יעבוד גם בישראל? הפתרון הצרפתי לפלישת העבודה הביתה

אחד הנושאים שהכי מטרידים עובדים המועסקים בשלל עבודות היום הוא העדר ההפרדה בין העבודה לבין הבית. ההתפתחויות הטכנולוגיות הובילו לציפייה שנהיה זמינים לעבודה כמעט 24 שעות ביממה ועובדים רבים נותרים מחוברים - בין אם מכורח ובין אם מרצון - לעבודה גם בשעות אחר הצהריים והערב, בהודעות סמס, וואטסאפ, במיילים ובדרכים נוספות, ובחוק אין מענה לכך.

קבוצת האוכלוסייה שסובלת במיוחד מהמחויבות לשעות עבודה נוספות היא זו של נשים עובדות, מאחר שעיקר הטיפול בבית ובילדים עדיין חל עליהן והן מוצאות את עצמן לעתים קרועות בין המחויבות לבית למחויבות לעבודה. לא פעם הקונפליקט הזה גם מונע מנשים להתקדם בעבודה. מהצד האחר, נדמה שכל עסק שרוצה לשרוד בעולם המודרני חייב להישאר תחרותי ואינו יכול להגביל את שירותיו לשעות משרד מהבוקר עד אחר הצהריים, כפי שהיה מקובל בעבר.

בניסיון להתמודד עם הבעיה, הודיעו במארס 2016 הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי אמסלם, ונציב שירות המדינה, עו"ד משה דיין, כי עובדי ממשלה במשרה הורית יוכלו לעבוד שעות נוספות מהבית תמורת תשלום (תוספת של 25% על השכר הרגיל). המהלך, בשיתוף המשרד לשוויון חברתי ומשרד ראש הממשלה, הוא בגדר ניסוי, והוא מיישם את המלצות דוח ועדת שטאובר לקידום נשים בשירות המדינה שאומצו בהחלטת ממשלה בשנת 2014.

במדינות אחרות כבר הולכים הרבה יותר רחוק בניסיון להגן על העובדים מפני פלישת העבודה לשעות הפנאי. בצרפת למשל נכנס השבוע, ב-1 בינואר, לתוקף חוק חדש שלפיו חברות המעסיקות יותר מ-50 עובדים יידרשו לנהל עם האיגודים והעובדים משא-ומתן על זכותם לא להיות זמינים מחוץ לשעות העבודה.

לפי פרסום בעיתון "גרדיאן", מדובר ביוזמה שמביאה בחשבון את בריאות העובדים, הוגנות, וצורכי הארגונים, שלעתים עומדים בהתנגשות. הכוונה המרכזית היא שהמשא-ומתן יביא לפתרונות והצבת גבולות בין החיים האישיים והמקצועיים, באופן שהעובד לא יצטרך להיות זמין לעבודה בשעות שמעבר לשעות עבודתו הרגילות, המוסכמות והקבועות.

היוזמה, כך לפי הפרסומים, נועדה לסכל את תרבות העבודה נוסח "תמיד זמינים ואחראים" (Always On), המובילה לעיוותים כגון זמן עבודה שמעבר לשעות המקובלות ושאינו משולם וכן לבעיות אישיות ובריאותיות המזיקות לעובדים. בכעיקר היא מנסה לכונן מהלך בדרך יצירתית ובלי לקבוע בשלב זה מסמרות לגבי המגבלות לעבודה מחוץ לשעות העבודה.

האם הפתרון הצרפתי היצירתי מתאים גם לישראל? עו"ד ארנה שר, מומחית בדיני עבודה ושותפה במשרד נ. פינברג ושות', אומרת שאין ספק כי פריצת ההפרדה בין שעות העבודה לשעות הפנאי רלבנטית גם לישראל. במהלך הצרפתי, גם אם הוא מתייחס לחברות המעסיקות עובדים רבים, יש מסר חברתי המצביע על הצורך בנורמות עבודה חדשות, המתחשבות גם בהפרדה בין עבודה לפנאי. ראוי שהמסר הזה יופנם גם בארץ". 

  עו״ד ארנה שר / צילום: שחף הבר

ללמוד מההסכמים הצרפתיים

לדברי שר, חוקי העבודה בישראל חוקקו לפני עשרות שנים והם אינם מתמודדים עם הבעיה של פלישת העבודה אל שעות הפנאי. יתרה מכך, חוקי העבודה שלנו מכתיבים את מקסימום שעות העבודה הרגילות והנוספות המותרות ליום עבודה ולשבוע עבודה. "פסיקת בתי הדין לעבודה קובעת מפורשות כי גם עבודה מחוץ למשרדי החברה ומן הבית מזכה בתשלום שכר עבודה ונמנית כחלק משעות העבודה של העובד לעניין המכסה המותרת. כך נוצר מצב שבו המעסיק יכול לדרוש מעובדו להיות זמין לעבודה, כולל מייל, טלפונים וסמס, גם בשעות שהעובד אינו במשרד והכול בתנאי שסך שעות העבודה הרגילות והנוספות של העובד לא יעלה על המותר בחוק".

אחד הפתרונות שמציעה שר הוא לעגן בהסכם העבודה שעבודה במשרד ומחוצה לו תעשה במגבלת השעות הקבועה בחוק. "רצוי להסדיר את הנושא הזה במפורש טרם תחילת העבודה כדי למנוע אי-הבנות. עם זאת, ברור כי יקשה על עובד להכתיב למעסיקו עבודה בשעות המשרד הרגילות, משעות הבוקר ועד שעות אחר הצהריים בלבד".

שר מציעה כי נמתין לראות כיצד יגבשו הצדדים למשא-ומתן בצרפת את "מדיניות הזמינות" המוסכמת ביניהם וכיצד הם ישלבו בין כיבוד שעות הפנאי של העובד לבין צורכי המעסיק. "ייתכן שנוכל ללמוד מהסכמים אלו מהי הדרך הרצויה גם אצלנו".

להשלמת התמונה מזכירה שר כי בישראל שבוע עבודה רגיל (ללא שעות נוספות) עומד על 43 שעות ואילו בצרפת כבר היום שבוע העבודה הרגיל הוא בן 35 שעות בלבד. "כפי שפורסם בעת האחרונה, ההסתדרות הכללית חרתה על דגלה לאחרונה מהלך שיוביל לקיצור שבוע עבודה רגיל גם בישראל ובשלב זה מדובר על הפחתה שתביא לשבוע עבודה של כ-40 שעות. זהו צעד חשוב להפחתת עומס שעות העבודה על העובדים".