רפואת העתיד: לצפות מראש התפרצות של מחלות

ד"ר קירה רדינסקי, המדענית הראשית של ebay בישראל, פתחה את המושב בנושא "רפואת העתיד: מערכת הבריאות בחזית הקדמית", בוועידת ישראל לעסקים 2016 של "גלובס". רדינסקי בחרה להתייחס תחילה לנושא ה-Big Data: "ניתן לבדוק השפעות לוואי של תרופות, במקום על עשרות או מאות אנשים - על מיליוני אנשים, וזאת באמצעות שימוש בטכנולוגיות Big Data. כאשר עושים ניסוי קליני, אין אפשרות לנטר את הנסיינים במשך שבועות/שנים. באמצעות חיפוש קורלציות - ניתן אף לצפות התפרצות מחלות, למשל כפי שגוגל עשו זאת - באמצעות ניטור חיפושים. התחזית האמורה, מקדימה את התפרצות המחלה במספר שבועות".

רדינסקי עמדה גם על בעיה באלגוריתם האמור: "אנשים החלו לחפש באינטרנט על שפעת החזירים - לא כי הם חולים בה, אלא כאירוע חדשותי. כלומר המידע לא תמיד נמצא ב-Data עצמו שאנו בודקים".

לדבריה, "לקחנו מיליוני ציוצים של אנשים, מיליארדי חיפושים. באמצעות אנליזה ניתן להוציא מהאינפורמציה גרף סיבתיות - מה גורם למה. כיום הגרף כולל 300 מיליון צמתים ומיליארד קשתות. ישנם דברים רבים שניתן לעשות על גבי הגרף, לדוגמה, לאתר התפרצות אבולה. המערכת יכולה לזהות שקפיצה בחיפושי אינטרנט על זהב ויהלומים גורמת לכריתת יערות לטובת תעשיית הכרייה. כריתת יערות גורמת לנדידת עטלפים, שבתורם משמשים נשאים למחלת האבולה. ההתפרצות בזאיר, לדוגמה, נבעה מילד בן 3 שאכל עטלף לא מבושל. כך זיהתה המערכת את הסיבות להתפרצות האבולה בזאיר".

עוד אמרה ד"ר רדינסקי, "בדוגמה אחרת, המערכת זיהתה קשר בין בצורת להתפרצויות כולרה באנגולה ובבנגלדש - אך לא בעולם המערבי. ניסינו לגרום למערכת להבין למה, באופן אוטומטי. מה שגילינו הוא דבר מעניין - יש שני דברים שמשפיעים על הקשר בין הבצורת להתפרצות: התמ"ג, ואחוזי המים ביחס לשטח. ב-2011 התחילה המערכת להתריע על התפרצות כולרה בקובה - לאחר 130 שנה שלא קרה דבר כזה. שנה וחצי לאחר מכן התחילו סופות טרופיות באיזור, והמערכת העלתה את הסבירות להתפרצות. המערכת לא מחליפה את הרופא - המערכת רק מעלה היפותזות באופן סטטיסטי. בעזרת מידע מסנסורים נוספים, כמו חיישנים בשדות תעופה, הצלחנו להעלות את יעילות המערכת".

רדינסקי דיברה גם על היבטי המחקר והטיפול ברפואה: "האם נוכל, באמצעות מערכות בינה מלאכותית, להריץ ניסויים ולהעלות היפותזות באופן אוטומטי?". רדינסקי ציינה את ישראל כמדינה שמחזיקה כמויות מידע נרחבות על חולים, אך "הרופאים לא ממש עוקבים אחריו. לדוגמה, באשר ליתר לחץ דם - אין הסכמה כוללת בין הרופאים על הטיפול הראוי. באמצעות ניתוח ה-Data של החולים, הצלחנו להעלות את יעילות הטיפול בניסויים שערכנו".

"דוגמה אחרת היא נושא הרפואה המותאמת אישית. בניסוי שערכנו, עקבנו מאושפזים בטיפול נמרץ ואחר ה-Data שלהם. גילינו שאם רמת החמצן בדם יורדת, גם בצורה איטית, הסיכוי לשרוד צונח דרמטית. אנחנו נותנים למערכת כיוון, תחום. היא קוראת את כל המאמרים בתחום, יוצרת קשר עם מאגרי המידע הרלוונטיים ומזהה את המידע שחסר לה - היא יכולה גם לבקש מאיתנו, החוקרים, לערוך ניסויים, כדי להשלים מידע שאין לה. הקונספט הוא לסיים את התהליך במצב שבו המערכת עושה הכל בעצמה, כולל ניסויים".

לסיכום, אמרה רדינסקי: "השילוב בין אנשי המחשב לאנשי הרפואה הוא העתיד של התחום, לדעתי. ישראל, ספציפית, היא מדינה שיכולה להוביל בעניין הזה".

"הפוטנציאל לחדשנות מבוססת מידע מוערך בעשרות מיליארדי שקל בשנה"

לאחר מכן, נשאה דברים שי-לי שפיגלמן, ראש מטה ישראל דיגיטלית. שפיגלמן הסבירה ש"ישראל דיגיטלית" הוא מיזם ממשלתי שהוקם לפני כשנתיים מתוך מטרה למנף את המהפכה הדיגיטלית כדי לאפשר צמצום פערים, צמיחה כלכלית והפיכת הממשל לחכם.

"ספציפית, נושא הבריאות הדיגיטלית מחולק לארבעה תחומים - Big Data, רפואה מרחוק - הנגשת רפואה איכותית גם לפריפריה, אפליקציות בריאות במובייל לשימוש פרטי ומקצועי, וכן תיקי הרפואה הממוחשבים והנגשתם לכל אנשי המקצוע.

"לפי ה-OECD, חדשנות מבוססת-מידע יכולה לשפר את הפריון ב-5%-10% במדינות מפותחות. גם בישראל, הפוטנציאל לחדשנות מבוססת מידע מוערך בעשרות מיליארדי שקל בשנה. בעולם הבריאות, ספציפית, התועלת מהמידע תבוא בצורת מניעה ואבחון מוקדם של מחלות, שיפור הטיפול הרפואי (כפי שדיברה קירה), וכן בתחום הניהול והתפעול".

שפיגלמן הדגישה את יתרונותיה של ישראל בתחום: "מערכת הבריאות של ישראל היא מהמובילות בעולם בכמות המידע שבו היא מחזיקה. למרות הפערים בטיפול בין חולים, המערכת גם נחשבת למתקדמת מאוד מבחינה טכנולוגית. לבסוף, קיימת גם סביבה יזמית תומכת ושפע כוח אדם מקצועי. בסופו של דבר, מי שיחולל את המהפכה הוא השוק הפרטי - הממשלה צריכה להסיר את החסמים".

שפיגלמן ציינה את הערכת דלויט, לפיה פוטנציאל מהפכת המידע במערכת הבריאות בישראל הוא כ-10 מיליארד דולר בשנה - מתוכם כמיליארד דולר בהתייעלות פנימית של המערכת, ועוד כ-9 מיליארד דולר בחיסכון כלכלי למשק.

לבסוף, הציגה שפיגלמן את תוכנית העבודה הלאומית בתחום, המערבת אלמנטים ממגוון תחומים: תעשייה, אקדמיה, בתי חולים וקופות חולים, ממשלה (הפחתת רגולציה והסרת חסמים משפטיים) ופיתוח הון אנושי - עידוד מצוינות והחזרת מוחות לישראל.