שנת 2016 הייתה מעורבת באופיה עבור שוק המניות היפני. המחצית הראשונה של השנה אופיינה בביצועי חסר משמעותיים של כ-15% מול מדדי המניות הגלובליים, אך במחצית השנייה התמונה התהפכה - ומדדי המניות היפניים החזירו תשואה עודפת של כ-10% על מדדי הייחוס.
זרימת הכספים בתקופה האחרונה מלמדת על כך שציבור המשקיעים רואה בשוק המניות היפני כאחד מהנכסים שעשויים לבלוט לטובה בשנת 2017. לאחר שאשתקד נכנסו לשוק המניות היפני כ-22 מיליארד דולר, שנת 2017 החלה בסערה עם כניסת כ-3 מיליארד דולר לשוק בתוך מספר ימים בלבד.
לציבור המשקיעים יש מספר סיבות לאופטימיות בנוגע לשוק המניות היפני. תחילה, מבט על תחזיות הרווח המצרפי של מדדי המניות מלמד על שיפור משמעותי במצב החברות היפניות: התחזיות לחברות במדד MSCI Japan לשנה זאת עלו בכ-4% מאז תחילת נובמבר, ובנוסף כ-60% מהחברות היפניות נהנו מהעלאת תחזיות רווח בחודש האחרון. זאת, לעומת העלאת תחזיות לכ-45% מהחברות האמריקאיות ולכ-40% מהחברות האירופיות בתקופה זו.
מגמה זו נובעת בראש ובראשונה מהפיחות המשמעותי בשער ה-ין היפני, שנחלש בכ-14% מול הדולר מאז סוף חודש ספטמבר ובכ-11% מאז הבחירה בדונאלד טראמפ לנשיאות ארה"ב. הבחירה המפתיעה בטראמפ הובילה להתחזקות משמעותית של הדולר מול מטבעות מרכזיים בעולם, בציפייה להאצה בקצב הצמיחה והאינפלציה בארה"ב, כאשר ההתחזקות מול הין הייתה חזקה במיוחד.
עבור החברות היפניות מדובר בבשורה חיובית מאוד, שכן רווחיהן נוטים להפגין קורלציה הפוכה חזקה עם שער הין/דולר, בשל העובדה שחלק ניכר מההכנסות והרווחים שלהן מגיעים מחוץ למדינה.
סיבה נוספת לאופטימיות היא התקווה כי שילוב בין הרחבות מוניטריות ופיסקאליות יוכל להוביל להתעוררות בכלכלה היפנית, שמתקשה לצמוח וסובלת מדפלציה כרונית בשני העשורים האחרונים. בצד המוניטרי, הבנק המרכזי ביפן החל בספטמבר 2016 ביישום מדיניות חדשנית של ניסיון קיבוע התשואות בשוק האג"ח הממשלתיות, כאשר יעד התשואה לאיגרת החוב הממשלתית ל-10 שנים נקבע על סביב ה-0%.
השינוי ממדיניות מבוססת רכישות נכסים למדיניות מבוססת על יעד תשואה, מלמד על נכונותו של הבנק המרכזי היפני לספק מדיניות מוניטרית מרחיבה למשך תקופה ממושכת, ועשוי להגביר את ביטחון העסקים ולעודד את הכלכלה המקומית.
בצד הפיסקאלי, ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, הודיע כי בכוונתו להוציא סכום של 28 טריליון ין (כ-250 מיליארד דולר בהתחשב בשער הין/דולר כיום) על השקעות בתחומי התשתיות, סיוע לבעלי שכר נמוך ועוד. גם צעדים אלו עשויים לתמרץ את הכלכלה המקומית.
כל זמן שאין ייסוף ב-יין - דיינו
המעוניינים בחשיפה לשוק המניות היפני יכולים לעשות זאת דרך קרן הסל Amundi ETF MSCI Japan UCITS (סימול: CJ1 FP), שהושקה ב-2008 ועוקבת אחרי מדד ה-MSCI Japan Index. ההחזקות הגדולות של הקרן הן בחברת הרכב TOYOTA (כ-5.3%), בבנק Mitsubishi (כ-2.7%), בחברת ההחזקות Softbank (כ-2.2%) ובבנק Sumitomo (כ-1.8%).
ברמה הסקטוריאלית, המגזרים הדומיננטיים בקרן הם הצריכה המחזורית (כ-21%), התעשייה (כ-20%) והפיננסים (כ-14%). סך הנכסים בקרן הוא כ-342 מיליון אירו, והיקף המסחר היומי בה נמוך יחסית ומסתכם בכ-10,000 מניות. דמי ניהול השנתיים שנושאת הקרן הם 0.45%.
גורמי סיכון בהשקעה בקרן נוגעים למצבה הכלכלי של יפן ולשינויים שעשויים להשפיע לרעה על רווחיות החברות המקומיות. בין השאר, ייסוף משמעותי בשער הין עשוי לפגוע באטרקטיביות היצוא היפני ולפגוע בחברות מרכזיות במדד ה-MSCI Japan.
בנוסף, גם "מלחמת סחר" בין יפן לסין ו/או ארה"ב, שתכלול מגבלות על המסחר בין המדינות, עשויה לגרום נזקים לכל הצדדים המעורבים.
■ הכותב הוא אנליסט אירופה בבנק ההשקעות אופנהיימר ישראל. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
התמהיל הסקטוריאלי של החזקות קרן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
