המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) והמשטרה לא עושות מספיק כדי למגר את תופעת האלימות המשטרתית - כך עולה מדוח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, שמתפרסם היום (ד'). ממצאי הדוח מלמדים כי באלפי מקרים מח"ש ומחלקת המשמעת של המשטרה לא מטפלות בתלונות הנוגעות לאלימות משטרתית ולעבירות אחרות - מלבד במקרים שבהם הוגשו כתבי אישום. כך, לפי הדוח, מקרים רבים נופלים "בין הכיסאות" וחסרים מאגרי מידע שיאפשרו מיפוי והתמודדות אפקטיבית עם התופעה.
"מבין אלפי התלונות ותיקי החקירה שנפתחים במח"ש מדי שנה, עשרות בלבד עוברים לנתיב של טיפול פלילי או משמעתי ומוגשים בהם כתבי אישום, ואילו רוב התיקים האחרים אינם נבחנים כלל במישור הפיקודי, המבצעי או המנהלי לשם הפקת לקחים במישור האישי, היחידתי או המערכתי", קבע המבקר.
התלונות שמגיעות למח"ש מתחלקות לשתי קבוצות: הקבוצה העיקרית, כשני שליש מהן, מתייחסת לתלונות שמגיעות ממתלוננים שמגיעים ביוזמתם למשרדי מח"ש ברחבי הארץ. הקבוצה הקטנה יותר היא זו של אזרחים שנחקרו בעצמם כחשודים, ובמהלך חקירתם דיווחו על שימוש בכוח מופרז. אולם רק בחלק קטן מהמקרים הועמד השוטר לדין משמעתי או פלילי. כך למשל, בשנת 2015 הגיעו למח"ש כ-6,300 תלונות, ומתוכן רק בכ-200 מקרים (3.2%) הועמדו שוטרים לדין.
אחת הבעיות המרכזיות בכל הקשור בטיפול בתלונות נגד שוטרים נוגעת לצורך בתלונה רשמית שתוגש במח"ש. במקרים רבים בהם הטענות כלפי שוטרים עולות מאזרח שנחקר בעצמו בחשד לפלילים, נסגר התיק משום שלא הוגשה תלונה רשמית למח"ש. המבקר מתח ביקורת על כך שמח"ש לא מוודאת שאותם אזרחים מודעים שעליהם להגיש תלונה רשמית נגד שוטרים. אחת הדוגמאות שצוינו נוגעת למקרה של נחקר במשטרה שטען קצין מודיעין חבט בראשו במוט ברזל. בשל העובדה שהנחקר לא התלונן, נסגר התיק בלי שיינקטו כל צעדים כלפי השוטר.
גם בתיקים שבהם מתלונן מגיע מיוזמתו למח"ש, מצא המבקר ליקויים. במחלקה לחקירות שוטרים קיים הליך "בדיקה" הקודמת לפתיחת חקירה פלילית. ההליך נועד לחסוך הקצאת משאבים הכרוכים במסגרת חקירה. הוא כולל בחינה ראשונית של צוות החקירה שאינה כוללת את חקירתו של השוטר באזהרה. הרציונל היה להימנע מעיסוק ב"תלונות מינוריות". אלא שבין השנים 2015-2013 נסגרו קרוב למחצית התיקים שנפתחו לאחר קבלת תלונה במח"ש מבלי ששוטר ייחקר באזהרה, ורק ב-16% מהם נחקרו שוטרים כחשודים בפלילים.
"התיקים אינם מועברים לטיפול משמעתי"
לטענת המבקר, הבעייתיות אינה נוגעת רק למיעוט המקרים שבהם נעמדים שוטרים לדין, אלא למה שנעשה בכל אותם מקרים שבהם הוחלט שלא להגיש כתב אישום פלילי או משמעתי. המבקר שפירא מצא כי לאחר סגירתם של תיקים אלו הם אינם מועברים לטיפול משמעתי ואף לא מתבצעת הפקת לקחים מהם. במקרים רבים חומר החקירה בעניינם של השוטרים אף לא מועבר למחלקת המשמעת של המשטרה. זאת, למרות מסקנות ועדת זיילר שכונסה לאחר פרשת האחים פריניאן ושבמסגרתה הוסכם על העברת תיקים גבוליים ממח"ש למשטרה.
כמו כן, עולה כי חסר מערך נתונים יעיל בנוגע לתופעת האלימות המשטרתית. למרות שתופעה זו נמצאת בשנים האחרונות במוקד תשומת הלב הציבורית, למח"ש אין כיום מערך מחשוב שמסוגל לפלג את סוגי העבירות שביצעו שוטרים.
ההסבר לחלק מבעיות אלו נוגע גם לתפיסה של מח"ש את תפקידה. המבקר מצא כי מח"ש נוקטת "משנה זהירות בנושאי אלימות משטרתית", בגלל החשש כי הדבר ימנע משוטרים להפעיל כוח במקרים שתפקידם דורש זאת. המבקר התייחס גם לטענה שלפיה, תלונות רבות נגד שוטרים הן תלונות שווא, וקבע כי אין שום נתון המבסס טענה זו, מלבד ההסתמכות על "ניסיונם של חוקרי מח"ש".
שיתוף הפעולה בין מח"ש למשטרה הוא אחד הנושאים המרכזיים ב דוח המבקר . למרות המלצות ועדת זיילר, עדיין לא גובשו הבנות בנוגע לשיתוף המידע ולפעילות המשותפת, מול תופעת האלימות המשטרתית ועבירות שוטרים בכלל. בימים אלו מח"ש והמשטרה מנסחות אמנה שאמורה להסדיר את שיתוף הפעולה הזה.
22 תלונות שונות נגד שוטר - שנשאר בתפקידו
בדוח נמצא עוד כי במשטרה חל גידול של כ-50% במספר התיקים המופנים להליך הקל יחסית של הערת מפקד. כמו כן, בין השנים 2006-2015 חלה ירידה של 92% בכמות כתבי האישום המשמעתיים שהוגשו בגין עבירות של שימוש בכוח.
כמו למח"ש, גם למשטרה חסר מאגר מידע שיאפשר התמודדות יעילה עם שוטרים שעברו עבירות. כך ששוטרים נותרים בתפקידם למרות עברם הבעייתי. בשנת 2016 נחשד שוטר כי קשר קשרים עם נשים שפנו לתחנה שעבד בה, והוא פוטר. אלא שבדיקת עברו המשמעתי גילתה כי הוא הורשע בגין שימוש בכוח, וכי בחזקתו שבע הרשעות בפני דן יחיד, שתי הרשעות בתיקי תעבורה והרשעה בעבירת נזק לרכוש. בנוסף לכך, יוחסו לו 22 תלונות ציבור על התנהגות שאינה הולמת שוטר ונפתחו לו 21 תיקים במח"ש בגין שימוש בכוח - אולם כל התלונות הללו נסגרו והוא המשיך לכהן במשטרה בתפקידו, עד שפוטר רק בשנה שעברה.
דוח המבקר מתפרסם בתקופה שבה שוררת מתיחות רבה בין המשטרה למח"ש מאז כניסתו של המפכ"ל רוני אלשיך לתפקידו. למרות תשומת הלב הציבורית הרבה שהוקדשה לנושא, מצא המבקר כי עדיין מקרים רבים אינם מטופלים כנדרש באפיקים השונים שבידי מח"ש והמשטרה. על כן, קרא המבקר לגיבוש בהקדם של אמנה שתסדיר את שיתוף הפעולה בין מח"ש למחלקת המשמעת, ולהרחבה דרמטית של הטיפול בתלונות על אלימות משטרתית, במטרה למגר את התופעה.
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, אמרה: "דוח הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים מציג תמונת מצב עגומה על טיפול ממשי ושורשי בתיקים שנפתחים אך לא ממצים עמם ולו במעט את הדין". לדבריה, "יש פה כשל מערכתי מהיסוד ונהלים שלא מותקנים כבר מעל לעשור. לא ייתכן שנשקיע כל כך בדמוקרטיה ואמון הציבור ובסוף תטופח מדיניות שקטה לפיה 'שוטר חסין מהכל'".
מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, מסרה כי "במסגרת עבודת הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה הוגשו המלצות להתמודדוצ עם ממצאי דוח המבקר, הנוגעות בין היתר למיצוי הדין במקרים של אלימות כלפי אזרחים, בין אם במישור הפלילי ובין אם המשמעתי. ההמלצות אומצו על-ידי הממשלה בהחלטתה מחודש אוגוסט 2016, ובימים אלה נמצאות בשלבי יישום".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
