מנדלבליט בתדהמה? וינשטיין חוזר לפרקטיקה הסנגוריאלית

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו"ד יהודה וינשטיין, מצטרף לצוות ההגנה של איש העסקים בני שטיינמץ, החשוד בתשלום שוחד של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גינאה, אלפא קונדה, ולרעייתו. זאת, לכאורה בתמורה לרישיונות כריית ברזל במדינה האפריקאית (ראו מסגרת). וינשטיין מצטרף לעוה"ד המוביל את ההגנה, עו"ד יובל ששון, ממשרד מיתר-ליקוורניק, כ"יועץ", ובמקביל מצטרף לצוות גם עורך-הדין האמריקאי, פרופ' אלן דרשוביץ, מומחה במשפט פלילי ועוסק בתחום זכויות האדם.

מבחינת שטיינמץ מדובר ככל הנראה בצעד חכם - גיוס של אחד מבכירי המערכת המשפטית-הציבורית עד לאחרונה, ומי שעד למינויו לתפקיד היועמ"ש, היה מעורכי-הדין הבכירים ביותר במשק בתחום עבירות הצווארון הלבן, וייצג בין היתר את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. אולם, מהצד של וינשטיין מדובר במהלך שגורם לקהילה המשפטית להרים גבה, שכן מדובר בפעם הראשונה שבה יועמ"ש שסיים את כהונתו, שב ל"זירה" המשפטית כמייצג. לא כל שכן - כמייצג של חשוד בפלילים, שנמצא תחת חקירה של אותה מערכת שעל חלק מהחלטותיה היה אמון - מערכת אכיפת החוק - וכל זאת, זמן יחסית קצר לאחר סיום כהונתו. אף לא אחד מקודמיו של וינשטיין - ובהם השופטים העליונים לימים, מני מזוז, אהרן ברק, מאיר שמגר ויצחק זמיר - בחר לחזור לפרקטיקה.

שאלות ערכיות

סימני השאלה על הבחירה של וינשטיין להצטרף לצוות ההגנה של שטיינמץ מרובים, וכוללים שאלות ברמה הערכית וברמה הפרקטיות. ברמה הערכית קשה שלא לתהות אם ראוי שיועץ משפטי לממשלה, שהכריע עד לאחרונה את גורלן של חקירות בעלות פרופיל גבוה, הקשורות בעולם העסקי והפוליטי, ייצג איש עסקים החשוד בהליך פלילי בעבירות דומות.

בין החקירות שוינשטיין אישר בתקופת כהונתו היו חקירות בעלות ניחוח דומה לחשדות המיוחסים לשטיינמץ. כך, למשל, אישר וינשטיין את פתיחת החקירה בפרשת השחיתות הציבורית הגדולה לכאורה במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי המכונה "פרשת ישראל ביתנו", במסגרתה נחשפו חשדות לשורה של פרשיות שוחד, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. האם ראוי שמי שייצג את המדינה בהכרעות הדרמטיות הללו, יעבור לצד השני של המתרס?

שאלה נוספת שעולה היא מה המחיר שמשלם המילארדר שטיינמץ ליועמ"ש לשעבר עבור שירותיו? עוד טרם מינויו לתפקיד הציבורי הבכיר, נחשב וינשטיין לאחד הסנגורים היקרים בתחום עבירות הצווארון הלבן ולקוחותיו נפרדו ממאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים לטובת הייצוג. מה תג המחיר שנלווה לטייטל החדש "היועמ"ש לשעבר"?

בצד הפרקטי עולות תהיות בנוגע למה בדיוק יהיה תפקידו של וינשטיין - האם הוא יופיע בביהמ"ש? יגיע לחקירות עם שטיינמץ? ינהל מגעים מול הפרקליטות, שהיא חלק מהמערכת אותה ניהל עד לאחרונה? מה ירגישו החוקרים והפרקליטים שיטפלו בתיק כאשר היועמ"ש לשעבר יופיע על סף דלתם? האם לכך מכוון שטיינמץ - להשתמש בכוח שנלווה לטייטל הקודם של וינשטיין?

בחירה חריגה

לדברי גורם המכיר את החקירה נגד שטיינמץ, וינשטיין לא יעסוק בייצוג ישיר של שטיינמץ מול גורמים בישראל, בהם החוקרים והפרקליטים המלווים את החקירה, ולא יופיע בבתי המשפט. "הוא ירכז את הטיפול בעניינים שלא קשורים בישראל, אלא ייעץ בכל הנוגע למעטפת הכללית של הסוגייה בנוגע לדברים שקושרים יותר בחו"ל, ויהווה אסמכתא כיועץ חיצוני", הוא אומר ל"גלובס". לדברי גורמים בשוק, זה לא משנה מה וינשטיין אמור לעשות בתיק, זה מפתיע ומעורר סימני שאלה גדולים, לכל הפחות. "התפלאתי שוינשטיין בחר לקחת על עצמו את התיק", אומר עו"ד בכיר. "ישנה מסורת מסוימת של יועמש"ים שפורשים, שמכאן ואילך הם עוסקים בבוררויות, בגישורים, במתן חוות-דעת לעורכי-דין וכד', ולא לובשים את הגלימה על עצמם. המסורת היא שהם לא מייצגים לקוחות לאחר שפרשו מהתפקיד. הבחירה של וינשטיין מאוד חריגה".

עו"ד אחר מוסיף כי לא ברור כיצד הייצוג הזה אמור להתנהל. "האם וינשטיין אמור להופיע בשם שטיינמץ בביהמ"ש, לאחר שקיבל החלטות על העמדות לדין של גורמים בכירים במשק וסגירת תיקים של גורמים אחרים? איך המעמד הקודם שלו ישפיע? ומהצד שלו - למה הוא בכלל צריך את זה?"

"דגדג לו באצבעות לחזור"

אל מול המשפטנים המבקרים את הצעד שבחר וינשטיין לעשות - אומרים משפטנים אחרים כי אין בכך שום פסול. "זה נדיר, אבל לא תמוה" אומר פרקליט בכיר לשעבר שלא מתרגש במיוחד מהבחירה של וינשטיין. "כל עוד הנושא הזה לא הגיע אל שולחנו כיועמ"ש, אני לא רואה פה 'ביג-דיל'".

עו"ד בכיר אחר מוסיף, "אם שופטים שכיהנו יכולים לחזור ולהופיע כעורכי-דין בפני חבריהם השופטים, וזה קורה, אין שום סיבה שנרים גבה כשיועמ"ש, שהיה מבכירי הסנגורים קודם לכן, בוחר לחזור לפרקטיקה. אין שום סיבה שהדלת הזאת תיסגר בפניו. זה יהיה חידוש מהמסורת הקיימת של היועצים המשפטיים הקודמים, אבל יהודה וינשטיין, להבדיל מכל קודמיו, היה ליטיגטור, עו"ד פעיל, לפני שמונה לתפקיד. שאר היועצים המשפטיים שקדמו לו, לא הסתובבו בבתי המשפט. הוא היה שועל פעיל בבתי המשפט וייצג חשודים ונאשמים בעבירות צווארון לבן, ויכול להיות שזה מדגדג לו באצבעות לחזור".

עו"ד רם כספי, מחבריו של בני שטיינמץ, לא מבין על מה המהומה. "אינני רואה כל פגם פסול או ניגוד עניינים בכך שוישנטיין שפרש מכהונתו לפני כשנה, יחזור לחיק המקצוע ויעסוק בתחומים בהם התמחה, ובלבד שלא יעסוק בתיקים או בעניינים שהיו בטיפולו. העובדה שיועצים משפטיים קודמים, שרובם, אם לא כולם, מונו לביהמ"ש העליון, לא עשו כן, אינה מעלה או מורידה בעיני. הוא הדין לגבי מי שכיהן כפרקליט המדינה או בתפקידים בכירים אחרים בפרקליטות".

לדברי עו"ד כספי, "זה לא סביר לצפות מראשי מערכות ציבוריות, כמו נציבות מס הכנסה, צה"ל, המוסד, ושירות הביטחון הכללי, שלאחר מועד פרישתם ישבו בביתם באפס מעשה ולא יעסקו בתחומי ההתמחות שלהם. אימוץ עמדה נוגדת יגרום לכך שאנשים טובים ומקצוענים לא ילכו לשירות הציבורי".

ביקורת על התפקוד כיועץ

וינשטיין סיים את כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה לפני כשנה. בניגוד ל"תהילה" לה זכה כסנגור פרטי מוביל במשק והעובדה כי נהרו אל משרדו כל השמנה והסלתה של המשק, כהונתו של וינשטיין כיועמ"ש לוותה בלא מעט ביקורת. מבקריו ראו בו יועץ שהוריד את הרגל מדוושת המלחמה בשחיתות השלטונית, לאחר שקודמו בתפקיד - מזוז - זכה לכינוי "הלוחם בשחיתות". בתקופת וינשטיין כמעט שלא הועמדו לדין אישי ציבור בכירים.

מנגד, בתקופת כהונתו נטל וינשטיין על עצמו את תפקיד ההגנה על מעמדו של בית המשפט העליון אל מול ההתקפות מצד גורמים מהימין הפוליטי; זכה להישגים בתחום ההגנה על הציבור כאשר התנגד לכמה הסדרים בתביעות ייצוגיות, שסבר כי הם לא עולים בקנה אחד עם האינטרס הציבורי; וכן זכה להישגים במאבק בסחבת המשפטית בבתי המשפט ובפרקליטות. וינשטיין הנהיג את הרפורמה המכונה "שמיעת דיונים מיום ליום", וסייע מאוד בשינוי התפיסתי של הפרקליטים והשופטים ביחס לקצב ניהול הדיונים הראוי.

בנוסף, תמך וינשטיין בהקמת גוף הביקורת על הפרקליטות, ולקראת סיום כהונתו רשם הישגים אפילו במלחמה בשחיתות השלטונית, כשהחליט להעמיד לדין את שר הביטחון לשעבר, בנימין (פואד) בן אליעזר המנוח, בגין עבירות של שוחד, איסור הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים, ועבירות מס.

עו"ד וינשטיין סירב להגיב לידיעה.

דוברו של בני שטיינמץ מסר בתגובה: "שטיינמץ וחברת BSGR שבבעלותו הן קורבן של קונספירציה בינלאומית חובקת זרועות עולם, שמטרתה הפקעת נכסיה של BSGR שלא כדין. במסגרת זאת מנהלת BSGR הליכי בוררות נגד ממשלת גינאה, ובכוונתה להגיש תביעות כספיות של מיליארדי דולרים נגד אותם גופים. עו"ד יהודה ויינשטיין ופרופ' אלן דרשוביץ יצטרפו כיועצים לצוות משפטנים בינלאומיים מוביל, במטרה להאיר את פרטי הפרשה ולהביא לערכאות המתאימות בעולם את יוזמי הקנוניה". בסביבת שטיינמץ טוענים שגיוסם של וינשטיין ודרשוויץ - וגיוס בכירים נוספים מעולם המשפט - נועד לצורך חשיפת הקנוניה שנרקמה כנגד שטיינמץ.

שטיינמץ נחקר בחשד למתן שוחד לעובד ציבור זר - חשדות שנחקרו ונחקרים במקביל בארה*ב, בשווייץ, בגינאה ובישראל. על-פי החשד, רישיונות הכרייה הניבו לאיש העסקים הישראלי רווחים של מאות מיליוני דולרים בשנים 2006-2012. בנוסף, חשוד שטיינמץ בהלבנת הון.

במסמך שהגישה המשטרה לבית המשפט לאחרונה, במסגרת מחלוקת על סכום הערבות שעל שטיינמץ להפקיד לשם הבטחת התייצבותו לחקירה, צוין כי "בהתבסס על הראיות והתפתחות החקירה עולה כי התועלת שהפיק שטיינמץ, על-פי החשד, ממתן השוחד מגיעה לכדי 5 מיליארד דולר".

בנוסף לשטיינמץ, חקרה היחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה (יאח"ה) גם את אשר אבידן, עובד בכיר לשעבר של שטיינמץ בגינאה. אבידן - ששימש כנשיא זרוע הכרייה בחברת האחזקות BSGR של שטיינמץ במשך עשור וקודם לכן עבד במשרד החוץ - נחקר ושוחרר למעצר בית של שבועיים, תוך הפקדת ערבות של מיליון שקל.