הרב הראשי לשעבר יונה מצגר הודה והורשע בקבלת שוחד

אחרי ראש ממשלה ונשיא מדינה שהחליפו את החליפות המחויטות במדי אסירים, בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה גם רב ראשי לשעבר ייכנס לכלא - כך עולה מהסדר הטיעון שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים בעניינו של הרב הראשי לשעבר, יונה מצגר, במסגרתו הורשע הרב הבוקר (ב'), על-פי הודאתו, ב-3 עבירות של לקיחת שוחד, עבירות של מירמת מס, קבלת דבר במירמה ושיבוש הליכיי משפט.

במסגרת הסדר הטיעון הגיעו פרקליטות מחוז ירושלים וסנגוריו של הרב, עורכי הדין טל גבאי, יהודה פריד, טל בן-הרוש וטופז איתן, להסכמה, לפיה יבקשו מבית המשפט להטיל על הרב מצגר 3.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס בסך 5 מיליון שקל, שיכלול חילוט נכסים של הרב וכן תשלום המס שנגרע מהמדינה בעקבות העבירות שביצע הרב. זאת, במסגרת שומה אזרחית שהוציאה רשות המסים.

על-פי דין, בית המשפט אינו כבול לעונש שהוסכם על-ידי הצדדים, ואולם במרבית המקרים בתי המשפט אינם סוטים מהעונשים המוצגים בהסדרי הטיעון, אלא בנסיבות חריגות.

מדובר בפעם הראשונה שבה הוגש כתב אישום כנגד רב ראשי לשעבר; בפעם הראשונה בה מורשע רב ראשי לשעבר בעבירות חמורות של שוחד ומירמה; וכן - במקרה שבית המשפט המחוזי בירושלים יאשרר את הסכמת הצדדים לעניין העונש - בפעם הראשונה בה ייכנס רב ראשי לשעבר לכלא.

שוחד בהליכי גיור

כתב האישום נגד מצגר הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים באוקטובר 2015, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, דחה את הטענות שהעלה הרב הראשי בשימוע, ועל-פי המלצת פרקליטט המדינה.

בכתב האישום המקורי, שהציג איש ציבור מושחת מן היסוד, נטען כי הרב מצגר ביצע לכאורה במהלך שנות כהונתו כרב הראשי לישראל עבירות רבות, ובהן קבלת שוחד, הפרת אמונים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מס, תוך שהוא פועל במסגרת תפקידו ומנצל את מעמדו הרם.

על-פי האישום המקורי, במהלך ביצוע העבירות וכתוצאה מהן, קיבל הרב לכאורה סכומי שוחד בסך כולל של כ-8 מיליון שקל (כ-10 מיליון בשיערוך ליום הגשת האישום), ומתוכם נטל לכאורה לכיסו סך של כ-5 מיליון שקל (כ-7 מיליון בשיערוך). במרבית המקרים, נטען, שימש נהגו האישי של הרב מצגר כשליחו לקבלת כספי העבירות.

מהאישום עלה כי הרב הראשי לשעבר קיבל, בין היתר, חצי מיליון שקל עבור ברכה לשם רכישת מטוס פרטי; עוד חצי מיליון שקל כמתנה לבן שהתחתן; 70 אלף דולר עבור רכישת ספר תורה פרטי; 150 אלף שקל עבור השתתפות בחתונה ובאירוע לכבוד נשיא קזחסטאן; 10,000 אירו עבור השתתפות בטקס יום השואה; 25 אלף דולר עבור נוכחות ביום הולדת 40 של אחד מראשי הקהילה היהודית באודסה; ועוד טובות הנאה בהיקף מיליוני שקלים שנגרפו לכיסו בעוד מכהן כנבחר ציבור.

כתב האישום המקורי כלל 5 פרשות עיקריות בהן הואשם הרב מצגר. האישום הראשון עסק ב"פרשת הגיורים", במסגרתו נאשם הרב מצגר כי קיבל לכיסו טובות הנאה מבעלי ממון תושבי חוץ שביקשו להתגייר ומכאלה שביקשו לערוך בירורי יהדות. במסגרת קשר שנוצר בין הרב מצגר ונהגו לבין הרב גבריאל כהן, ששימש כרב וכאב בית דין בלוס אנג'לס, סוכם כי במקרים מסוימים יפנה הרב מצגר לרב כהן תושבי חוץ המתעניינים בהליכי גיור ובירור יהדות. בהתאם לסיכום, בעד כל הפנייה כזו של הרב מצגר, הוא קיבל לכאורה סכום כסף בשיעור מחצית מהסכום שקיבל כהן מאותם תושבי חוץ. מחצית מסכומי הכסף שקיבל כהן העביר כשוחד למצגר ולנהגו באמצעות צ'יינג' בבני-ברק.

שוחד תמורת אירועים

האישום השני עסק בפרשת "אשכול העמותות", ובו נאשם הרב מצגר כי פעל תוך ניצול מעמדו ותפקידו כרב הראשי לישראל, יחד עם נהגו, לגיוס תורמים לעמותות. על-פי החשד, סוכם כי בתמורה לפעולותיהם של מצגר והנהג, יתנו בעלי התפקידים בעמותות לרב מצגר עשרות אחוזים מן התרומות שיתקבלו בעמותות. זאת, תוך הונאת התורמים שלא ידעו שחלק נכבד מכספי תרומתם יועבר לכיסיהם הפרטיים של מצגר ונהגו, כאשר האחרון מקבל כ-30%-40% מהסכום שקיבל הרב מצגר.

האישום השלישי עסק בקבלת טובות הנאה שיטתית על-ידי הרב מצגר במהלך שנות כהונתו כרב הראשי לישראל. לפי כתב האישום, בין השנים 2003-2013 קיבל לכאורה הרב מצגר לכיסו הפרטי טובות הנאה בסכומי כסף משמעותיים מאנשים פרטיים תמורת פעולות הקשורות בתפקידו כרב הראשי, הן במסגרת אירועים פרטיים והן כתמורה לכך שהשתתף באירועים שערכו אותם נותני טובות ההנאה.

אישום נוסף נוגע לתפקידו של הרב בעמותות ובישיבות, במסגרתו הואשם מצגר בגניבה בידי מורשה. לפי הנטען הרב נטל לכיסו תרומות שהגיעו לישיבות; באישום החמישי הואשם הרב מצגר בכך שבשנת 2009 ערך טקס בו הוכתר מקורבו של יהודי עשיר ממוסקבה לרב העדה הקווקזית בארץ. בתמורה לטקס רב רושם שקיים, קיבל לכאורה הרב מצגר תשלום בסך 70 אלף דולר.

העלמת הכנסות

אישום השישי בכתב האישום המקורי עסק בעבירות המס, ובו נטען כי במהלך כהונתו כרב הראשי, נהג מצגר שלא להעביר לרואה החשבון שלו נתונים אודות הכנסותיו המפורטות בחמשת האישומים הראשונים - הכנסות בסך מיליוני שקלים שלא הפקיד לחשבונו.

באישום השביעי הואשם הרב מצגר בהלבנת הון, לאחר שנטען כי דאג להסוות את ההכנסות שהפיק מעבירות המקור (לקיחת שוחד, קבלת דבר במירמה, קשירת קשר לקבלת שוחד וקשרת קשר לקבלת דבר במירמה).

באישום השמיני הואשם הרב מצגר בהדחה בחקירה, לאחר שביקש לכאורה מנהגו להציג גרסה שקרית בחקירתו, והפציר בו עשרות פעמים כי ימשיך "לשמור עליו" ולהגן עליו במסגרת החקירה.

במסגרת הסדר הטיעון תוקן כתב האישון נגד מצגר, כך שעבירות הלבנת ההון וחלק מעבירות השוחד נמחקו, וסכומי השוחד קוצצו במחצית - ל-5 מיליון שקל - וזאת בתמורה להסכמה של הרב לעונש מאסר של 24 חודשים בפועל, לאחר ניכוי שליש (כלומר עונש של 36 חודשי מאסר).

בהיבט הכלכלי, הצדדים הסכימו על חילוט דירת מגורים אחת של הרב ברחוב דוד המלך בירושלים, שתגלם את כל דרישות המדינה, כולל הקנס והשומה האזרחית.

מעשה רב

■ לקיחת אחוזים מתרומות שגייס עבור עמותות; וגניבת תרומות שיועדו לישיבות.

■ קבלת כספים תמורת הפניית אנשים המעוניינים להתגייר לרב מסוים.

■ קבלת חצי מיליון שקל עבור ברכה לשם רכישת מטוס פרטי.

■ קבלת חצי מיליון שקל כמתנה לבן שהתחתן.

■ כספים וטובות הנאה מאנשים פרטיים תמורת השתתפות באירועים פרטיים, לרבות קבלת 70 אלף דולר תמורת השתתפות בטקס לכבוד רב העדה הקווקזית; קבלת 150 אלף שקל עבור השתתפות בחתונה ובאירוע לכבוד נשיא קזחסטאן; קבלת 10,000 אירו עבור השתתפות בטקס יום השואה; וקבלת 25 אלף דולר עבור נוכחות ביום הולדת של אחד מראשי הקהילה היהודית באודסה.

■ אי-דיווח למס הכנסה על כספי השוחד שקיבל.