אם בטבע נפלה שלהבת

3 כתבות שהופיעו החודש בעיתון "גלובס", מתייחסות ל-3 חברות גדולות במשק שנקלעו לבעיות יסוד בתפקודו של הדירקטוריון, וביישום כללי ממשל תאגידי נאות. תופעה מדאיגה זו משקפת מצב שלפיו דירקטוריונים רבים בישראל אינם מתפקדים כמצופה וכראוי על-פי דרישות החוק ודרישות בעלי המניות. במקרים אלה חשופים הדירקטורים לתביעות ולאחריות אישית.

היעדר פיקוח על המנכ"ל - ודירקטוריון שאינו מומחה (חברת טבע)

טבע היא חברה גלובלית היחידה בישראל והגדולה מבין החברות הנסחרות בבורסה, שעליה ניתן לומר "אם בארזים נפלה שלהבת...". האירועים בטבע גרמו לנפילה דרמטית במחיר המניה בבורסות בארה"ב ובישראל.

טבע הייתה ועודנה "מניית העם", המוחזקת בישראל על-ידי קרנות הפנסיה והגופים המוסדיים הגדולים. המניה מככבת בכל ההשקעות של הקרנות; כך שהירידה הגדולה במחיר המניה פגעה בקרנות הפנסיה של כולנו.

הכתבה על טבע מתייחסת לדבריו של בני לנדא, אחד היזמים הגדולים והמצליחים בישראל ומשקיע אקטיביסט בטבע. לנדא הופיע יום קודם לכן בפני בוגרי הקורס להכשרת דירקטורים בכירים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב (להב), וירה בצרורות על התפקוד הלקוי של מערך הכוחות בחברת טבע: הדירקטוריון, מנכ"ל החברה ובעלי המניות, בעיקר המשקיעים המוסדיים.

עיקר החיצים מופנים כלפי הדירקטוריון, הרכבו ואופן תפקודו, תוך דגש על תפקידו העיקרי, בחירת מנכ"ל ופיקוח עליו. לדברי לנדא, דירקטוריון טבע אינו מתפקד כראוי בפיקוח על המנכ"ל, וכן הרכבו גדול מדי. לגישתו, רוב חבריו חייבים להיות מומחים בתחום ייעודה של החברה.

הדירקטוריון החליף תוך תקופה קצרה 4 מנכ"לים, ועתה, בשל המשבר הקשה, כולל "משבר הקופקסון", מפטר את המנכ"ל המבטיח ארז ויגודמן. לנדא הטיח מילים קשות נגד הדירקטוריון: "הדירקטורים של טבע מינו שוב מנכ"ל משלהם. משהו שם רקוב וגם הדירקטוריון אותו דבר".

מספר אירועים גרמו להידרדרות במצבה של טבע, ואת חלקם ניתן לייחס לרכישות האחרונות של חברות פארמה, שעל חלקן ניסתה טבע להשתלט בהשתלטות עוינת, וחלקן נרכשו ללא בדיקת נאותות ראויה.

על-פי ההלכה הפסוקה, דירקטוריון אשר לא בחן עסקאות שבוצעו על-ידי המנכ"ל והותיר את ההחלטה לרכישת עסקים למנכ"ל, כשל בתפקידו וצפוי לתביעה נגזרת נגדו.

לדברי הביקורת של לנדא, ויגודמן יכול היה להיות מנכ"ל טוב לו היה מונחה על-ידי דירקטוריון מומחה. דבריו הנוקבים של לנדא על תפקודו הלקוי של דירקטוריון טבע, חייבים להדהד בחדרי הדירקטוריונים של חברות רבות במשק.

התערבות בעלי שליטה - (בראק אן.וי.)

המחלוקת בין בעלי השליטה בחברת בראק אן.וי. לבין המנכ"לים והדירקטוריון ובין הבעלים, אינו על שליטה בחברה, אלא לדברי המנכ"לים, הוויכוח הוא על תקינות הממשל-התאגידי. מדובר במקרה נדיר שבו הדירקטוריון מתנגד לבעלי המניות המובילים (26.84%), ולאותם דירקטורים המתמנים על-ידי אותם בעלי המניות. כלומר, מדובר במחלוקת אשר עשויה לגרום להחלפתם של "המורדים", אם בעלי השליטה יצליחו להדיח דירקטור מכהן שאינו לפי רוחם, וירחיבו את מספר חברי הדירקטוריון מ-6 ל-8.

לדברי המנכ"ל המשותף ומנהל המחלקה הכלכלית, קיימת מחלוקת בין בעל השליטה לבין הדירקטוריון והנהלת החברה, ביחס למדיניות חלוקת דיבידנדים, ובאשר לגיוס הון נוסף ולדרישת בעלי השליטה לתשלום דמי ניהול לחברות שבשליטתם.

דרישות של בעלי השליטה לחלוקת דיבידנד ולהגדלת דמי ניהול מוכרות היטב בחברות רבות בישראל, אך מעטים מאוד הם המקרים שבהם הדירקטוריון לא נעתר לדרישות בעלי השליטה, ועומד על חובתו, על-פי החוק, להפעיל שיקול-דעת עצמאי. ראו דוגמה הפוכה בעניין סאני בהמשך.

היענות הדירקטוריון לדרישת בעלי השליטה, כאשר לא רק טובת החברה לנגד עיניו של הדירקטוריון, מהווה הפרת חובה יסודית - הפרת חובת האמונים (אין ביטוח, אין פטור, אין שיפוי). במקביל, חל איסור על כל אדם, לרבות בעל שליטה, לפגוע בשיקול-הדעת העצמאי של הדירקטורים. זהו איסור חמור אשר בעלי שליטה בחברות רבות, אינם מודעים לו או מעדיפים להתעלם מדרישה זו.

ניהול רשלני ותכתיבי - (בן-דב והדירקטוריון של סאני)

הנאמן לביצוע הסדר הנושים של חברת סאני אלקטרוניקה, שבאמצעותה החזיק איש העסקים אילן בן-דב בחברת פרטנר, שנקלעה לחדלות פירעון לפני מספר שנים, הגיש בימים אלה לבית המשפט תביעת ענק בסך 100 מיליון שקל, בשל ניהול רשלני, לדבריו, של בן-דב והדירקטוריון.

לדברי הנאמן, בעל השליטה והדירקטוריון קיבלו שתי החלטות בעייתיות, בעת שהחברה הייתה נתונה בקשיים שהובילו לקריסתה הסופית. הטענה היא נגד שתי החלטות מרכזיות: האחת - שלא לממש את הזכויות בחברה-הבת סקיילקס; וכן ויתור על הגשת תביעה במאות מיליוני שקלים נגד תאגיד האצ'יסון שביטל את העסקה לרכישת פרטנר מסאני. הטענה היא כי האינטרסים של סאני הוקרבו לטובת האינטרסים של בן-דב, ללא פיקוח ובקרה של הדירקטוריון.

לפי כתב התביעה, במסגרת ישיבת דירקטוריון שדנה בדרכים לשיקום סאני, עלתה האפשרות למכור את מניות חברת סקיילקס. בן-דב קטע את הדיון והודיע: "אין שום סיבה למכור את מניות סקיילקס". על כך מלין הנאמן בתביעתו ואומר: "כך, באחת נסתם הגולל על הדיון במימוש מניות סקיילקס", ללא כל דיון ענייני ההופך להתנהגות רשלנית.

אנו עדים אפוא שוב ושוב לחוסר הבנה יסודי בדבר תפקודם וכן חלוקת האחריות בחברות על-ידי בעלי המניות - הדירקטוריון - המנכ"ל.

אכן, נראה כי החוק מתעלם מהמציאות, שלפיה קרוב ל-80% מהחברות הציבוריות נשלטות על-ידי בעלי שליטה, ולכן קשה לבעלי השליטה להסכין עם ההוראה בחוק, שאסור להורות לדירקטורים כיצד להצביע ולפגוע בעצמאותם, באותה מידה שהדירקטורים מצידם חוששים מסירוב למלא אחר משאלות בעלי השליטה, ומקבלים החלטה התואמת את רצונו.

המקרה של סאני מוכיח שוב כי כאשר המנכ"ל הוא דומיננטי, נחלשת מוטת הפיקוח של הדירקטוריון עליו, וזאת בניגוד לחובתו היסודית של הדירקטוריון לפקח על פעולות ההנהלה ולשמור על עצמאותם של הדירקטורים. יש מחיר לכישלון בפיקוח - סופו, באחריות אישית של הדירקטוריון.

■ הכותב, מומחה לדיני חברות, מכהן כיו"ר איגוד הדירקטורים