תנאי בחוזה יש לקיים

הסכם בין הצדדים , מחייב מרגע כריתתו וכל צד חייב למלא אחר חיוביו. לדוגמא צד לחוזה מנוע מלהפר הסכם , כלומר לא לקיים סעיף כלשהו מסעיפי ההסכם , ולאחר מכן גם לדרוש את ביטולו , בלי שהצד השני הפר הפרה כלשהי את ההסכם.

לעיתים ההסכם הינו מוחלט ולא תלוי בשום אירוע חיצוני אלא תלוי בצדדים וביצוע החוזה מצד כל אחד מהם.לעיתים ההסכם תלוי בתנאי כלשהו שלא בשליטת הצדדים אך צד אחד חייב להשיגו בכדי שהחוזה למעשה ייכנס לפעולה.

לדוגמא , ראובן מוכר מבנה כלשהו לשמעון שיש לו חריגות בניה. בהסכם הם מתנים את תוקף ההסכם בכך שראובן יצליח להביא אישור על הבניה הלא החוקית ולמעשה להכשיר אותה עד פרק זמן מסוים לאחר החתימה.והינה ראובן לא עושה או לא עושה די להכשרת הבניה , ובהגיע הזמן הקבוע בחוזה , ראובן מבקש לבטל את ההסכם באשר לדעתו החוזה לא נכנס לתוקף.

בעניין זה חוק החוזה (חלק כללי ) תשל"ג- 1973 קובע כי

"חוזה על תנאי

(א) חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן - תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן - תנאי מפסיק).

(ב) חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה.

(ג) חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה, זכאי כל צד לסעדים לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי.

סיכול תנאי

(א) היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי-קיומו.

(ב) היה חוזה מותנה בתנאי מפסיק וצד אחד גרם לקיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על קיומו.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשותו, ולא יחולו אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו שלא בזדון ושלא ברשלנות."

מכאן שתנאי מתלה בהסכם , אינו סתם תנאי ועל צד שאמור למלא , להוכיח כי פעל ושקד באופן סביר לקיום התנאי. תנאי מתלה מאוד נפוץ בהסכמים שבין האזרח לרשות בענייני מקרקעין.

על פי הדין הרבה עסקאות שרשות מקומית עושה , תלויות באישור של שר הפנים וללא אישורו להסכם אין תוקף.

סעיף 188 לפקודת העיריות קובע בין היתר כי: עיריה רשאית להשכיר מקרקעין או להרשות שימוש במקרקעין שאין בו משום שכירות, אולם השכרת מקרקעין לתקופה העולה על חמש שנים והשכרת נכס שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל על שכירותו, טעונות החלטה ואישור כאמור בסעיף קטן (א).

כלומר שכירות של מקרקעין מידי רשות מקומית לתקופה מעל חמש שנים , מותנה באישור שר הפנים. לאחרונה בבית משפט המחוזי מרכז-לוד בפני השופטת חנה קיציס התבררה סוגיה דומה אשר דנה בהסכם בין חברת דואר ישראל לבין המועצה המקומית ג'לג'וליה.

התובעת (חברת דואר ישראל) שכרה שטח הנמצא בתחום שיפוט של מועצה המקומית ג'לג'וליה (הנתבעת) ל20 שנה. מאחר והשכרת מקרקעין של רשות לתקופה מעל חמש שנים מותנית באישור שר הפנים ,לכן מאחר והחוזה היה ל 20 שנה , החוזה הותנה בקבלת אשור שר הפנים .

על פי ההסכם , הנתבעת לקחה על עצמה את קבלת אישור השר וכן נקבע כי אם תוך שנתיים לא יתקבל אישור השר , תקופת השכירות תקוצר לחמש שנים. הנתבעת התמהמהה בקבלת אשור שר הפנים ואפילו את הבקשה לשר הפנים הגישה יותר משלוש שנים אחרי ההסכם. התובעת טענה כי הנתבעת אינה זכאית להסתמך על העובדה כי שר הפנים עדין לא אישר את ההסכם. לפיכך, הקביעה בהסכם לפיה אי קבלת האישור תביא לקיצור תקופת השכירות לחמש שנים אינה חלה, ואינה יכולה לחול כל עוד לא עומדת המשיבה בהתחייבותה הבסיסית לפעול להשגת האישור.

לעומת זאת הנתבעת טענה כי מאחר ועברו יותר משנתיים מהחוזה ואין אישור השר לכן החוזה בטל לגמרי.

בית המשפט קבע כי הצדדים קבעו פרק זמן של 24 חודשים לקבלת אישור שר הפנים כאשר פרק זמן זה קשור בטבורו להתחייבות הנתבעת לפעול לקבלת אישור שר הפנים . כל עוד לא פעלה המשיבה על פי התחייבותה ,לא ניתן להתחיל למנות את פרק הזמן של שנתיים. הנתבעת אינה יוצאת ידי חובתה בהגשת בקשה חסרה או חלקית; ברי כי שר הפנים יכול להידרש לשאלת מתן האישור רק לאחר שהוגשה לו בקשה מלאה על כל פרטיה ודקדוקיה ורק ממועד זה ניתן למנות את התקופה אותה קצבו הצדדים בהסכם, לטיפולו של שר הפנים בבקשה.

בית המשפט קבע כי הנתבעת לא עשתה די להשגת האישור. את התקופה של 24 החודשים, יש למנות לא החל מיום החוזה כפי שהנתבעת דרשה באשר מועד עבר מזמן , אלא החל מהמועד בו תוגש הבקשה במלואה לשר הפנים. אם בפרק זמן זה יחליט שר הפנים לאשר את הבקשה, אז השכירות תהיה ל 20 שנה . אם יחליט שר הפנים לדחות את הבקשה, או אם לא תינתן החלטה על ידו לאחר חלוף 24 חודשים ממועד הגשת הבקשה במלואה, יבוא ההסכם לסיומו תוך חמש שנים מיום החוזה ולא מיום הגשת הבקשה.

ה"פ 55325-01-16 חברת דואר ישראל בע"מ נ' מועצה מקומית ג'לג'וליה