המשטרה והמיליארדר בני שטיינמץ, החשוד במתן שוחד בהיקף של 30 מיליון דולר לנשיא גינאה לשעבר ולאשתו כדי שיקדמו את האינטרסים העסקיים שלו במדינה, הגיעו להסכמה לפיה יפקיד שטיינמץ במזומן סך של 55 מיליון שקל בקרן החילוט של המדינה - 30 מיליון שקל עד 12 בפברואר ועוד 25 מיליון שקל עד 14 בפברואר.
כן הוסכם כי יישאר על כנו צו התפיסה שהוטל על בית מגוריו של שטיינמץ בארסוף, ויהווה ערובה לחילוט סך של 50 מיליון שקל נוספים, וכן יוצא צו הקפאת נכסים לנכס נוסף שבבעלות שטיינמץ בארסוף.
כך הודיעו לבית המשפט היום (א') בשעות הצהריים באי-כוח המדינה, רפ"ק ענת גלוטמן ממחלק אכיפה כלכלית ביאח"ה ועו"ד אלון גילדין מפרקליטות מיסוי וכלכלה; וסניגורו של שטיינמץ, עו"ד יובל ששון ממשרד מיתר.
ההסכמות הושגו בהמשך לבקשת המשטרה לחייב את שטיינמץ להפקיד 120 מיליון שקל במזומן לצורך הבטחת התייצבותו להליכים המשפטיים, וכן לזמנו למסירת עדות בנוגע לבעלותו בנכסים שהציע כערובה להתייצבותו למשפט כנגדו.
במסגרת הליכים אלה טענה המשטרה כי התגבשו ראיות לביסוס החשד כנגד שטיינמץ, וכי שטיינמץ הפיק 5 מיליארד דולר כתוצאה מכספי השוחד ששילם. שטיינמץ מצדו טען כי החקירה היא תולדה של קנונייה בינלאומית נגדו, וכי הוא אינו יכול להפקיד סך של 120 מיליון שקל במזומן, וכן הציע הפקדה של 30 מיליון שקל ונכסים שבבעלותו כבטוחה.
שטיינמץ לא הגיע לדיון שנקבע לשעות הבוקר, הגם שלא היה ידוע מראש כי יוגש הסדר בין הצדדים בעניינו. ההסכמות הושגו לאחר מספר שעות שבהם ניהלו רפ"ק גרוטמן ועו"ד ששון משא-ומתן מחוץ לאולם, ועל-פי ההערכות שטיינמץ שהה בקרבת מקום על-מנת להתייצב לדיון במקרה הצורך. לבסוף, כאמור, הודיעו הצדדים לשופט עמית מיכלס על הסכמה בנוגע לתנאי הבטחת התייצבותו של שטיינמץ לחקירות ולהליכים המשפטיים - ושטיינמץ לא התייצב בפני השופט.
במסגרת הדיון הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הם "מסכימים שהכסף המזומן יישאר תפוס עד ליום ההחלטה על סגירת תיק החקירה בעניינו של המשיב (שטיינמץ', א' ל"ו) בחשד למתן שוחד לעובד ציבור והלבנת הון או עד החלטה על הגשת כתב אישום בעקבות חקירה זו".
הדיון התקיים בהמשך למחלוקת שהתגלעה בין המשטרה לשטיינמץ סביב טענת המשטרה כי שטיינמץ הפר את תנאי ההסדר עליו חתם מול המשטרה עם פתיחת החקירה הפלילית נגדו. במסגרת ההסדר התחייב שטיינמץ להעביר לקרן החילוט של המדינה 120 מיליון שקל במזומן להבטחת התייצבותו לחקירות ולמשפט. בהמשך לכך התחייבה המשטרה לשחרר נכסים של שטיינמץ שנתפסו במסגרת החקירה, ובהם בית מגוריו של שטיינמץ בארסוף, בתים בנתניה ומטוס פרטי.
לטענת המשטרה, שטיינמץ לא עמד בהסדר זה ולא הפקיד את הסכום הנדרש, ולפיכך היא הגישה לבית המשפט בקשה לחייבו להפקיד את הערובה.
בתגובה טען שטיינמץ כי המדובר "בבקשה בלתי מידתית וחסרת כל שחר", וכי החקירה שנפתחה נגדו ברעש גדול אינה אלא חזרה על פרשה ידועה היטב אשר מונחת מזה שנים לפתחן של רשויות שונות מחוץ לישראל, אשר "לידתה בקנונייה בינלאומית שבמרכזה עומדים כוחות חזקים אשר פעלו בדרכים פסולות בכדי להעליל על BSGR ועל שטיינמץ עלילת-שווא שחקירה זו היא פועל יוצא שלה".
לטענת שטיינמץ, הפרשה הנחקרת היא תוצר ישיר של מאבקים פוליטיים פסולים במדינת גינאה אשר הובלו בניצוחו של נשיא גינאה הנוכחי, אלפה קונדה, ששם לו למטרה להפקיע את זכויות הכרייה של חברת BSGR שהוענקו כדין, חברה אשר שטיינמץ משמש כיועץ שלה. "חברת BSGR ושטיינמץ נפלו קורבן לאותה קנונייה ונקלעו לעין הסערה ללא כל עול בכפם", נטען בתגובת שטיינמץ לבית המשפט.
עוד לטענת שטיינמץ, תחת הפקדת 120 מיליון שקל, הוא הציע למשטרה חלופות משמעותיות להבטחת התייצבותו לחקירות ולמשפט, אך אלה נדחו על הסף. המיליארדר טען בנוסף כי "לבקשה, כמו גם ליתר ההליכים, אף מתלווה איום סמוי להוסיף ולפגוע בשמו הטוב בארץ וברחבי העולם אם יבחר לעמוד על זכויותיו".
לאחר הגשת הבקשה שלח השופט מיכלס את שטיינמץ והמשטרה להידבר ולנסות להגיע להסדר חדש, ואולם המגעים בין הצדדים נכשלו, והם הגיעו שוב הבוקר לפתחו של בית המשפט, כאשר המשטרה התעקשה לחייב את שטיינמץ לעמוד בהתחייבות הראשונית להפקיד סך שלך 120 מיליון שקל בקופת החילוט; ושטיינמץ מצדו הציע הסדר חלופי, במסגרתו יעמיד לטובת הבטחת התייצבותו אחזקות במגדל המילניום בתל-אביב, אג"ח לא סחיר של חברת סקורפיו נדל"ן ושתי וילות בארסוף שכבר נתפסו במסגרת החקירה. לטענת שטיינמץ, ביחד עם הנכסים שתפסה והקפיאה המשטרה, שווי הנכסים בידיה יעמוד על מעל 300 מיליון שקל.
במסגרת תגובתה לדברים ששטח שטיינמץ בפני בית המשפט, ציינה המשטרה כי מלכתחילה שטיינמץ לא התכוון לקיים את התחייבותו להפקיד 120 מיליון שקל בקופת החילוט, וכשבוע לאחר החתימה על ההסדר כבר הודיע כי יוכל להפקיד רק 10 מיליון שקל במזומן. עוד נטען כי טיינמץ הצהיר בפני המשטרה כי תכולת ביתו בארסוף אינה עולה על 10 מיליון שקל, ולכן הצעתו אמורה להתקבל בברכה, שכן מדובר בהצעה "נדיבה", ואולם לטענת המשטרה, "יש להטיל ספק בהצהרה זו".
המשטרה הוסיפה וטענה כי מהתנהלותו של שטיינמץ עולה חשש כי חתם על ההסדר רק על-מנת להפסיק את החיפוש בביתו, כדי למנוע תפיסת חפצים יקרי-ערך בשווי מיליוני דולרים, ששמאית שהייתה נוכחת בחיפוש מטעם המשטרה יכולה הייתה לאמוד את שווים. לטענת המשטרה, התנהלותו מעוררת תשתית לחשד לקבלת דבר במרמה.
עוד דחתה המשטרה במסגרת תגובתה לבית המשפט את הצעתו של שטיינמץ להפקיד נכסים - ובהם דירת מגורים נוספת בארסוף, אגרות חוב של חברת סקורפיו, מניות בחברת סיטי השקעות ועוד - תחת 120 מיליון שקל במזומן. לטענת המשטרה, הנכסים שהציע שטיינמץ קשים למימוש. לגבי דירת המגורים נטען כי מימוש נכס מסוג זה צפוי להיות מורכב במקרה שבת זוגו של שטיינמץ תטען לזכויות ולחזקה בנכס.
עוד טענה המשטרה כי נכסיו של שטיינמץ מוחזקים בידי אחרים או בנאמנות, כך שלא ברור מי הבעלים שלהם, ולכן ביקשה לחקור את שטיינמץ על דוכן העדים לגבי הבעלות בנכסים שהציע כערובה.
בין לבין, הוגשה לבית המשפט גם בקשת צד שלישי לשחרר המטוס הפרטי היוקרתי שנתפס במסגרת חקירתו של שטיינמץ, בטענה כי אינו שייך כלל לשטיינמץ. את הבקשה הגישה חברת מרקו פולו הבריטית, בטענה כי המטוס - מסוג Global 5000 Jet - נמצא בבעלותה ואינו שייך כלל למיליארד החשוד.
ואולם, כאמור, בשעות הצהריים, לאחר משא-ומתן ממושך מחוץ לאולם, הודיעו הצדדים על הגעה להסדר חדש שייתר את הדיון ואת חקירתו של שטיינמץ על נכסיו. בין הצדדים הוסכם כאמור כי מלבד הפקדת 50 מיליון שקל במזומן, צו ההקפאה שהוטל על בית מגוריו של שטיינמץ ברחוב מול הים 21 בארסוף יוארך, וכי סך של 50 מיליון שקל מנכס זה יועמדו כערובה להבטחת תנאי שחרורו של שטיינמץ ממעצר. במקרה ששטיינמץ יפר את תנאי שחרורו, יחולט סכום זה מהנכס, וככל שיידרש, הנכס אף יימכר לצורך מימוש הערובה. עוד הוסכם כי ככל שיימכר הבית, יתרת הסכום תעמוד להבטחת אפשרות חילוט עתידי של נכסים וכספים של שטיינמץ.
באשר לבעייתיות ברישום נכסיו של שטיינמץ, הצדדים הודיעו לבית המשפט כי מכיוון שהנכס ברחוב מול הים 21 רשום בבעלותו של שטיינמץ, אך רשומה הערת אזהרה לטובת החברה להחזקת נכס נאמנות ארסוף בע"מ, על שטיינמץ והחברה להגיש תצהיר לפיו הנכס הוא בבעלותו הבלעדית וכן הסכמה למחיקת הערת האזהרה.
עוד הגיעו הצדדים להסכמה בנוגע לנכס נוסף שבבעלות שטיינמץ עליו המשטרה לא ידעה בראשית החקירה, היות ואינו רשום על-שם המיליארדר - בית נוסף ברחוב אלמוג 8 בארסוף - לפיה יוצא צו זמני להקפאת הנכס. מכיוון שהבעלות בנכס לא רשומה על-שם שטיינמץ, ההסדר כפוף לכך כי בתוך 3 ימים יגיעו הצדדים להסכמות בדבר ההסדרים המשפטיים שיבוצעו על-מנת לאפשר חילוט הנכס בסופו של יום, אם כך יוחלט.
בין היתר הוסכם כי אשתו של שטיינמץ, ילדיו, חמו והחברה להחזקת נכס נאמנות ארסוף בע"מ, קרן הנאמנות THE ARSUF TRUST, חברת TRAVEDIS FINANCE CORP שהנכסים רשומים על-שמם בשרשור או בנאמנות, יגישו הצהרה כי לא יעלו כל טענה לזכות בנכסי המקרקעין מכל סוג שהוא, לרבות מסוג חזקת השיתוף כנגד החלטה על תפיסת הרכוש או חילוטו, אם כך יוחלט, וכי לא יעלו כל טענה לעניין חזקת מגורים בנכסי המקרקעין כנגד מימוש צווי חילוט, ככל שיוצאו ביחס לנכסים אלה.
לאחר שהצדדים יודיעו לבית המשפט כי התמלאו כל התנאים האמורים לקיום ההסדר, יתר הרכוש שנתפס מכוח צווי בית המשפט עם הפתיחה בחקירה נגד שטיינמץ ישוחרר.
ואולם, לעניין המטוס הפרטי שנתפס, הוסכם כי זה ייוותר בידי המשטרה עד להשגת הסכמות אחרות בין החברה הטוענת לבעלות בו, שטיינמץ והמשטרה.
ההסדר עם המשטרה מציף את המחלוקות מול רשות המסים
ההסדר של בני שטיינמץ עם המשטרה פותר את בעיית הערבויות שנדרש להפקיד. אולם, ייתכן כי המחלוקת בין הצדדים בעניין הבעלות בנכסים, והעובדה ששטיינמץ עתיד להגיש תצהירים כי הוא בעלים על נכסים שאינם רשומים על-שמו - גורמות להתחממות זירת התגוששות ישנה בין שטיינמץ לרשות המסים.
שטיינמץ חויב למסור לרשות מסמכים על עסקיו בחו"ל. שטיינמץ, כידוע, עושה את רוב עסקיו ממכרות יהלומים וברזל מחוץ לגבולות ישראל, בעיקר במדינות אפריקה. חלק ניכר מעסקיו אלה מוחזקים על-ידו דרך נאמנויות הרשומות, לפחות בחלקן, במקלטי מס. מבנה ההחזקות והעסקאות הרבות שבהן הייתה מעורבת קבוצת שטיינמץ בשנים האחרונות גרמו לרשויות המס לפקוח עין על שטיינמץ.
בפברואר 2012 נחשפה ב"גלובס" המחלוקת המרכזית בין שטיינמץ לרשות המסים. אז נודע כי הרשות דורשת משטיינמץ מאות מיליוני שקלים - סכום המהווה את ההפרש לכאורה בין המס ששילם בגין עסקיו המוחזקים בנאמנויות שונות, בעיקר בחו"ל, לבין מס האמת שהרשות סבורה כי עליו לשלם בגינם.
לטענת הרשות, מבני המס השונים שיצר שטיינמץ באמצעות נאמנויות אלה הם "יצירתיים מדי", ולמעשה מביאים לכך שהוא משלם פחות מהנדרש בישראל, משום שלכאורה הוא אינו הבעלים, המנהל או השולט באותם עסקים. בפועל, טוענת הרשות, שטיינמץ הוא הבעלים של עסקים אלה, מקבל ההחלטות המרכזי בהם והאחראי על העסקאות הגדולות המתבצעות בהם.
שטיינמץ עצמו טען בתחילת הבדיקה כי מדובר בתכנון מס לגיטימי, העומד בכללי מיסוי הנאמנויות. פקיד השומה לא קיבל את טענותיו והוציא לו שומה לפי מיטב השפיטה, ועל כך הגיש שטיינמץ ערעור למחוזי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
