הערכות: נתניהו והנגבי לא יפרקו את תאגיד השידור

למרות תמיכתו הפומבית של ממלא-מקום שר התקשורת, השר צחי הנגבי, בסגירת תאגיד השידור הציבורי החדש - במערכת הפוליטית מטילים ספק בהיתכנות של הדבר.

אפילו גורמים בליכוד מעריכים כי בהינתן לוח הזמנים הקיים, לאור העובדה שהתאגיד החדש אמור להתחיל את שידוריו על-פי חוק כבר ב-30 באפריל הקרוב, יהיה מאוד לא פשוט להוביל חקיקה חדשה לסגירת ההליך ולנהל על כך קרב גם בבג"ץ.

ולמרות זאת, אותם גורמים מודים כי מזה תקופה מתנהלים מאחורי הקלעים מגעים בניסיון להביא לפשרה, כזו שתשאיר ככל הנראה את התאגיד החדש על כנו - אבל תכלול מספר שינויים לשביעות-רצונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. על-פי הערכות, הכוונה היא בין היתר להקל על האופן שבו הדרג הפוליטי יוכל להשפיע על המינויים הבכירים ביותר בגוף החדש - הן במועצת התאגיד והן בהנהלה.

על-פי החוק הקיים, שר התקשורת צריך לאשר את חברי המועצה בתאגיד השידור, לאחר שאלה הומלצו על-ידי ועדת איתור, והמועצה היא זו שממנה את מנכ"ל התאגיד ללא התערבות פוליטית. על-פי אותן הערכות, נתניהו והנגבי יבקשו לקלוט יותר עובדים מרשות השידור שעומדת בפני סגירה, תוך כדי מעורבות בלתי פורמלית בזהות בעלי התפקידים שיעברו מהרשות לתאגיד.

כדי למנוע לפחות למראית-עין מצג של חוסר יעילות במהלך, התאגיד יתבקש לקצץ מספר משרות בכירות שכבר אוישו, לרבות קיצוץ בהיקף ההתקשרויות שהוא מבצע באמצעות מיקור חוץ.

"העברת הסמכויות להנגבי - בדיחה"

הנגבי, נזכיר, התראיין אמש (מוצ"ש) בעניין בתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2 ואמר: "אין ספק שזה אחד הנושאים המרכזיים גם בעיניו של ראש הממשלה. אנחנו בליכוד - להוציא את השר גלעד ארדן שהוביל את הקמת התאגיד - חושבים שרשות השידור שוקמה, והיינו רוצים למנוע את הסגירה שלה ולסגור את התאגיד".

הנגבי אמר את הדברים יום בלבד לאחר ההודעה של ראש הממשלה, לפיה הוא מעביר את סמכויותיו בתחום התקשורת להנגבי, וזאת למשך 3 חודשים לפחות. נתניהו העביר את סמכויותיו על רקע העתירות שהוגשו לבג"ץ על-ידי התנועה לאיכות השלטון ועל-ידי ראש האופוזיציה יצחק הרצוג, בעיקר בשל מעורבותו של נתניהו ב"פרשת 2000", שבמרכזה שיחותיו עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס.

המינוי של הנגבי בסוף השבוע העניק אישור להערכות שפורסמו ב"גלובס" בשבוע שעבר, לפיהן נתניהו מעדיף להעביר את תיק התקשורת להנגבי - ולא לשרת התרבות והספורט מירי רגב.

גורמים בליכוד טענו כי הפרסומים הרבים בנוגע למינויה של רגב נבעו מהעובדה שרגב ניהלה קמפיין של ממש כדי לקבל את התיק לעצמה. "הלוואי שמירי רגב תעבוד במשרד התרבות כמו שהיא עובדת בשביל לקבל את תיק התקשורת", אמר על כך גורם בליכוד.

לאחר מינויו של הנגבי בסוף השבוע, מסר הרצוג בתגובה: "העברת סמכויות תיק התקשורת מידי ראש הממשלה לשר צחי הנגבי לפרק זמן של 3 חודשים בעקבות עתירתי לבג"ץ היא בגדר בדיחה עלובה של נתניהו והתחמקות זמנית בלבד מהידוע מראש - והוא שנתניהו לא יוכל להמשיך לכהן בתפקידו כשר התקשורת. על נתניהו לוותר על התיק באופן מלא ולפרק זמן בלתי מוגבל לאלתר. אני וסיעתי נמשיך בעתירתנו לבג"ץ כנגד ניגוד העניינים המוחלט בו מצוי נתניהו, עד שיפרוש מתפקידו כשר התקשורת, או שבית המשפט יורה לו לעשות כן".

הנושא הבוער במשמרת של הנגבי

הלך-הרוח לגבי מינויו של צחי הנגבי כממלא-מקום שר התקשורת, הוא שמה שהיה הוא שיהיה. אבל זה נכון רק באופן חלקי. מעבר לכל הנושאים השוטפים והבוערים בעולם הטלקום, הנגבי יהיה שר התקשורת שייאלץ להתמודד עם דוח ביקורת מורכב שיגיש מבקר המדינה בקרוב בנושא תפקוד המשרד סוגיית הרפורמה בשוק הסיטונאי. כזכור, יישום הרפורמה העלה שאלות לגבי הסובלנות שגילה משרד התקשורת כלפי בזק, כאשר מנגד מתחרותיה טענו שפעלה בחסות המשרד לעכב התחרות.

לכאורה עוד דוח, חמור ככל שיהיה, לא אמור להשפיע על משרד התקשורת. אבל אם הדוח יתאר תמונה בעייתית ביחס של משרד התקשורת מול בזק, סוגיית ההפרדה המבנית בבזק תעמוד שוב למבחן - ואז כבר יהיה יותר מסובך להעבירה. התוכנית כרגע במשרד התקשורת היא שלאחר דוח הביקורת שאמור להתפרסם בחודש מאי, יפרסם המשרד את השימוע לקידום ביטול ההפרדה התאגידית בבזק.

אם הדוח יצביע על כך שמשרד התקשורת נטה חסד עם בזק בנושאים מסוימים, יהיה קשה מאד להנגבי להראות כי הוא ממשיך באותה מדיניות. זה עשוי לפגוע בבזק, והפעם לא בצדק.

ב-2016 אמור היה להתקיים הדיון החשוב בסוגיית התנאים שיבואו במקום ביטול ההפרדה המבנית, אך למרבה הצער הדיון לא התקיים. ההפרדה המבנית כיום היא אנכרוניסטית ומסבה קושי שממנו סובלים בעיקר הצרכנים. התנאים שיבואו במקום ביטול ההפרדה חשובים יותר מהשאלה אם תבוטל ההפרדה או לא, מפני שדרך התנאים החדשים ניתן יהיה להגדיר את כללי התחרות בשוק התקשורת, שייתכן שיגבילו את בזק בצורה אפקטיבית יותר אם יוגדרו נכון.

לכן, המאבק אם כך הוא לא על ביטול ההפרדה המבנית, אלא מה יהיו התנאים החדשים שיבואו במקומה. וזה דיון ששוק התקשורת מפספס כבר כמה שנים.