המדינה הגישה היום (ב') לבג"ץ את תשובתה לעתירות בנושא עלייתו של תאגיד השידור הציבורי לאוויר כבר ב-1 בינואר, והודיעה כי היא מתכוונת לבטל את האפשרות הזאת בחקיקה, ולאשר לתאגיד לעלות לאוויר רק ב-30 באפריל 2017.
נזכיר כי בתיקון המקורי לחוק, כי שנקבע בקיץ, הוסכם כי תאגיד השידור יוכל לעלות לאוויר כבר ב-1 בינואר, באישור שר התקשורת ושר האוצר, אם מועצת התאגיד תודיע מראש כי הוא אכן מוכן לכך. באוקטובר אכן הגישה המועצה מסמך מוכנות כזה, אך האישור של השרים לא ניתן לה. בתגובה לכך הוגשו לבית המשפט שתי עתירות: עתירה אחת הוגשה על-ידי ח"כ איתן כבל, עו"ד אלדד יניב ועמותת "הצלחה", באמצעות עורכי הדין יובל יועז ואלעד מן; ועתירה שנייה הוגשה על-ידי ארגון העיתונאים.
כעת, כאמור, השיבה המדינה על העתירות, והיא מבקשת מבג"ץ שהות על-מנת לשנות את החוק כך שאפשרות העלייה בינואר תוסר ממנו. המדינה לא מנמקת במסמך התשובה מדוע בעצם היא מעוניינת לשנות את החוק ולעכב את מועד עלייתו של התאגיד, אלא מסתפקת בהסבר שנוגע ל"שיקול-הדעת הנתון לשרים ולממשלה לקדם חקיקה" ול"שיקול-הדעת הרחב שנתון מטבע הדברים למחוקק".
עוד מצוין בתשובה כי תיקון החקיקה שמבקשת המדינה לבצע כעת הובא בפני היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, וזה קבע כי "אין מניעה משפטית לכך".
"טירוף מערכות"
נציין כי העלות הנוספת של הפעלת רשות השידור במשך 4 חודשים נוספים, כשבמקביל מוזרם כסף גם לתאגיד שממשיך לחכות לעלייתו לאוויר, מוערכת בכמה עשרות מיליוני שקלים בחודש, כשלאורך התקופה סך הסכום עשוי להצטבר לכ-150 עד 200 מיליון שקל.
עורכי הדין יובל יועז ואלעד מן, שהגישו את העתירה הראשונה בנושא, הודיעו כי יבקשו להגיב לתשובת המדינה, ומסרו כי "נתניהו וכחלון נבהלו מהסמכות שחוק השידור הציבורי מסר בידיהם. משהבינו שהתאגיד מוכן לתחילת השידורים, וכל חודש עיכוב עולה למשלם המסים מיליוני שקלים, אין הצדקה לסירובם לבקשת התאגיד להקדים את תחילת השידורים. אחרי שמשרד התקשורת ניסה לטעון כי התאגיד אינו מוכן לשידורים במישור ההנדסי ובמישור גיוס כוח-אדם, טענות שהתנפצו ברעש גדול - נתניהו וכחלון מודים שהחוק פשוט לא מתאים להם כי הוא מוצלח מדי. זהו צעד נוסף בטירוף המערכות שאחז בממשלה, נוכח האפשרות שיקום שידור ציבורי מקצועי ועצמאי בישראל".
מארגון העיתונאים, המייצג את עיתונאי תאגיד השידור, נמסר: "תשובת המדינה לבג"ץ היא שערורייתית ומשקפת זלזול במעמד החוק ובכספי הציבור. שר התקשורת ושר האוצר לא טורחים להסביר או לנמק מדוע הם אינם עומדים בלשון החוק ומאפשרים לתאגיד להתחיל לשדר החל מ-1 בינואר, אלא רק מצהירים כי בכוונתם לשנות את החוק לאחר שכבר התעלמו ממנו ברגל גסה. תשובה זו נראית כעוד ניסיון של ראש הממשלה לעכב את הקמת התאגיד כדי להרוויח זמן שבו יוכל לרוקן מתוכן את החוק, לפגוע בעצמאותו העיתונאית ולהכפיף אותו לשליטת פוליטיקאים.
"ועד עיתונאי תאגיד השידור הישראלי מדגיש כי יעמוד על הפרדה מוחלטת בין העיתונאים לדרגים הפוליטיים, כפי שעוגנה בחוק התאגיד המקורי".
כחלון: "אין דיל"
אם בג"ץ יקבל את תשובת המדינה ויאפשר לה לפעול לשינוי החוק, פירוש הדבר הוא שראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו, קונה לעצמו עוד זמן, שבמהלכו ינסה ככל הנראה למסמס את הקמת התאגיד או לכל הפחות להחליש אותו.
כפי שכבר דיווחנו כאן בעבר, שר האוצר משה כחלון מוכן למתווה שלפיו אחוז עובדי רשות השידור בתוך התאגיד החדש יהיה גבוה יותר מהמצב כיום (כיום החוק מחייב ש-51% מעובדי התאגיד יגיעו מהרשות), וייתכן כי בין השניים תושג הסכמה כי כל העובדים שייקלטו מעתה בתאגיד יגיעו מרשות השידור. יחד עם זאת, נושא החלפת ראשי התאגיד, היו"ר גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ, שנתניהו אינו מעוניין בהם, נראה כרגע בעייתי יותר עבורו מבחינה חוקית.
היום, במהלך ועידת ישראל לעסקים של "גלובס", נשאל השר כחלון האם ישנה הסכמה בינו לבין נתניהו לגבי התאגיד והשיב: "אין דיל, עד היום לא הגענו להסכמה".
כשכחלון נשאל על-ידי המראיינים, אלי ציפורי וסטלה קורין-ליבר, אם יהיה מוכן להמשיך ולהפעיל את רשות השידור אם יוכח לו כי הדבר לא יוביל לפריצה תקציבית, הוא ענה: "אם יוכיחו לי (שאין פריצה תקציבית) - אין לי שום בעיה, אני לא נגד. אני רוצה שיהיה שידור ציבורי ושהתקציב של היוצרים והיצירה המקומית יישמר, כי זה חשוב מאוד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
