בג"ץ הוציא צו על-תנאי לחוק מס דירה שלישית: "פגמים בשורש ההליך"

חוק מיסוי דירה שלישית בבית המשפט: בג"ץ החל לדון היום (ג') ב-6 עתירות שהוגשו כנגד מס דירה שלישית. נזכיר כי מדובר בעתירות שהוגשו על-ידי חברי אופוזיציה מחד ועל-ידי קבוצות של פרטים שרואים עצמם נפגעים מהחוק וטוענים לאי-חוקיותו. 

הדיון ארך כ-3 שעות, ואז יצאו השופטים להפסקה, כשבסיומה הודיעו כי החליטו להוציא צו על-תנאי נגד החוק וקבעו דיון בסוגיה בהרכב מורחב ב-23 במארס. המשמעות היא שעד 23 במארס על המדינה לנמק בפני בג"ץ מדוע אי-אפשר לבטל את החוק על אף הפגמים שנפלו בהליך החקיקה. 

הטענות שעלו לדיון בבג"ץ עוסקות בין היתר בהליך אישור החוק, הליך שגם היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, הצביע על הבעייתיות שבו זמן אמת, ומאידך בטענות כי מדובר בחוק שאינו חוקתי ונוגד חוקי יסוד.

חשוב להזכיר כי חוק מיסוי דירה שלישית עבר במסגרת חוק ההסדרים ונכנס למעשה לתוקף כבר בתחילת 2017, לפני כחודשיים. לאחרונה העבירו הן הכנסת והן המדינה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, את עמדתן לבג"ץ לקראת הדיון.

תגובת הכנסת קבעה כי הליך החקיקה אכן לא היה תקין, אולם המליצה שלא לבטל את החוק ולהסתפק רק ב"התרעת בטלות", כלומר, אזהרה של בית המשפט מפני מקרים דומים בעתיד.

עמדת המדינה גרסה כי אין לבטל את החוק, וכי לא נפלו פגמים מהותיים בהליך החקיקה. עוד נטען בתגובת המדינה כי טענות העותרים אינן מבוססות, וכי החוק אינו פוגע בשוויון או בזכות הקניין.

במקביל, בשתי התגובות נכתב כי מדובר בחוק חשוב, וכי שינוי מתווה החוק כעת, לאחר שכבר אושר ונכנס לתוקף, כמו גם פסילתו, יובילו לפגיעה באלה "השוקלים ומעוניינים למכור את הדירות במסגרת הוראות המעבר" ויזרעו בלבול.

עוד חשוב לציין כי מעבר לסוגיית הליך החקיקה שמהווה חלק משמעותי מטענות העותרים לבג"ץ, להחלטה שיקבל בית המשפט יש גם משמעות כבדת-משקל לבעלי הדירות המרובות. נזכיר כי המס מתייחס לבעלי זכויות בלמעלה מ-2.5 דירות. אותם בעלי דירות נדרשו לקבל החלטה האם למכור את הדירות הנוספות בהן הם מחזיקים, אם הם רוצים ליהנות מהטבות מיוחדת שהחוק מאפשר.

מדובר בהטבות שאין להקל בהן ראש, כמו מענק שיתקזז מעלות מס השבח עד גובה של 85 אלף שקל ואפיק השקעה אלטרנטיבי עם פטור ממס. הבעיה היא שאת ההטבות יקבלו משקיעים שימכרו את הדירה רק עד חודש אוקטובר, ורק למשפר דיור או מחוסר דירה.

אם בג"ץ יחליט להחזיר את החוק לחקיקה מחודשת, יהיה צורך גם לקבוע מה יקרה עם מי שכבר החליט למכור את הדירה, ומה יהיו לוחות הזמנים לקבלת ההטבה. במקביל, אם אדם מכר את הדירה הנוספת כדי לקבל את ההטבות, והחלטת בג"ץ, למרות שמדובר בתרחיש קלוש אך אפשרי, תחליט לבטל את החוק לחלוטין - נשאלת השאלה מה יהיה דין העסקה כמו גם ההטבות שהובטחו למשקיע.

עוד נקודה שחשוב לזכור היא שלא כל המשקיעים הם בעלי ממון ש"אוספים" דירות ומרוויחים הון משכר דירה. יש לא מעט אנשים שהדירות הנוספות משמשות אותם כקרן פנסיה. נציגים מקרב אותם האנשים הם גם בין אלה שהגישו העתירות לבג"ץ. אם פרטים מקבוצה זו מכרו כבר דירות מחשש מהמס החדש, ביטול החוק כעת עשוי להוות לגביהן בשורה רעה מאוד.

"עמדת הכנסת מהווה דבר והיפוכו" 

הדיון בעתירות השונות, שאוחד לעתירה אחת, נידון בפני הרכב של 3 שופטים: ניל הנדל, אסתר חיות ונעם סולברג. במסגרת הדיון כל העותרים יקבלו את האפשרות להציג את הטענות ולמדינה והמכנסת להשיב.

במהלך הדיון העירו השופטים כי עמדת הכנסת מהווה דבר והיפוכו, כאשר נטען כי אכן נפל פגם מהותי בהליך החקיקה, אך מצד שני נטען כי אין מדובר בפגם שיש בו כדי לפסול את החקיקה.

"הגעתם למסקנה שההליך אינו הולם... נגוע בפגם שנוגע בשורש העניין - אז מדוע הסתפקתם רק ב-נו, נו, נו ללא עונש?", אמר השופט סולברג בנוגע לטענת הכנסת כי יש להסתפק בהתרעת בטלות בלבד.

השופטת חיות אמרה בהקשר זה: "אני לא מבינה מה זו התראת בטלות בהקשר הזה, יש פה תרתי דה סתריי. אנחנו לא עוסקים בחינוך, יש פה תוצר חקיקה שיש פגם היורד לשורש ההליך, אז מה יהיה עם תוצר החקיקה? הוא יישאר על כנו, ואנחנו רק נזהיר?".

השופט הנדל הוסיף: "זה כמו שיש פנייה שמאלה בכביש שאוסרים עליה יום אחד. בחודש הראשון מוחלים למי שטועה ופונה, כי זה משהו חדש. אבל כאן ההליך אינו חדש, והיו התרעות בעבר. מדוע מבקשים למחול על הפגיעה בשורש ההליך?". 

במהלך הדיון מתחו השופטים ביקורת על עמדת המדינה ועמדת הכנסת כאשר התקשו להבין האם יש פגם מהותי בחקיקה או לא. בעוד עמדת הכנסת כאמור העידה שהיה פגם בחקיקה, עמדת המדינה קבעה שלא. השופטת חיות התייחסה לנושא בדיון ודרשה מנציגי המדינה להבהיר את הדברים.

לאחר דיון של כ-3 שעות, במהלכו מתחו השופטים ביקורת על עמדת המדינה והכנסת, הודיעו כאמור השופטים כי החליטו להוציא צו על-תנאי לחוק, וזאת עד לדיון בסוגיה בהרכב מורחב שייערך ב-23 במארס. 

"תאונה חמורה של הדמוקרטיה" 

ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר סיעת המחנה הציוני, אמרה לאחר הדיון כי "היה ברור מאד בבית המשפט העליון היום שבחוק דירה שלישית חברות וחברי הכנסת לא קיבלו אפשרות לעשות את עבודתם ולייצג את האינטרס של הציבור, כי לא ניתנה להם הזדמנות ללמוד את החוק. תרבות השקר והעובדות האלטרנטיביות של ממשלת נתניהו הגיעה היום לבית המשפט העליון בתשובה השקרית של המדינה לעתירה שלנו בבג"ץ. משרד האוצר של כחלון לא רק שהביא לנו תקציב דו-שנתי שלא מיטיב במאומה עם אזרחי ישראל, אלא גם עשה כן בצורה דורסנית ובבלגן". 

יו"ר המחנה הציוני וראש האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, מסר: "מדובר בהישג דרמטי של האופוזיציה וניצחון גדול של הדמוקרטיה. האמירות החשובות של שופטי בית המשפט העליון בדיון שהתקיים היום הן חיזוק משמעותי למעמד הכנסת בישראל וביקורת חמורה ביותר על הליך החקיקה של החוק כפי שכפתה הקואליציה בגסות וברמיסת כללי המשחק בכנסת".

ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג, שנכח בדיון, אמר עם סיומו כי הוא אופטימי: "אני יוצא מעודד מהדיון. על-פי דברי בית המשפט, נשמע שהוא מזדהה עם הטיעונים שלנו. מסביב לחוק ההסדרים תמיד יש לחצים, אבל מה שהיה באותו הלילה היה חסר תקדים. כשבאמצע הלילה קמה היועצת המשפטית של ועדת הכספים ונותנת את נאום חייה, שאי-אפשר להמשיך בדיון, כי הביאו נוסח שונה. גם אני קמתי ואמרתי שחייבים לצאת מהדיון, כי אי-אפשר להתנהל כך. ההמשך ידוע. העובדה שהחוק חוקק בסוף זו תאונה חמורה של הדמוקרטיה, ואני מקווה שבית המשפט יחזיר את החוק לדיון ראוי בכנסת. ואני בכלל לא מתייחס לתוכן החוק".

עוד אמר ח"כ טרטנברג: "אמרו עכשיו בדיון בבג"ץ שהיו עוד 23 שינויים בחוק, מהותיים יותר או פחות - מה זה צריך להיות? שינויים בלי דיון? דברים שמשפיעים על מאות אלפי אנשים בישראל. אני מבין משהו בכלכלה, ואני ניסיתי לקרוא רק את התיקונים. אני חייב להגיד שלא יכולתי להבין אותם ובטח לא את ההשלכות הכלכליות שלהם על הציבור.

"אני מקווה שבית המשפט יחזיר את הגלגל אחורה ויחליט שיש לקיים דיון אמיתי בכנסת. במהלך הדיון התרעמו השופטים על הייעוץ המשפטי של הממשלה, כי כל הדיון עסק בפגם המהותי בהליך, והם לא הסכימו לתת על זה תשובה. זה הרי הנושא העיקרי. זה היה מביך. הייתי נבוך בשביל נציגי הממשלה. השופטים לא אמרו מתי יקבלו החלטה, אבל אני חושב שזה יהיה מהר, כי כל יום שעובר, אנשים מחכים להבין מה יהיה. אי-אפשר להשאיר את כל בעלי הדירות במתח". 

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), מיוזמי העתירה לבג"ץ, אמר היום אחרי הדיון: " אני מעריך ומקווה שבג"ץ יוציא בקרוב צו ביניים שהוא בגדר 'כרטיס אדום' לבריונות הממשלה. זלזול ברשות המחוקקת הוא זלזול בציבור. נראה שגם שופטי העליון רואים זאת כך. הדברים שנאמרו על-ידי שופטי בג"ץ היום הם שיעור חשוב בדמוקריטה והגנה על כבוד הכנסת.

"בפתח הדיון בחוק דירה שלישית דרשתי דבר פשוט - תנו לנו זמן ללמוד את החוק. הממשלה סירבה לבקשתי לדחות את הדיון אפילו בכמה שעות עד הבוקר שלמחרת. הכנסת עבורם היא חותמת-גומי. היעדר הדיון הרציני השפיע על התוצאה. החוק שיצא תחת הועדה הוא חוק גרוע. ולראיה - גם לאחר שאושר, ניסו באוצר להעביר 23 שינויים, חלקם מהותיים, בחוק מיסוי דירה שלישית. גם כאן, ללא דיון ובזלזול בוטה בוועדת הכספים". 

"יש הרגשה שבית המשפט יבטל את החוק" 

עו"ד זיוה ארנסטי, יחד עם עו"ד אייל באום, שהגישו עתירה של 28 אנשים, בעלי דירות, שרואים עצמם נפגעים ממנו, התייחסה לדיון בו השתתפה ואמרה: "בית המשפט לא נכנס לשאלה האם המס צודק או לא צודק, האם חוק טוב או רע. בית המשפט דן בשאלה האם ההליך היה חוקי והאם החוק חוקתי. בית המשפט מתחילת הדיון דיבר על הנושאים האלה והעיר הערות בדיון, כשהיה ברור שהלך-הרוח שבית המשפט לא שבע-רצון מהליך החקיקה וגם מתגובת המדינה.

"יש הרגשה שבית המשפט יבטל את החוק. השופטים דיברו על פגם שיורד לשורש ההליך. הם אמרו שהם יכולים לבטל את החוק, לבטל באופן יחסי או לתת צעד אחר. אבל כדי לקבל החלטה הם אמרו בדיון שהם עומדים על כך שהמדינה תיתן תשובה חד-משמעית בסוגיה הזו, האם נפל פגם או לא. נציגי המדינה השאירו את זה פתוח, ובכוונה, כדי לא לנקוט עמדה. בית המשפט אמר שאם אין עמדה, זה אומר שהם מסכימים עם עמדת הכנסת, שכזכור הודתה שנפל פגם חמור בהליך החקיקה.

"במקביל, השופטים היו נחרצים נגד התרעת הבטלות, הם אמרו בצורה מפורשת שזה לא בית ספר או גן ילדים. אם טוענים לפגם שירד לשורש ההליך, התרופה היא ביטול החוק. וזה מה שנאמר. מכל ההערות אנחנו מבינים שזו רוח הדברים.

"השופטת חיות אמרה שהם צריכים לתת החלטה בצו ביניים, אני מניחה שזה יהיה מחר בבוקר. באם יינתן צו ביניים, זה ייתן כיוון גם על מה שיקרה אחר-כך. צו ביניים יקפיא המצב. אנשים לא יצטרכו להצהיר כפי שהחוק דורש מהם עכשיו. זה יקפיא את המצב, ואז יצטרכו להחליט מה יהיה. אני מעריכה שפסק הדיון יגיע תוך שבועיים-שלושה, לא יותר מזה. השופטים מודעים היטב ללוחות הזמנים של החוק".