אלאור אזריה הורשע בהריגה: "ביצע ירי ללא הצדקה"

במשך כשעתיים וחצי הקריאה היום (ד') בשקט ובסבלנות שופטת בית הדין הצבאי, אל"מ מיה הלר, את הכרעת דינו של סמל אלאור אזריה, חייל חטיבת "כפיר" המכונה "החייל היורה", ואשר משפטו הפלילי מעסיק את הציבור הישראלי ואת מנהיגיו מזה חודשים ארוכים ומעורר פולמוס ציבורי נרחב.

השורה התחתונה של הכרעת הדין של בית הדין הצבאי הייתה חד-משמעית - אזריה אשם בהריגתו של המחבל הפצוע, עבד אשריף, בחברון ב-24 במארס 2016 ובהתנהגות שאינה הולמת.

גזר דינו של אזריה יימסר בעוד כחודש, ועורכי דינו של אזריה הודיעו כבר היום כי הם יערערו על הכרעת הדין.

התובע, עו"ד נדב ויסמן, אמר לאחר הכרעת הדין כי ייתכן שהתביעה תדרוש את מאסרו בפועל של אזריה כבר בשבועות הקרובים, עוד בטרם מתן גזר הדין. "השופטים הרשיעו את אלאור פה-אחד", אמר ויסמן. "הם קבעו שהוא ירה ללא הצדקה. זה לא יום שמח עבורנו, היינו מעדיפים שהמעשה לא היה נעשה ולא היינו פה. הכרעת הדין חשובה, ברורה, חד-משמעית ומדברת בעד עצמה".

במעמד ההקראה נכחה בני משפחתו של אזריה ועיתונאים רבים שנדחסו אך בקושי לאולם א' בבית הדין הצבאי בקריה בתל-אביב. אזריה עצמו ישב בשורה הראשונה והאזין ברוב קשה לשופטת שהעבירה ביקורת נוקבת על התנהגותו ועל טענות ההגנה הסותרות והשקריות שהעלה, לדבריה, במהלך המשפט. מדי פעם הוא חייך, ודומה היה שמחשבותיו נודדות למקומות רחוקים.

גם חבר הכנסת, אורן חזן, וחבר הכנסת לשעבר, שרון גל, התומכים באזריה, נכחו בדיון. מבחוץ נשמעו מדי פעם צפירות המכוניות וקריאות המפגינים שבאו לתמוך באזריה ולמחות על עצם העמדתו לדין. הדיווחים מבחוץ רמזו גם כי השקט המתוח שבתוך כתלי בית הדין כבר התחלף מחוצה לו לסערה ולאלימות. לאחר שהבינו כי אזריה הורשע בהריגה, פרצו כמה מבני משפחתו בבכי.

במסגרת הכרעת הדין המרשיעה דחו הלר וחבריה להרכב בית הדין הצבאי, סא"ל ירון סיטבון וסא"ל כרמל וואהבי, אחת לאחת את טענות ההגנה שהעלו סנגוריו של אזריה, ובראשן את הטענה המרכזית כי פעל מתוך הגנה עצמית.

שלושת השופטים פסקו כי "לא הייתה מחלוקת על כך שהנאשם ירה בראשו של המחבל. קבענו כי הירי היה אסור בנסיבות המקרה. בנוסף, הוכח בפנינו למעלה מכל ספק סביר כי מתקיים קשר סיבתי בין הירי שביצע הנאשם לבין מותו של המחבל אלשריף".

לדברי בית הדין, קביעות אלה מבססות את היסוד העובדתי של עבירת ההריגה. השופטים הוסיפו כי הוכח בפניהם למעלה מכל ספק סביר כי "הירי שביצע אזריה לא היה נעוץ בסכנה שנשקפה מהמחבל, אלא הסיבה לירי נעוצה בכך שהמחבל תקף בסכין את חבריו של אזריה ליחידה ואף פצע אחד מהם, ולפיכך 'הגיע למחבל למות'".

השופטים כתבו כי "הראינו כי הנאשם היה מודע לכך שירי לראש גורם בסבירות גבוהה למוות. אשר על כן, אנו קובעים כי הוכח במידת הוודאות הדרושה בפלילים כי הירי שביצע הנאשם לראשו של המחבל מקיים יחס חפצי של כוונה" .

השופטים הדגישו כי "האמירה של אזריה בסמוך לירי כי 'הגיע למחבל למות' היא משמעותית ביחס להכרעה השיפוטית. זהו לב-לבו של התיק". הם קיבלו בנקודה זאת את גרסת חברו לנשק של החייל שהעיד כי שמע מאזריה כי "מגיע למחבל למות".

בית הדין קבע כאמור כי אזריה לא העלה בזמן אמת חשש מסכין או ממטען על המחבל. כן נדחתה הטענה כי העובדה שהמחבל היה לבוש במעיל גרמה לאזריה לחשוב שהוא ממולכד. גם את טענתו החלופית של אזריה לפיה המחבל כבר היה מת בעת שירה בו דחו השופטים והם קבעו כאמור כי הירי של אזריה הוא שהביא למותו. הם עשו כן תוך שהם העבירו ביקורת נוקבת על הסתירה שבין טענה זו לטענת ההגנה העצמית. "הנאשם מנסה לאחוז את החבל בשני קצותיו בטענות ההגנה", כתבו השופטים ואמרו כי מדובר בגרסה כבושה של אזריה.

השופטים העבירו ביקורת נוקבת על דרך ההגנה בה בחרו הסנגורים, עורכי הדין אילן כ"ץ ואייל בסרגליק. בין היתר נפסק כי "ההגנה לא בחלה בהאשמות חמורות למדי שכוונו כלפי התביעה הצבאית בכלל והעומד בראש מערכת אכיפת הדין בצה"ל, הפרקליט הצבאי הראשי, בפרט. מדובר בטענות חמורות אשר אנו לא מצאנו להן בסיס, ואנו קובעים כי נטענו בעלמא".

בית הדין הצבאי דחה גם את הטענות שהעלתה ההגנה בדבר השפעת התבטאויות בגנות מעשיו של אזריה על העדים. אזריה וסנגוריו טענו כי לא רק שאמירות ברורות של שר הביטחון לשעבר, משה בוגי יעלון, ושל הרמטכ"ל, גדי אייזנקוט, כנגד מעשי הנאשם השפיעו על העדים, הן בעת מסירת עדותם במצ"ח והן בפני בית הדין, אלא שגם המפקדים, בכל שרשרת הפיקוד: בחטיבה, בגדוד ובפלוגה, אליה השתייך הנאשם, ערכו שיחות עם דרג הפיקוד הזוטר והחיילים ביחידה, והבהירו עמדתם בדבר הפסול שדבק במעשים.

ההגנה טענה כי בהינתן שצה"ל הוא מערכת היררכית מובהקת, הרי שעמדת המפקדים, שהובעה באופן נחרץ, עמדה לנאשם אזריה לרועץ, עת העידו נגדו חבריו ליחידה, תחילה במצ"ח ולאחר מכן בפני בית הדין.

השופטים דחו את הטענות הללו תוך שקיבלו את עמדת התביעה הצבאית לפיה השיחות של הדרג הפיקודי הבכיר עם הדרג הפיקודי הזוטר והחיילים, נעשו לאור החובה "להעביר לחיילים את הלקחים שהופקו מהאירוע, על מנת שטעויות שהתרחשו בו לא יישנו בפעילות המבצעית הבאה". נקבע כי עמדה פיקודית חייבת להיות ברורה וחייבת להיאמר. "אם המפקדים חושבים שבוצע ירי בניגוד להוראות הפתיחה באש חובתם לומר זאת".

השופטים אף קיבלו כמהימנות את עדויות המח"ט והמג"ד לעניין תכני השיח שבוצע עם החיילים. נקבע כי מדובר היה בהתבטאות תקינה שלא דבק בה פגם. "תכליתן של שיחות המפקדים הוגדרו באופן מיטבי וממצה על-ידי המג"ד, סא"ל שפירא: "התחקיר של היום הוא התדריך של מחר". דהיינו, לימוד הכוחות את המותר והאסור בפעילות המבצעית הבאה, והכל בהתאם לממצאי התחקיר המבצעי. שוכנענו, כי טענות ההגנה לפיהן נועדו השיחות לשם "רדיפה" של הנאשם, "שטיפת מוחם" של החיילים נגד הנאשם או על מנת לפגוע בהגנת הנאשם, לא בוססו מבחינה עובדתית והן מנוגדות לראיות שהובאו בפנינו, לרבות על-ידי ההגנה עצמה". תם. אך לא נשלם.

מחבל שוכב גוסס, חייל יורה בראשו, מצלמה מצלמת   

סמל אלאור אזריה, לוחם בחטיבת "כפיר", ירה בראשו של המחבל עבד אשריף בחברון ב-24 במארס 2016 בחברון בעת שזה שכב פצוע וחסר אונים על הארץ, והרג אותו. האירוע תועד על-ידי פעיל ארגון "בצלם", אזריה נעצר, והוגש נגדו כתב אישום באשמת הריגה והתנהגות שאינה הולמת חייל. אזריה טען כי פעל מהגנה עצמית. במהלך המשפט טענה ההגנה כי מעדויות החיילים והאזרחים שנכחו בזירת האירוע ניתן להתרשם כי התחושה בקרב כלל הנוכחים באירוע החבלני הייתה שעדיין נשקפת סכנת חיים, ולכן הירי היה מוצדק בנסיבות העניין.

עוד טענה ההגנה כי לא ניתן לבחון זירת אירוע חבלני ללא התחשבות בכלל הנסיבות אשר אופפות את האירוע ולבחון בתנאי מעבדה אירוע זה. בעדותו אמר אזריה כי ביצע את הירי כיוון שחש סכנה וחשש שמא המחבל נושא על עצמו חגורת נפץ. לחילופין טען החייל כי המחבל כבר היה מת בעת שירה בו. מעשהו של אזריה והתגובות של צה"ל והמערכת הפוליטית לאירוע עוררו סערה ציבורית רחבה בישראל, שכאמור לא שככה עד היום. משפטו של אזריה, בבית הדין הצבאי ביפו, קיבל סיקור תקשורתי נרחב, וכל ישראל גיבש דעה כלשהי על המשפט ועל המעשה. "משפט אלאור אזריה"/"החייל היורה" הוא לא עוד משפט פלילי, זהו במידה רבה משפט על צביונה, דמותה, וערכיה של ישראל, וגם של צה"ל". 

 משפט אלאור אזריה / צילום: חן מענית

עימותים אלימים מחוץ לבית הדין

מעמד הכרעת הדין הועבר מבית הדין הצבאי ביפו לקריה בתל-אביב, מטעמים של סידורי אבטחה ולאור הציפייה כי ההכרעה עלולה לעורר סערה ציבורית. ואכן, במהלך הקראת הכרעת הדין נרשמו עימותים בין מפגינים לשוטרים מחוץ לקריה. בין היתר קראו המפגינים קריאות בגנות התקשורת, אותה כינו "תקשורת נאצית" ש"רודפת את הימין".  

עוד קראו חלק מהמפגינים: "גדי תיזהר, רבין מחפש חבר", בהתייחסם לרמטכ"ל גדי אייזנקוט. בשלב מסוים חלק מהמפגינים פרצו את מחסומי המשטרה. בעקבות ההתפרעויות מחלף השלום נסגר לתנועה, ובאזור נרשמים עומסי תנועה כבדים, בעיקר ברחוב קפלן לשני הכיוונים. בין המפגינים גם חברי ארגון הימין "לה פמיליה". המשטרה עצרה שני מפגינים.