עו"ד מיכאל שר, שמעל בכספי חמישה מלקוחותיו בסכום של מיליוני שקלים, נשלח ל-7 שנות מאסר בפועל. בנוסף חויב שר בפיצוי בסך של כחצי מיליון שקל לשלושה מלקוחותיו, והוטל עליו קנס בסך 50 אלף שקל.
"מעבר לפגיעה במתלוננים, מעשיו של הנאשם פגעו גם באמון הציבור בעורכי הדין, ולאור משמעותו של אמון זה על התנהלותם המסחרית והאזרחית של הנעזרים בשרותיהם של עורכי הדין, ניתן לומר כי מדובר בפגיעה קשה", נכתב בגזר הדין.
עו"ד שר הורשע ב-4 עבירות של גניבה בידי מורשה, סעיף אחד של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ושני סעיפים של משיכת צ'ק ללא כיסוי.
פסק הדין המרשיע ניתן על-ידי סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בדימוס, השופט עודד מודריק, בינואר אשתקד, אך הוקרא לעו"ד שר רק בחודש אוגוסט בידי השופט בני שגיא. מועד ההקראה נדחה בשל התחמקותו של שר מהגעה לבית המשפט, ומאז כתיבת פסק הדין השופט מודריק פרש לגמלאות.
החל בשלב הסיכומים בתיק, לא הגיע עו"ד שר לדיונים, עורכי דינו מסרו כי אין להם קשר עמו, ולאחר ששר לא הגיש סיכומים להגנתו בתיק, השופט מודריק נאלץ לתת פסק דין בלא סיכומי הגנה ולפרוש מכס השיפוט מבלי שהשמיע את הדין באוזני הנאשם.
החזיר כספים שגנב מלקוחה אחרת
עו"ד שר הורשע ב-5 מקרים בהם מעל באמון לקוחותיו ונטל מהם כספים שלא כדין. במקרה אחד קיבל שר כחצי מיליון שקל עבור לקוחו בנאמנות במסגרת עסקה למכירת דירה. כשהלקוח ביקש לקבל את כספו עם השלמת העסקה, עורך הדין עיכב את הכספים ובשלב מסוים נתן לו צ'ק על סך 300 אלף שקל, בידיעה שהצ'ק ללא כיסוי. בסופו של דבר הוא החזיר ללקוח את הכספים - אותם גנב מלקוחה אחרת.
הלקוחה שממנה נגנבו אותם כספים היא מכרה ותיקה של שר, שפגשה אותו אחרי שנים שלא היו בקשר, והתפתח ביניהם קשר רומנטי. בהמשך, בעלה לשעבר של הלקוחה-בת הזוג הוכרז כפושט-רגל, והיא נאלצה למכור את ביתה כדי לפרוע חלק מחובותיו. הלקוחה נענתה להצעתו של שר לייצג אותה בעסקה כדי לחסוך בשכר-טרחת עורך דין, והפקידה בידיו ה"נאמנות" של שר 1.3 מיליון שקל - אשר את חלקם כאמור גנב כדי להחזיר כספים ללקוח אחר שמעל אף בכספיו.
לקוחה אחרת הגיעה למשרדו של שר בהמלצת חבר של משפחתה. במסגרת עסקת מקרקעין שבה הייתה מעורבת, היא הפקידה בידי עורך הדין 590 אלף שקל. עד מהרה אותו חבר שהפנה את הלקוחה למשרד גילה כי משהו אינו כשורה עם עורך הדין והמליץ לה ללכת ולמשוך את כספה.
הדבר לא התאפשר, עד שהלקוחה איימה לפנות למשטרה, ואז הוחזר לה כספה. השופט קבע כי "הנאשם שלח יד בכספה של הלקוחה ואף קיבל את הכסף במירמה", והוסיף כי דפוס ההתנהגות של שר דומה למקרים האחרים שבכתב האישום.
הניחו את כספם על "קרן הצבי"
במקרה אחר, לקוחה שהייתה מזכירתו של רואה חשבון שחלק משרד עם עו"ד שר, ביצעה באמצעותו עסקת נדל"ן במסגרתה הפקידה בידיו 120 אלף שקל בנאמנות. 30 אלף שקל מכספי המזכירה הלכו לחשבון בשליטת אותה בת זוג זמנית ששר היה חייב לה כספים, ו-90 אלף שקל עברו לעורכת דין שעבדה עם שר, אך בהמשך נמשך הסכום לחשבון אחר שניהל עבור לקוח אחר.
האישום האחרון שבו הורשע עורך הדין שר נוגע ל-105 אלף שקל שנטל מזוג לקוחות, שעה שהציג להם מצג-שווא שהסכום ישמש מקדמה לרכישת נכס מקרקעין בטורונטו שבקנדה. בפועל הוא נטל את הכספים למטרות אחרות.
בגזר הדין צוין כי "אף שקיימות עבירות מירמה מתוחכמות מאלה שביצע הנאשם, סבורני כי יש לראות במעשיו של הנאשם ככאלה המשקפים מידה מסוימת של תחכום, וזאת בהינתן קביעותיו של בית המשפט בהכרעת הדין. בחלק מהמקרים, ולאחר שהמתלוננים החלו לחשוד כי הניחו את כספם 'על קרן הצבי', הציג בפניהם הנאשם שורה של מצגים כוזבים על-מנת להניח את דעתם כי כספם מצוי במקום בטוח, ומכאן נגזרת גם רמת החומרה".
עוד ציין השופט שגיא כי שר בחר לנהל את ההליך עד תומו, לא הביע חרטה על מעשיו ואף לא החזיר את הסכום שגזל מקורבנות העבירה בחלק מן האישומים, וגם נסיבות החזרת הכספים לחלק מהמתלוננים רחוקות מלהיות כאלה המצדיקות הקלה בעונש.
"עוד חוזר הניגון"
במסגרת הטיעונים לעונש הוגש לבית המשפט גיליון הרשעותיו של שר בדין משמעתי, הכולל 5 הרשעות בעבירות שונות, לרבות עיכוב כספים שניתנו לו כפיקדון; אי-מתן דין וחשבון כספי; אי-מילוי תפקיד כעורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות; אי-שמירה על כבוד המקצוע; הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח; מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין; התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין; טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון; והפסקת טיפול בעניין לקוח מבלי למנוע פגיעה בלקוח.
העבירות השונות בוצעו על-ידו בין השנים 2003 עד 2013, ובעקבות התנהלות זו, במסגרת גזרי הדין השונים שניתנו בפרשיות הללו, הושעה עו"ד שר מספר פעמים ממקצוע עריכת הדין, ואף נגזר עליו לשלם פיצוי כספי לחלק מהמתלוננים.
השופט בני שגיא התייחס לכך בגזר הדין וציין כי הגם שאין לחובת שר הרשעות קודמות בדין פלילי, ונתון זה ישוקלל בקביעת העונש, "עיון בגיליון הרשעותיו המשמעתיות מלמד על תמונה עגומה בבחינת 'עוד חוזר הניגון'".
עו"ד שר נגד הפרקליטות: "התעלמה מקול האמת כדי להשיג הרשעה בכל מחיר"
אחת השאלות המסקרנות, וכזו שנותרה ללא מענה במסגרת הכרעת הדין וגזר הדין של עו"ד מיכאל שר, היא מדוע ברח מהדין בשלב כה מאוחר של משפטו - שלב הסיכומים?
מחודש אוקטובר 2015, לאחר שהסתיים הליך ההוכחות בתיק, לא התייצב עו"ד שר לדיונים ואף לא הגיש סיכומים להגנתו. הכרעת הדין המרשיעה נגדו ניתנה מבלי שהוגשו הסיכומים, כאשר עורכי דינו אף הצהירו בבית המשפט כי הם אינם מצויים בקשר עמו.
מספר חודשים לאחר שהשופט עודד מודריק (שנתן את הכרעת הדין) פרש מכס השיפוט, נעצר עו"ד שר, הובא לבית המשפט וטען כי "ירד למחתרת" כיוון שהיה קורבן לאיומים. לטענתו, הוא נאלץ לברוח על רקע הסתבכות כלכלית. משכך, ביקש כי תידחה הקראת הכרעת הדין, ויתאפשר לו לסכם את טיעוני הגנתו.
אולם, השופט בני שגיא לא מצא מקום לדחות את הקראת הכרעת הדין וציין כי "סיבת הימלטותו מאימת הדין איננה רלוונטית, שכן בשורה התחתונה, הנאשם נעדר ממשפטו ולא התייצב במשטרה בשום שלב מיוזמתו. בסיטואציה מעין זו, אינני סבור כי יש לאפשר לנאשם 'ליהנות מפירות הימלטותו' באופן של המשך המשפט בשלב בירור האשמה".
בהמשך, במסגרת הטיעונים לעונש, הגיש עו"ד שר מכתב אישי לבית המשפט, במסגרתו העלה טענות קשות נגד הפרקליטות, ובין היתר, כתב: "פרקליטות המדינה, המבקשת לדור במשכנה של האמת הצדק והשוויון בפני החוק, זיהמה את תהליך המשפטי בדעה קדומה, אכיפה בררנית, אגו, סטטיסטיקה והונאה עצמית והתעלמה מקולה של האמת ומערכי היסוד של החברה. הכול על-מנת לא לסטות ממטרתה - הרשעתי בכל מחיר תוך עצימת עיניים".
במכתב זה התייחס עו"ד שר לנתוניו האישיים, לשירותו הצבאי, למשבר הכלכלי שפקד אותו, להליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו ולעובדה כי נאלץ, על רקע חובותיו, לעזוב את ביתו ולהתנהל מול בני משפחתו תחת מעטה סודיות באמצעות החלפה תדירה של טלפונים ניידים. עוד הוא ציין כי היה קורבן לאיומים, עיקולים וקשיים אחרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
