"שנת 2017 עשויה להיות שנה מאוד טובה מבחינת הנפקות ראשוניות ומיזוגים ורכישות. זאת להוציא הרמה הגבוהה מהרגיל של האי-ודאות וחוסר היכולת לצפות, שיכולה להימשך הרבה שנים, משום שאיש לא יודע לשער כיצד נשיאות של טראמפ תיראה".
כך מעריך לן רוזן, מנכ"ל ברקליס ישראל. בנוגע לתחומי המיזוגים והרכישות וההנפקות הראשוניות, בעולם ובארץ, מסביר רוזן, כי "ב-2016 הסיכון הפוליטי היה חשוב לשווקים כמו כל סיכון שוק רגיל. בחלק ניכר מהשנה דאגנו מהברקזיט, ולאחר מכן מהמרוץ לנשיאות בארה"ב ומדונלד טראמפ".
רוזן השתתף בפאנל שערך "גלובס" שהתמקד בתחומי המיזוגים והרכישות וההנפקות בעולם ובישראל, וגם במצב שוק ההון המקומי, ושבו השתתפו גם גיא פרמינגר, שותף וראש תחום טכנולוגיה ב-PwC ישראל, עומר קרייזל, מנכ"ל פועלים שוקי הון, וד"ר אהוד שפירא, יו"ר בית ההשקעות פסגות.
קרייזל התייחס לשוק ההון, ואמר ש"במחצית הראשונה של 2016 היו ביצועי יתר לסקטורים דפנסיביים, בין היתר עקב אירועים פוליטיים, כמו הברקזיט, וירידת מחירי האנרגיה. במחצית השנייה של השנה, בעקבות נתונים משתפרים בסביבה הכלכלית, הורגש מעבר של משקיעים לסקטורים כגון טכנולוגיה ופיננסים. ככלל, מספר ההנפקות בארה"ב ב-2016 היה נמוך בהרבה ממה שראינו בשנים קודמות, והנמוך ביותר מאז שנת 2009. עם זאת, בניגוד לחולשה בשוק ההנפקות, בתחום המיזוגים והרכישות חווינו שנה מאוד אקטיבית, עם כמה מגה-עסקאות".
פרמינגר התמקד בתחום הטכנולוגיה, ואמר כי "בעולם הייתה ירידה של שני שלישים באקזיטים, גם בכמות וגם בהיקף האקזיטים", בעוד ש"בישראל דווקא היה גידול בעסקאות המיזוגים והרכישות - במספרן ובהיקפן, בניגוד למה שקרה בעולם. שליש מהעסקאות בישראל היו מעל מאה מיליון דולר".
בהסתכלות לעתיד אמר פרמינגר, "אני צופה שב-2017 נראה עוד חברות ישראליות שלא מתאימות לנאסד"ק, שיגייסו לא בארה"ב או בישראל, אלא למשל בסינגפור", תוך שהוסיף כי "ב-2017 יהיו לא רק הנפקת ענק של סנאפצ'אט, כי אם גם של חברות ענק אחרות, וזה בדרך כלל נותן מכה טובה לשוק ופותח אותו. כמו כן יש הרבה חברות במדעי החיים שמחכות".
יחד עם זאת, ועל רקע זה ש"גם חברות ישראליות מחכות להנפקה", פרמינגר מתריע כי "עד שלא יעשו משהו דרסטי בבורסה המקומית, לא נראה חברות טכנולוגיה מגייסות כסף רב בשוק האקוויטי. השוק פה הוא שוק חוב טוב, ולא שוק אקוויטי, וצריכים לעשות צעדים מאוד דרסטיים בבורסה כדי למשוך לפה את החברות הללו".
"ההנפקות שעוד היו יצאו החוצה"
ד"ר אהוד שפירא אמר בהקשר זה, כי "פה חוק הריכוזיות והשטחת הפירמידות גרם לכך שההנפקות שעוד היו פה יצאו החוצה, וגם הסדרי החוב הקטינו את ההיצע, בעוד שגם רגולציה, כגון שכר הבכירים ועוד, גורמת תיאבון הפוך: במקום לשאוף להפוך לציבוריים, יש נטייה להיות פרטיים. לא רק זאת, הכמויות האדירות של הכספים מחוץ לבורסה, בעיקר בקרנות פרייבט אקוויטי, מספקות את הצרכים, מבלי לבוא לבורסה ולהתמודד עם הקשיים של להיות ציבורי".
שפירא הוסיף: "אני גם די סקפטי לגבי IPO של חברות חדשות - חברות גדולות יוצאות לעולם אם הן רוצות, ובחברות אחרות למשקיעים המוסדיים בישראל יש קושי אובייקטיבי לגעת. מדוע? הרגולציה דורשת לעשות לחברות בדיקת נאותות אחת לשנה - כמעין חודק - ואז במונחי עלות-תועלת לא שווה לעשות את הבדיקה להשקעה בחברה קטנה מבחינת המאמץ.
"לכן, התחזית לבורסה המקומית די קודרת. כמו כן, המשקיעים הזרים לא באים לכאן, כי הם רוצים נזילות ועומק שוק. אם אתה משקיע במניה שהיא כמו מסמר בלי ראש זה בעייתי.
"היו מוסדיים שאמרו שלא נוגעים במניה שנפח המסחר שלה הוא פחות מ-7-8 מיליון שקל ליום. אין הרבה כאלה בתל-אביב. המגמה של היציאה של המוסדיים לחו"ל תימשך - כי גם אנחנו מסתכלים על נזילות ומבחר, ואי-אפשר לקנות עוד ועוד מאותן מניות. חובה לפזר. לא חסר לנו, המוסדיים, היכן להשקיע, ועובדה היא שחלק גדול מהכספים שמצטברים במערכת המוסדית יוצאים לחו"ל".
פרמינגר הוסיף ביחס לבורסה בארץ, ש"זקוקים לצעדים משמעותיים על מנת לאפשר לבורסה להפוך למנוע שיעזור להצמיח חברות גדולות יותר. זה קריטי לכלכלה הישראלית".
יש הרגשה שהזרים והמוסדיים בישראל הקטינו את מספר האנליסטים לשוק המקומי - מה שמשפיע על המסחר בישראל בשנים הקרובות.
רוזן: "אנו מדברים על השוק הישראלי ולא על החברות הישראליות - זה לא היינו הך. זה לא נכון לגבינו בברקליס. בהסתכלות כללית, זה לא שיש פחות אנליסטים, כי אם פחות חברות שנסחרות בתל-אביב שמכוסות על-ידי הבנקים הזרים או גופים ישראליים".
לאורך שנים חברות ישראליות נמכרו בשלבים מוקדמים. אתם חשים שינוי במגמה, אולי התבגרות בשוק, שיובילו לצמיחתן של חברות טכנולוגיה ישראליות גדולות?
פרמינגר: "אנו רואים שינוי במגמה; תרבות האקזיטים שהייתה פעם, כשכל אחד חיפש להכניס קצת כסף ומיד לעשות אקזיט - קצת נעלמה. כיום השאיפה היא להצמיח חברה גדולה. אולי לא חברה שמגלגלת מיליארדים, אבל חברה גדולה בעיניים ישראליות, וזה שינה את תרבות האקזיטים פה.
"רואים כאן הרבה חברות ישראליות שמוותרות על הצעות לרכישה. גם בגלל שזה קל כיום בגלל הקלות לגייס כסף. יש כאן לא מעט חברות של מיליארד דולר שווי, שוויתרו על מכירה מוקדמת, וזה בריא לכלכלה הישראלית, ואני מקווה שגם למשקיעים".
"שינוי תודעתי אצל היזמים"
רוזן: "אם מסתכלים על חברות הטכנולוגיה, רואים שזה עולם קונים די מוגבל, שרוכש את הכל. המזל הוא שכל הרוכשים הללו עשו עסקים ורכישות בישראל, והם מכירים ומבינים את ישראל, וימשיכו לקנות פה. הם לא יצאו מפה בגלל ה-BDS, וכיו"ב. לצד זאת רואים יותר חברות של מיליארד דולר, לאחר שעשו מהלכים בשוקי ההון, והן תורמות להצמחת חברות טכנולוגיה ישראליות. כך שיש כאן מהכל".
קרייזל: "היום יש יותר חברות טכנולוגיה בשוק המקומי הנדרשות להשקעות growth בשלבים מתקדמים של התפתחותן... בין היתר תורם לכך שינוי תודעתי אצל היזמים, אשר מתמקדים בבניית חברות גדולות ופחות באקזיטים קטנים יחסית.
"נוסף על כך, מרווח הנשימה של היזמים גדל - משקיעים מאפשרים ליזמים לממש רווחים במהלך הדרך, וחלק מהיזמים מקימים חברות לאחר הצלחות קודמות".
בהסתכלות קדימה, מהן המגמות שאתם צופים ל-2017, ומהם הסקטורים החמים להנפקות או לרכישות ומיזוגים?
פרמינגר: "בשבועיים האחרונים של 2016, שתי חברות שעובדות איתנו גייסו בשוק המשני בנאסד"ק סכומים יפים של עשרות מיליוני דולרים, למרות שזו תקופה שבדרך כלל לא מומלצת לגיוס. הן הצליחו, ויש תחושה ורצון חזק לחזור להנפיק גם ב-IPO אצל השחקנים האמריקאים המרכזיים, שנובע מהרעב לטכנולוגיה ומאופטימיות.
"אופטימיות זו נובעת מצפי לצעדים מעודדי צמיחה מצד הממשל החדש - קרי הקטנת שיעורי המס וצעדים להמרצת העסקים הקטנים, שהם הלב הפועם של הכלכלה והצמיחה האמריקאית.
"נוסף על כך, הרבה חברות טכנולוגיה גייסו סכומים גבוהים מאוד מהשוק הפרטי, מקרנות ההון סיכון ומקרנות הפרייבט אקוויטי, כך שהשלב הבא מבחינתן הוא IPO או אקזיט, ולא שוב גיוס פרטי עוד יותר גדול.
"הסייבר ימשיך להיות שחקן מרכזי בתחום המיזוגים והרכישות הפרטי. כל החברות מהעולם באות לכאן, לעתים פחות בשביל המוצר ויותר בשביל הצוות הישראלי. מבחינת הנפקות ראשוניות - אני חושב שיש הרבה חברות ביומד שמחכות לשוק שייפתח, ויש הרבה חברות ישראליות שמחכות לשוק שייפתח. גם חברות הטכנולוגיה הגדולות, יחסית, בישראל, שגייסו כסף, מחכות לשוק שייפתח, הודות להנפקות הענק בעולם.
"יש קצת התעלמות מאירופה, ולדעתי יש שם קרנות עם הרבה כסף שישבו על הגדר, ושבו להסתכל לפה, וגם משקיעים מאוסטרליה ועוד שייכנסו פה פנימה".
פרמינגר: "מאחר שחלק מהצמיחה בעולם מורכבת מצריכה אישית, ויש רעב בטכנולוגיה, אני צופה שיהיו ב-2017 הרבה עסקאות מיזוגים ורכישות בישראל ובעולם. נראה שחלון ההנפקות ייפתח שוב ב-2017".
"פוליטיקה שקולה לסיכוני השוק"
רוזן: "הסיכון הפוליטי הגיע בעיניי המשקיעים לאותה מידה של חשיבות שהם מייחסים לסיכוני השוק, וזה יימשך לזמן מה. לפי שעה, כשהשווקים ברמות שיא, כשיש צמיחה, כששיעורי המיסוי נמוכים יותר בארה"ב, וכששיעורי הריבית גבוהים יותר ככלי למאבק באינפלציה שגדלה כתוצאה מהצמיחה - כל זה מוביל לציפיות חיוביות. יחד עם זאת, הסיכון של אירועים פוליטיים שינבעו מהנשיאות בארה"ב, שאנו עדיין לא מבינים כיצד היא תיראה, גבוהים משהורגלנו בעבר. ולגבי ישראל, אני מעריך שהיא אי שם באמצע בין ארה"ב לאירופה".
קרייזל: "אני מעריך כי גם ב-2017 נמשיך לראות שוק מיזוגים ורכישות חזק בסקטור הטכנולוגיה. זאת, בעיקר בשל הרצון של חברות לחזק את היכולות הטכנולוגיות של הפלטפורמות העסקיות שלהן. זאת לצד קונים סינים - שגם בארץ רואים את האבולוציה של הפעילות שלהם (התחילו בהשקעה בקרנות הון סיכון, עברו להשקעות מיעוט ישירות בחברות ועכשיו רואים יותר פעילות של רכישת חברות מצדם), וכמובן קרנות הפרייבט אקוויטי, שגייסו סכומים גבוהים. להערכתי דבר זה גם יתבטא בשוק הראשוני, ויביא לעלייה בכמות ההנפקות של חברות טכנולוגיה, ובהן גם חברות ישראליות.
"מבחינת הסקטורים המובילים קדימה: נראה עלייה משמעותית בנתח של חברות הטכנולוגיה שממתינות להנפקה, ומנגד יש ירידה בחלק של חברות שירותי הרפואה - ייתכן שבעקבות חוסר הוודאות לגבי הרגולציה והתוכניות של הממשל החדש לרפורמות/ביטול רפורמות בתחום.
"תחומים שיבלטו להערכתי הם תחום ה-AdTech (תחום הפרסום באינטרנט), שעשוי ליהנות מההנפקה הצפויה של סנאפצ'ט ב-2017. הנפקה זו נותנת תקווה לתנופה בשוק ההנפקות הרדום, ובמיוחד לתחום הפרסום באינטרנט, שהיה בעבר מנוע צמיחה חזק של קטר ההיי-טק המקומי, והצמיח חברות מובילות בתחומן, אך נעצר.
"סקטור מעניין נוסף, שאנו רואים בו גידול בהשקעות של קרנות, ואני מאמין שזה יהווה דרייבר לצמיחתן של חברות גדולות, הוא הפינטק. אני צופים שבשנים הקרובות נראה השקעות רבות בחברות צמיחה בתחום, גם בגלל ההתפתחות של הסקטור, וגם בגלל שהיו המון גיוסים לחברות בשלבים מוקדמים, שמהן ייצאו חברות בוגרות".
רוזן: "לפני חמש שנים לא היה בישראל תחום פינטק, וכיום המשק פה נחשב מוביל עולמי בחדשנות של פינטק. זה תחום שזוכה לפוקוס כמו הסייבר".
"הרגולציה מכניסה היבט אדיר של אי-ודאות לגבי המוסדיים הקיימים, ומרתיעה זרים ששוקלים להשקיע בישראל"
אחת הטענות שמושמעת יותר ויותר בסקטור העסקי בישראל, בין היתר גם בהתייחס לקושי האדיר שבו נמצא שוק האקוויטי בבורסה המקומית, הנו עודף רגולציה, שפוגע ביכולת וברצון לעשות עסקים, בטח בעסקים ציבוריים או בכאלה שנכללים בענפים מפוקחים מאוד, כגון הפיננסים. גם לדעת חברי הפאנל, הרגולציה מהווה מחסום אדיר, ולצד חשיבותה והצורך בה, היא גם נמצאת הרבה יותר מדי בשימוש.
"הכמות הזאת של הרגולציה, מבלי להתייחס אם היא טובה או רעה, היא פשוט נטל אדיר על הגופים המוסדיים", אומר ד"ר אהוד שפירא, יו"ר בית ההשקעות פסגות, ובעבר יו"ר קבוצת הביטוח הפניקס, ובכיר מאוד בבנק לאומי.
"כמות שעות העבודה שאנו צריכים להקדיש לניתוח הרגולציות היא אדירה, וזה מתבטא גם בהשקעות אדירות במשאבי מחשב. עלות זו היא עלות קבועה, ובלמעלה מ-300 החוזרים שהיו מהפיקוח על שוק ההון ב-2016, היא מכבידה באופן דומה על כל הגופים המוסדיים.
"לדעתי למוסדיים הקטנים אין יכולת לעמוד בנטל הזה, ורואים למשל את הירידה במספר חברי הבורסה שנעלמים, להוציא אלה של הבנקים, וגם רואים את הליכי המיזוג של בתי ההשקעות והגופים מוסדיים. מציאות זו לא עולה בקנה אחד עם מטרת הרגולציה להגדיל את התחרות בשווקים אלה.
"מעבר לזה, נוסף על כך שהרגולציה הזו מרובה ויקרה, היא גם לא מאוזנת. מה זה אומר? היא מוטה באופן כבד מאוד לטובת הלקוח בטווח הקצר, ופחות מתייחסת ליציבות הגופים המוסדיים. הדוגמה האחרונה הכי טובה היא הפנסיה ברירת המחדל, שאיני רואה כיצד מחיר דמי הניהול שצוטט בה על-ידי הזוכים יאפשר להם לכסות את עלויות תפעול הפנסיה, ומבחינת היציבות של אותם הגופים המנהלים, זה יוצר סימן שאלה מאוד גדול לטווח הארוך. לדעתי על הרגולציה לדאוג לטובת הלקוח לטווח הארוך, וזה אומר שהגופים יהיו בעלי יציבות פיננסית משמעותית".
עוד אמר שפירא, שיושב בראש בית השקעות שבעליו (קרן אייפקס) צפוי להידרש למכור בשנים הקרובות את החזקותיו בו, כי "פן אחר של הרגולציה הזו הוא שהיא מכניסה היבט אדיר של אי-ודאות לגבי המוסדיים הקיימים, שקשה להם לתכנן את העתיד, ויותר מזה, לגבי המשקיעים הפוטנציאליים - גופים ששוקלים להיכנס ולהשקיע בישראל.
"זה נכון גם לגבי הבנקים, ולא רק לגבי הגופים המוסדיים. אמר לי פעם מנהל בכיר בבנקאות העולמית, שהם לא ייכנסו למדינה שבה חברי הכנסת קובעים את גובה העמלות. לכן אני מציע לעשות הודנה רגולטורית ל-3-4 שנים, ולתת למערכת הפיננסית לעכל את הרגולציה שנמצאת כבר בצנרת, כדי שתוכל לתכנן את העתיד, ועל-ידי כך אולי גם משקיעים זרים ייכנסו לשוק הישראלי".
עוד אמר, כי "אני מאוד מוטרד מהאי-ודאות הרגולטורית שמרחיקה משקיעים שלא יודעים מה תהיה הרגולציה שתחול עליהם בעוד שנה או שנתיים".
בין רגולציה לבירוקרטיה
גיא פרמינגר מ-PwC מציין בהקשר זה: "אדבר על הרגולציה בכלל ולא רק על הגופים הפיננסיים. יש הבחנה בין רגולציה לבירוקרטיה, והרבה פעמים הבעיה היא בבירוקרטיה. הרבה פעמים בישראל לוקח יותר מדי זמן להקים מפעל, ואני שומע ממשקיעים זרים וישראלים כמה קשיים יש כאן, ביחס למדינות אחרות.
"יש גם בעיה בוודאות של הרגולציה והפרשנות שלה ובשינויים שיחולו בה. לזרים קשה במיוחד עם כך שהפרשנות לרגולציה לא ברורה, ולא נהירה, ושהיא משתנה".
עם זאת, פרמינגר מוסיף כי "אני רואה בהרבה מאוד אזורים שבהם אני נפגש - במדען הראשי, ברשות ני"ע, באוצר - שיש הבנה כי יש רגולציה רבה מדי באזורים רבים, ורואים צעדים להקטנת הרגולציה".
לן רוזן, שמנהל את השלוחה הישראלית של ענק הבנקאות הזר ברקליס, אמר כי "החוסר בבהירות הרגולציה, ובידיעה היכן היא תהיה בסופה, הנו בעיה. ככל שהכלכלה כאן גדלה לכוח של העולם הראשון, הרבה מהרגולציה לא התקדמה בהתאם.
"מה למשל? הרגולציה להסדרת שוק האנרגיה והגז הטבעי, שהתעכבה שנים רבות, והעיכוב פגע בציבור ובכלכלה. יש עוד דוגמאות. כדי להשקיע במדינה עליך לדעת לאן אתה נכנס - זה דבר אחד לראות מה מתפתח פה - שהוא מדהים לחיוב - וזה דבר אחר לגלות שאתה נהדף לאחור כשאתה מבקש לשים פה כסף. זה לא מצב נורא, אך יש דרך נוספת ללכת ברגולציה, כדי להיצמד למידה שבה הכלכלה כאן התפתחה".
פרמינגר: "מצד שני אנו רואים שבתחום הטכנולוגיה - שאין בו רגולציה, כולם באים לפה - לישראל, ושמים כאן הרבה כסף".
סהכ אקזיטים
כתבות
ני"ע
