן להסדר חוב
חובות פישמן למערכת הבנקאית מוערכים בכ-4.5 מיליארד שקל. 80% מהחוב הוא לבנק הפועלים ולבנק לאומי (כ-1.8 מיליארד שקל לכל אחד מהם), אך את הליך כינוס הנכסים הניעה רשות המסים, שתבעה ממנו חוב של 196 מיליון שקל, שנבע ממכירת החזקה שלו ב-2006. מלוא הכספים מהמכירה שימשו לפירעון חוב, ואילו הרשות דרשה לקבל מס מהליך המכירה.
תגובת רשות המסים, שעיקריה מובאים כאן, הוגשה לבית המשפט המחוזי בסוף השבוע האחרון, ימים ספורים אחרי שהגיש אליעזר פישמן את הצעתו להסדר נושים.
במקרה של הליך פשיטת רגל, יקבלו נושיו של פישמן (הבנקים ומס הכנסה) את נכסיו שאינם משועבדים, שהוערכו בעבר בכ-50-70 מיליון שקל. לכן, בניסיון לגרום לנושים להעדיף הסדר על פני הליך פשיטת רגל, מציע פישמן מלבד אותם נכסים שלושה מקורות נוספים להחזר החובות, בהיקף של 18 מיליון שקל - מקורות שלנושים לא אמורה להיות גישה אליהם בהליך של פשיטת רגל.
מקורות התשלום הם ממימוש נדל"ן, החזר הלוואת בעלים וקבלת חלק מהתמורה ממכירת ביתו בסביון, הרשום על שם רעייתו טובה פישמן. עוד מציע פישמן לקיים מנגנון שלפיו הוא יעביר מחצית מהכנסותיו ב-6 השנים הקרובות לנושים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.