מדד הדמוקרטיה הישראלית: ירידה באמון הציבור בפוליטיקאים

בשנת 2016 חלה ירידה משמעותית באמון האזרחים בפוליטיקאים - כך עולה מהמדד השנתי שמפרסם היום (ב') המכון הישראלי לדמוקרטיה בנוגע לסוגיות הבוערות בחברה הישראלית. עוד עולה מהדוח שהוגש לנשיא המדינה ראובן ריבלין כי המתח בין יהודים וערבים מתחזק, לצד האמון של האזרחים זה בזה.

המדד מתפרסם מדי שנה מאז 2003, ונערך על ידי צוות מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות. אחד הממצאים המרכזיים במדד מעיד על התערערות אמון הציבור במוסדות השלטון, ביחס לשנה שעברה.

בתחתית הרשימה נמצאים המוסדות הפוליטיים: אמון הציבור בכנסת עומד על 26.5% (לעומת 35% אשתקד), האמון בממשלה עומד על 27% (לעומת 36% אשתקד) ואילו האמון במפלגות עומד על פחות מ-14% (לעומת 19% אשתקד).

ירידה באמון חלה גם בנוגע לגופים והמוסדות הציבוריים. כך למשל, האמון במשטרה עומד על 40% לעומת 42.5% בשנה שעברה, האמון בבית המשפט העליון עומד על 56% לעומת 62%, האמון במוסד הנשיאות עומד על 61.5% לעומת 70%, ואילו בנוגע לאמון הציבור בתקשורת - חלה ירידה משמעותית והוא עומד על 24% בלבד לעומת 35.5% בשנה שעברה. המוסד היחיד השומר על רמת האמון הגבוהה בקרב הציבור, הוא צה"ל שזוכה לאמון בקרב 90% מהציבור היהודי לעומת 93% אשתקד, ו-82% באוכלוסייה כולה.

באשר לפוליטיקאים עצמם, 75% מהישראלים סבורים כי הפוליטיקאים מנותקים מהבעיות ומהצרכים של הציבור. 79% מהם אף סבורים כי הפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם על פני האינטרסים של הציבור שבחר בהם. עוד עולה כי 47% מהישראלים חשים כי אין בישראל מפלגה שמייצגת את השקפותיהם בצורה טובה.

עניין אחר מתייחס לאמון במנהיגים הערבים בישראל: 61% מהנשאלים הערבים שלקחו חלק במדד טענו כי המנהיגים הערבים דואגים בעיקר לבעיות של הפלסטינים בגדה ובעזה ופחות מדי לבעיות של הערבים הישראלים.

86% מהציבור היהודי: "גאים להיות ישראלים"

במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים כי על פי מדדים בינלאומיים, מיקומה בעולם של הדמוקרטיה בישראל אינו גרוע, אם כי בתחומים מסוימים יש מקום רב לשיפור. מתוך 12 מדדים בינלאומיים שהורכבו על ידי גופים בינלאומיים כמו הבנק העולמי, יחידת ההערכה של האקונומיסט ועוד, ישראל ממוקמת ברבעון העליון במדדי ההשתתפות הפוליטית, תפקוד הממשלה, שלטון החוק, תפיסת השחיתות, איכות הרגולציה והפיתוח האנושי. במדדי הזכויות האזרחיות נמצאת ישראל ברבעון השלישי בלבד ובמדד היציבות הפוליטית והיעדר אלימות וטרור ממוקמת ישראל ברבעון התחתון.

למרות זאת, וחרף ההידרדרות באמון הציבור בפוליטיקאים ובמוסדות הפוליטיים רוב אזרחי המדינה גאים בהיותם ישראלים (86% מהיהודים ו-55% מהערבים). 36% מהישראלים סבורים שמצבה הכללי של המדינה טוב, 40% סבורים שהוא "ככה-ככה" ו-23% סבורים שהוא רע. כמו כן, מהמדד עולה כי שני שליש מהישראלים אופטימים לגבי עתידה של ישראל, וכי מרבית היהודים (71%) מסכימים עם הקביעה שישראלים תמיד יכולים לסמוך על ישראלים אחרים לסיוע בשעת צרה. בקרב הציבור הערבי קיימת פחות נחרצות בנוגע לשאלה זו, כשרק 42% מהנשאלים הערבים הסכימו עם האמירה.

"קבלת החלטות ביטחוניות - ברוב יהודי בלבד"

יחסי יהודים-ערבים מקבלים ביטוי נרחב במדד. 53% מהישראלים סבורים שהמתח החזק ביותר בחברה הישראלית הוא המתח בין יהודים וערבים. מדובר בעלייה של 6% לעומת השנה שעברה. רק 24% סבורים שהמתח החזק ביותר הוא בין ימין לשמאל, 10.5% החושבים שהמתח החזק ביותר הוא בין דתיים לחילונים ורק 1.5% בלבד הסבורים שהמתח בין מזרחים לאשכנזים הוא החזק ביותר בחברה הישראלית.

בהקשר זה, 53% מהיהודים סבורים שאזרחי ישראל הערבים מקופחים לעומת היהודים. למרות זאת, קרוב למחצית מהיהודים (44.5%) תומכים בכך שישראל תזרים יותר כספים ליישובים יהודים מהערביים, זאת מתוקף היותה מדינה יהודית. כמו כן, 59% מהנשאלים היהודים מתנגדים לצירוף מפלגות ערביות לממשלה ולמינוי שרים ערבים. עם זאת, במכון מציינים כי המדד העלה נכונות ניכרת לקירבה חברתית המתבטאת בשכנות, חברות ועבודה משותפת בין יהודים לערבים, למעט נושא הנישואין שהוא בבחינת טאבו בשתי האוכלוסיות.

ממצא מעניין נוסף נוגע להתנהלות בין יהודים וערבים בסוגיות ביטחוניות. 72% מהיהודים חושבים שהחלטות גורליות בנושאי שלום וביטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי בלבד. 62.5% מהיהודים סבורים שבמלחמה בטרור אין מקום לשיקולי מוסר. הנשאלים אף הביעו הסכמה כי כי מותר להשתמש בכל האמצעים כדי למנוע פיגועים ו-51% סבורים שאם השב"כ, המשטרה או הצבא חושדים במישהו שהוא מעורב בטרור, צריך לתת להם את הסמכות המלאה לנהל את החקירה בלי שום מגבלות חוקיות.

"הירידה באמון - חלק ממגמה עולמית"

"המבנה החברתי הישראלי, והאתגרים המדיניים הם ייחודיים", אמר הנשיא ריבלין בעקבות המדד. "החלוקה למגזרים שונים, כמו גם החיים בתוככי מרחב גיאוגרפי לא דמוקרטי, ההתמודדות עם אויבים מבחוץ, מתקפות טרור ומדינות עוינות מציבות את הדמוקרטיה הישראלית במבחנים מורכבים פעם אחר פעם. הדמוקרטיה הישראלית עמדה במבחנים קשים ויכלה להם ואנחנו צריכים לגייס את כל הכוחות כדי להצליח להתמודד עם האתגרים הנוכחיים. נשמת אפה של הדמוקרטיה היא קיומן של אלטרנטיבות מדיניות ורעיוניות והנכונות לאפשר סביבה פלורליסטית, מוגנת, שתעודד את הביקורת, את האתגר, ואת המחלוקת".

"הירידה הדרמטית של אמון הציבור במוסדות השלטון- הכנסת, הממשלה והמפלגות, משקפת מגמה עולמית של היחלשות המוסדות הפוליטיים", הסביר יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. "כמובן שלישראל יש את המאפיינים הייחודיים לה, שחלקם נעוצים בשיטת הממשל המתאפיינת בחוסר יציבות פוליטי, וחלקם קשורים לחוסר היכולת של הכנסת לפקח על עבודת הממשלה. הציבור הישראלי לא מאמין לפוליטיקאים שפונים יותר ויותר לסקטורים צרים וקיצוניים המייצרים נרטיב וסדר יום של הכאן והעכשיו".