יותר מניפולציה מפתרון אמיתי

רפורמת המדדים של הבורסה בת"א היא צעד יצירתי שעשוי להביא לגידול מסוים בהיקפי המסחר במניות המקומיות, ולפחות מהבחינה הזו יש כאן לכאורה בשורה חיובית (שהותיר אחריו המנכ"ל הקודם יוסי ביינארט למנכ"ל הבורסה החדש, איתי בן-זאב). מדוע רק לכאורה? כי הגדלת היקפי המסחר נובעת בעיקר ממניפולציה ומרכיבה על שינויים בטעמי ובאופני המסחר, ואיננה מטפלת בבעיה המרכזית והמשמעותית ביותר - חוסר בחברות שמניותיהן "מעניינות" ו"ראויות" למסחר.

מדוע הרפורמה במדדים לא תביא את הבשורה שרבים תולים בה תקוות? נתמקד בכמה היבטים מרכזיים: חלק משמעותי מהמסחר כיום בבורסה בת"א מתרכז בכ-40 המניות הגדולות בשוק. אלו הן מניות החברות שמאפשרות למשקיעים הגדולים ביותר - בעיקר הגופים המוסדיים, אך לא רק הם - לסחור בהן בחבילות גדולות מבלי להיקלע למלכודת אי סחירות (כלומר, למצב שבו כל פעולה שלהם בנייר הערך משפיעה על מחירו באופן ישיר ומיידי).

זה אומר שמה שמעניין את מרבית המשקיעים, ובוודאי מרכז את חלק הארי של המסחר, הן מניות מדד ת"א 25 ועוד כמה מניות שנמצאות כיום בצמרת מדד ת"א 75. כל מה שמעבר לכך, מהווה כר מסחר בעיקר לסוחרים קטנים יחסית.

לאור זאת, לבורסה היו עד כה שני מדדים שריכזו את עיקר העניין בקרב השחקנים המרכזיים שמשפיעים על המסחר פה, ובטח מצד המשקיעים הזרים: ת"א 25 ות"א 100. מנגד, ת"א 75, שכלל כבר פחות מניות גדולות ו"ראויות" למסחר מבחינת אותם משקיעים גדולים (למעט כ-15 שכאלה), נחשב בעיניהם למדד בעייתי ולא מוצלח במיוחד.

עתה באה הבורסה והופכת את מדד ת"א 25 למדד ת"א 35, ובעצם מכניסה לתוך המדד החדש כמעט את כל המניות ש"מעניינות" את המשקיעים הגדולים, ובוודאי את הזרים, כשלצורך הגדלת מספר החברות במדד הוא ייקח את ה"קצפת" של מה שהיה מדד ת"א 75. זה עלול להוביל לכך שמדד ת"א 90 החדש יהיה אף פחות מעניין מקודמו, ת"א 75, ואף להפוך את ת"א 125 - המדד שיחליף את ת"א 100 - לפחות אטרקטיבי מקודמו.

יש צביון חדש, אבל אין בשורה

אמרנו שהרפורמה במדדים תגדיל את היקפי המסחר - וזה טוב, לא? ובכן, אנו חוששים שהיא תגדיל את היקפי המסחר הודות לניצול אופנת המסחר הפסיבי, דרך קרנות ותעודות עוקבות מדדים. כך, כל מדד חדש שיושק - והבורסה מחדשת בהיבט זה ומוסיפה מדדים - ייצור ביקוש טכני ו"טיפש" למניות של החברות שייכללו במדדים החדשים. אז גידול במסחר אכן יהיה, אבל לא הודות לאטרקטיביות אמיתית במניות אלה, אלא בשל ביקוש טיפש, וזו לא ממש בשורה.

מכאן, שהרפורמה במדדים תיתן איזה צביון חדש לבורסה, עם שמות קליטים למדדים חדשים - אולי במטרה לפתות משקיעים זרים, שיאמינו שמניות מהשורה השנייה והשלישית בתל-אביב הן מניות של חברות בינוניות בגודלן במונחים אירופיים (המציאות, כידוע, שונה לחלוטין). אבל בפועל, לא היא מה שיוציא את שוק המניות המקומי מהבוץ.

בשביל לעשות את זה, על קברניטי הבורסה, על בכירי רשות ניירות ערך שאחראית ומפקחת עליה, ועל אנשי האוצר והממשלה, לשנס מותניים ולמצוא דרך לשמר את החברות הציבוריות בבורסה המקומית (במקום מחיקתן המתמשכת מהמסחר), ובעיקר להוסיף חברות גדולות ומעניינות שכיום בוחרות להישאר פרטיות או להנפיק בחו"ל.

עד אז, הפעילים בשוק המניות המקומי, שבשיחות עמנו אומרים בעצב כי "הבורסה בתל-אביב מתה, והיא תישאר כך גם בעתיד הנראה לעין", יוסיפו לחכות לשינויים מהותיים בהרבה, למשל כאלה שישלבו פתרונות מעולם הטבות המס (לחברות המנפיקות ולמשקיעים).