"כשהבחירות בארה"ב מאחורינו ודונלד טראמפ הוא הנשיא עם רוב רפובליקני בבית הנבחרים ובסנאט, כל התוכניות של הילארי קלינטון לריסון מחירי התרופות ירדו לטימיון", כותב אנליסט הפארמה של בית ההשקעות IBI, סטיבן טפר, בסקירה מיוחדת לגבי שוק הפארמה ובעיקר חברות הגנריקה, לרגל סיום השנה ופרסום דוחות החברות בארה"ב.
טראמפ אמנם אמר כמה פעמים שבכוונתו לרסן את מחירי התרופות, אולם לדעת טפר הוא אינו נחוש כמו קלינטון ואין לצפות שינקוט בקרוב בצעדים חריפים. "יהיה לו קשה לפעול בניגוד לרוב הרפובליקני בסנאט ובקונגרס, שבעיקרון מתנגד לכל רגולציה על מחירי התרופות".
טפר מאמין שבעקבות זאת, שוק הפארמה יעשה כעת תיקון. "בשנה וחצי האחרונות, ענף הפארמה בכלל והענף הגנרי בפרט הציגו ביצועי חסר (ירידה של 23% במדד ה-DRG יחסית לעליה של 4.4% במדד ה-S&P500)", ממשיך טפר. "אני צופה תיקון ב-2017, בייחוד בענף הגנרי החבוט, שיחזיר את מחירי המניות לטווחי מכפילים המשקפים את ערכן הכלכלי".
טפר מבסס את התזה שלו על כך שהגנריקה היא הפתרון, ולא הבעיה, בעולם שממוקד בהורדת מחירי התרופות. "ענף התרופות הגנריות הוא תחרותי ובו המחירים מתונים ורציונליים, ומשקפים את היקף התחרות הספציפי לכל מוצר", אומר טפר. "ב-2014 התרופות הגנריות בארה"ב היוו כ-88% מהיקף המרשמים שהונפקו, אבל בקושי שליש מסך ההוצאה הכספית על תרופות. עלותו של מרשם ממוצע לתרופת מקור גבוה פי 19 מעלות מרשם לתרופה גנרית".
הגנריקה זולה יותר
נכון, הוא אומר, יש כשלים גם במחירי התרופות הגנריות, שנובעים מרגולציה כבדה על האיכות בארה"ב ומנגד רגולציה כבדה על המחיר במדינות אירופאיות ואחרות, כך שהגנריקה בארה"ב יקרה מאשר ביתר העולם. אולם עדיין משתלם למשלם (לעתים קרובות הממשלה) לקדם גנריקה על-פני מקור. במשך עשור (2014-2005) חסכו התרופות הגנריות למערכת הבריאות בארה"ב 1.7 טריליון דולר, כשהחיסכון צומח בכל שנה.
יצוין כי למרות שהפוליטיקאים הדמוקרטיים בארה"ב מציגים מחקרים שמלמד על עליה אגרסיבית במחירים גם בענף התרופות הגנריות, קיימים גם מחקרים הסותרים טענה זו. ארגון התרופות הגנריות טוען שבממוצע מחירי התרופות הגנריות נמצאים בירידה, כשגם ב-2014 ירדו בכ-4%. לפי הארגון, רוב מוחץ של התרופות הגנריות (73%) זול מבעבר, אך מספיק מספר מצומצם של תרופות שמחיריהן ירשמו עליות משמעותיות, על-מנת ליצור את הרושם של עליית מחירים כוללת.
גם מחקר של משרד הבריאות האמריקאי (HHS) מצא שמתוך 200 התרופות הנמכרות ביותר ב-2005-2014 במסגרת תוכנית המדיקייר, רק 22% (בממוצע) התייקרו ריאלית, במונחים של מחירי יצרן (AMP).
כך מעלים מחירים
בשביל להבין לאן מתקדם שוק הגנריקה, יש לשאול האם בכלל צריך התערבות של הרגולטור בענף והאם התערבות כזו יכולה להועיל, אומר טפר. יש לשאול מתי ישנן עליות מחירים בתחום הגנריקה, וטפר מביא מספר גורמים לכך:
1. רכישות ומיזוגים, שמקטינים את התחרות, אך לדבריו העליה גם במקרים אלה אינה דרמטית.
2. מחסור בתרופות כתוצאה מבעיות ייצור, איכות ומהכבדה ברגולציה - דינמיקה כזו מאפשרת לחברות המתחרות לנצל את המצב ולהעלות מחירים. העלאת המחירים אמנם מכבידה על הצרכנים, אך היא מעודדת את היצרנים לייצר את התרופות הנמצאות במחסור, וניסיון של הרגולטור להתערב בכך - עלול לקבע את המחסור או לעודד כניסת תרופות פחות איכותיות.
3. שוק התרופות מתאפיין בביקוש קשיח ובביזור לקוחות, המאפשר ליצרני התרופות לעלות מחירים באגרסיביות גם אם יש תחרות. ישנו כלל אצבע שאומר שכדי שהמחירים יהיו תחרותיים, צריך לפחות 4-3 מתחרים גנריים. לכן צריך דווקא לעודד את התחרות, להאיץ את תהליך האישור לתרופות הללו ובוודאי לא לחנוק את החברות
4. הסכמים בין חברות שמקטינים את התחרות למוצרים מסוימים. זהו נוהג פסול, שלרוב גם אסור לפי חוק, ולרגולטור יש אמצעים כדי למנוע אותו.
אם כך, אין צורך ברגולציה על הגנריקה ונראה שטראמפ גם לא מתכוון להשית כזו, אומר טפר.
הורדת מס: חדשות טובות לפארמה
טראמפ גם הצהיר בעבר שיבטל את תוכנית הבריאות של אובמה, שהוטמעה בשנים האחרונות, אבל לדעת טפר, ספק אם ישנה אותה באופן קיצוני. גם אם ישנה מרכיבים ממנה, לא צפויה השפעה מהותית על חברות הפארמה.
אז מי יושפע? בטווח הקצר ובשל אי הוודאות סביב המדיקייר, צפוי אפקט שלילי בעיקר על נותני שירותי בריאות, כגון בתי חולים. בטווח הקצר, גם חברות שעוסקות במכשור הרפואי ובמערכות מידע רפואיות, צפויות להיפגע ישירות מההקפאה. לעומת זאת, בטווח הארוך חברות עם טכנולוגיות רפואיות איכותיות שמקטינות את העלות הכוללת של הטיפול בחולה, ימשיכו להיות אטרקטיביות.
יצוין שהורדת מס החברות בחדות מ-35% ל-15%, נמצאת במוקד המדיניות של טראמפ, מה שצפוי להשפיע באופן חיובי בעיקר על החברות בארה"ב, ופחות על חברות שהצליחו להתחמק (כמו פריגו שהפכה בעקבות מיזוג לחברה אירית) ומשלמות לפי שיעורי מס מופחתים. בנוסף, חברות יקבלו עידוד להחזיר הביתה רווחים כלואים ולייצר יותר מהרווחים השוטפים בארה"ב.
ניתן להניח שפעילות המיזוגים והרכישות בארה"ב תואץ עם חזרתו של ההון שהיה כלוא בחוץ, ומנגד חברות הממוקמות במדינות עם שיעורי מס נמוכים וקיבלו בעבר ערך כלכלי רק על העובדה שהן יכולות לשמש כמקלטי מס, יהיו הרבה פחות אטרקטיביות.
באופן כללי נראית בענף הבריאות הזדמנות השקעה לטווח הארוך, שנובעת מהצמיחה בביקושים, הזדקנות האוכלוסייה והמשך הרחבת האוכלוסייה המבוטחת - תהליך שיהיה קשה מאוד לעצור.
באשר ל-טבע , מיילן ו-פריגו , אומר טפר: "טבע נסחרת במכפיל נמוך מאוד של 6.2 על תחזית הרווח ל-2017. אנו ממליצים על טבע בקניה לטווח הארוך, תוך ניצול הירידות החזקות ותוך נטילת סיכון בטווח הקצר. הירידות משקפות אובדן אמון של שוק ההון בהנהלת החברה ותרחיש פסימי מדי לגבי הפעילות הגנרית והאפשרות לקריסה בקופקסון כבר בתחילת 2017.
"להערכתנו, השוק אינו מתמחר את הטרנספורמציה שטבע עוברת עם רכישת אקטביס, את הקשיים של המתחרות לקבל אישור FDA לגרסה גנרית לקופקסון, ואת צבר התרופות הייחודיות של החברה, שצפוי להבשיל כבר ב-2017.
"בשפל שבו נמצאת החברה, היא עלולה להפוך ליעד לרכישה, וכמובן בפרמיה משמעותית על שוויה הנוכחי. גם שמועות על רוכש פוטנציאלי, צפויות לעורר את המניה".
באשר למיילן אומר טפר: "כשפרשת האפיפן מאחורינו, נשארנו עם מובילה גנרית במכפיל 6.6. לאחר שטראמפ נבחר עם קונגרס רפובליקני והאיום הרגולטורי על מחירי התרופות ירד מהפרק, אנו מתחזקים בהמלצה שלנו לקנייה במיילן, שנסחרת במכפיל 6.6 על הרווח הצפוי ל-2017".
לעומת זאת פריגו, בנטרול נכס התמלוגים של טיסברי, נסחרת במכפיל גבוה של 15. טפר: "היא מציגה חולשה בכל תחומי הליבה, בעיקר בפעילויות הגנריקה במרשמים ומותגי הבריאות ללא מרשם (אומגה). במהלך 2016 החברה הורידה את תחזיות הרווח המתואם למניה ב-28%, במצטבר. מגוון הפעולות בהן נוקטת החברה לייצוב את מצבה ייקחו זמן, ואנחנו עדיין לא רואים את האופק שבו היא חוזרת לצמיחה".
המלצות לענף הפארמה.pdf
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
