מקלות בגלגלי הרכב החכם

בימים אלה מתקיימת בז'נבה, שווייץ תערוכת הרכב הבינלאומית השנתית - אחד האירועים החשובים ביותר בלוח השנה של עולם הרכב. כמו בכל תערוכה את אולמות התצוגה ממלאים שלל מכוניות חדשות, מחודשות ונוצצות. אבל מאחורי הקלעים ומתחת לפני השטח נראה כי זוהי התערוכה "הישראלית" ביותר שהייתה אי פעם.

עשרות דגמי רכב חדשים, שנחשפים השנה לראשונה בתערוכה, מצוידים בטכנולוגיות שפיתחה תעשיית ההיי-טק הישראלית, והופכות כיום לאבני-בניין בסיסיות בתעשיית הרכב העולמית. אין כמעט רכב חדש ממודל 2017, שלא יוצא כיום לשוק עם אופציה למערכות מתקדמות לסיוע בנהיגה ויכולות אוטונומיות ברמה כזו אחרת. זאת, החל מבלימת חירום אוטומטית וכלה ביכולת לשלוט בהיגוי על הכביש המהיר.

רכבים רבים אחרים מצוידים במערכות תקשורת, מידע ונוחות מתקדמות, שגם בהן משולבים רכיבי חומרה ו/או תוכנה, שפותחו במקור בישראל. כל המערכות הללו זוכות כיום לדגש שיווקי ומסחרי על-ידי כל יצרני הרכב. בהחלט גאווה לאומית.

ההצלחה של חברות ישראליות לחדור בשנים האחרונות לעולם הסגור והיוקרתי הזה - שבעבר היה מוגבל לקומץ חברות מ"הברנז'ה" ההדוקה של תעשיית הרכב וספקי הטיר1 (הספקים הגדולים) - נובעת משילוב של עבודת שיווק מפרכת, פריצות-דרך טכנולוגיות וגם לא מעט מזל. בעבר חלחלו טכנולוגיות מתקדמות ופורצות-דרך לתעשיית הרכב השמרנית בקצב איטי מאוד, ורוב פעילות המו"פ האלקטרונית של היצרנים בוצעה באמצעות מיקור-חוץ.

עידן "הרכב החכם" היווה צלצול השכמה חד ודרמטי לכל תעשיית הרכב, וכיום אין יצרן רכב שלא מחפש בבהילות ידע, פטנטים וכוח-אדם בכל התחומים הרלוונטיים - בינה מלאכותית, חישה, תקשורת מתקדמת, סייבר סקיוריטי ועוד. היות ששילוב המשאבים הללו נמצא בריכוז גבוה בישראל, התוצאה היא הסתערות המונית עם פנקסי צ'קים שלופים - תיאור ממש מתאים - של משקיעים גלובליים אסטרטגיים מתוך התעשייה ומחוצה לה, על כמעט כל חברה וסטארט-אפ ישראליים שפועלים בתחום.

ידוע ש"להצלחה יש הרבה אבות", ובמקרה שלנו מדובר בממשלת ישראל שמיהרה לנכס לעצמה קרדיט ותהילה בקידום תחום התחבורה החכמה בישראל, והפיכתה למוקד פיתוח של הכלכלה המקומית. וכך, אחרי ארבע שנים והשקעות פרטיות של 15 מיליארד דולר של השקעות פרטיות, מאז פרוץ מהפכת "הרכב החכם" בישראל - התבשרנו בינואר השנה על "תוכנית לאומית לתחבורה חכמה, לקידום ולחיזוק תעשיית התחבורה החכמה בישראל".

סופרלטיבים לא חסרו לצד ההכרזה: "מטרת התוכנית למצב את תעשיית ההיי-טק הישראלית כמובילה בתחום שיגיע לנתח שוק עולמי של כ-7 טריליון דולר ב-2030, וכן להעניק לאזרחי ישראל שירותי תחבורה מהמובילים בעולם", וכך הלאה.

נשים לרגע בצד את "ההצתה המאוחרת" של הממשלה בתחום. כותב שורות אלה ותיק מספיק כדי לזכור את השנים הראשונות של "מובילאיי" - כיום אימפריה של 10 מיליארד דולר - שבהן החברה חיזרה על הפתחים בישראל, שנוררה השקעות וקשרים בינלאומיים מיבואני הרכב המקומיים, וניסתה לשווק לעם ישראל מערכת בטיחות "אפטר-מרקט" שעלתה 11 אלף שקל, עם אפס סיוע ממשלתי.

אין לנו תלונות גם על הרצון לקבל נתח מהתהילה ומאור הזרקורים, על אף שהתרומה הממשלתית העיקרית להתפתחות הענף הזה בשנים האחרונות הייתה ברמת התיווך בין גורמים מקומיים לגורמי חוץ. מה שמרגיז הוא, שאפילו כיום, אחרי כל ההכרזות הגדולות, המדינה מסרבת להכניס את היד לכיס כדי לקדם בפועל, לטובת נהגי ישראל, את מה שהיא מנסה לגזור עליו קופונים. "התוכנית הלאומית לתחבורה חדשה" מחודש ינואר מתוקצבת ב-50 מיליון שקל לשנה - סכום, שהוא בדיחה בהתחשב בהיקפי הכספים, שזורמים לענף מבחוץ.

התוכנית של משרד התחבורה לסבסד התקנה של מערכות "אפטר-מרקט" להתרעה ולסיוע לבטיחות במאות אלפי כלי-רכב משומשים משנת המודל 2000 ומעלה, מוקפאת מחוסר תקציב.

רשות המסים אמנם מעניקה זה כ-3 שנים "תמריצי מס למערכות בטיחות מתקדמות", אבל תקרת "המענק" היא עד כ-2,200 שקל, לחבילת מקיפה של מערכות, שעלותן לפני מס היא בערך פי 3 מזה. חלק מיבואני הרכב מייבאים כיום לארץ מערכות כאלה כסטנדרט, משיקולים שיווקיים, בסיוע של היצרן. אחרים משאירים אותן בחו"ל, ולאחרונה לקחנו לא מעט רכבי מבחן - חלקם יוקרתיים ויקרים - שלא צוידו אפילו במצלמה לנסיעה לאחור, שלא לדבר על מערכות סמי-אוטונומיות יקרות יותר.

נזכיר, שהכנסות המדינה ממיסי רכב ותחבורה בישראל חצו בשנה שעברה את ה-40 מיליארד שקל. אפילו 5% מהסכום הזה, שהיו מוקצים בפועל במישרין או בעקיפין לתחום הרכב החכם, היו יכולים "להעניק לאזרחי ישראל שירותי תחבורה מהמובילים בעולם", כמאמר המשורר הממשלתי. אבל עזבו שטויות, מילים יפות לא עולות כסף. סובסידיות ממשלתיות כן. אז בינתיים המהפכה הטכנולוגיות של "הרכב החכם" תמשיך לפרנס ולהזין משקיעים זרים, והפטנטים ימשיכו לזלוג, בקצב גובר והולך, מישראל החוצה.