"שוק ההון פחות משך נשים לאורך השנים כי זה תחום דינמי שכרוך בשעות עבודה רבות. לכן, הרבה נשים צעירות לא יכלו לאפשר לעצמן לעבוד כך ובחרו לעשות דברים אחרים. אבל מה שראינו זה שנשים שכבר החליטו לוותר על הנוחות ולהיכנס לתחום, היו הטובות ביותר", כך אומרת אלה גולן, ראשת החטיבה הבנקאית בבנק הבינלאומי, במסגרת פאנל אג'נדה שערך "גלובס" בשיתוף בית ההשקעות אקסלנס עם נשים בכירות בתחום שוק ההון והפיננסים לרגל יום האישה הבינלאומי.

הדיון עסק במצב הנשים העובדות בענף, האפשרויות שלהן לפרוץ קדימה, התחומים שבהם נרשמה התקדמות במעמדן ואלה שעדיין טעונים שיפור. המנהלות שהשתתפו התייחסו באותה הזדמנות גם למצב השווקים בעולם.

בפאנל, בהנחיית עירית אבישר, כתבת הבנקאות ושוק ההון של "גלובס", השתתפו מלבד גולן גם יפעת אורון, מנכ"לית לאומי טק; יוליה איתן, סגנית ראש המועצה הלאומית לכלכלה; יפית גריאני, ראשת חטיבת משאבי אנוש ונכסים בנק דיסקונט; מעיין כהן, משנה למנכ"ל אקסלנס, וד"ר נעמי שפירר בלפר, מנהלת אגף עסקאות וברוקראז' בבנק הפועלים.

האם אתן מרגישות שקיים כיום הבדל בנוכחות של נשים בתחומים שבהם אתן פעילות?

שפירר בלפר: "באוניברסיטה, נשים מהוות לכל היותר כ-30% במקצועות הריאליים, אבל רואים שינוי במגמה ורואים יותר נשים שהולכות לכיוון הזה. כיום יותר מ-50% מאלה שעושים דוקטורט הם נשים. קצב השינוי אולי לא משביע רצון, אבל יש שיפור במגמה. זה נכון להגדיר מודלים לחיקוי - גם לי היו במשפחה נשים שיכולתי לחקות, וככל שיהיו יותר נשים בתפקידים בכירים בשוק העבודה, זה יהיה מאוד משמעותי לדור הצעיר".

גריאני: "מבחינת האוכלוסייה הכללית, 60% מהעובדים אצלנו בדיסקונט הם נשים. אבל בבחינת דרגות הניהול אפשר לראות שבהנהלות הבנקים יש מיעוט נשים. ברמת הניהול הזוטר רואים בבנקים יותר נשים לאורך השנים, ומעל רמת הניהול הזו שוב נתקלים במיעוט נשי. אמנם שלושה בנקים מנוהלים בידי נשים, אבל בקרב חברי הנהלה הייצוג נמוך יותר. אצלנו, למשל, מתוך 12 חברי הנהלה ארבע הן נשים. אבל אפשר לזהות תהליך - לפני עשר שנים הפערים היו גדולים יותר, והם מצטמצמים".

למה להערכתך יש נוכחות גבוהה של נשים בענף הבנקאות?

גריאני: "בבנקאות יש יותר נשים לעומת למקומות עבודה אחרים, כי זו עבודה שדורשת מגוון כישורים, לא רק פיננסיים, מה שמספק יותר אפשרויות. בבנקים יש גם יותר יכולת לאזן בין קריירה למשפחה, מה שמאפשר ליותר נשים בתחילת הדרך לרצות להיות שם".

אורון הוסיפה כי "האיזון הקיים בבנקים הוא לא רק לנשים, אלא לכולם. גם בהייטק, בקרב הדורות הצעירים יותר, רואים יותר איזון ושוויון בין גברים לנשים. גברים בהייטק יוצאים כיום מוקדם מהעבודה, וזה עוזר לכולם".

מתי תהיה מנכ"לית בית השקעות?

בכל הנוגע להנהלה נשית, בתי ההשקעות נמצאים בפיגור ביחס לבנקים. למה?

כהן: "אנחנו מאוד מושפעים מהבנקים. אמנם אין מנכ"לית של בית השקעות, אבל אני מניחה שזה יגיע עם הזמן. באקסלנס כ-50% מכוח העבודה וכ-50% מההנהלה בדרג הביניים ומחברי ההנהלה הם נשים. עדיין יש מקום לשיפור, אבל המספרים מעידים על נוכחות גבוהה יחסית של נשים. העתודה הניהולית הזו שצומחת, תייצר בסופו של דבר מנכ"ליות בבתי השקעות. אני בוחרת את המנהלים הכי טובים שיש, לא לפי מגדר, אבל בפועל יש לי בעיקר נשים מנהלות. אני חושבת שקיים שינוי משמעותי בתחום, אבל אנחנו צריכים להאיץ אותו. אמא שלי עקרת בית, אני ואחיותיי כבר עשינו קריירה, ואצל הבנות שלי מאוד ברור שהן יממשו את עצמן ויעשו את הדברים שהן אוהבות. אין כאן אפילו שאלה מבחינתן".

 מה באשר לדפוסי השקעות של גברים מול נשים? האם קיימים הבדלים?

אורון: "הנשים בשוק ההון שונות מהגברים והרבה פחות אמוציונליות. בבחירת ההשקעות נשים פחות אימפולסיביות והרבה פעמים מבצעות יותר ניתוח עמוק. כאן השוני בינינו לבין הגברים פועל לטובתנו".

שפירר בלפר: "בשטח, בתפקידי ניהול ההשקעות הבכירים פחות רואים שוני בדפוסי ההשקעות. במחקרים כן רואים הבדל בדפוסי התנהגות בין נשים לגברים - יש יותר זהירות אצל נשים, פחות שינויים בתיקי השקעות.

"כמו כן, גברים מעריכים את הידע שלהם בתחום ההשקעות כגבוה יותר מזה של נשים. באחד המחקרים נמצא שכ-25% מהגברים סבורים שהם יודעים פחות מהממוצע על שווקים פיננסיים ועל השקעות בכלל לעומת 55% מהנשים שחשבו כך על עצמן.

"באשר לפעילות בחדרי מסחר - זה תחום שעובדים בו מסביב לשעון, לכן בעבר נשים העדיפו לא ללכת לכיוון הזה, אבל אני רואה שינוי מגמה".

 "נוכחות הנשים בהיי-טק נמוכה"

אורון, הפעילה בשוק ההיי-טק, התקרבה יותר לענף הבנקאות כשמונתה לתפקיד מנכ"לית לאומי טק, זרוע ההיי-טק בבנק לאומי. היא סיפרה כי בענף הפיננסים הנוכחות של נשים גבוהה הרבה יותר לעומת ענף ההיי-טק.

"בבנקאות אני חווה עדנה, כי יש נשים סביבי, אבל בהיי-טק הנוכחות שלהן נמוכה משמעותית, בעיקר בקרב היזמיות. המצב קצת יותר טוב בקרב העובדות בתוך החברות, והמצב קטסטרופלי בתחום ההשקעות. נשים צריכות לראות נשים אחרות בתפקידים בכירים כדי לרצות להגיע אליהם, לכן התמהיל הלא בריא הקיים כיום בתעשיית ההיי-טק מזין את עצמו לאורך השנים", אמרה אורון.

היא הוסיפה כי "בעולם ההיי-טק יש הרבה בעיות, ונשים הן אחת מאוכלוסיות רבות שנעדרות ממנו. בסופו של דבר זה תלוי בנו. אנחנו צריכות למנות נשים לתפקידים ולעודד בנות לא רק לגשת לבגרות בחמש יחידות מתמטיקה, אלא גם לשלוח אותן מגיל צעיר לחוג כדורגל ולא לבלט, שלא נידבק לסכמה לא בריאה".

במועצה הלאומית לכלכלה בדקתם את נושא ייצוג הנשים בהיי-טק. מה הממצאים?

איתן: "הרבה דברים מתחילים בגיל צעיר ומלווים אותנו בהמשך. בתיכון למשל רואים שמספר הבנות שניגשות לבגרות בחמש יחידות מתמטיקה דומה למספר הבנים, אבל כשמגיעים לפיזיקה ומחשבים מתחיל להיפתח הפער בין המינים. אחר כך, בהשתלבות ביחידות טכנולוגיות בצבא ככלי לקריירה בהמשך, גם רואים יותר גברים. בסופו של דבר, היכולת לשלב בין קריירה להורות היא יותר דומיננטית אצל נשים, והיום יש יותר מודלים בעיקר בקרב מעסיקים גדולים שמאפשרים גמישות בשעות העבודה".

 איך המצב בהיי-טק בישראל לעומת העולם?

אורון: "גם בחו"ל רואים שבבנקאות יש יותר נשים מאשר בהיי-טק. בהיי-טק הרבה פעמים נשים שמביאות את הרעיון לא מעזות למלא את פונקציית המנכ"ל, אלא בוחרת מישהו שיעשה את זה במקומן, למרות שברור איפה הידע.

"יש חסם שהוא שילוב תרבותי ופסיכולוגי. גודל הפירמה מאוד משפיע. בסטארט-אפים יש פחות סובלנות כלפי שילוב של עבודה עם חיי משפחה, לעומת פירמות גדולות שיכולות יותר ללכת לקראת העובדים.

"אירופה מאוד טובה לנשים, אבל במרכאות. יש מקומות באירופה שנותנים לנשים חופשת לידה של 18 חודשים. מצד אחד זה מאוד יפה, ומצד שני גורם קונפליקט לאותן נשים שרוצות קריירה ואחרי תקופה כזאת ארוכה מחוץ לשוק, מתקשות מאוד לחזור ולהשתלב".

גולן: "אני לא חושבת שצריך להגדיר את הנשים כאוכלוסייה נפרדת שצריך לעזור לה, כי עזרה זה לאוכלוסיות חלשות. זה מדרון חלקלק שעלול להוביל לדבר הפוך. אני פוחדת מהתערבויות. יש ביקוש והיצע והשוק הוא חכם. ברגע שמתחילים עם חוקים ורגולציות - מתקנים משהו ומעוותים משהו אחר".

ענף הבנקאות עובר הרבה שינויים וזעזועים. מרגישים הבדל בין נשים לגברים בהתמודדות עם הנושא?

גריאני: "ענף הפיננסים עבר טלטלות משמעותיות בתחום הכלכלי, ובבנקאות בפרט, גם בהיבט של צעדי התייעלות וגם מבחינה טכנולוגית. אבל אין הבדל מגדרי בעניין ההסתגלות לשינויים. בבנקים, שבהם התעסוקה כרוכה בקביעות, צריך לעשות הרבה כדי שעובדים יתאימו את עצמם, ואפשר לראות שיש עובדים שרואים את השינויים כהזדמנות ויש כאלה שלא מצליחים להתאים את עצמם, ואז עוזבים. מה שכן ראינו זה שלתוכניות הפרישה המוקדמת שהצענו לעובדים, יותר נשים הצטרפו מאשר גברים. נשים עוזבות את שוק העבודה מוקדם יותר, כנראה בגלל שהן פחות פוחדות לעשות שינוי ורואות את העולם בצורה מאתגרת, לעומת גברים שמרגישים יותר מחויבים להישאר בשוק העבודה".

התוכנית להעלאת גיל הפרישה לנשים היא ריאלית במצב שוק העבודה?

איתן: "הפער שיש היום בישראל בין גיל הפרישה לנשים לעומת גיל הפרישה לגברים הוא אחד הגדולים בעולם. גיל הפרישה של נשים יעלה, או בצורה מוסדרת או בגלל שאין ברירה כי תוחלת החיים עולה. צריך לחשוב איך עושים את זה ואיך לעזור לאוכלוסיות שונות שעלולות להיפגע מכך, אבל העלאת גיל הפרישה גם תעזור לנשים".

הנתונים האובייקטיביים לגבי הכלכלה האמריקאית חיוביים ויש המון 'דלק' לשווקים

משתתפות הפאנל הקדישו חלק מהדיון לסוגיות שמעסיקות את הענף שלהן, כמו מצב השווקים, השקעות מוסדיים בהיי טק וחוק ועדת שטרום.

שווקים רבים כיום, ובראשם השוק האמריקאי, נמצאים ברמות שיא. האם אנחנו בנקודה מסוכנת?

שפירר בלפר: "לפני שדונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארה"ב, כולם חשבו שבחירתו תגרום לירידות שערים, וטעו. העליות בשוק ההון מבוססות על תקוות של המשקיעים להתממשות ההבטחות של טראמפ לתמרץ את הכלכלה האמריקאית באמצעות מגוון צעדים. מדד אמון הצרכנים האחרון שפורסם בארה"ב היה בשיא של 15 שנה. השאלה היא אם הממשל האמריקאי יצליח לממש את אותן הבטחות, ומה יהיו ההשלכות של הצעדים שטראמפ רוצה להוציא לפועל".

גולן: "אנחנו אופטימיים לגבי שוק ההון. בגלל סביבת הריבית האפסית אנשים מחפשים אלטרנטיבות לכסף שלהם. מה שעוד מזין את שוק ההון זה רווחיות החברות. הדברים הרבה יותר גדולים משאלת טראמפ - הנתונים האובייקטיביים כרגע לגבי הכלכלה האמריקאית חיוביים ויש המון 'דלק' לשווקים. ישראל היא חלק מהשוק העולמי, והשנה הזו נראית לנו בבנק כשנה מאוד טובה. גם לאחר העלאת הריבית שתהיה, לא נגיע לסביבת ריבית של 3%-4% שהיא רמה שמהווה אלטרנטיבה לבורסה, לכן האפיק המועדף עלינו הוא האפיק המנייתי".

כהן: "השוק תימחר את עליות הריבית הצפויות, והוא עדיין מחכה לטראמפ, אבל סביבת הפעילות היא מאתגרת, ואם הריבית תעלה, זה ייצר אתגרים אחרים".

המשתתפות התייחסו גם לרפורמת המדדים בבורסה שנכנסה לתוקף בשבועות האחרונים. שפירר בלפר אמרה כי "בינתיים, מאז כניסת הרפורמה לתוקף, אנחנו לא רואים שינוי מהותי במחזורי המסחר. אבל אני מקווה שעם יתר הפעולות שנעשות בבורסה, במשך הזמן זה יעודד את המסחר".

גולן הוסיפה כי "בורסה בריאה חשובה לכלכלה, וכל הגורמים המעורבים חייבים להבין שצריך בורסה טובה, משום שהיא חלק ממדינת ישראל, ונותנת סימן למי שרוצה להשקיע בארץ".

הזינוק במניית סנאפצ'אט לשווי של 30 מיליארד דולר הוא לא אינדיקציה טובה לבועה בתחום ההיי-טק?

אורון: "תעשיית ההיי-טק העולמית, בעיקר בארה"ב, נהנית משנה שמינית רצופה של שיפור, עם סביבת ריבית נמוכה וגורמים נוספים שסייעו לקרנות לגייס כספים. דבר נוסף שעוזר לתעשייה זה 'מרוץ חימוש' בקרב החברות הלא טכנולוגיות, שמבינות שאם הן לא יתקדמו עם העולם אז הן לא יתקיימו. כך נוצר מצב שחברות שאינן מתחום הטכנולוגיה רוכשות חברות טכנולוגיה במחירי עתק, וזה מניע את השוק. גם אם יהיו בשוק תזוזות משמעותיות כגון שינויי ריבית, מי שנתן את התחייבות ההשקעה שלו כבר עשה זאת. הקרנות יושבות על מזומנים, ולכן הן ימשיכו להשקיע".

כסף אולי לא חסר, השאלה היא גם מה המקור שלו. האם חסרה נוכחות של הגופים המוסדיים בישראל בהשקעות בהייטק?

אורון: "היום אנחנו במצב שהתעשייה הישראלית מספיק חזקה ומסוגלת לגייס כסף מחו"ל. יש פה גם נוכחות הולכת וגוברת של השקעות מצד סינים בתחום ההיי-טק, שנותרה מתחת לרדאר. חשוב לציין כי כ-95% מהכסף של הקרנות הישראליות היום הוא כסף זר. בעיניי, לא בריא להתבסס על זה לאורך זמן כי יום אחד אוהבים אותנו בעולם ויום אחד לא יאהבו. לכן אנחנו חייבים שיהיו פה כל מרכיבי האקו-סיסטם לתעשיית ההיי-טק".

כהן: "המוסדיים ממעטים להשקיע בהיי-טק, גם כי זו השקעה שמצריכה ידע טכנולוגי וגם כי זו השקעה עתירת סיכונים. לכן רואים פחות ופחות גופים מוסדיים שנכנסים לזה. אבל אם הרגולציה תאפשר, אז אפשר לייצר פלטפורמה להשקעת כסף פרטי כאלטרנטיבה לציבור הרחב".

הבנקים עוברים טלטלות רבות בשנים האחרונות בעיקר בתחום ההתייעלות וכוח האדם. דיסקונט סובל מיחס היעילות החלש ביותר ומיחסי עבודה מורכבים. מה השינוי שעשיתם בתחום יחסי העבודה בשנה האחרונה?

גריאני: "לאורך שנים דיסקונט היה ידוע כבנק עם סכסוכי עבודה. ב=2014 יצאנו עם תוכנית אסטרטגית חדשה, והיה צריך לבסס את תשתית המשאב האנושי, ולאפשר יציבות. חוקת העבודה בדיסקונט הגבילה את האפשרויות, והיינו נחושים שלא להמשיך בדרך הזו. גם ועד העובדים עצמו עבר שינוי, וההנהגה בו התחלפה. ניהלנו במשך זמן לא מבוטל מו"מ לחתימה על הסכם שכר חדש ומשמעותי. מהצד שלנו ניהלו אותו ארבע נשים מול גוורדיה גברית בצד של הוועד. נחישות ההנהלה והדירקטוריון לשנות את כללי המשחק הובילו לתוצאה משביעת רצון. הסכם השכר הנוכחי מאוזן יותר ומחזק את האוכלוסייה הצעירה בעלת השכר הנמוך יותר, שגם אמורה לקחת חלק מרכזי בתרומה לבנק לשנים הבאות.

"ההתייעלות שלנו מתבטאת גם בתחום הנדל"ן. לדיסקונט יש היום שטחים של מעל 150 אלף מ"ר, כמו לחברת נדל"ן בינונית, ואנחנו מצטמצמים גם שם".

חוק ועדת שטרום עבר באחרונה בכנסת. האם בשורה התחתונה משקי הבית ישלמו פחות בהלוואות?

איתן: "ועדת שטרום היא נדבך נוסף בתוך ראייה ממשלתית כוללת של נגישות למקורות האשראי במשק, והוועדה מייצרת תנאים שיאפשרו צמיחת שחקנים חדשים בזירה. הרצון שלנו הוא שהאשראי יהיה יותר נגיש, ובראייה מערכתית אנחנו רוצים לראות שרמות הסיכון של משקי הבית יהיו סבירות".

גולן: "הבשורה הגדולה מוועדת שטרום היא ההפרדה בין הבנקים הגדולים לבינוניים והקטנים. העובדה שאנחנו נשארנו עם החזקה בחברת כרטיסי אשראי, ושבניגוד לבנקים הגדולים לא נצטרך לקצץ במסגרות האשראי ללקוחות תסייע לנו להתחרות בבנקים הגדולים. ההסתכלות השונה של הוועדה והתמיכה בבנקים הבינוניים מאוד תעזור לתחרות, ויכולה לסייע לבטל את היתרון של הגודל במערכת הבנקאית. זאת בשילוב עם המהפכה הטכנולוגית, שבזכותה גם בנק עם פחות סניפים יכול להיות נגיש לכל הלקוחות".

האם גם המוסדיים ייכנסו לפעילות בתחום האשראי החוץ-בנקאי?

כהן: "הרפורמה היא הזדמנות, ואני מקווה שהיא תצליח. אנחנו נרצה להיות בתחום האשראי. יחד עם זאת, מתן אשראי צרכני מצריך תהליך עמוק ומשמעותי, וצריך לראות איך הרגולטורים נותנים גיבוי והגנות נכונות. למשל, חבל שהרפורמה לא הביאה בחשבון גם את עולם המשכנתאות. בשורה התחתונה הרפורמה טובה ללקוחות, אבל צריך לראות שהיא תתממש בסוף".