בנק ישראל: "פגמים מהותיים בהליך חקיקת חוק שטרום"

"ישנם פגמים מהותיים בהליך חקיקת הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל", כך פותח בנק ישראל את המכתב החריף ששלח היום לעו"ד איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת.

היועצת המשפטית של בנק ישראל, טידה שמיר, שלחה הערב מכתב חריג ליועץ המשפטי של הכנסת באשר להליך אישור סעיף "צפייה בלבד" במסגרת חוק ועדת שטרום, אשר לדברי בנק ישראל עלולות להיות לו השלכות תקדימיות בסוגיית הפרטיות.

נזכיר כי מערכת היחסים בין בנק ישראל למשרד האוצר הייתה קשה למדי במהלך דיוני ואישור חוק שטרום, וכללה כיפופי ידיים רבים. השיא היה בדיונים האחרונים בועדת הרפורמות בכנסת בראשות ח"כ אלי כהן שהגיעו לטונים גבוהים, ושבמהלכם עזבו במחאה נציגי בנק ישראל את הדיון, כאשר בסופו של דבר חלק מסעיפי החוק ובראשם סעיף read only נחקקו בניגוד לעמדת הבנק בסוגיה.

נזכיר כי לפי סעיף read only, יוכלו גוף מצד שלישי (בעיקר חברות טכנולוגיה) לקבל גישה נתוני לקוחות הבנקים לצורך השוואת הצעות בין הבנקים. "ישנה אי תקינות חמורה של הליך החקיקה שהתנהל בעניין הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל", כותבת שמיר.

במכתב מפרט בנק ישראל את טענותיו וכותב: "בדיון שהתחיל ב-13 בדצמבר 2016 בשעה 17:30, נמשך עד שעות הלילה, והסתיים ב-14 בדצמבר בשעה 02:00, הוקרא נוסח של סעיף שלא נכלל כלל בנוסח הצעת החוק כפי שאושרה בקריאה ראשונה, המכונה 'צפייה במידע פיננסי'. על אף כינויו, הסעיף האמור אינו עוסק בצפייה בלבד אלא מאפשר העברת כלל המידע הפיננסי של לקוח לבקשתו לידי גוף חדש, המוסדר כאן לראשונה, תוך יצירת מאגרי מידע רחבים, אשר עלולים להיות בעלי השלכות תקדימיות בתחום הגנת הפרטיות של לקוחות המערכת הפיננסית".

עוד נכתב במכתב: "לבנק ישראל לא ניתנה ההזדמנות ללמוד את ההצעה ולהביע את עמדתו המקצועית, כאשר יש לזכור שההוראות החדשות קובעות חובות שיחולו על תאגידים בנקאיים, הנתונים לפיקוח בנק ישראל, ומשפיעות על ציבור לקוחות המערכת הבנקאית, אשר בנק ישראל אמון על הגנת עניינם".

בבנק ישראל מציינים כי גם היועצת המשפטית של הועדה בכנסת חשבה שהליך החקיקה בעייתי, וכותבים: "מפרוטוקול הדיון ניתן לראות כי היועצת המשפטית של הוועדה הסתייגה אף היא מההליך, ציינה שלמעשה מדובר כמעט בחוק חדש שנכנס לתוך הצעת החוק הזו, שלא נכלל בנוסח של הקריאה הראשונה, והוסיפה שגם ההסתייגויות בנושא הזה, שפורסמו, אינן דומות לנוסח שהוקרא. כן ציינה היועצת המשפטית, שחשבה כי יש בידיה את הנוסח האחרון, אך הופתעה מחלק מהסעיפים שהוקראו שכן לא הופיעו בנוסח שבידיה, ולדעתה בנסיבות אלו לא ניתן לדון בצורה רצינית בנושא כל כך כבד".

בנק ישראל מציין כי סעיפי החוק של read only סותרים את חוק נתוני אשראי הנחקק במקביל. "נציין כי גם חבר הכנסת איתן כבל פנה לשר האוצר והצביע על סתירות בין ההצעות המתגבשות בוועדה לבין חוק נתוני אשראי שאושר בוועדה הכלכלה שבראשותו, וכן על בעיות בהליך החקיקה", כותבים בבנק ישראל.

עוד הם מציינים: "ההצבעה בוועדה לגבי ההסדר האמור לא נערכה לגבי נוסח בשל ומחייב אלא על 'עקרונות'. אם היה קיים ספק לגבי תקינותו של הליך מעין זה בעת ההצבעה, הרי שהעובדה שאנו נמצאים כיום למעלה מחודש אחרי שהצעת החוק אושרה לקריאה שניה ושלישית מבלי שניתן עדיין להביאה לקריאה שניה ושלישית, מעידה על כך שמדובר בהליך בלתי סביר ובלתי תקין בעליל".

בנק ישראל קורא ליועץ המשפטי של הכנסת לפעול לתיקון הפגמים לפני האישור במליאה של חוק ועדת שטרום: "נבקשכם לפעול באמצעים העומדים לרשותכם לצורך תיקון ההליך באופן שיאפשר לקיים דיון כנדרש בטרם יושלם הליך החקיקה", לשון המכתב.

תגובת ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות: "בנק ישראל פעל לאורך כל הדרך כנגד מגוון תיקונים שנעשו בחוק שמטרתם הגברת התחרות, לרבות התיקון המתייחס להשקת הממשק הטכנולוגי (Read only). הוספת התיקון נתמכה ע"י גורמי המקצוע, לרבות דרור שטרום, ואושרה ע"י חברי הכנסת שראו לנגד עיניהם את החשיבות בהגברת התחרות.

חשיבות השקת הממשק הטכנולוגי היא ביצירת תחרות, לטובת הלקוחות, בין הבנקים הקיימים. בנק ישראל צריך לראות לנגד עיניו לא רק את הבנקים אלא גם את לקוחות הבנקים. כפי ששירות זה מוצע במדינות המערב ובמדינת ישראל בשוק הביטוח, כך נכון שייושם בישראל גם עבור שוק הבנקאות. החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאות הוא על רקע דיכוי התחרות ע"י בנק ישראל בשנים האחרונות שפגעו בלקוחות הבנקים ובצמיחה במשק".