המחקר ש"גלובס" מפרסמים היום (ד'), לפיו נרשם גידול דרמטי במספר המשפטנים בשירות הציבורי בשנים האחרונות, חושף פעם נוספת את תופעת עודף המשפטנים בישראל בכלל ובשירות הציבור בפרט וגם את המחיר הכלכלי, הביורוקרטי והרגולטורי שאזרחי ישראל נאלצים לשלם בגינה. אולם, כאשר בוחנים את קבוצות המשפטנים בשירות הציבורי מגלים שבחלק מהן דווקא קיים מחסור בכוח אדם. היוצאים מהכלל שאינם מעידים על הכלל הם השופטים בבתי המשפט ברחבי הארץ.
בעוד שהשירות הציבורי מוצף ביועצים משפטיים, בתי המשפט ברחבי הארץ סובלים ממצוקה קשה של כוח אדם. בבית המשפט העליון, לשם הדוגמה, ישנם 15 שופטים שמקבלים לידיהם כ-10,000 תיקים בשנה. לעומת זאת, בבריטניה ישנם 12 שופטי עליון המנהלים רק 100 תיקים בשנה. תמונת המצב דומה גם בערכאות השיפוטיות האחרות.
השופטים שהתמנו לשיפוט אחרי שנת 1999 ומקבלים פנסיה צוברת, ולא פנסיה תקציבית, כפי שמקבלים השופטים הוותיקים, מוחים מזה זמן כנגד השינוי בתנאי פרישתם. שופטים אלו דורשים גם ליהנות מפנסיה תקציבית. מי שנחלצה היום הגנת השופטים היא לשכת עוה"ד, שמאיימת בהשבתת מערכת המשפט בשל מה שהיא מכנה "הפגיעה המתמשכת בתנאי הפרישה של השופטים". הוועד המרכזי של הלשכה בראשות עו"ד אפי נווה, החליט אתמול על הירתמותו למאבק השופטים והכריז כי "אם לא יימצא פתרון לפגיעה המתמשכת בתנאי פרישתם של השופטים, תפעל הלשכה להשבתה גורפת של מערכת המשפט".
פקק של שופטים
בדיון שקיים הוועד המרכזי הציגו באי-הכוח של נציגות השופטים, עוה"ד רם כספי ואשר חלד, את מה שמכנה הלשכה, "תמונת המצב העגומה בעקבות אי-יישום המלצות ועדת ניסים בנושא תנאי הפרישה והפנסיה של השופטים". לדברי הלשכה, "ההחלטה על העברת ציבור השופטים מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת ב-99' גרמה לפגיעה באיכות השירות המשפטי לציבור. היא אילצה שופטים שנמצאו מתאימים לפרישה בשל שחיקה או סיבות אישיות אחרות, להישאר בעל כורחם במערכת, כיוון שתנאי הפרישה של ציבור השופטים לא הוסדר באופן ראוי ומכובד".
הוועד המרכזי של הלשכה התייחס בדיון אתמול, לאי-יישום ההמלצות של שתי ועדות שהקימה הכנסת בנושא תנאי הפרישה והפנסיה של שופטים. לדבריו, המלצות ועדה מיוחדת שמונתה על-ידי ועדת הכספים של הכנסת (שבראשה עמד ח"כ לשעבר יוסי שריד המנוח), שקבעו בצורה נחרצת כי המעבר לפנסיה צוברת פגע בציבור השופטים יותר מכל מגזר אחר במשק הציבורי - לא יושמו כלל מאז שניתנו ב-2006.
בנוסף, ציין הוועד המרכזי כי את "ועדת ניסים" שהוקמה ב-2012 בידי שר המשפטים דאז, פרופ' יעקב נאמן ז"ל, כדי לדון בהסדרי הפרישה של שופטים שהחלו בכהונתם לאחר שנת 1999. "ועדת ניסים" ישבה על המדוכה חודשים ארוכים, שמעה את כל הגורמים הרלוונטים, ואף כללה בין חבריה גם את הממונה על השכר באוצר ופרופסורים נוספים. למרות זאת, גם המלצות 'ועדת ניסים' לא אומצו ולא קוימו עד עצם היום הזה", מסרה הלשכה.
לדברי הלשכה, "נכון להיום מצב הדברים הינו שעקב חלוף הזמן הרב והיעדר מעש מצד הגורמים הנוגעים בדבר, הובילו לכך שבמערכת המשפט נוצר פקק של שופטים רבים, אשר ממתינים להסדרת תנאי הפרישה, על-מנת שיוכלו לפרוש בכבוד מכס השיפוט ולפנות מקומם לדור חדש של שופטים, אשר יוכל להתמודד עם העומס הכבד במערכת המשפט ולהביא לקיצור התורים הארוכים הקיימים כיום".
לאור השתלשלות העניינים כפי שהוצגה בפני הוועד המרכזי, החליטה לשכת עוה"ד להירתם לתמיכה במאבק השופטים. לדבריה, המשך ההתנהלות הפוגענית בשופטים גורמת לפגיעה ישירה באיכות השירות המשפטי המוענק לציבור, ובתוך כך גם לציבור עורכי-הדין וללקוחותיהם. "לשכת עוה"ד, מתוך אחריות רבה לעתידה של מערכת המשפט, יצאה בקריאה לשרי המשפטים והאוצר ולוועדת הכספים של הכנסת לעשות מעשה ולקבל החלטה אמיצה על יישום מיידי של המלצות הוועדות המקצועיות שדנו בנושא חשוב זה".
הלשכה אף יצאה היום בקריאה מיוחדת לשרת המשפטים, איילת שקד, להוביל את הסוגייה לפתרון הוגן ומכובד ולהביא לייעול השירות המשפטי. "שנים ארוכות של דיונים ודיבורים בוועדות שונות לא הועילו ולא הובילו לפתרון הבעיה, ומי שמשלם את המחיר הם ציבור עורכי הדין והמתדיינים בבתי המשפט", מסר ראש הלשכה נוה. "אי-לכך הגיעה העת לעשות מעשה, ואם לא יהיה מנוס, תיאלץ לשכת עוה"ד, לראשונה בתולדותיה, להשבית את מערכת המשפט".
לדברי נוה, "אסור לנו לשכוח שמדובר בבעיה מהותית שחייבת לבוא על פתרונה בהקדם האפשרי ולאפשר רענון מתבקש בקרב ציבור השופטים, תוך מתן אפשרות לפרישה מכובדת לגמלאות. עם זאת, אני משוכנע ומאמין כי שרת המשפטים שקד ושר האוצר, משה כחלון, יובילו בסופו של דבר לפתרון ראוי והוגן של הבעיה לטובת מערכת המשפט כולה".
הודעת הלשכה על סיוע לשופטים התקבלה בצוננים בקרב חלק מעוה"ד החושדים בטוהר מניעיה. "על הלשכה ליטול קורה מבין עיניה", אמרו עורכי-דין ל"גלובס". "קודם שידאגו למתמחים במשפטים שלא משתכרים שכר מינימום ולעוזרים המשפטיים של השופטים שמפטרים רבים מהם, ואחר-כך שיילכו ללקק לשופטים".
עו"ד נחמן גולדברג שלח מכתב לראש הלשכה, שבו טען כי החלטת הוועד המרכזי להשבית את בתי המשפט אם לא יושג הסדר בנושא הפנסיה של השופטים היא בלתי-חוקית בעליל. לדבריו, "ההחלטה הופכת את הלשכה לבריון המאיים 'להוריד את השאלטר', דוגמת עובדי חברת החשמל והנמלים". גולדברג ציין כי הוא אינו נוקט עמדה ביחס לפנסיה של השופטים, אך לטענתו, "הנימוק, לפיו הפנסיה הנוכחית מונעת משופטים לא-מוצלחים, בלשון המעטה, לפרוש פרישה מוקדמת - מקומם. שופט כושל יש לפטר ולא 'לשחד' כדי שיפרוש מרצון", כתב גולדברג לנוה.
נמשכת מחאת העוזרים לשופטים
הכאוס במערכת המשפט לא מסתיים כאן. בתוך כך, ממשיכים העוזרים המשפטיים לשופטים למחות על תנאי העסקתם. עוזרי השופטים בכל בתי המשפט בישראל השביתו היום בשעות הבוקר את עבודתם והפגינו ברחבי הארץ - במחאה על החלטת נציבות שירות המדינה להעניק את "אות המעסיק המתקדם" ואת הפרס לקידום שוויון מגדרי, להנהלת בתי המשפט, ובמחאה על פיטוריהם הצפויים של כ-500 עוזרי שופטים בחודשים הקרובים.
בבתי המשפט מועסקים 650 עוזרים משפטיים לשופטים, המסייעים לשופטים בניסוח החלטות ופסקי-דין, בניהול התיקים ובחוות דעת מקצועיות. העוזרים, כ-90% מהן נשים, מועסקים בחוזים אישיים המתחדשים מדי שנה ומוגבלים למשך תקופה של ארבע או שש שנים. העוזרים מוחים על כך, שלטענתם בתום התקופה מבקשת הנהלת בתי המשפט לפטר את העוזרים באופן שרירותי, ללא קשר לתפקודם המקצועי ולמידת שביעות הרצון של המערכת והשופט מתפקוד העוזר המשפטי.עוד מוחים העוזרים המשפטיים על שינוי חד-צדדי של הסכמי העבודה מצד הנהלת בתי המשפט לצורך פגיעה בתנאי העבודה, על אי-תשלום על שעות נוספות ועוד.
לאחרונה נתן בית הדין הארצי לעבודה גושפנקא חוקית לאופן העסקת העוזרים המשפטיים בפסק דין, שבו אישר ביה"ד את ההעסקה הקצובה של העוזרים המשפטיים בקבלו את ערעור המדינה בסוגייה זו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.