שלושת נאמני מגה מבקשים מבית המשפט לפסוק להם שכר-טרחה ראשוני בסך 35 מיליון שקל; ובהמשך לפסוק להם סכומים נוספים, בהדרגתיות, אשר שיעורם ייגזר מהיקף הכספים שיחלקו לנושים.
במסגרת הבקשה שהגישו אתמול (ג') לבית המשפט המחוזי בלוד מבקשים רו"ח גבי טרבלסי ועורכי הדין אהוד (אודי) גינדס ואמיר ברטוב, כי שכר-הטרחה הכולל בתיק יהיה בשיעור של 15% מתוך סך כל הנשייה שמחולקת בפועל לנושים. זאת, על-פי תקנות שכר-הטרחה; שכר-הטרחה יגבה הדרגתית בהתאם לשיעור החלוקה (באחוזים), שיצליחו הנאמנים להחזיר בפועל לנושים, וזאת על פני כל תקופת ההסדר שהושג במגה - כ-4 שנים קדימה, שבהם הנאמנים ימשיכו בתפקידם.
עד כה חילקו הנאמנים לנושים סך של כ-486 מיליון שקל (כ-40% מתוך נשייה בסך של 1.2 מיליארד שקל בתיק). בשלב זה, שכר-הטרחה הנגזר מכך, על-פי תקנות השכר, הינו בשיעור של 7% מסך החלוקה בפועל - כלומר: 34 מיליון שקל. כן, מבוקש בשלב זה שכר-טרחה בסך של כמיליון שקל נוספים שמשקף סך של 267 שקל בגין תביעת החוב של עובדי החברה שהוגשו לבדיקת הנאמנים - ובסל-הכול כ-3,900 תביעות חוב.
ואולם, סכום זה, כאמור, הנו השכר הראשוני המבוקש. מבקשתם של הנאמנים עולה, כי מכלול הפעולות שביצעו בתיק הביא ליצירת מקורות לקופת ההסדר בהיקף כולל המסתכם, בשלב זה, בסך של כ-1.025 מיליארד שקל. "על בסיס תוצאה זו צפוי, כי שיעור ההחזר הממוצע לכלל הנושים יעמוד על כ-85% (כ-73% נטו) ולנושים הבלתי מובטחים על שיעור של כ-55% (נטו). מדובר ב-Debt Recovery יוצא דופן לטובה באירועים של חדלות פירעון - בכלל, ושל חברות תפעוליות - בפרט", כותבים הנאמנים לבית המשפט.
הנגזרת של נתונים אלה הנם, כי אם הנאמנים יעמדו ברף החלוקה הגבוה שהציבו לעצמם - למעלה מ-80% מסך הנשייה בסך למעלה ממיליארד - ובית המשפט יאשר להם שכר-טרחה בשיעור 15% מהחלוקה בפועל, יכול שכר-הטרחה הסופי בתיק להגיע לסכומים מדהימים בשיעור של 100-150 מיליון שקל. בשלב זה מבקשים הנאמנים לאשר את הסך של ה-35 מיליון בלבד, וכן לקבל אישור של בית המשפט לאופן ביצוע התחשיב שעל-פיו ייקבע שכר-הטרחה העתידי (15% מהחלוקה בפועל כאמור).
נזכיר כי בראיון שנתנו ל"גלובס" ביולי האחרון, עם מכירת מגה ליינות ביתן, אמרו הנאמנים כי לא יתנצלו ולא יתביישו כאשר יגישו את בקשתם לשכר-טרחה של מיליוני שקלים. "ישבו פה 50 אנשים ושלושה שותפים מרכזיים במשרדים שלהם ועבדו חצי שנה סביב השעון ולא קיבלנו עדיין כלום, למרות שנשאנו בהוצאות ההליך - אלה הן העובדות. בית המשפט הוא שקובע את היקף שכר-הטרחה, והוא קובע את זה על בסיס התקנות שבאות לתגמל בסופו של דבר על הצלחה. אין לנו מה להתבייש בהצלחה", אמר אז עו"ד ברטוב, ורו"ח טרבלסי הוסיף: "אבל ברור שהביקורת על כך תגיע. הטיחו בנו ביקורת על זה שלא מכרנו את מגה ב-100-150 מיליון שקל עם המון תנאים בסיבוב הראשון. בשצף קצף תקפו אותנו על ההחלטה הזו וקבעו שהיא נעשתה רק משיקולים אופורטוניסטים שלנו, ל'מרוח' זמן כדי שנקבל יותר שכר-טרחה - למרות שזה היה קשקוש מוחלט - אין קשר בכלל בין הדבר הזה לבין שכר-הטרחה, ולכן אפשר בהחלט לצפות אחרי התוצאה שהושגה, לכך שהביקורת שתהיה, כשנגיש שכר-טרחה תהיה עניינית, ובהתאם לתוצאות".
בקשת שכר-הטרחה נכללת במסגרת דוח סיכום ההליכים בתיק עד כה, שהגישו הנאמנים במסגרתו הם מציינים, כי "מדובר בתיק הקפאת הליכים והסדר נושים מהמורכבים ביותר, שהתנהלו בארץ מאז ומעולם ושהסתיים בפועל בשיקום של חברה תפעולית, אגב אישור הסדר נושים, שהגשים את האינטרסים של הנושים אף מעבר לציפיות, שהיו בתחילת ההליך".
הנאמנים מפרטים על פני 90 עמודי הדוח את כל המהלכים, המהמורות וההליכים המשפטיים שנעשו בתיק המורכב מאז נודע לראשונה על קריסתה של רשת הקמעונאות המובילה. "ביום 17.01.2016, עם מתן צו הקפאת ההליכים כנגד מגה ומינוי הנאמנים, נפתח באופן פורמלי אחד מאירועי חדלות הפירעון המשמעותיים ביותר והחמורים ביותר שאירעו במשק הישראלי מזה שנים ובכלל", נכתב בדוח, ועוד צוין כי "מעבר לעניינה של החברה עצמה, לאירוע זה היו השלכות על אלפי עובדים ובני משפחותיהם, ספקים, חקלאים ואף על הציבור בכללותו, בהיות החברה רשת קמעונאית מהגדולות בארץ, בפריסה ארצית והמוכרת על ידי כל בית בישראל. במהלך הקפאת ההליכים התמודדו הנאמנים עם אתגר של העברת הרשת מפסים של הפסדים תפעוליים ומתמשכים לפסים של רווחיות, עם עובדים במצב שפוף החרדים לגורלם, ועם הליך מכירה מורכב, שמטרתו ליצור תנאים להמשכיות ויציבות של הרשת, ביטחון תעסוקתי לעובדים ו-Recovery Debt סביר לספקים".
הנאמנים מוסיפים כי הליך חדלות פירעונה של מגה טרם הסתיים ונותרו עדיין משימות נוספות ומורכבות, כך שהדוח אינו מהווה סיכום מלא של ההליך אך עם זאת, הרשת הועברה זה מכבר לבעלותה של חברת ביתן בעיר מרשת "יינות ביתן", כשהיא חברה קמעונאית יציבה ורווחית, שממשיכה להעסיק את אלפי עובדיה בהסכם קיבוצי חדש ולאחר שנושיה אישרו את הסדר הנושים ברוב מוחץ וחסר תקדים.
נאמני מגה מזכירים לבית המשפט בדוח כי סבב המכירה הראשון שביצעו במגה הניב הצעות נמוכות בשיעור של 140 עד 160 מיליון שקל ורק לאחר שביצעו מהלכים יצירתיים - ובהם הליך התמחרות "לא שקוף" בין המתחרים - הצליחו להביא לתוצאה שלפיה נמכרה הרשת בסכום של 485 מיליון שקל (שווי פעילות של כ-700 מיליון שקל, כולל המלאי ויתרת המזומנים להון החוזר).
"תפקיד הנאמנים וצוותם בתיק זה התאפיין באינטנסיביות ועבודה רבה, ודרש לא אחת נטילת סיכונים מחושבים, קבלת החלטות מורכבות, יצירתיות והשקעת כמות עצומה של שעות עבודה", כותבים הנאמנים לבית המשפט ומוסיפים: "עבודת הנאמנים באה לידי ביטוי בהנעת תהליך שיקום פורץ דרך בהיבט התפעולי-כלכלי של עסקי החברה במקביל לניהול, קידום וייזום תהליך מכירה מורכב ואסטרטגי במרחב רווי שחקנים מתוחכמים (מחוץ ומבית) שניסו להכשילו ושכפוף לרגולציה הדוקה. פעולת הנאמנים הניבה הצפת ערך של למעלה ממיליארד שקל ויצירת Debt Recovery מהותי לספקים ונותני השירותים, שמירת הביטחון התעסוקתי של העובדים ומניעת 'אפקט דומינו' של קריסות עסקיות נוספות. תוצאת פעילות הנאמנים בתקופת ההקפאה, מתבטאת בסופו של יום ביצירת ערך פנומנלי לקופת ההסדר".
הנאמנים, כאמור, לא סיימו עדיין את תפקידם בתיק, ובימים אלה נמצאים, בין היתר, בעיצומם של הליכי חקירה בנוגע לנסיבות קריסת הרשת, לאחר שהעלו טענות חמורות כנגד בעלי השליטה ברשת באשר לאחריותם לקריסה והעובדה כי "חלבו" את החברה. שלב החקירות בספטמבר האחרון עם זימונם של אישים בכירים ודירקטורים של מגה, רבוע כחול ורבוע נדל"ן לצורך חקירתם בקשר לסיבות לקריסת מגה.
טענות הנאמנים כנגד הנחקרים הן לקיומו של ממשל תאגידי ירוד במגה וברבוע כחול, קבלת החלטות בקבוצת אלון שלא לטובת מגה ובניגוד עניינים, גביית דמי שכירות ביתר ועוד, אשר הביאו בסופו של דבר לקריסת מגה והותירו חובות אדירים לנושיה. החקירה צפויה להקיף את כל הגורמים הרלוונטיים לבחינת נסיבות קריסת מגה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
