המבקר על מחדל המנהרות ב"צוק איתן": נתניהו, יעלון וגנץ לא עדכנו

רבות כבר דובר בדוח מבקר המדינה המתפרסם היום (ג') ועוסק במערכת קבלת ההחלטות בקבינט לקראת היציאה למבצע "צוק איתן". הדוח, שנאמר עליו כי הוא עשוי להרעיד את אמות הספין ולחרוץ גורלות של פוליטיקאים, חף מהמלצות אישיות, כמו גם מביקורת על טיב ההחלטות שהתקבלו במסגרת דיוני הקבינט במהלך 50 ימי המבצע, ובשבועות שקדמו לו, במסגרת המבצע "שובו אחים" בעקבות חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים בגוש עציון.

ובכל זאת, נפגעיו המרכזיים של הדוח הם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון והרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. על הדוח חתום מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, אך הרוח החיה שמאחוריו היא תא"ל (במיל') יוסי ביינהורן, ראש החטיבה הביטחונית במשרד המבקר.

מנהרות? אמירות כלליות

איום המנהרות וחומרתו, כך עולה מהדוח, היה ידוע לצה"ל שנים ארוכות לפני קיץ 2014, ולמרות זאת, רק ב-2 ביולי 2014, חמישה ימים בלבד לפני היציאה למבצע "צוק איתן", קיים הקבינט המדיני ביטחוני דיון מעמיק וראשון בו. כפי שעולה מהדוח, נתניהו, יעלון, גנץ וראש אגף המודיעין בצה"ל, האלוף אביב כוכבי, לא הציגו לשרי הקבינט בדיונים קודמים את האיום במלואו והתייחסו אליו באמירות כלליות בלבד.

לפי הדוח, מתחילת 2013 היה ברור למערכת הביטחון כי איום המנהרות מתעצם. השב"כ ואמ"ן הגדירו אותו "איום אסטרטגי", ראש הממשלה ושר הביטחון היו מעורים בפרטיו וערים לפערי המידע המודיעיני הקשורים אליו מתוקף תפקידם, ודנו על כך בפורומים מצומצמים. הקבינט, לעומת זאת, כך לפי הדוח, קיבל מראש הממשלה ומראשי מערכת הביטחון את הפרטים על האיום וחומרתו במשורה. כך, לדוגמה, באפריל 2013 העביר ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשרי הקבינט סקירה על איום הרקטות מעזה ובאותו מעמד נציג השב"כ עדכן אותם כי "אנחנו רואים עיסוק קבוע בחפירת מנהרות התקפיות. להבנתנו, השימוש המבצעי שלהן הוא בעיקר לפיגוע מיקוח". המבקר העיר כי אף שכבר אז היה ברור לזרועות הביטחון שמדובר באיום משמעותי, לא ניתנו לשרי הקבינט הסברים נוספים עליו ולא פורטו משמעויותיו.

גם לאחר שהשב"כ העריך שהעיסוק האינטנסיבי של חמאס בחפירת המנהרות הוביל אותו לקפיצת מדרגה ביכולותיו, בתחילת מאי 2013, התייחס גנץ בדיון בקבינט לאיום רק בשולי הדברים: "יש איום התקפי מעזה, עם איזה עשרות מנהרות. אנחנו יודעים על אחרות ולא מצליחים למצוא אותן בינתיים. אין להן משמעות של יכולות גדולות מדי. זה מאות אנשים מסודרים שבאים לפשוט ולתקוף". המבקר כותב כי תיאור כזה לא מעביר את עוצמת האיום ומוסיף כי גם בהמשך נמסרו פרטים על האיום והוא הוזכר בצורה אגבית.

רק מאוחר יותר, בדיון שבו הובאה לאישור השרים תקיפה אווירית חריגה בעזה, התייחס שר הכלכלה אז וחבר הקבינט נפתלי בנט לאיום המנהרות: "יש היום עשרות מנהרות שקיימות, מחברות בין עזה לדרום הארץ. המנהרות נועדו לחטיפה. זה פיגוע אסטרטגי שרק ממתין למימוש". באותו דיון אמר נתניהו כי אכן מדובר באיום ממשי שיש לבחון ולהיערך לקראתו, והוסיף: "אירועי חטיפה או חדירה לתחומנו ישנו את המאזן בינינו לבינם... זה דמורליזציה ענקית. זה לא יכריע את מדינת ישראל, גם טילים עדיין לא הכריעו אותה, אבל זה נותן לנו מכה איומה".

לפי הדוח, נתניהו פנה לשר הביטחון יעלון ודרש שיציג לו תוכנית מבצעית להתמודדות עם האיום. רק בהמשך הדיון מסרו לראשונה נציגי מערכת הביטחון לחברי הקבינט תיאור מפורט של איום המנהרות בעזה. 

 פתח של מנהרת טרור שאותרה בדרום הרצועה / באדיבות דובר צהל

תוכניות צבאיות מוגבלות

הדוח מוסיף וטוען כי עם היציאה למבצע לא הובאו לידיעת שרי הקבינט גם המגבלות של התוכניות המבצעיות בעזה. המבקר מביא בדוח את דבריו של רמ"ט חיל האוויר לשעבר, תא"ל עמירם נורקין, שלפיהם ערב היציאה למבצע לא היה מודיעין מספק כדי לאפשר לחיל האוויר להכין תוכנית מבצעית לטיפול במנהרות. זאת, אף שיום לפני כן שר הביטחון והרמטכ"ל אז המליצו לתקוף את המנהרות מהאוויר. המבקר קובע כי יעלון, גנץ, מפקד חיל האוויר האלוף אמיר אשל וראש אגף המבצעים בצה"ל לשעבר, האלוף (במיל') יואב הר אבן, לא הציגו לפני שרי הקבינט את הפערים האמורים, כמו גם פערים בבנק המטרות שהוכן מבעוד מועד לקראת תקיפות אוויריות בעזה. "כאשר החליטו שרי הקבינט על יעדי המבצע וצה"ל המליץ להשיגם באמצעות תקיפות אוויריות בלבד, הם לא ידעו שהאפקטיביות שלהן עשויה להיות מוגבלת, בין היתר נוכח הפער שהיה אז בבנק המטרות. מדובר במידע מהותי לצורך בחינת אפשרויות הפעולה וקבלת החלטה על דרך הפעולה המיטבית", נכתב בדוח.

הביקורת העלתה עוד כי צה"ל והשב"כ ידעו זמן רב לפני המבצע כי תקיפה אווירית בלבד של המנהרות לא מביאה להשמדתן ואף עשויה להקשות מאוחר יותר על פעילות צבאית קרקעית אם תידרש כזאת, לחשיפת המנהרות והתוואי שלהן. למרות זאת, בתום אותו דיון גנץ ושר הביטחון יעלון המליצו להמשיך ולתקוף את המנהרות מהאוויר, תוך היערכות לפעולה קרקעית. כחודש לאחר מכן, בזמן שצה"ל נמצא עמוק בתוך המבצע, אמר גנץ בדיון קבינט אחר: "אם לא היינו תוקפים את המנהרות, היינו מקצרים את זמן הטיפול בהן".

"בפועל, כשקיבלו שרי הקבינט את המלצת שר הביטחון לשעבר וצה"ל לתקוף אווירית בלבד בעזה, לא היה ברשותם מידע מהותי והכרחי שלפיו תקיפות אלה עלולות שלא להשיג את יעדי המבצע", כותב המבקר, "שר הביטחון אמור להכיר את התוכניות של צה"ל מקרוב, ועליו לבחון אותן, את הפערים שבהן ואת השלכותיהן האפשריות על השגת היעדים שהוגדרו. תוכנית הפעולה שעליה המליץ שר הביטחון לא היוותה תוכנית פעולה כוללת ומבוססת היטב על ידע, ניסיון, תכנון וראייה אסטרטגית כוללת וארוכת טווח". היערכות צה"ל לאיום המנהרות: "צה"ל לא השלים את המשימה"

בדוח נפרד מתמקד מבקר המדינה בכשלים של צה"ל ומערכת הביטחון בהתמודדות עם איום המנהרות - מבחינה מודיעינית, בניית כוח האדם והטכנולוגיה.

המודיעין: חוסר תיאום בין השב"כ לצה"ל

אחת הסיבות לכשל המודיעיני, טוען המבקר, היא שמאז יציאת צה"ל מעזה ב-2005 ובמשך עשור הוא לא הגדיר את עזה כמדינת יעד - הגדרה שיש לה משמעויות מבחינת חלוקת האחריות בין ארגוני המודיעין במשימות האיסוף ובהיקף הפעילות המודיעינית. למעשה, רק ב-2015 הגדיר הרמטכ"ל גדי איזנקוט את הרצועה כמדינת יעד וקבע כי "כיום מבחינת אמ"ן לבנון ועזה הן היינו הך".

המבקר מצא ליקויים בשיתוף הפעולה בין שב"כ לצה"ל בתקופה שקדמה למבצע "צוק איתן" ולדבריו הדבר השליך על המודיעין בתחום המנהרות. הוא מציין לחיוב את ראש אמ"ן, אביב כוכבי, שניסה לגשר על הפערים עם השב"כ בתוך ניסוח הסכם לשיתוף פעולה בין-ארגוני, אלא שגם הסכם זה לא סילק את המתחים, המחלוקות והוויכוחים בין הגופים.

לפי הדוח, השב"כ הגביר את מאמצי איסוף המודיעין שלו על המנהרות ההתקפיות ואת התיאום עם יחידות צה"ל רק ב-2013, לאחר שנחשף מקטע של מנהרה חוצת גבול בשטח ישראל. "הפעלת חלק מאמצעי האיסוף בעת ההיא הייתה כבר מאוחרת, ועד ל'צוק איתן' הם הניבו תוצרים מודיעיניים מעטים על המנהרות ההתקפיות", נכתב בדוח.

המבקר מצביע על פער מודיעיני משמעותי גם לגבי המנהרות ההגנתיות שבתוך הרצועה, המשמשות במתחמי ההגנה של חמאס: אמ"ן ופיקוד דרום לא מיקדו מאמצים מודיעיניים בתחום זה משנת 2012 ועד "צוק איתן". מידע על מערך מנהרות זה, כך קבע המבקר, היה חסר מאוד ללוחמים בשטח ואף הוחמצה הזדמנות לתקוף מתחמים אלה במהלך הפעילות הקרקעית.

הדוח גם מותח ביקורת על כך שצה"ל התייחס למנהרות כאל עניין טקטי ולא אסטרטי, ולפיכך לא נחקר בידי חטיבת המחקר באמ"ן. "התייחסות זו לא מתיישבת עם מהות האיום וקביעות ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש השב"כ, שהגדירו אותו כאיום אסטרטגי", כותב המבקר ומוסיף כי פערי מודיעין משמעותיים במידע שהעבירו השב"כ ואמ"ן לכוחות בעזה "הקשו על הכוחות להשיג את אחד היעדים המרכזיים של המבצע - השמדה וניטרול כלל המנהרות ההתקפיות, והאריכו את הזמן שנדרש להם לעשות זאת, על כל המשתמע מכך, בשטח אויב". נמתחה גם ביקורת על ההתייחסות למנהרות בחזית הצפונית: "בשנים שחלפו מאז מלחמת לבנון השנייה ועד סמוך ל'צוק איתן' נעשו פעולות איסוף רבות על חיזבאללה, אך רק באופן חלקי על תשתית המנהרות בלבנון".

בניית הכוחות: הייתה תוכנית, אבל היא לא יושמה

למרות העיסוק של פיקוד דרום מאז 2008 באיום המנהרות, החיילים לא היו מוכנים ללחימה בשטח רווי מנהרות, כותב המבקר. לפי הדוח, מפת הדרכים להתמודדות עם האיום, שגובשה כבר ב-2008, לא יושמה ומרכיבים עיקריים בבניין הכוח בהתמודדות של צה"ל עם האיום קודמו לאט או לא קודמו כלל, ואגף תכנון לא קיים מעקב ובקרה על מימושה.

גם חיל האוויר, כפי שנטען בדוח, לא נערך להתמודדות עם מנהרות התקפיות, אלא למנהרות מסוג אחר, כמו אלה ששימשו לרוב להברחות לאורך ציר פילדלפי. "במהלך 'צוק איתן' נדרש חיל האוויר לפעול נגד המנהרות ברצועה ומצא עצמו עם יכולת התמודדות מצומצמת ביותר, כשחסרים לו ידע, מודיעין, תוכניות מבצעיות מתאימות, כשירויות ויכולות רלוונטיות", קבע המבקר, "המצב שבו כוחות ההנדסה שנדרשו להשמיד מנהרות התקשו לבצע את משימתם עקב תקיפות חיל האוויר אותן, כמו גם היעדר נוהל בחיל האוויר לפתיחה באש בשטחנו, מצביעים אף הם על ליקויים בבניין הכוח של חיל האוויר ושל כוחות היבשה לצורך ההתמודדות עם האיום".

המבקר מצא שלמרות המאמצים הרבים שקדמו ל"צוק איתן" לחשוף מנהרות התקפיות בשטח ישראל באמצעים מכאניים מסוימים, פיקוד דרום לא חשף בעזרתם ולו מנהרה התקפית אחת. לפי המבקר כל המנהרות ההתקפיות שנחשפו בשטחנו עד המבצע ובמהלכו התגלו באקראי כתוצאה מפיגוע שיצא מהן, מלבד מנהרה אחת שהתגלתה במהלך פעילות בט"ש.

מעבר לכך, במהלך המבצע השמיד צה"ל מחצית מהמנהרות שהיו בתעדוף וניטרל כמה נוספות. יתר המנהרות רק שובשו או נותרו כשירות, ולפיכך "צה"ל לא השלים את משימתו".

יישובי עוטף עזה: שחיקה בביטחון

דוח המבקר קובע כי בשנים שקדמו למבצע, משרד הביטחון שחק את תקציב האחזקה של מרכיבי ביטחון ליישובי עוטף עזה באופן משמעותי וכך הותיר אותם ללא מענה הגנתי ראשוני כנגד חדירת מחבלים. "את תקציב ההתעצמות בהם הוא שחק עד שהגיע ב-2013-2014 לאפס", כתב והוסיף כי השחיקה בתקציב, לצד העלייה במודעות התושבים לאיום המנהרות, ערערו את תחושת הביטחון שלהם. מדובר בביטול אבטחת חיילים את היישובים, הוצאת מוצבים מיישובים, הפסקת המימון של אימון כיתות כוננות, קיצוץ באימונים של בעלי תפקידים נוספים ועוד.

תקציבים שהובטחו ליישובי עוטף עזה לאחר המבצע, לשיקום תחושת הביטחון של התושבים, לא הגיעו במלואם ועדיין חסרים בהם כ-100-120 מיליון שקל כדי להביאם לרמה סבירה ביחס לצורך.

הטכנולוגיה: פריסה חלקית בלבד

לפי הדוח, עד שנת 2009 השקיעו משרד הביטחון וצה"ל מאמצים רבים בפרויקט של מערכת טכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות. נתלו בה תקוות גדולות, אך היא כשלה במבחן המציאות והפרויקט נעצר. ב-2010 התניעה זרוע היבשה של צה"ל פרויקט המוצג בדוח כ"פרויקט א'", שמערכת הביטחון הגדירה "פרויקט חירום". בסוף 2012 הוציא משרד הביטחון לחברה שהובילה את המיזם הזמנה להצטיידות ולפריסת המערכת על פי לוחות זמנים מוגדרים עד סוף יוני 2014, אלא שבפועל, גם בסוף 2014 הפרויקט לא הושלם ורק חלק קטן מהמערכת נפרס בגזרת עזה. כך, בעת היציאה למבצע הייתה בידי צה"ל יכולת קטנה בלבד לגילוי המנהרות.

לפי הדוח, המחסור בטכנולוגיות הוביל ליוזמות עצמאיות של יחידות צבא שניסו לפתח, לקנות או לאתר מוצרים שייתנו מענה מתאים. כך, לדוגמה, חטיבת גבעתי פיתחה בחודשים שקדמו ל'צוק איתן' אמל"ח ייעודי לכוחות היבשה על בסיס מוצר מדף. פעולה זו אמנם הובילה לתוצאות חיוביות, כותב המבקר, אך יוזמות כאלה מעידות על חוסר תיאום והיעדר הנעה של מאמץ מצד גורם מרכזי ועלולות למנוע הגעה מהירה לפתרון או להוביל לבזבוז ולחוסר יעילות.

המבקר טוען עוד כי אי-הסכמה בין אלוף פיקוד הדרום לשעבר, סמי תורג'מן, לבין מפא"ת מנעו מפיקוד דרום למצות את השימוש במערכת הטכנולוגית שנפרשה לאחר המבצע מוקדם יותר. כמו כן, החלטות של הרמטכ"ל איזנקוט וסגנו, האלוף יאיר גולן, ממאי 2015 על אופן הפריסה של המערכת מומשו חלקית.

העיכובים בפריסת המערכת התמשכו כל כך, עד שבינואר 2016 יזם סגן הרמטכ"ל אמנה, שעליה יחתמו ראש מפקדת זרוע היבשה, אלוף פיקוד הדרום וסגן הרמטכ"ל כצד שלישי ולאורה הם יתחייבו לפעול בכל הקשור לפריסת המערכת. כל חריגה מהאמנה, כך סוכם, תתאפשר בהינתן צורך מבצעי מובהק ובאישור של סגן הרמטכ"ל. "העובדה שלפיה מצא סגן הרמטכ"ל צורך לעשות שימוש באמצעי חריג של גיבוש 'אמנה' בין הקצינים לאופן מימוש הפרויקט, יש בה כדי להעיד יותר מכול על החולשה הבולטת והמתמשכת ביישום פריסת המערכת", העיר המבקר.

במחצית הראשונה של השנה המערכת הותקנה חלקית. מהדוח עולה כי רק בסמוך למועד זה התקבלה החלטה לפרוס את המערכת לאורך כל הגבול עם רצועת עזה. 

תגובות

שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון: 

"על כל אחד ואחת מחברי הקבינט מוטלת חובה אישית 'לבנות את כוחו' כדי שיהיה כשיר לתפקידו ולאחריות המוטלת עליו. לעולם יהיה פער של ידע ביטחוני בין ראש הממשלה ושר הביטחון, שזהו עיקר עיסוקם, לבין שרי הקבינט, ועדיין חלה על השרים החובה לצמצמו ככל הניתן. לא כך נהגו חברי הקבינט, גם כאשר הועמדו לרשותם חומרים רלוונטיים. הקבינט אינו מועדון חברים, הוא מחייב את החברים בו להשקיע את הזמן הנדרש בדיונים, בעיון בחומרים, בפגישות ובסיורים.

"לאורך כל כהונתי עודדתי הבעת והבאת עמדות שונות וחלופות מקצועיות לפני חברי הקבינט. ניסיונות לקיים ימי עיון לשרים כדי להשלים פערי ידע נתקלו באי-התייצבות שרים ולכן רובם בוטלו.

"גם אם שר בקבינט יקבל את חוברת סקירת המודיעין שאותה מקבל ראש הממשלה זה לא יעזור לו, כי צריך להקדיש כמה שעות בשבוע לקריאת חומרים, ולגבי שרים חדשים הבעיה אף מחריפה שכן הם לא מנוסים בתחום".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו: 

"הבעיה אינה בהסדרה, אלא בעובדה שהשרים ברובם המכריע בחרו להיעדר מהתוכנית להעמקת הידע. אנו מקווים כי הצפת הנושא בדוח הביקורת תחדד בפני השרים את אחריותם בעניין זה". 

עוד נמסר כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו מגבה את מפקדי ולוחמי צה"ל על הצלחה גדולה במבצע 'צוק איתן'. צה"ל הנחית על החמאס את המכה הקשה בתולדותיו: ישראל חיסלה כ-1,000 מחבלים והשמידה אלפי רקטות. ישראל סיכלה פגיעה בעריה הודות להנחיית נתניהו להצטייד באלפי מיירטים לסוללות 'כיפת ברזל'. ישראל מנעה את תוכנית החמאס לחדור ליישוב דרך המנהרות ולחטוף אזרחים.

"השקט חסר התקדים ששורר בעוטף עזה מאז 'צוק איתן' הוא מבחן התוצאה. זהו שקט חסר תקדים באזור מאז מלחמת ששת הימים. היישובים בעוטף עזה נמצאים בפריחה ואלפי ישראלים עוברים לגור בהם. איום המנהרות הוצג בפירוט בפני שרי הקבינט ב-13 ישיבות נפרדות. הוא נידון בכל חומרתו, תוך בחינת כלל התרחישים האסטרטגיים והמבצעיים.

"הלקחים המשמעותיים והאמיתיים ממבצע 'צוק איתן' כבר מיושמים בפועל - ביסודיות, באחריות ובשקט. לקחים אלה אינם מופיעים בדוח המבקר".

הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ: 

"שרי הקבינט קיבלו סקירות מקדימות הרבה לפני 'צוק איתן', כדי שתשתית הידע שלהם תהיה רחבה מספיק כדי שכאשר יגיע המועד שבו יידרשו לקבל החלטות - יוכלו לעשות כן".

ראש השב"כ לשעבר, יורם כהן: 

"המידע הגולמי של שב"כ מופץ לגורמים הרלוונטיים בצה"ל, לשר הביטחון, לראש הממשלה ולמל"ל. ראש השב"כ לא נפגש בשוטף עם שרי הקבינט והוא סוקר בפניהם במהלך ישיבות הקבינט את הנושאים כפי שלשכת ראש הממשלה מנחה".

ראש אמ"ן לשעבר, האלוף אביב כוכבי: 

"אמ"ן הצביע מיוני 2014 על הידרדרות ביטחונית ברצועה ובשנה שקדמה למבצע הזהיר כי מדובר בתקופה נפיצה. התרענו על הגדלת הסבירות להתממשותם של תרחישי הסלמה והידרדרות. הדגשנו כי חרף דבקות חמאס בריסון, מצטברות נסיבות שעלולות להוביל להסלמה"

משרד הביטחון: 

"מפא"ת שבמשרד הביטחון הובילה, פיתחה והכניסה לשימוש לאורך השנים יכולות טכנולוגיות שסיפקו ומספקות מענה משמעותי בכל מעגלי ההתמודדות עם איום המנהרות, מענה שכמוהו לא פותח על ידי אף מדינה בעולם.

"מפא"ת תעדפה את הנושא משמעותית ביחס לנושאים אחרים, הונבטו תהליכי מחקר רבים והוקמו מוקדי מחקר אקדמיים ואתרי תשתית לניסויים ונבחנו מאות הצעות שהגישו גורמים שונים מהארץ ומהעולם".

דובר צה"ל: 

"ערב 'צוק איתן' היה בידי צה"ל מידע משמעותי על מרבית המנהרות והתווך התת-קרקעי. השנתיים וחצי שחלפו מאז צוק איתן היו מהשקטות ביותר מאז 1967 בגבול עזה. לאורך תקופה זו צה"ל קיים עבודה סדורה והשקיע יותר מ-2 מיליארד שקל בסוגיית התת-קרקע ובמציאת פתרון טכנולוגי.

"צה"ל שיקף את חומרת איום המנהרות לממונים עליו, העניק לו פרשנויות, הבהיר את המשמעויות המבצעיות ובדיוני הקבינט הגדיר את האיום כאחד מחמשת האיומים המרכזיים. אמ"ן השקיע עוד בטרם המערכה מאמץ איסופי נרחב ושיטתי, ומשאבים רבים לטובת טיפול בסוגיית המנהרות, ולראיה, במבחן התוצאה המודיעין שסיפק אמ"ן על המנהרות ההתקפיות הוא שאיפשר לכוחות הלוחמים לאתר את מרביתן ולחשוף את התוואי שלהן.

"הושקעו מאמצים ומשאבים רבים בתהליכי פיתוח והצטיידות של מערכות טכנולוגיות בהתאם למידת מוכנותן, בהכשרת הכוחות הלוחמים להתמודדות עם האיום ובהגדרתו.

"הדוח בחר להתמקד באיום אחד בלבד מתוך איומים רבים שהיו קיימים ועדיין מצויים על סדר היום גם בימים אלה לצד איום המנהרות, שלא ירד ממפת האיומים של מדינת ישראל". 

הרמטכ"ל גדי איזנקוט:

"צה"ל מפיק את לקחיו, גיבש תוכנית עבודה ופועל לשיפור תמידי של יכולותיו המבצעיות בחזית רצועת עזה. כמי ששירת כסגן הרמטכ"ל ושותף בתוצאות המערכה, ראיתי מקרוב את חיילי צה"ל ומפקדיו ביבשה, באוויר, בים ובמערכים השונים, ובראשם הרמטכ"ל בני גנץ, עושים לילות כימים כדי להשיג את מטרות הלחימה ולהשיב את הביטחון לארצנו.

"צה"ל אינו חסין מביקורת על מערכת 'צוק איתן', על הלחימה בטרור ועל אירועים המתרחשים בצה"ל, אך עלינו לזכור כי מדובר באנשים מעולים שהקדישו את חייהם לביטחון ישראל ותרמו לעתיד טוב יותר לאזרחי המדינה ולתושביה". 

ח"כ עפר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד:

"דוח המבקר מוכיח חד משמעית את מה שאני טוען מאז מבצע 'צוק איתן': בנימין נתניהו, שהגדיר את המנהרות כאיום אסטרטגי, לא עשה דבר ממה שמתחייב מתפקידו כראש הממשלה: לא קבע מדיניות, לא הורה לצה"ל להיערך ולא וידא שהצבא מוכן למשימה אליה שלח אותו.

"המחדל הזה עלה לישראל במלחמה של 51 ימים, עם הישגים מפוקפקים ואבידות מיותרות. צה"ל מתחקר את עצמו ומנסה להשתפר. ראש הממשלה לא שינה דבר וממשיך להתחמק מאחריות. אנחנו לא ניתן לו לברוח שוב".

ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני):

"המבקר מאשר בדוח 'צוק איתן' את מה שהשרה לבני התעקשה עליו בקבינט: מה שהיה חסר במבצע - הוא דיון אסטרטגי ביעדי המבצע והחלופות המדיניות, שלא הוצגו לקבינט. המבקר מעיר לנתניהו ובצדק - על כך ש'פסל את החלופה המדינית מראש ולא הביא אותה לדיון והכרעה בקבינט'. נתניהו פסל מראש את החלופה המדינית שלבני הציגה בתמיכה בינלאומית - נצחון מדיני של החלטת מועצת ביטחון של העולם נגד החמאס, של שיקום תמורת פירוז.

"אזרחי ישראל צריכים להבין שנדרש מהפך חשיבתי. במקום סיסמאות שרק פוגעות בצה״ל ובכושר ההרתעה - קביעת יעדים אסטרטגיים ומהלכים מדיניים לסיומו. אחריות במקום פופוליזם. לשם כך דרושה מנהיגות. מנהיגות שמבינה שניצחון וביטחון משמעותו שילוב של צבאי ומדיני. במקום מתקפות על המבקר - הממשלה צריכה לפעול ליישום הדוח. ישראל חייבת אסטרטגיה עכשיו - מה ההישג הנדרש צבאית ומדינית ומה נקודת היציאה במבצעים עתידיים, לגבי עזה ובכלל. כך פעלתי במהלך המבצע - בשקט בלי הדלפות ובלי ביקורת מתוקשרת. צה״ל, חייליו ומפקדיו חשובים יותר מזה לכולנו".

ח"כ מירב בן-ארי (כולנו), החברה בוועדת המשנה של ועדת ביקורת המדינה:

"הדוח בנושא 'צוק איתן' הוא דוח חשוב אשר מאפשר לציבור הישראלי בכלל ולמשפחות השכולות בפרט לדעת כיצד נוהל המבצע וכיצד התנהל הקבינט. אין כאן מקום לחשבונות אישיים ולניגוח פוליטי, הקבינט חייב לקרוא את הדוח ולהסיק מסקנות על תפקודו במבצע הבא.

"לוחמי צה"ל נלחמו בגבורה לאורך כל המבצע חלקם לא חזרו הביתה וחלקם מתאוששים מפציעות עד היום. התפקיד שלנו הוא לגבות את חיילי צה"ל ומפקדיו לאורך כל הדרך, אני בטוחה כי צה"ל הסיק את מסקנותיו מהמבצע וכבר היום מטפל באופן מקצועי באיום המנהרות.

"מפלגת כולנו רואה את ציבור האזרחים, חיילי צה"ל והמשפחות השכולות לנגד עינייה ואני מבטיחה לציבור כי הקבינט בו חברים שר האוצר משה כחלון יחד עם השר יואב גלנט לא יהיו צופים מהצד בשום מבצע אלא ייקחו חלק פעיל בכל קבלת החלטות עתידית הקשורה לביטחון המדינה".