מגוש האירו תיפתח הרעה לשקל

ביום שישי בערב הופיעה ב"בלומברג" ידיעה קטנה, בה נאמר כי בישיבתם האחרונה, שקלו בכירי הבנק המרכזי של גוש האירו להקדים את מועד העלאת הריבית - וזאת למרות שתכנית ההקלה הכמותית ממשיכה כסדרה. הריבית השלילית גורמת ללא מעט בעיות בבנקים ולכן, סברו אותם בכירים, יש מקום לחשוב על העלתה כבר עכשיו. ידיעה זו האפילה על נתוני התעסוקה הטובים בארה"ב וגרמה להתחזקות משמעותית של האירו, בעיקר כלפי הדולר.

כבר בתחילת השנה התרעתי כאן כי הסכנה הממשית למשק הישראלי תגיע כשהאירו יתחיל בתיקון לעומת הדולר. לא הייתי שותף לחגיגות שבישרו שוויון ויותר מכך בעקבות עליית טראמפ לשלטון. המשק הישראלי עדיין לא מרגיש את עוצמת השקל בגלל שהדולר נסחר ברמות שיא, טענתי אז. אולם כשהצמד ישנה כיוון, או אז נרגיש היטב את עוצמת השקל על בשרנו. ביום שישי קיבלנו טעימה קטנה כשהצמד דולר/שקל הגיע כבר ל-3.67.

מצעד הכלכלנים התוקפים את בנק ישראל מאז ההשתוללות בשוק המט"ח, שהגיעה לשיאה לפני שבועיים, ממשיך. מי שטוען שבנק ישראל נמצא במלכוד צודק, אולם המלכוד שונה לגמרי. אסור לבנק ישראל להפסיק להתערב, אולם הוא חייב להוסיף דרכי פעולה חדשות, חלקן בשיתוף עם האוצר.

ואולי זה הזמן לנפץ כמה מיתוסים בהם אוחזים מרבית הכלכלנים - בעיקר אלו שאינם בקיאים ברזי המסחר - כשהם טוענים כנגד מדיניות בנק ישראל:

המיתוס הראשון: אי אפשר לשנות מגמות ארוכות טווח.

אף אחד אינו מנסה לשנות את המגמות - והלוואי שמדינת ישראל תמשיך לגלות גז, נפט ותהנה מפריחת היי-טק. אולם ההתחזקות, גם אליבא דבנק ישראל, היא חריגה בכל קנה מידה - ומה שקרה בשנה האחרונה רק מוכיח את זה. אם ננטרל את רכישות בנק ישראל והעודף בחשבון השוטף, נגלה נתון מדאיג ביותר לגבי התחזקות השקל, במיוחד בשנה האחרונה. אם במשך 8 שנים התחזק השקל ב-20% במצטבר לעומת סל המטבעות, הרי שבשנה האחרונה לבדה הוא התחזק ב- 10%!

לא גז, לא היי-טק ולא שום הסבר כלכלי אחר , יכולים להסביר התחזקות כה משמעותית. מניפולציות מסחר ותו לא.

המיתוס השני: מצבה של ישראל ביחס לעולם מושך אליה משקיעים רבים.

זה מאד נחמד, אבל כשחלק הארי מ"ההשקעות" הוא ההשקעה במטבע ותו לא, זה לא תורם מאומה לכלכלת ישראל - נהפוך הוא. הוסיפו לכך את העובדה שאין כאן ריבית למשקיעים והרי לכם תופעה מעניינת - ישראל הפכה לכספת להון העולמי. על כספות רבותי, יש לשלם וככל שהכספת איכותית יותר צריך לשלם יותר. זו בדיחה די עלובה שאפשר לספר רק למי שאינו מבין מה קורה במסחר. מי שמשקיע בשקל לא מחפש "SAFE HEAVEN". הוא מחפש להרוויח כתוצאה מהתחזקותו, נקודה.

המיתוס השלישי: אין ספקולנטים, או שהספקולנטים רק מצטרפים למגמה ולא קובעים אותה.

יסלחו לי חברי הכלכלנים על הבוטות, אולם מי שממשיך לטעון שאין כאן ספקולנטים אחרי כל מה שקורה כאן בסופי שבוע ובלילות - פשוט הזוי. לגבי הצטרפות למגמה, זה בסדר. ברור שהספקולנטים מצטרפים למגמה ומעדיפים רוח גבית אותה מספקת להם כלכלת ישראל והתערבות "לייט" אותה מספקים בנק ישראל והאוצר. מה שטוב לספקולנטים טוב גם לסוחרים המקומיים בבנקים ובגופים המוסדיים. כולם מצטרפים למגמה ומעצימים אותה. בגללם ורק בגללם קובע בנק ישראל נחרצות כי השקל חזק מדי.

המיתוס הרביעי: מי שמוכר דולרים על מנת להרוויח מהתחזקות השקל חייב לרכשם בשלב זה או אחר.

חוסר הבנה מוחלט של השווקים. מכירת המט"ח היא רק חלק קטן מהפעילות. את מרבית הרווחים עושים השחקנים בעזרת כתיבת אופציות, מכשירים פיננסיים מתוחכמים, מוצרים מובנים ומה לא. זה הכסף הגדול. ראו כיצד גדלו מחזורי המסחר באופציות ובמכשירים פיננסיים (שחלקם אף אינם מדווחים) ותבינו.

המיתוס החמישי: התחזקות השקל מרעה את מצבם של אחדים אולם מיטיבה עם אחרים. היא מאפשרת רכישה מוזלת של חומרי גלם וציוד, מוזילה את יוקר המחייה ומאפשרת יחד עם הריבית הנמוכה הפניית משאבים להשקעות.

בדיון על שוק המט"ח בו השתתפתי לאחרונה הביעו כלכלנים פליאה - איך זה שהיבוא לא עולה ואין השקעות בציוד חדש. הסברתי להם בעדינות, שאם יבקרו במפעל הם יבינו - כשהשקל מתחזק ויש פגיעה של ממש בהכנסות העתידיות, אף אחד אינו חושב על השקעות. קודם כל עוצרים הכל. אחר כך מצמצמים הוצאות. אם זה לא מספיק, מפטרים - ובשלב הבא מעבירים קווים לחו"ל.

השקעות? חוסר הבנה מוחלט. ולגבי הוזלת חומרי הגלם זה נכון אולם תשאלו כל יצואן מה הוא יעדיף שקל חזק וחומרי גלם זולים או להיפך והתשובה ברורה. אם נשרף לי הבית , זה ממש לא מנחם אותי שהמטבח ניצל. ולגבי יוקר המחיה, אם מישהו היה בודק לעומק כמה חסכנו, הצרכנים, כתוצאה מהתחזקות השקל וכמה הכניסו היבואנים והמשווקים לכיסיהם העמוקים, סביר להניח שהמחאה החברתית הייתה פורצת מחדש במלוא עוצמתה.

על המשק הישראלי כולו לקוות כי עתה ישבו בנק ישראל והאוצר ויטכסו עצה כיצד לנקוט באסטרטגיה שתחזק את סל המטבעות לפחות לרמתו מהשנה שעברה- 86 נקודות. צריך להציב יעד ברור ולמצוא מה הדרך הנכונה על מנת להגיע אליו ולשמור עליו. בהצלחה.

■ הכותב הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.