הנטייה הטבעית של מרביתנו לעצום העיניים כשאנחנו צופים בניתוח במהלך סרט או במראות אימה היא מובנת לחלוטין. עצימת העיניים למצבנו הפיננסי נשענת אולי על אותו דפוס, אך במקרה הזה אסור להיכנע לו.
ייתכן כי עצימת העיניים הקולקטיבית בכל הקשור לתחום הפיננסי בכלל ולחיסכון הפנסיוני שלנו בפרט, כפי שעולה ממחקר אומניבוס שנערך בתחילת השנה ומראה כי רק 16% מהציבור טוען שהוא מודע לפנסיה החודשית הצפויה לו בגיל הפרישה - מעידה על בעיה שורשית בחברה.
למרות שמרבית הציבור (90%) הביע חוסר שביעות רצון מניהול נכסיו הפיננסיים עד לא מזמן, רק פחות מאלף איש טרחו לנצל את ההוזלה, המגיעה לכ-100 אלף שקל בממוצע, בפתיחה או ניוד כספי החיסכון הפנסיוני לפנסיית ברירת המחדל של האוצר. המדובר על יוזמה להוזלת דמי הניהול בקרנות הפנסיה על ידי עריכת מכרז בין כל הגופים המובילים, אשר הביאה לתחרות חריגה ויוצאת דופן ולאפשרות להוזלת דמי הניהול בכ-99% כמעט לכל מי שחוסך בקרן פנסיה.
מה גורם לציבור שלם לוותר במחי יד על כסף וללכת עם עיניים פקוחות אל עבר תהום פיננסית בגיל פרישה? היעדר חינוך פיננסי מגיל צעיר, שימוש בשפה פיננסית שאינה ידידותית, וחוסר נכונות להתמודד עם הגופים הפיננסיים ה"מאיימים" - מעקרים את המוטיבציה של הצרכנים לבדוק עלויות של מוצריהם הפיננסיים ולקיים מו*מ לשיפור התנאים שבהם הם צורכים מוצרים פיננסיים.
בעוד הצרכן הישראלי שונא לצאת פראייר, ראשון לאמץ חידושים טכנולוגיים, משווה מחירים בעולם הצרכני ומתגמל רשתות דיסקאונט בנאמנות, דווקא בנושא הטומן בחובו חיסכון עצום הוא מגיב באדישות יחסית. העובדה כי כ-84% מהציבור מעידים על עצמם כנטולי הבנה בתחום מושכת את הגופים הפיננסיים לתמחר את המוצרים בהתאם וליהנות מהאדישות הצרכנית בנושאים כה חשיבות כמו הפנסיה שלנו.
אם נוסיף למוטיבציה הצרכנית הנמוכה את התלות המוחלטת בסוכני הביטוח, שמהווים את מערכת ההפצה העיקרית של עולם הביטוח (למעט בביטוחי הרכב שם ירד חלקם לפחות מ-50%) ונמנעים מלהמליץ על מעבר לפנסיה המומלצת על ידי משרד האוצר, נקבל הסבר לכשל השוק הנוכחי.
מי שיצליח להתגבר על המבוכה הכרוכה בהתמודדות עם נושא הפנסיה הלא ברור יגלה כי המאמץ המוגבל היה כדאי ויכול למצוא עצמו משפר את הצבירה הפנסיונית שלו בעשרות אלפי שקלים בשיחת טלפון אחת, ומציל את עצמו מקטסטרופה פיננסית כאשר יהיה זקן.
על מנת להיות מעשיים: די בגלישה פשוטה ברשת על מנת למצוא מחשבוני פנסיה שונים באתרי חברות הביטוח ובתי ההשקעות ובאפליקציות ייעודיות. הזנת פרטים בסיסית תוכל לגלות את הפער בין דמי הניהול המשולמים לדמי הניהול המופחתים המוצעים בפנסיית ברירת המחדל. דמי הניהול הם הן על כל הסכום שנצבר עד היום והן על ההפקדות העתידיות. מדובר בדמי ניהול מקסימליים של 0.5% מדי שנה על סך הצבירה ו-6% מכל הפקדה חודשית.
אם הפער מצדיק את הניוד, וסביר להניח שהוא אכן כך, יש לפנות לאחת משתי החברות שזכו במכרז האוצר לניהול פנסיית ברית המחדל ולבקש לעבור, בדיוק כמו שרוצים להתנייד מחברה סלולרית. אין צורך לחשוש.
ולא די בכך. אנו חבים לילדינו חינוך כלכלי ראוי, בו יכירו את המושגים הכלכליים שישפיעו על חייהם, ולא להפקיר אותם ליועצים-משווקים, פקידי ממשל ופוליטיקאים. דמוקרטיזציה, הנחלת ידע כלכלי וקבלת השליטה על כספם בעזרת אמצעים טכנולוגיים - עשויים להשפיע על חייהם באופן משמעותי.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל רובין הוד - האפליקציה הפיננסית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
