"הירח הוא לא סביבת מגורים הכי נעימה. מאדים יותר רלוונטי לטווח הארוך"

יאן ורנר, ראש סוכנות החלל האירופית, מציע לאנושות להקים כפר על הירח. דברים שלו ברוח הזאת צוטטו בערוץ BBC, בעיתון "גרדיאן" הבריטי ובכמה כלי תקשורת מובילים נוספים. בועת זכוכית ובה בית ספר קטן על שם ניל ארמסטרונג, כמה קוטג'ים צמודי קרקע, חנות מכולת והכי חשוב, בית מלון קטן לתיירי חלל - זה החזון הנאה שרובנו חושבים עליו למשמע הצירוף "כפר על הירח", ולכן הפגישה עם ורנר מתחילה בנסיגה דרמטית. "כפר על הירח הוא לא פרויקט, הוא קונספט", הוא מסביר. "מהו כפר? כפר הוא מקום שבו מגוון גורמים מסוגים שונים חוברים יחד כדי לייצר שלם שהוא גדול מסך כל חלקיו. פרויקט הוא אירוע שיש לו התחלה וסוף ולוחות זמנים. קונספט, לעומת זאת, נועד לאחד את כל מי שחושב שרעיון מסוים הוא מעניין. כל מי שרוצה לראות פעילות רובוטית או אנושית על הירח מוזמן. זו ארכיטקטורה פתוחה, שאנחנו ב-ESA לא ננהל, כי לא יהיה לה מנהל, אולם אנחנו נוביל ונאפשר אותה. אנשים שואלים אותי מתי זה מתחיל, אז אני אומר להם 'זה כבר התחיל', כי כבר קיבלנו הודעה מכמה גורמים שרוצים להצטרף".

אילו גורמים לדוגמה?

"סוכנויות חלל מכל העולם, וגם חברות פרטיות, לדוגמה חברה שרוצה לעסוק בכרייה על הירח באמצעות רובוטים. חברה אחרת היא חברה אמריקאית בשם Astrobtics, הממתגת את עצמה כחברת שילוח לירח עבור חוקרים וגורמים מסחריים, ומאמינה שתוכל להגיע לירח כבר בשנה הבאה. אחרים מסתכלים על בדיקת טכנולוגיות חלל לפני ששולחים אותן למאדים, או על מחקר. גם הסינים מאוד מתעניינים, יש להם שאיפות גדולות בתחום החלל".

אז לפי הפרויקט, או הקונספט הזה, מתי יתגוררו אנשים על הירח, אפילו במודל של קהילה מחקרית כמו אנטארקטיקה?

"ביום שלישי".

כלומר, אתה לא באמת רואה אנשים שמעתיקים את מגוריהם לירח בשנים הקרובות.

"תראי, הירח הוא לא סביבת המגורים הכי נעימה. הבעיה העיקרית שלו היא שהוא מאובק. הוא באמת מאוד מאובק, האדמה קשה ואי אפשר לעשות איתה כלום. והלילות מאוד ארוכים - עד שבועיים. הקטבים, בעיקר הקוטב הדרומי, בחלקם לגמרי אפלים ובחלקם לגמרי בהירים. אם תהיה אי פעם התיישבות, הייתי מתחיל משם, אבל אני לא רואה מישהו מקים שם מלון בתקופה הקרובה, בטח לא ב-10-20 השנים הקרובות. אנשים אולי ישהו שם חודש, אבל לא לתקופה ארוכה. מאדים הוא יותר רלוונטי לטווח הארוך יותר".

אז כשאתה אומר "כפר על הירח", אתה מתכוון לפעילות מחקרית ומסחרית מוגברת, אבל לא למגורי אנשים.

"בהחלט. כיום נראה שהקהילה המדעית הזניחה מעט את הירח לטובת המאדים, אולם הירח הוא מרתק ומאוד זמין לנו יחסית. הירח הוא סוג של ארכיון של כדור הארץ, משום שהוא היה ככל הנראה פעם חלק מכדור הארץ.

"אם מגיעים לצד הרחוק של הירח, זה שתמיד פונה הרחק מכדור הארץ (שהוא אגב לא 'הצד האפל של הירח' כי הירח מסתובב כך שכל צד מקבל שבועיים של שמש בתורו) ניתן להביט אל החלל ללא 'זיהום אור' שמגיע מכדור הארץ, ולראות הרבה יותר מהגלקסיות הרחוקות. מחקר שיבוצע מן הצד האפל של הירח הוא אחד התחומים המרתקים בעיניי בחקר החלל היום".

וכל זה יתחיל לקרות כבר ב-2018?

"הטיסה הראשונה תהיה כבר ב-2018. אנחנו כבר בקשר עם כמה חברות מסחריות שרוצות להוציא אותה לפועל, ללא אסטרונאוטים תחילה. קודם כול רובוטיקה וכלי רכב מחקריים שיחקרו את השטח".

"החלל הוא מעל הגבולות"

ורנר, שביקר לפני כמה שבועות בישראל לרגל כנס שהובילה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ונחשב אחד המובילים בתחום, שטח לראשונה את חזונו ל"כפר על הירח" באותו כנס בשנה שעברה. "אני מאמין שהאמריקאים יתמקדו בירח שוב, גם עם משימות מאוישות", הוא אומר, "כיום הם ממוקדים בסביבת הירח ובמאדים, אך אני חושב שהם יהיו חייבים לשגר שוב בני אדם לירח, ומאמין שיעשו זאת בעשור הקרוב. זה עניין חשוב מכדי לוותר עליו".

בינתיים על הפרק עומדים כמה שיגורים מתוכננים. עמותת SpaceIL הישראלית, המשתתפת בתחרות Lunar X-prize של גוגל, מקווה להנחית חללית מסחרית ראשונה על הירח במחצית השנייה של 2017, וכך גם ארבע המתחרות בה על הפרס (הקבוצות הללו כבר הכריזו בעבר על מועדי שיגור מוקדמים יותר ונאלצו לדחותם). גם חברת Moon Express קיבלה אישור להנחתת גוף לא מאויש על הירח ב-2017, ויש עוד יותר מעשר משימות ממשלתיות מתוכננות ב-2017 לחקר הירח (עם או בלי נחיתה עליו) בסין, בהודו, בארה"ב וביפן.

המיקוד של ורנר בירח יצר בעבר מתח מסוים. כאשר כיהן כראש סוכנות החלל הגרמנית, הוא ניסה להוציא לפועל פרויקט, או קונספט, דומה, אולם הסוכנות הגרמנית לבדה לא הצליחה להשיג את המשאבים לשם כך. כשמונה לראש ה-ESA (סוכנות החלל האירופית), ביקש לגייס את מדינות אירופה השונות לשם הגשמת החזון.

על פי האתר המקצועי Space News, בעבר אמר ראש סוכנות החלל הצרפתית, ז'ן איב לה-גל, כי "זה מצוין שלורנר יש רעיונות מלהיבים, שאותם הוא מציג לעולם גם לפני התייעצות עם המדינות החברות בסוכנות החלל האירופית. זה לא בהכרח דבר רע, שהוא מהווה מין בית חרושת כזה לרעיונות. אין ספק שהירח נגיש יותר ממאדים. הוא גם קצת פחות מעניין".

האם שיתוף פעולה נרחב בין מדינות לצורך חקר הירח ומעבר לו אפשרי במצב הפוליטי הקיים?

"אפשרי וחיוני! אנחנו זקוקים לכל דבר שיעזור נגד המשבר שעל כדור הארץ. קיומה של תחנת חלל בינלאומית מראה כי בחלל אין גבולות ומדינות יכולות לשתף פעולה. החלל הוא מעל הגבולות".

גם באווירה היום, שהיא מעט קסנופובית וגם קצת חוששת ממדע?

"האומנם? האומנם?! האיש מהרחוב מתעניין במדע יותר מתמיד. אנשים רוצים ללמוד על חלל יותר מתמיד. בסקרים שאנחנו עורכים רואים גם שהאזרח מוכן להוציא על מדע שאינו בהכרח יישומי באופן מיידי יותר כסף מאשר הפוליטיקאי הממוצע".

כיצד השפיע הברקזיט על הסוכנות?

"אנחנו לא רשות שכפופה לאיחוד האירופי אלא גורם שהוקם על בסיס שיתוף פעולה בין ממשלות אירופה השונות, לכן בריטניה לא תעזוב, אבל השינוי בשערים השפיע עלינו כי הפאונד שקיבלנו מבריטניה שווה פחות ועלול להיות לנו קשה יותר להביא עובדים מבריטניה עם בני הזוג שלהם. אני חושב שזה ההיפך ממה שצריך על כדור הארץ, אנחנו צריכים יותר שיתוף ופחות פירוד".

ארמגדון, גרסת המציאות

למרות ההתלהבות של ורנר מהירח, על שולחנה של הסוכנות האירופית לחלל עומדים כמה פרויקטים המתמקדים גם בכוכבים אחרים (ראו בנפרד). אחת ממשימות הדגל, שלדברי ורנר תושק ב-2018, היא BepiColumbo, לכוכב חמה (מרקורי). "מעט מאוד ידוע על כוכב חמה, וגם התצפית עליו היא מאתגרת, משום שהוא כה קרוב לשמש, ואור השמש מפריע", אומר ורנר. למעשה, זו תהיה המשימה הראשונה של הסוכנות שבה היא מתמודדת עם תנאי חום קיצוניים. עד כה רוב המשימות של הארגון היו באזורים קרים. המטרה של המשימה בחמה היא לצלם את הכוכב ולמפות את רמות המגנטיות בו, באמצעות שני רכבי חלל שיישלחו במקביל.

כיום ידוע שכוכב חמה הוא כוכב מוצק, כמו כדור הארץ, ושאדמתו עתירת מכתשים, כמו הירח - דבר המעיד על יציבות יחסית מבחינה גיאולוגית, ושהוא ספג פגיעות רבות מאסטרואידים. עד היום רק שתי משימות של נאס"א התקרבו לכוכב הלכת חמה. המשימה "מרינר 10" הייתה זו שסיפקה את תמונות התקריב הראשונות של כוכב הלכת בשנות ה-70, ואחריה המשימה "מסנג'ר" הביאה תמונות חדשות, ב-2008-2009. בפיקולומבו צפויה להגיע למרקורי ב-2025, ולספק מידע חדש על הרכבו ועל ההיסטוריה שלו.

לאחרונה הוקפא פרויקט AIM, והבעת צער רב על כך בבלוג שלך. מה הייתה מטרת הפרויקט הזה?

"זוכרת את הסרט 'ארמגדון'? אז הוא קצת אמיתי. יכול להיות שניפגע מתישהו מאסטרואיד, אולי זה מה שהרג את הדינוזאורים, ואני חושב שצריך להיערך לזה. AIM הייתה משימה משותפת עם נאס"א שמטרתה הייתה להגיע לאסטרואיד בשם דידימוס שיש לו ירח בשם דידימון. המטרה הייתה תחילה לחקור את שניהם, ואז להתנגש בדידימון כדי לבחון אם ניתן להסיט אותו ממסלולו. ב'ארמגדון' עשו זאת עם פצצת אטום, אבל במציאות זה לא ריאלי, בעיקר מבחינת השקעת משאבים (כמה מבקרים גם הטילו ספק באפשרות לפוצץ את הכוכב כולו בפצצה אטומית ותהו לאן ילכו שאריות הכוכב המפוצץ, אם לא ישירות אלינו - ג"ו)".

האם באמת יש אסטרואידים שנעים כרגע לכיווננו במסלול שמסכן אותנו?

"לא מזמן עבר אסטרואיד אחר, קרוב יותר אלינו מן הירח. הבא יעבור בסביבה כנראה בעוד 20-30 שנה, אז הוא מסכן אותך יותר ואותי פחות".

חברת החלל המסחרית שמציעה לחברות ישראליות לשגר ניסויים ב-12 אלף דולר

"ב-2011 נפוצה בתקשורת האמירה שתם עידן החלל. בפועל, המגמה מאז הייתה הפוכה בדיוק", אומר רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון, לרגל חתימת הסכם בין הקרן לחברת חלל מסחרית אמריקאית, שאינה מעוניינת לחשוף את שמה. החברה מעוניינת להציע לחוקרים ישראלים מכל התחומים להטיס את ניסוייהם לחלל - בין שאלה ניסויים מסחריים ובין שאלה ניסויים אקדמיים או לימודיים - במחיר שיתחיל מ-12 אלף דולר לניסוי בסיסי, כלומר ניסוי הכולל מבחנה אחת.

"ההחלטה על 'תום עידן החלל' לכאורה הייתה של ארגונים ממשלתיים כמו נאס"א, שתקציביהם הידללו והם ויתרו על המשימות המאוישות או ארוכות הטווח, ואמרו 'נעשה קצת חלל קרוב, קצת לוויינים'".

סוכנויות החלל הרשמיות אכן עשו זאת, אבל לוואקום שנוצר נכנסו גורמי החלל המסחרי. "מאז 2011, בחמש השנים שחלפו, התפתחה טכנולוגיית החלל הרבה יותר מאשר ב-20 השנים הקודמות", אומר לבנה ומצטט בכך את צ'רלי בולדן, לשעבר ראש נאס"א.

"ההשקעות ב'חלל החדש', המסחרי, הכפילו את עצמן פי 10 בשנים האחרונות. חברת ספייס-X, שהוקמה ומנוהלת על ידי אילון מאסק, החלה לשגר טילים לחלל (אחד מהם התפוצץ בעודו מנסה לשגר את הלוויין עמוס 6, אולם רוב השיגורים היו מוצלחים) והודיעה שב-2017 היא תשגר 26 טילים נוספים לחלל", אומר לבנה.

"החברה לקחה שיגור שעולה מאות רבות של מיליוני דולרים והוזילה אותו לכ-100 מיליון דולר, על ידי כך שהפכה חלק משמעותי מהמשגר לרב-פעמי.

"זה כמו ההבדל בין מטוס שטס ומאבד רק את הדלק שלו לבין מצב שבו היינו צריכים בכל פעם לבנות את כל המטוס מחדש. המטרה של מאסק היא להגיע למאדים, והשיגורים המסחריים הם הדרך שלה לבנות את היכולות של החברה, כך שיום אחד תוכל לצאת גם למסע כזה".

גם בישראל רוב השיגורים מתוך ה-11 המתוכננים הם של חברות מסחריות. רק השבוע שוגרו שניים מהלוויינים הללו באמצעות משגר הודי. אחד מהם הוא פרויקט משותף לתעשייה האווירית ולמשרד המדע, במסגרת משימה מדעית של אוניברסיטת בן גוריון שעניינה זיהוי תופעות אקלימיות. הלוויין השני הוא מסחרי, של חברת ספייספארמה (SpacePharma), שפיתחה ננו-לוויין ובו מעבדה עם ארבעה ניסויים שהחוקרים שולטים בהם מהארץ באמצעות אפליקציה. הניסויים בלוויין הזה נועדרו לבדוק את השפעת תנאי חוסר הכבידה על חומרים שונים. "האנושות לא יודעת מספיק על מיקרוגרביטציה", אומר לבנה, "בחלל תופעות רבות לא מתקיימות באותה צורה כמו על כדור הארץ, כי אין כוח משיכה. חיידקים לא מתנהגים אותו דבר, גוף האדם לא מתנהג אותו דבר".

יש תוכנית להגיע בהמשך גם לירח?

"החברה שאנחנו עובדים איתה לא מכוונת כרגע לשם".